שער האירו אל מול השקל, שהגיע השבוע לשפל של כעשרים שנה ועמד אתמול על 3.703 שקלים לאירו, מציב לכלכלה הישראלית אתגרים, וידרוש משוק ההון וממערכות הסחר – היצוא והיבוא – להיערך בהתאם.
לכאורה היה אמור השוק להיות מוכן לירידות החדות השבוע. השקל מתחזק לא רק מול האירו אלא מול סל המטבעות כולו, כולל מול הדולר, בגלל מהלכים היסטוריים ארוכי טווח, ובהם יצוא הגז. לצד תעשיית ההייטק המתפתחת והמשך זרם ההשקעות הזרות בישראל, הגז הוסיף עוד עוצמה לשקל שהופך אט־אט למטבע חזק יותר בעולם.
למרות המגמות הידועות מראש, היצואנים דורשים מהמדינה שתפעל לבלימת התחזקות השקל, וחוששים מההשלכות של ירידת שער האירו. "בסופו של דבר ההשפעה המשמעותית של התחזקות השקל אל מול היחלשות מטבעות כמו האירו והדולר היא שזה פוגע בהכנסות שלנו", אומר אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא הישראלי.
מוצר ישראלי המיוצא לאיחוד האירופי נמכר באירו, אך עלותו ליצרן הישראלי נקובה בשקלים: בשעה שכל תשומות הייצור, כמו תשלום לספקים, לעובדים וכדומה, עולות בשקלים, ההכנסות הנקובות באירו פוחתות, והרווח קטן. "כאשר המטבעות העיקריים נחלשים, יש צפי לפערים גדולים בין ההכנסות הקטנות ובין ההוצאות, מה שעלול להשפיע על מקומות העבודה, על תעשיינים ועל יצואנים", אומר ברוך. "לכן צריכים לפעול גם הגורמים הלאומיים וגם כל מי שעוסקים בזה, כדי למזער את הנזקים".
עם זאת, היכולת של ישראל לשלוט בשער השקל לעומת המטבעות הזרים נמוכה מאוד. "האירו נחלש בגלל כמה סיבות", מסביר ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה. "היו משברים בלא מעט מדינות בגוש האירופי, הבנק המרכזי של אירופה לא מצליח להביא את רמת האינפלציה ליעד, והריבית עליו מאוד נמוכה, ובחלק מהמדינות אף שלילית".
שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מסביר שהדבר הופך את האירו לנכס פחות אטרקטיבי, ומוריד את ערכו לעומת השקל והדולר גם יחד. ב־1 בינואר עמד שער האירו־דולר על 89.1 אירו־סנט לדולר, אך כעת נסחרים המטבעות זה מול זה בשער של 92.5 אירו־סנט לדולר. היחלשות האירו לעומת הדולר מראה שלא כל התנועה של האירו תלויה בעוצמתו של המטבע הישראלי.
נכון להיום, כרבע מהיצוא הישראלי מופנה לשוק האירופי. ד"ר שראל מעריך כי ככל שהאירו יישאר נמוך ואף ימשיך לרדת, הסחר מול אירופה ילך ויצטמצם. "הסחר הישיר מול אירופה פחות אטרקטיבי מבחינת ישראל ב־15 השנים האחרונות. אבל מכיוון שהאירו נחלש לאורך שנים ארוכות בהדרגה, השוק ידע להתמודד עם המציאות הזאת, נערך לה, והוא מחפש עוד יעדים בעולם שבהם ערך המטבע גבוה יותר".
בעוד היצואנים חוששים, בציבור הרחב, מנגד, עשויים ליהנות מירידת שערי האירו והדולר (שעמד אתמול על 3.42 שקלים לדולר). "כל מה שנרכוש מאירופה, כמו סחורות ושירותי תיירות, יהיה זול יותר", אומר שראל. "מצד שני, לתייר האירופי יהיה משתלם פחות לבוא לישראל ולטייל כאן, כי החופשה שלו תהיה יקרה יותר".
בסיכומו של דבר קובע שראל שהאירו הנמוך לא צריך להדאיג אותנו במיוחד. "גם אם נייצא פחות לאירופה, נמצא יעדים אחרים. זה בהחלט לא סוף העולם. אל תשכח שאנחנו בעודף במאזן התשלומים, ושהיצוא שלנו גדול יותר מהיבוא".
