לאחר ששופטי בג"ץ דחו ביום שני על הסף את עתירתו של עו"ד יוסי פוקס נגד פרסום ההמלצות בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החליטו במשטרה לפרסם את ההמלצות כבר למחרת. באופן חריג ביותר כיוונו במשטרה את פרסום ההמלצות לשמונה בערב, שעת מהדורות החדשות עתירות הרייטינג, כפי שפוליטיקאים נוהגים לעשות כאשר הם רוצים להעניק תהודה מרבית להצהרותיהם ונאומיהם.
תת־ניצב בדימוס רפי יפה, שכיהן כדובר המשטרה תחת שלושה מפכ"לים, מבקר בחריפות את התנהלות הזו. "אסור בתכלית האיסור ששיקולי רייטינג יהיו חלק מההחלטות של המשטרה. זה חריג, זה בוטה וזה מחוץ לכללי המשחק". לדבריו, "הודעות מהסוג הזה היינו נוהגים להוציא בשעות אחר הצהריים, כאשר הזירה התקשורתית רגועה וכדי לאפשר למהדורות די זמן להיערך. המשטרה צריכה לעשות השתדלות גדולה להישאר מקצועית וממלכתית גם בהיבט התקשורתי". יפה כיהן כדובר המשטרה תחת המפכ"לים משה קראדי, דודי כהן ויוחנן דנינו, והוציא הודעות על סיכום החקירות של הנשיא לשעבר משה קצב, של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, של השרים לשעבר אברהם הירשזון וצחי הנגבי, של פרשת הרפז ועוד.
לקראת השעה שמונה בערב ביום שלישי ערכה דוברות המשטרה שיחת ועידה טלפונית לכתבי המשטרה לקראת פרסום ההודעה לעיתונות בעניין ההמלצות בתיק 1000 ובתיק 2000. כתבי המשטרה ישבו באולפנים עם אוזנייה מחוברת לטלפון הנייד, כשהם מחכים לאישור לפרסם את ההמלצות. בסופו של דבר פרסמה המשטרה את ההודעה לעיתונות ואישרה את הפצתה רק בשעה 20:45 ולא בתחילת המהדורה, לאחר שבלשכת היועץ המשפטי לממשלה הרגישו שלא בנוח עם העיתוי הבעייתי, והורו למשטרה לעכב את העברת ההודעה.
במהלך שיחת הוועידה גילו כתבי המשטרה כי לא רק הם על הקו: דוברי המשטרה העלו אליה גם מנכ"לים של חברות החדשות, עורכי מהדורות, עורכים בכירים ופרשנים, ככל הנראה כדי להעצים את הדרמה. שיחה כזו אמורה להתקיים עם כתבי המשטרה בלבד, ורבים מהם הביעו כעס על ההתנהלות המשטרתית.
שוקלים מילים
תהליך סיכום התיק לקראת העברתו לפרקליטות מתחיל עם סיום כל פעולות החקירה. צוות החקירה מסכם את התיק על בסיס הראיות בנוגע לכל חשוד. במקרה של חקירת ראש הממשלה בנימין נתניהו עשו זאת ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) תת־ניצב כורש ברנור ואנשיו, אשר חקרו את פרשות 1000 ו־2000. תנ"צ ברנור וצוותו עברו על כל ראיה ופירטו באופן יסודי את אופן איסוף הראיות – האזנות סתר, עימותים, עדויות, מסמכים, דברי החשודים עצמם ועוד.
לאחר שצוות החקירה מסכם את התיק הוא מוצג בפני ראש אגף החקירות והמודיעין (אח"מ). במקרה של חקירת נתניהו הוצג התיק בפני שני ראשי אח"מ – ניצב מני יצחקי, שליווה את מרבית שלבי החקירה ופרש לאחרונה מהמשטרה, וניצב גדי סיסו, שהחליף אותו בתפקיד. תנ"צ ברנור הציג בפניהם את סיכום התיק תוך פירוט הראיות לגבי כל חשוד, והצביע על העבירות שאותן ראיות מקימות. לאחר האישור של ראש אח"מ, השלב הבא הוא הצגת התיק למפכ"ל המשטרה, ואז לפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה. ההליך הזה נמשך בין שבוע לשבועיים.
"במקביל לכל התהליך הזה עובדים על הודעת הדוברות, שגם היא מתואמת עם הפרקליטות ואנשי היועמ"ש", מתאר מניסיונו דובר המשטרה לשעבר רפי יפה. "צריך להחליט מה מוציאים בהודעת הדוברות: עד כמה מפרטים, מה אומרים ומה לא אומרים. ההודעה יוצאת כמובן בלי פירוט הראיות. כתיבת ההודעה לעיתונות לפעמים מתישה יותר מהחקירה עצמה, כי נכנסים שיקולים פוליטיים, תקשורתיים, ציבוריים ומשפטיים. גם העיתוי חשוב. השבוע למשל ההודעה נדחתה מעט בעקבות ההסלמה בצפון. תוכן ההודעה צריך להיות מאושר על ידי המפכ"ל והיועמ"ש, וצריכה להיות תמימות דעים על כל מילה. לפעמים מתעקשים שבתוך ההודעה יהיה קרדיט כזה או אחר, כמו זה חקר, זה המליץ וזה אישר. בזמן שמוציאים את ההודעה צריך לתאם את זה גם עם עורכי הדין של החשודים ולהודיע להם שהולכים להוציא הודעה כזו וכזו".
ומי כותב את ההודעה? יפה מספר כי "כתיבת המסגרת של ההודעה נעשית בשיתוף בין אגף החקירות, בדרך כלל העוזרים של ראש אח"מ או נציג מצוות החקירה, ובין דובר המשטרה. יש ניואנסים שקשורים גם בענייני דוברות, גם בתוכן וגם בעיתוי עצמו. זה תהליך מתיש, ורק לאשר את הודעת הדוברות לוקח כמה ימים.
"החלק השני של הסיפור הוא ההשלמה של ההודעה: מישהו מתראיין מטעם המשטרה או לא? עושים שיחת רקע עם העיתונאים כדי להסביר להם מה יש בהודעה? שיחת אוף רקורד? און רקורד? מסתפקים רק בהודעה או עושים משהו מעבר? מכינים תוכנית תקשורתית מלאה ומגובשת. אחרי הוצאת הודעה כזו יש צוות דוברות בחדר מצב שמנתח כל הזמן את התגובות, ומחליטים אם להגיב לפרסומים או לא".
טוחנים לאט
פרסום המלצות המשטרה בתיקי חקירה איננו עניין מובן מאליו, ואנשי משטרה ומשפט הביעו בעבר הסתייגות מעצם קיומו. כזכור, לקראת פרסום ההמלצות בתיקי נתניהו החל בכנסת הליך חקיקה שנועד למנוע מהמשטרה הגשת המלצות, במקרה זה ובכלל. החוק אושר בכנסת לאחר שנתניהו הודיע כי בכל מקרה הוא לא יחול עליו.
המפכ"ל לשעבר משה קראדי תומך בהצעת החוק באופן חלקי. "כשאני מסיים חקירה אני חייב לסכם את התיק", הוא אומר. "לא יכול להיות שהמשטרה לא תסכם את התיק. המשטרה לא צריכה להמליץ, אבל המשטרה צריכה לכתוב אם הנחת היסוד שהיא הניחה בתחילת הדרך התקיימה או לא. היא צריכה לכתוב שאחרי שהיא עשתה את הפעולות האלה והאלה, היא הגיעה למסקנה שההתנהגות של החשוד גובלת או לא גובלת בעבירה פלילית".
קראדי מציע אפוא לשנות את ההגדרה. "המשטרה לא 'ממליצה', המשטרה 'מסכמת'. כמו חוקר במכון ויצמן שמבצע מחקר, ובסופו הוא חייב לסיים באמירה אם הוא מפריך את התזה שהניח או מאשש אותה. בסיום החקירה אתה צריך לומר את זה".
סיכומי המשטרה נמצאים כעת על שולחנה של עו"ד ליאת בן־ארי מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שהייתה הפרקליטה המלווה בחקירות ראש הממשלה ומכירה היטב את התיקים. לאחר שבן־ארי תבחן את הראיות היא תעביר את המלצתה לפרקליט המדינה שי ניצן. לאחר שיבחן את התיק יעביר ניצן את המלצתו ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט – האדם שיכריע בסופו של דבר אם להעמיד את ראש הממשלה לדין או לסגור את התיק.
בדרך כלל עוברים חודשים רבים עד שהיועץ המשפטי מפרסם את החלטתו במקרים מסוג זה. אם יחליט על הגשת כתב אישום ייפתח תהליך של שימוע, שבמסגרתו ינסו פרקליטי ראש הממשלה לשכנע את הפרקליטות שאין מקום להגיש כתב אישום. גם הליך זה נמשך בדרך כלל כמה חודשים, כך שצפוי עוד זמן רב עד להחלטה הסופית בעניינו של נתניהו.
הפרדת רשויות
לא אחת ממליצה המשטרה להגיש כתב אישום נגד אנשי ציבור, אך בסופו של דבר מחליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק. נתניהו עצמו נחקר בעבר בשתי פרשות ובשתיהן המליצה המשטרה להעמידו לדין, אולם היועץ המשפטי החליט לסגור את התיק.
הראשונה היא פרשת בר און־חברון. בשנת 1997, בעת כהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה, המליצה המשטרה להגיש נגדו כתב אישום לאחר שעלה חשד כי נטל חלק בקנוניה עם שר הפנים אריה דרעי שנועדה למנות את רוני בר־און ליועץ המשפטי לממשלה, מתוך כוונה שיורה על עסקת טיעון מקלה עם דרעי בפרשת השוחד שבה הועמד אז לדין. בסופו של דבר החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, לסגור את התיק מחוסר ראיות.
הפרשה השנייה היא פרשת עמדי מ־1999, שגם בה המליצה המשטרה להגיש כתב אישום נגד נתניהו. בפרשה, שנחשפה לאחר שנתניהו כבר לא כיהן כראש ממשלה, עלה חשד כי נתניהו שילם לקבלן אבנר עמדי על עבודות פרטיות מכספי משרד ראש הממשלה. גם כאן החליט היועמ"ש רובינשטיין לסגור את התיק מחוסר ראיות מספיקות.
"בהחלט יכול להיות מצב שהפרקליטות לא תאשר את סיכום המשטרה", אומר המפכ"ל לשעבר קראדי. "אספר לך סיפור מהחיים: כשהייתי מפקד מרחב לכיש היה לנו רצח באשדוד. שלושה אנשים נכנסו לתא שירותים, שניים יצאו ואחד מת. כלומר היה פה רצח, היו לנו עדים, הכול היה טוב ויפה. עצרנו את שני החשודים. בהתחלה שניהם הכחישו, ואחרי חקירה שניהם הודו. אלא מה, כל אחד מהם טען שהשני הוא זה שלחץ על ההדק. אנחנו כמשטרה המלצנו להגיש כתב אישום על רצח, כי יש לנו שני אנשים שהיו בפנים שבטוח רצחו, רק לא ידענו מי מהם לחץ על ההדק. באה פרקליטת המחוז ואמרה: 'אני לא מגישה כתב אישום על רצח'. שאלנו למה, והיא אמרה שאין לנו הוכחה מי לחץ על ההדק. הנה לך דוגמה של ויכוח משפטי מקצועי נכון.
"מי שבסופו של דבר מופיעים בבית המשפט הם אנשי הפרקליטות, והם בוחנים את העניין גם מהזווית המשפטית, כולל ספק סביר שיכול להתעורר, כי הם לא רוצים להגיע סתם לבית משפט. הם בוחנים את הסיכוי להרשעה. מעבר לזה, לפרקליטות יש גם ראייה ציבורית, ובטח ובטח שליועץ המשפטי לממשלה יש ראייה כזו. הוא יכול להגיע למסקנה שההתנהגות של אדם מסוים גובלת בעבירה פלילית, ולמרות זאת אין עניין לציבור להעמיד אותו לדין.
"לכן", אומר המפכ"ל בדימוס, "הדבר הנכון הוא הפרדה. המשטרה צריכה להגיד את דברה וזה תפקידה, והיא צריכה להיות נקייה ממחשבות אחרות, והפרקליטות צריכה לעשות את תפקידה, והיועמ"ש את תפקידו, ובית המשפט את תפקידו. זה ההליך הנכון של הצדק. מי שיקבע בסופו של דבר אם להגיש כתב אישום הוא היועמ"ש, ואז בית המשפט יקבע אם החשוד עבר עבירה".
קראדי מזהיר מקפיצה למסקנות. "יש לנו נטייה לגמור את הסיפור כבר היום, אבל אני תמיד אמרתי לחוקרים: תפקידה של המשטרה הוא להגיע לחקר האמת, לא להגיש כתבי אישום. זו המשימה, זה היעד, בין אם האמת כזו או כזו. כתבי אישום זה רק התוצר, אבל התפקיד המרכזי של אנשי החקירות זה להגיע לחקר האמת".
