בסופו של היום הארוך בצפון הארץ, כשהשעה נושקת לחצות הליל, איילת שקד מתיישבת במושב האחורי של הרכב ומתפנה למשהו שעוד לא עשתה היום – שיחה קצרצרה עם בתה שירה, בת ה־11 וחצי. "בובי, עוד שבוע זה נגמר, אני מבטיחה", היא אומרת ברוך אימהי שאולי קצת פחות מתיישב עם דמותה הציבורית קרת הרוח, ופתאום נדמה לי שיש שם אפילו לחלוחית קטנה באזור העין. היא לא מכחישה. "זה מאוד קשה. ראיתי מקודם תמונה שלה באינסטגרם עם חברה וכמעט בכיתי. אנחנו משלמים מחירים מאוד כבדים. אני לא נמצאת בבית ימים שלמים, ועכשיו לקראת הישורת האחרונה של הבחירות גם לא נמצאת בשבתות. הבטחתי לה שזה נגמר עוד שבוע, והיא אמרה לי 'אבל גם בפעם שעברה אמרת לי את זה. הבטחת. איך את יודעת שהפעם זה באמת ייגמר?'"
לפי כל הסקרים אין באמת סיבה שזה ייגמר. אף אחד לא מצליח להשיג 61 מנדטים להקמת קואליציה.
"אני חושבת שזה אפשרי. הסיכוי לא גדול אבל קיים. קודם כול, אם עוצמה יהודית תפרוש. הם מאוד חלשים ועומדים על בערך מנדט, שזה כמובן רחוק מאוד מאחוז החסימה אבל המנדט הזה יכול לקרב אותנו ליעד. הגוש עומד כרגע על 57 מנדטים בערך. אם נדע להעלות את אחוז ההצבעה של הציונות הדתית, שירד בשלושה אחוז בבחירות שעברו, להחזיר אותם ולהעלות בעוד שלושה אחוז, כלומר להשיג שישה אחוזי הצבעה יותר מהבחירות הקודמות, ונתניהו יצליח להעלות את אחוזי ההצבעה במעוזים שלו, ובקרב בוחרי השמאל והערבים ההצבעה תהיה אותו דבר או קצת פחות – אפשר יהיה להגיע ל־61. קשה, אבל לא בלתי אפשרי".
יום ראשון, שלוש בצהריים. אני חובר לאיילת שקד וצוותה לאחר שהיא מסיימת פאנל בחירות בקריה האקדמית אונו. את הרכב שייקח אותנו צפונה מאכלסים גם יועץ התקשורת דניאל אביטל, ואלי, הנהג המסור שנכון לכל משימה הקשורה בעבודה של הח"כית והשרה לשעבר. תוכנת הניווט מכוונת אותנו לקריית־ביאליק, שם תיפגש השרה בעוד כשעה ומשהו עם ראש העיר, אלי דוקורסקי.
קריית־ביאליק איננה מעוז של ימינה, אם להתבטא בלשון המעטה. בבחירות הקודמות קיבלה כאן המפלגה כמה מאות בודדות של קולות, אבל המצב איננו מאפשר לוותר על אף קול פוטנציאלי. שקד מאזינה בקשב רב לתוכניותיו של ראש העיר ולמצב שני הגנים הדתיים־לאומיים במקום, שאחד מהם ייסגר כנראה בשנה הבאה מחוסר ביקוש. אין כאן הרבה מעבר לפגישת נימוסים. שקד איננה מחזיקה כרגע בתפקיד ביצועי כלשהו, וגם בתפקידה כשרת משפטים לא היה לה ממשק עם כבוד ראש העיר, אבל תמיד כדאי להכיר מישהו שעשוי להיות מתישהו משהו בשלטון המרכזי, והשיחה מתנהלת בנעימים. שותפים לה כמובן העסקנים המקומיים, שאיתם אנו ממשיכים לתחנה הבאה, חוג בית בקריית־ביאליק.
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במוסף יומן, מקור ראשון
