הפעילות הטרוריסטית בעזה וביו"ש, מוקד קבלת ההחלטות בדמשק

אם היה צורך להדגים את שיתוף הפעולה ההדוק בין ארגון הג'יהאד האסלאמי לאיראן, זהות ההרוגים בתקיפת צה"ל בראשית השבוע בדמשק המחישה זאת היטב. באירוע נהרגו שני פעילי ג'יהאד אסלאמי, ולצידם ארבעה אנשי מיליציות שיעיות פרו־איראניות. גם יעדי התקיפה של חיל האוויר מלמדים על פעילות הג'יהאד ושאיפותיו. באזור עאדליה שהותקף מתבצעים מחקר ופיתוח של אמצעי לחימה, בהם חומרי דלק לרקטות, והתאמתם לייצור ברצועת עזה ולייצור מקומי בשטח סוריה. זוהי גם זירת ההכשרה של פעילי הארגון מרצועת עזה, מסוריה ומלבנון, וכאן נפגשים בכירי הג'יהאד האסלאמי השוהים בסוריה עם אנשי משמרות המהפכה.

מתווה התקיפה השבוע הזכיר את מבצע 'חגורה שחורה' בנובמבר האחרון: פעילות משולבת של חיל האוויר מול תשתיות הזרוע הצבאית של הארגון ברצועת עזה, ובמקביל דיווח על תקיפה שמיוחסת לישראל ובה נפגעו בכירי הג'יהאד בדמשק, מקור ההשראה והמימון. בישראל מכירים היטב את משולש הטרור עזה־דמשק־טהרן, ופועלים לפגוע בצלעותיו השונות ולנתק ביניהן.

בעשור האחרון הפך הג'יהאד האסלאמי לארגון המועדף על האיראנים, פטרוני הטרור במזרח התיכון, וללשון מאזניים בכל הנוגע למצב הביטחוני ברצועת עזה. כמו בנובמבר האחרון, גם הפעם הארגון הוא שפתח בירי עשרות רקטות לעבר ישראל, והוא גם שקבע מתי יסתיים סבב הלחימה. בשעה שחמאס הנמצא בשטח מנהל שיחות על רגיעה, בכירי הג'יהאד היושבים בדמשק מפעילים כוח נגדי.

עד 2011, הלשכה המדינית של חמאס שכנה בדמשק. אלא שאז החליט היו"ר שלה, חאלד משעל, לנטוש את הספינה הבוערת של אסד ולערוק לקטאר. האיראנים, שמימנו את פעילות ארגון חמאס, לא קיבלו את ההסבר של ראשי הארגון שלפיו אינם יכולים לתמוך במשטר אסד שפוגע בפלסטינים במדינה. הם ראו בעזיבתו של משעל מעשה בגידה, והחליטו לנתק את צינור המזומנים מטהרן לחמאס. מי שהרוויח מהעימות הזה הוא הג'יהאד האסלאמי. השאיפה האיראנית להרחיב את השפעתם בסוריה ובלבנון ולבסס אותה, השתלבה עם פעילותו של ארגון הג'יהאד האסלאמי, שהחל למעשה את דרכו במדינות אלו.

הג'יהאד האסלאמי הוא ארגון בעל תודעה סלפית, שבדומה לארגונים כמו דאעש ואל־קאעידה שואף להקמת ח'ליפות אסלאמית שתשלוט בכל המזרח התיכון, ובכלל זה כמובן בשטחה של ישראל. הוא שואב את האידיאולוגיה שלו מתנועת האחים המוסלמים, שאחת מסיסמאותיה היא "האסלאם הוא הפתרון", ושקוראת להשליט את האסלאם הסוני בחוקה ובחיי החברה ולהפוך את ארצות ערב למדינות הלכה הכפופות לחוקי השריעה.

מייסד הארגון, פתחי שקאקי, יליד מחנה הפליטים שאטי ברצועת עזה, אימץ את תפיסת העולם הזאת כאשר למד רפואה באוניברסיטת זקאזיק בקהיר, מעוז האחים המוסלמים. כאשר חזר להתגורר בעזה, החל להניח את היסודות לארגונו. בשל פעילותו נגד ישראל נעצר וב־1988 גורש ללבנון, שם איגד כמה ארגונים פלסטיניים מלבנון ומסוריה תחת דגל הג'יהאד האסלאמי.

בכיר נוסף בג'יהאד האסלאמי שעשה את ראשית דרכו באותה אוניברסיטה הוא רמדאן שלח, יליד שכונת סג'עייה בעזה. שלח למד כלכלה בבריטניה, ושימש מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת דרום פלורידה. אחרי שחוסל שקאקי בשנת 1995, בפעילות שיוחסה למוסד הישראלי, נקרא שלח לדגל והחליפו בתפקיד מזכ"ל הארגון. הכלכלן והמרצה מאוניברסיטת פלורידה היה במשך 23 שנים הרוח החיה מאחורי שורת פיגועים רצחניים. ממקום מושבו בדמשק שיגר מחבלים מתאבדים באמצעות מפקדות הארגון בשכם ובג'נין, וחימש ומימן את פעילי הארגון ברצועת עזה שהיו אחראים לירי לעבר ישראל, אז והיום.

חזותו של זיאד נחאלה משווה לו תדמית של אדם מתון, אך על פי גורמים ביטחוניים הוא קיצוני בהרבה מקודמו. בהנהגתו התרחבה פעילות הארגון והוא מאתגר את חמאס

איש המפתח

פעילות הארגון מתבצעת אפוא בעזה וביו"ש, אבל מוקד קבלת ההחלטות הוא בדמשק. ההנהגה הבכירה של הארגון יושבת בשכונת אל־מאזה בבירת סוריה, ומשם מכוונת את פעילות הג'יהאד בעזה. שלח קידם את הארגון, שתחילתו ברמה מקומית, והוביל אותו לשיתוף פעולה הדוק עם איראן ושלוחותיה. בהוראת האיראנים הוציא הארגון לפועל פיגועי טרור נגד מתנגדי חיזבאללה בלבנון, ופעיליו בסוריה השתתפו בלחימה במתנגדי המשטר. בשנת 2018 חלה הידרדרות במצבו הבריאותי של שלח. ניתוח שעבר, בעקבות אירוע מוחי, הסתבך והותיר אותו מחוסר הכרה המוגדר צמח. סמכויותיו ותפקידיו הועברו למזכ"ל הנוכחי של הג'יהאד האסלאמי, זיאד נחאלה.

נחאלה, שבמשך שנים רבות שימש סגנו של שלח, נולד ברצועת עזה ונמנה עם מייסדי הארגון. בשנת 1982 הוא פגש את פתחי שקאקי. ב־1985, עם שחרורו בעסקת ג'יבריל, הוא הקים בהוראת שקאקי את הזרוע הצבאית של הג'יהאד, 'פלוגות ירושלים'. גם הוא, כמו שקאקי, גורש ללבנון ב־1988 ופיתח את מפקדת הג'יהאד בביירות, שתמכה בפעילי הארגון בעזה. נחאלה מקיים יחסים קרובים עם חיזבאללה, ומעביר את רוב ימיו בין סוריה ללבנון. מדי פעם הוא יוצא לטהרן ומקבל שם הכוונה ישירה לפעילות הג'יהאד ברצועת עזה. בשנת 2014 צורף לרשימת הטרור האמריקנית, רכושו ונכסיו בארה"ב הוקפאו והוצע פרס של חמישה מיליוני דולרים על מידע שיוביל ללכידתו. למרות זאת, נחאלה התנהל באופן חופשי ונפגש עם גורמים מצריים רשמיים בקהיר, במסגרת שיחות הרגיעה עם ישראל שהתנהלו בתיווך מצרים.

חזותו החיצונית של נחאלה משווה לו תדמית של אדם מתון, אך על פי גורמים ביטחוניים הוא קיצוני בהרבה מקודמו. בהנהגתו התרחבה פעילות הארגון, באופן המאתגר גם את ארגון חמאס ושליטתו ברצועת עזה. אופיו האלים ניכר גם בחייו האישיים. ב־2014 התלוננה עיתונאית בקפריסין כי ביצע בה מעשה אונס במהלך ביקורה בביירות. על פי הדיווחים היא הגיעה ללבנון כדי לראיין את שלח, ואז נתקלה בסגנו. בארגון הפלסטיני הכחישו את טענותיה ואמרו שהיא מתנקשת מתחזה שגויסה על ידי המוסד.

בזמן שנחאלה מנהל את הפעילות המדינית, מי שמקדם את הפעילות בשטח הוא נציגו בסוריה אכרם אל־עג'ורי, מספר שתיים בארגון והאיש שעל פי כמה גורמים אחראי למתן אור ירוק לירי מרצועת עזה. כמו עמיתיו לצמרת הג'יהאד האסלאמי, גם הוא נולד ברצועת עזה. הוא התקדם בדרגות הארגון והיום חובש כמה כובעים: הוא משמש ראש המועצה הצבאית העליונה של הארגון, ראש מועצת השורא, הממונה על תזרים הכספים של הג'יהאד האסלאמי והממונה על הכשרת פעילים.

מדמשק, הוא והקצינים הכפופים לו מתאמים פעולות טרור וקובעים את מדיניות הארגון – הסלמה או רגיעה, מתקצבים פעילות טרור מרצועת עזה ומשטחי יו"ש, ומנחים את הפעילים בכל הנוגע לפיתוח אמצעי לחימה והכשרות לפעילות טרור. את התקציב המרכזי שהוא מקבל מאיראן מפנה עג'ורי לזירה המרכזית של הג'יהאד האסלאמי – רצועת עזה. מתוקף תפקידו כאיש הקשר בין הארגון לאיראן, היה עג'ורי ביחסים קרובים עם מפקד כוח קודס האיראני, הגנרל קאסם סולימאני שחוסל בידי ארה"ב בינואר האחרון, ומקיים קשרים הדוקים ורציפים עם מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה.

ישראל רואה בנחאלה ובעג'ורי גורמי מפתח לירי מרצועת עזה, וסימנה אותם כיעד מרכזי לחיסול. גורמים סוריים טענו כי ישראל ניסתה להתנקש בחייו של עג'ורי פעמיים: במסגרת מבצע 'חגורה שחורה' בנובמבר האחרון, אירוע שבו מת בנו הבכור מועאז, וגם בתקיפה האחרונה בתחילת השבוע. לאחר התקיפה השבוע הופצו ברשתות החברתיות שמועות על מותו של עג'ורי עצמו, אך בארגון  מיהרו להכחיש את השמועות, ונראה שגם הפעם הצליח אכרם עג'ורי לחמוק