כמעט עשרים שנה מבלה יונתן פולק, ממייסדי ארגון 'אנרכיסטים נגד הגדר', בהפגנות אלימות נגד צה"ל ברחבי יהודה ושומרון. בעקבות פעילותו פולק מכיר מקרוב את תאי הכלא הישראלי, אבל כעת הוא עשוי להתייצב גם בבית המשפט בעקבות מאמר שפרסם ב'הארץ', שבו קרא להצטרף למאבק הפלסטיני האלים נגד ישראל. בשבוע שעבר כבר נחקר במשטרה על מאמרו, שעורר סערה ברשתות החברתיות.
"כדי לתרום לשינוי, על יהודים לוותר מרצון על השאיפה להנהיג את המאבק ולהובילו, ותחת זאת לתמוך במאבקם של הפלסטינים, לא בלב אלא בפועל", כתב פולק באותו מאמר. אם מישהו תהה באשר לכוונותיו, הוא המשיך לפרט: "כן, עלינו לחצות את הקווים ולהפר את החוק; למרות המחיר, עלינו להצטרף אל ילדי האבנים ובקבוקי התבערה. עלינו לצעוד בעקבותיהם."
הרקע לפרסום המאמר הוא קובלנה פלילית שהגיש נגד פולק ארגון 'עד כאן', בעקבות פעילותו הוותיקה בהפגנות אלימות נגד חיילי צה"ל. במהלך השנים נצפה פולק בהפגנות רבות לצד רעולי פנים ומיידי אבנים, אירועים שבהם נפצעו חיילים ושוטרי מג"ב. לדברי אנשי 'עד כאן', שהגישו כאמור את הקובלנה (הליך שבו אזרחים תובעים לפתוח בהליך פלילי), פולק תועד ב־18 אירועים שונים שכללו אלימות נגד חיילים ושוטרים. בעבר הוא אף ישב בכלא כמה חודשים בגין חבלה בגדר ביטחון.
אלא שפולק סירב להתייצב להליך הפלילי בבית המשפט ולהכיר בסמכותו, ובעקבות זאת הוא נשלח לכלא. כחלק ממאבקו פרסם את המאמר המדובר באתר 'הארץ', שנשא את הכותרת 'מדוע אני מסרב לשתף פעולה עם בית המשפט'. בין היתר ביטא בו את תפיסתו, שלפיה על יהודים בישראל להצטרף בעצמם למאבק הפלסטיני האלים.
לאחר כמה שעות צנזרו ב'הארץ' את קריאתו האלימה של פולק, והשורות המרשיעות נמחקו ואף לא פורסמו במהדורה המודפסת של העיתון. עם זאת, הסערה סביב המאמר התלקחה במהירות ברשתות החברתיות. מו"ל 'הארץ' עמוס שוקן, שהוא גם מעסיקו של פולק העובד כמעצב באתר 'הארץ', יצא להגנתו. "יונתן פולק הוא ההיפך מפשיזם, הוא נלחם בפשיזם. חבל שאתה לא מצליח להבין את זה", צייץ שוקן בתגובה לביקורת שהוטחה בו על כך שהוא מעסיק "פורע חוק שכתב טור הקורא לפגיעה ביהודים".
אלא שהיועץ המשפטי לממשלה, כך נראה, לא התרשם מדברי הסנגוריה של מו"ל הארץ. ב־17 בפברואר קיבל מ"מ היועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, את המלצת המשנה לפרקליט המדינה נורית ליטמן והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה עמית מררי, והחליט להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד פולק, בחשד לעבירות של הסתה לאלימות ולטרור. עם זאת, החליט עו"ד נזרי כי "בנסיבות העניין ובהתאם למדיניות בנושא, אין מקום לפתיחה בחקירה נגד עיתון 'הארץ' או נושאי משרה בו". במקביל הורה היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים המשפטיים הקשורים לקובלנה הפלילית, ופולק שוחרר מהכלא.
לא אמירות תיאורטיות
בעקבות ההחלטה לפתוח בחקירה נגד פולק, פורסם ב'הארץ' מאמר מערכת הנוזף ביועץ המשפטי לממשלה. תחת הכותרת "רדיפה ברוח הזמן", נכתב כי החלטתו של נזרי "קיצונית בחומרתה" ו"פוגעת קשות בחופש הביטוי". על פרסום קריאתו של פולק להצטרף למיידי האבנים ומשליכי ובקבוקי התבערה, נכתב במאמר המערכת של 'הארץ' כי הדבר נעשה בשגגה וטעות. "לאחר שהתבררה הטעות הועלה לאתר הנוסח הערוך, שאינו עשוי להתפרש כקריאה לאלימות. ואולם עצם פרסום המאמר בשוגג בגרסתו הראשונית, למשך כמה שעות, משמש לדעת משרד המשפטים עילה מספקת כדי לפתוח בחקירה פלילית נגד פולק".
החלטת היועץ המשפטי לפתוח בחקירה נגד פולק, נטען ב'הארץ', נועדה לרצות את חוגי הימין. על פי המאמר, "בתי המשפט והפרקליטות נוהגים במשך שנים גישה מתונה וזהירה בעבירות אלו, כדי להימנע מאפקט מצנן על חופש הביטוי. קשה לסלק את החשד שהמוטיבציה של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפתוח בחקירה פלילית נגד פולק הייתה 'לאזן' פוליטית את החלטתו לשחררו מהמעצר ולעכב את הקובלנה הפלילית נגדו — החלטה שעשויה הייתה לצייר אותו כ'שמאלן' בקרב חוגי הימין שרודפים את פולק".
אלא שהטענה בדבר הטיה לטובת הימין בהקשר זה איננה מדויקת, וזאת בלשון המעטה. חקירות נפתחו וכתבי אישום הוגשו גם הוגשו נגד גורמי ימין בעקבות פרסום מאמרים שהשתמעה מהם קריאה לאלימות. כך למשל, הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד הרב יוסף אליצור בעקבות מאמר שפרסם לאחר רצח אביתר בורובסקי, שהשתמעה ממנו תמיכה בפעולות 'תג מחיר'. הפרקליטות הגישה כתבי אישום ואף הרשיעה שניים ממקימי אתר 'הקול היהודי', על פרסום תכנים שהגדירה כתמיכה באלימות וגזענות.
בפרקליטות דוחים את ההאשמות של עיתון 'הארץ'. לדבריהם, הסיבה לפתיחת החקירה נגד פולק היא דבריו המפורשים והברורים בעד מעשי אלימות, והקריאה הבוטה והחריגה שהשמיע לפעול באמצעים אלימים נגד מדינת ישראל, כוחות הביטחון ואף אזרחים. פולק התבטא באופן ברור ולא השאיר מקום לספק באשר לכוונתו. מהרמה הכללית ("צריך לתמוך במאבק בפועל") הוא עבר לקביעה על כך שצריך "לחצות את הקווים" ומשם לפירוט מדויק: "עלינו להצטרף לילדי האבנים וזורקי בקבוקי התבערה".
נקודה חשובה נוספת: החוק נגד הסתה, שתוקן לפני כמה שנים, קובע שקריאה לאלימות מהווה עבירה על החוק גם אם בסבירות גבוהה לא תהיה לה השפעה ממשית על אחד הקוראים. על פי התיקון לחוק, עצם הקריאה לאלימות מהווה עבירה. ואכן, כמה כתבי אישום הוגשו נגד מי שפרסמו פוסטים מסיתים, אף שמספר הלייקים שקיבלו היה דל והם לא זכו לחשיפה משמעותית. המאמר המקורי של פולק פורסם דווקא בבמה נצפית וזכה לחשיפה משמעותית, כפי שמוכיחה הסערה שהתחוללה בעקבותיו.
כאמור, בפרקליטות הודיעו כי אין כוונה לפתוח בחקירה נגד עיתון 'הארץ' ואנשיו בגין פרסום המאמר. מאחורי ההחלטה הזו עומדת גם העובדה שבעיתון הגדירו את הפרסום "טעות ושגגה", ושהמשפטים הבעייתיים נמחקו לאחר זמן לא רב. ככלל, גישת הפרקליטות לסוגיה של פתיחה בחקירה נגד כלי תקשורת היא זהירה מאוד. החקירות שהתנהלו נגד מחברי 'תורת המלך' היו נגד המחברים ולא המו"ל, וכך גם בעניין אתר 'הקול היהודי', שם נחקרו כותבי מאמרים ולא בעלי האתר.
עם זאת, אם יצטברו ראיות ברורות לכך שכלי תקשורת נתן במה לקריאה לאלימות באופן מתוכנן ומכוון, גם בעלים ועורכים של כלי תקשורת עלולים להיקרא לחקירה כדי לתת הסברים. במקרה של פולק, לא היו ראיות לכך שעיתון 'הארץ' תומך בקריאתו לאלימות. ועדיין, גורם בפרקליטות תהה בעקבות מאמר המערכת ב'הארץ' שזעם על הפתיחה בחקירה, מה היה קורה אילו רבנים היו קוראים לנערי גבעות "לחצות את הקווים" וליידות אבנים ובקבוקי תבערה, האם ברחוב שוקן לא היו קוראים לפתוח בחקירה במקרה כזה?
בסרט על ארגון האנרכיסטים אומר פולק שבעיניו יידוי אבנים על חיילים היא פעולה לגיטימית, ואפילו "לירות על חיילים שנכנסים לשכם. אני בטוח שזה לא נעים לחיילים, אבל אי־אפשר לצפות שזה לא יקרה"
קריאה מפורשת להצטרפות למאבק האלים הפלסטיני היא עניין חריג גם ב'הארץ', אבל לאורך השנים הובעה בין דפיו הבנה ואף הצדקה לאלימות הפלסטינית. ב־2013 הורשע ברצח ואאל אל־ערג'ה, שוטר ברשות הפלסטינית שיידה אבנים על רכבו של אשר פלמר ז"ל והביא למותו שלו ושל בנו הפעוט יהונתן. עיתונאית 'הארץ' עמירה הס כתבה אז כי "יידוי אבנים הוא זכות וחובה מולדות של מי שנמצא תחת שלטון זר. יידוי אבנים כפשט וכדרש, מטאפורה להתנגדות".
לאחרונה כתב ב'הארץ' פרופ' מרדכי קרמניצר, בעקבות דבריה החריפים של נשיאת בית המשפט העליון נגד ח"כ היבא יזבק, כי "הטרור הפלסטיני שאינו שייך לחמאס, אינו מכוון נגד הדמוקרטיה הישראלית אלא להפך: נגד משטר כיבוש שבו אין זכויות אזרחיות". לאחר מכן שונה הקטע, שמשתמע ממנו כי הטרור מטעם הפת"ח ("שאינו שייך לחמאס") לגיטימי, לטקסט שאומר כי "טרור פלסטיני שאינו שואף להשמדת ישראל אינו מכוון נגד הדמוקרטיה הישראלית".
"האמירות של פולק אינן בבחינת 'דיון תיאורטי' בלבד", אומר גלעד אך, מייסד 'עד כאן', "הוא ממארגני ההתקפות האלימות המתרחשות מדי יום שישי בסמוך לכפר קדום. מעבר לתמיכה המורלית ולעידוד זורקי האבנים, הוא נוטל חלק פעיל בעצמו בשריפת הצמיגים באותן התפרעויות".
אשמת ברק
פולק סירב להתראיין לכתבה זו, בנימוק ש"יש כלי תקשורת שאני מעדיף שלא להתראיין אליהם". עם זאת, את עמדותיו ותפיסת עולמו אפשר למצוא בהרצאות שמסר בעבר בחו"ל, בעיקר נגד ישראל ובעד המאבק הפלסטיני. סרט שנעשה בעבר על ארגון 'אנרכיסטים נגד הגדר', שפולק היה פעיל מרכזי בו, מעניק ביטוי נוסף להזדהותו העמוקה עם האלימות הפלסטינית.
באחד הקטעים בסרט נראים פולק וכמה מעמיתיו הישראלים בפאתי רמאללה, צווחים על חיילי צה"ל שהם "פושעים" ושעליהם לעזוב את המקום. בהמשך החלו פלסטינים ליידות אבנים, והאנרכיסטים פעלו להפריע לחיילים להתמודד עם הסיטואציה. באותה הפגנה נזרקו מוטות ברזל על הג'יפים, ופלסטינים ששהו על הגגות ניסו להטיח על ראשי החיילים בלוקים ולבנים. האנרכיסטים לא הזהירו את החיילים ממיידי האבנים, אך ניסו לחלץ את אחת הפעילות שלהם ששהתה ליד החיילים.
פולק מתייחס בסרט להתרחשות הזו ואומר שבעיניו יידוי אבנים על חיילים היא פעולה לגיטימית, ואפילו "לירות על חיילים שנכנסים לשכם". "אני לא חושב שיש בעיה שילדים זורקים אבנים על חיילים", הסביר. "אני בטוח שזה לא נעים לחיילים, אבל אי־אפשר לצפות שזה לא יקרה. אני חושב שזה לגיטימי לחלוטין. אני חושב שזה גם לגיטימי כשיורים עליהם כשהם נכנסים לשכם. אני חושב שפגיעה בחפים מפשע היא לא לגיטימית. אני לא חושב שאפשר לצפות שזה לא יקרה".
בהקשר של הפיגועים אמר פולק כי אי־אפשר לצפות מהפלסטינים שלא יפגעו באזרחים ישראלים חפים מפשע. "אני לא חושב שאפשר לצפות שימותו אלפי אזרחים פלסטינים במהלך האינתיפאדה הזאת, וזה לא יגיע לאוטובוסים בתל־אביב. כלומר שרק פלסטינים ישמרו על כללי המוסר במאת האחוזים, ורק יתקפו חיילים. זה לא הופך את זה למוסרי שהם מפוצצים אוטובוסים, אבל צריך להיות מטומטם ובעל ראייה חד־צדדית בצורה היסטרית בשביל לא להבין את זה". בהמשך הסרט אומר פולק כי הוא חש "זעם בלתי נשלט" כשהוא רואה את מציאות החיים של הפלסטינים. "קשה להבין מתל־אביב, עם כל ההתנגדות לכיבוש והאולטרה־שמאלנות, קשה להבין בלי לחוות", ניסה להסביר למראיינו את תחושותיו.
בהרצאה שנשא בסיאטל בשנת 2005 הסביר למארחיו כי הציונות היא מיזם קולוניאלי שמטרתו מלכתחילה הייתה טיהור אתני של "פלסטין ההיסטורית". "מטרת הציונות הייתה לפתור את הבעיה היהודית באמצעים קולוניאליים", הסביר פולק בהרצאה שהיוותה מעין 'מבוא לציונות' בגרסתו. "למרות היות הציונות תנועה חילונית בתחילתה, היא ביססה את עצמה באופן נרחב על מסורת דתית המקשרת את העם היהודי עם ארץ ישראל. המונח ארץ ישראל הוא מונח תנ"כי… מעולם לא הייתה כוונה למנהיגות היהודית לדבוק בגבולות החלוקה. המטרה הייתה טיהור אתני".
טבח דיר־יאסין, טען פולק, המחיש את הכוונות האמיתיות של הציונות, ו"הטיהור האתני" שיזמה הוא שגרם למדינות ערב לתקוף את ישראל. "מיליציה יהודית ימנית נכנסה לכפר דיר־יאסין, ולמעשה הם טבחו בכל מי שהצליחו לשים עליו יד, גברים נשים וילדים", תיאר. "בעקבות המגמה של הטיהור האתני ואחרי הכרזת העצמאות של ישראל פורצת מלחמה, כאשר חמש מדינות סביב פלסטין תקפו את ישראל החדשה".
גם בשיחה הזו גילה פולק הבנה עמוקה לבחירת הפלסטינים בטרור, והאשים את ממשלת אהוד ברק שהיא שגרמה לפלסטינים להגיע לכך. לדבריו, האינתיפאדה השנייה החלה בכלל כהתקוממות עממית לא אלימה. "הרבה אנשים במערב מכירים את האלימות הפלסטינית הנוראית כלפי אזרחים ישראלים. ואכן הייתה אלימות פלסטינית נוראית כלפי אזרחים ישראלים, יותר מאלף אזרחים ישראלים נהרגו . אבל מה שאנשים לא יודעים זה שבחמש השנים האחרונות (עד 2005; י"פ) יותר מ־4,000 אזרחים פלסטינים נהרגו על ידי הצבא הישראלי. והדבר השני, ואולי החשוב ביותר, זה שהאינתיפאדה השנייה התחילה באופן מאוד דומה לאינתיפאדה הראשונה, כהתקוממות אזרחית. זו הייתה התקוממות לא חמושה ברובה המוחלט. אלא שממשל ברק היה נחוש למחוץ את מה שהוא פחד ממנו יותר מכול, עוד אינתיפאדה אזרחית.
"בימים הראשונים של האינתיפאדה השנייה", המשיך פולק, "יותר ממיליון ו־300 אלף כדורים ישראלים נורו לעבר אזרחים פלסטינים, לעבר מפגינים. 136 פלסטינים נהרגו לפני שהאזרח הישראלי הראשון נהרג. עם מספר המתים שעלה מהר מאוד, הצדדים העממיים של ההתנגדות נדחפו לאחור, והאינתיפאדה קיבלה תפנית צבאית. ממשל ברק היה חייב לדעת שאם הם מדכאים את ההתנגדות העממית, את ההתנגדות האזרחית והלא חמושה, משהו אחר יבוא. אף אחד לא מצפה שאנשים פשוט ילכו בחזרה לבתיהם".
בשנת 2011, בדיון שהתקיים באוניברסיטת קייפטאון בדרום אפריקה בין פולק לנציג פרו־ישראלי, הבהיר פולק שבדיוק כמו חמאס, גם הוא סבור ש"ישראל לא צריכה להתקיים". הדברים נאמרו בתגובה לאמירתו של הנציג הפרו־ישראלי, כי ארגונים כמו חמאס והג'יהאד האסלאמי אינם מעוניינים שישראל תתקיים. "אני יכול להראות לכם את אמנת חמאס, ואני בטוח שג'ונתן יסכים איתי שבאמנת חמאס כתוב שלישראל אין זכות קיום", אמר אותו נציג. על כך השיב לו פולק בפשטות: "גם אני אומר שישראל לא צריכה להתקיים".
פולק סירב כאמור לשוחח עם מקור ראשון. עו"ד גבי לסקי, המייצגת אותו, מסרה בתגובה: "המהירות יוצאת הדופן שבה הורתה לשכת היועמ"ש לחקור את יונתן פולק, וזימונו המהיר על ידי המשטרה, מעוררות חשש כבד שגופי החקירה נכנעו להמשך הלחצים של הימין ומנסים 'לאזן' את החלטת היועמ"ש לעכב את ההליכים בקובלנה הפלילית שהגיש ארגון הימין הקיצוני 'עד כאן' נגד פולק ושני פעילים נוספים. זאת במציאות שבה אנשי ימין מסיתים כדבר שבשגרה, מבלי לתת על כך את הדין. החלטת היועמ"ש לעכב את הליך הסרק, שפולק שהה בגללו במעצר כחודש וחצי, הייתה מתבקשת, כיוון ש'עד כאן' עשו שימוש לרעה בהליכי בית משפט למטרות רדיפה פוליטית של מתנגדי כיבוש, וחמור שנדרשה לשם כך עתירה לבג"ץ".
