תחת עננים אפורים וגשם שוטף, על פסגת ההר בקצה המזרחי של אריאל, יצאה לדרך ביום שני שעבר ועדת המיפוי הישראלית־אמריקנית. הוועדה אמורה להפוך את המפה הקונספטואלית שהופיעה בחזון השלום האמריקני לכדי מפה מדויקת, כזו שתכלול התייחסות ליישובים, דרכים, שטחים חקלאיים, תשתיות מים וחשמל.
חברי הוועדה היו אמורים לקיים תצפית חגיגית בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו והשגריר האמריקני בישראל דיוויד פרידמן, ולהתבונן לעבר יישובי בנימין הנשקפים מכאן: מעלה־לבונה, עלי, שילה ותפוח, ואולי אפילו לעבר גב ההר. ביום בהיר ניתן לראות מכאן הרבה ולמרחוק, ואולם גשמי הברכה, כפי שהגדיר אותם נתניהו, טשטשו את המראות.
הכדור בנוגע להתקדמות התוכנית נמצא עכשיו בידיה של ישראל. חבריה הישראלים של הוועדה אמורים להכין מפה שתדייק מה הם גבולות השטח שישראל מוכנה להקפיא בשלב ראשון, ואז, אם הפלסטינים יצטרפו ויעמדו בכל התנאים הנדרשים – תוקם עליו מדינה פלסטינית. מנגד, הם ישרטטו את השטחים שעליהם מתכוונת ישראל להחיל את ריבונותה. המפה תובא לאישור האמריקנים, שסביר להניח כי בשלב ראשון יציינו את הערותיהם ויבקשו שינויים או תיקונים.
לאחר שיסתיים התהליך והצדדים יגיעו להסכמה, תוכל ישראל להחיל ריבונות בברכת האמריקנים ובסיועם מול ההתנגדות במוסדות בינלאומיים, שסביר כי תגיע עד כדי דרישה להטיל סנקציות על ישראל (אם כי, כפי ששבים ומדגישים גורמים אמריקניים ובהם השגריר פרידמן, ישראל כמדינה ריבונית יכולה להחיל ריבונות בכל מועד שתרצה).
נתניהו הבהיר בשבוע שעבר באריאל כי המטרה היא לסיים את העבודה בהקדם האפשרי. גורמים המקורבים לצד הישראלי של הוועדה נקבו בלוח זמנים של שלושה שבועות להגשת הערות הצוות הישראלי למיפוי, ושלושה חודשים לסיום העבודה האמריקנית. גורמים המקורבים לצד האמריקני לא נקבו בלו"ז מדויק. "אם ישראל תגיע אלינו בתוך עשרה ימים עם מפה, נשמח לבחון אותה ונתחיל לעבוד על כך מיד", אומרים שם, ומוסיפים כי "לישראל יש הרבה עבודה לעשות".
מהצד הישראלי חברים בצוות השר יריב לוין, ראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן־שבת, מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ, ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר. מהצד האמריקני חברים בו שגריר ארה"ב בישראל פרידמן, יועצו אריה לייטסטון, וסקוט לייט', מנהל המשרד לעניין הישראלי־פלסטיני במועצה האמריקנית לביטחון לאומי. אגב, אין ספק שמועצת יש"ע תתבקש אף היא לחוות את דעתה באוזני הוועדה או לפחות באוזני האגף הישראלי שלה.
בשבוע שעבר אמר נתניהו בקריית־ארבע כי הריבונות תוחל גם על היישוב היהודי בחברון, אף כי מהמפה הקונספטואלית הדבר לא היה ברור. באריאל שאלנו את השגריר פרידמן אם מבחינת האמריקנים תהיה גם שם ריבונות. הוא השיב כי זה "אינו אישיו", כלומר לא נושא בעייתי. ראש הממשלה נתניהו הוסיף: "אלפי שנים התגוררו יהודים בחברון, אנחנו לא נהיה שם?"
מקורות שונים טענו כי אל"מ (במיל') דני תרזה, לשעבר ראש מנהלת גדר הביטחון, מייעץ לוועדה. תרזה עצמו מכחיש. "אם יקראו לי, אשמח לבוא לעזור", אמר לנו השבוע. לדבריו, מקרב חברי הוועדה יש מי שמכיר את השטח מצוין, ובהם פרץ הישראלי ולייט' האמריקני, אשר לו ניסיון רב באזור. "יש במפות האלה הרבה מאוד ניואנסים. אני מניח שהם (חברי הצוות) ייעזרו בצד המערבי בתוואי גדר הביטחון, אף שהוא מוכן למצב של ביטחון ולא להסכם שלום לשנים ארוכות. צריך להתחשב בגורמים כמו מקומות קדושים, אתרים היסטוריים, בעלות קרקע, מקורות מים, כבישים ואפשרות להתרחבות עתידית", אומר תרזה.
היתר למעלה אדומים
ובתוך כך, בשבוע שעבר חוו ירושלים וההתיישבות הישראלית ביו"ש גל מרשים של אישורי התקדמות לקראת בנייה. ביום שני פרסמה רשות מקרקעי ישראל את המכרז לשיווק 1,077 יחידות דיור בשכונת גבעת־המטוס הירושלמית, לאחר שנתניהו הכריז ביום חמישי שעבר על אישור הבנייה שם. בתחילת השבוע קיבלו 12 יישובים "צעירים" אישור להתחבר לחשמל, ובהם אחיה, אש־קודש, חוות יאיר, נופי־נחמיה ומיצד.
למחרת קיבל בני כשריאל, ראש העיר הוותיק של מעלה־אדומים, שיחה שהוא מצפה לה כעשרים שנה. ראש הממשלה התקשר ובישר לו כי יש אישור לבנייה באזור מבשרת־אדומים המכונה E1.
E1 הוא שטח הררי בן כ־12 קילומטרים רבועים, הנמצא בין מעלה־אדומים והתחום המוניציפלי של ירושלים. בשל כך, חשיבותו האסטרטגית קריטית. בנייה בו תאפשר התקרבות של גוש אדומים אל הבירה, ותמנע רצף בנייה פלסטיני מצפון לדרום. התוכנית נעצרה בימי "מפת הדרכים" של הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש, ומאז הייתה מוקפאת.
ביום רביעי, התוכניות למבשרת־אדומים יצאו להפקדה. "ברור שזה הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות למעלה־אדומים ותושביה. זה מקרב אותנו מאוד לירושלים, וזה הצעד הראשון להכריז ריבונות על מעלה־אדומים. ברגע ש־E1 ייבנה, העתיד שלנו בטוח מבחינה מדינית. זה גם נותן לנו אפשרות להביא עוד זוגות צעירים לעיר, וכמעט להכפיל את מספר התושבים", אמר לנו השבוע כשריאל.
ראש העיר הוסיף: "אנחנו מודים מאוד לראש הממשלה על הצעד הזה. אני יודע שזה לא היה פשוט כי היה הרבה לחץ בינלאומי לא לתת את זה. זה יקרב ויבטיח את הרצף לא רק של מעלה־אדומים לירושלים, אלא גם של יישובי מגילות בצפון בים המלח, בקעת הירדן ומזרח בנימין".
לדעתך זה היה יכול לקרות מוקדם יותר?
"דיברתי עם ראש הממשלה לפני הנסיעה שלו לוושינגטון. הוא הבטיח לי לדבר על כך עם הנשיא, וכשחזר הבטיח שזה יקרה וביקש זמן. אני מאמין שזה הסתדר כעת, אבל אין לי שום הוכחה לכך. אני מאמין שבהמשך לאישור הזה, ראש הממשלה יעשה כל שביכולתו להחיל ריבונות".
הבשורות הטובות להתיישבות נמשכו עוד: שבוע שעבר אישרה מועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי 1,036 יחידות דיור להפקדה ו־741 לתוקף. האישורים כוללים בנייה במעלה־שומרון, צופים, הר־ברכה, אזור התעשייה שער השומרון, עמנואל, שבות־רחל, עלי, נוקדים, אלון־שבות, גבעת־זאב וקרני־שומרון.
ביישוב עלי, שאושרו בו 620 יחידות דיור, התאפשר המהלך לאחר שבשבוע שעבר ביטל בג"ץ את צו הביניים שעיכב את קידום התב"ע של היישוב. שר הביטחון נפתלי בנט, שדחף למהלך, אמר כי "במשך שנים הסבירו להתיישבות מדוע הכול מסובך והבירוקרטיות תקעו הכול, את הדבר הזה אנחנו מפסיקים. אנחנו כבר לא בשיח של פינוי והקפאה, אלא בהתרחבות ובנייה".
לפני כשלושה שבועות התקפל מאהל המחאה של מועצת יש"ע, שדרש החלת ריבונות מיידית. לאחר פגישה לילית עם ראש הממשלה הבינו שם כי ריבונות לפני הבחירות לא תהיה. המאמצים הופנו מאז ל"חיזוק ההתיישבות" – קרי בנייה בגבעת־המטוס, E1 וחיבור מאחזים לתשתיות, ומהלכים נוספים שהתרחשו בימים האחרונים. במועצת יש"ע סבורים כי מסרים שהועברו מהם לגורמים אמריקנים, שלפיהם האכזבה מכך שריבונות לא תוחל באופן מיידי עלולה לפגוע בנתניהו, סייעה להסרת חסמים. עם זאת, גורמים אמריקניים סירבו להתייחס לשאלה אם אכן דחיית הריבונות היא שהביאה לשורת האישורים ברחבי יו"ש, כ"פיצוי" מסוים.
במועצת יש"ע חוששים מהתוכנית האמריקנית. בראש ובראשונה מעצם העובדה שהיא מתעתדת להוביל להקמת מדינה פלסטינית, כמו גם מכך שהיא כוללת השארת 15 יישובים מבודדים. מי ירצה לבוא לגור בעטרת או לקנות בית בעתניאל או בבית־חג"י, אם יידע שהוא מוקף מכל צדדיו במדינה פלסטינית, והכביש בדרך הביתה יעבור בשטח אויב? שואלים שם.
על פי מפת הקונספט, אין גם חיבור בין קריית־ארבע לירושלים או בין כפר־תפוח לאריאל, בדיוק במקום שבו הכריזו השבוע, למרבה האירוניה, כי יתחיל להיסלל כביש עוקף חווארה. יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני ביקש להצטרף לוועדת המיפוי שהחלה השבוע את תפקידה, אך נאמר לו כי רק גורמי ממשל רשאים להשתתף. נקודת השבר הבאה בין הממשלה למועצת יש"ע, כך מסתמן, תהיה כאשר המפה שיציעו הישראלים ויאשרו האמריקנים תובא בפני הממשלה.
לצד השמחה שוררת אפוא דאגה רבה. בעקבות אישור התוכניות אתמול במועצת התכנון העליונה אמר אלחייני: "אחרי שנים רבות, אנו שמחים לבשר היום על הסדרת התב"ע של היישוב עלי ועל קידום התוכנית של שבות־רחל שבבנימין, יחד עם קידום תב"עות נוספות ביישובים בשומרון, בבנימין ובגוש עציון. זהו מהלך שמחזק את ההתיישבות הישראלית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, ואנו שמחים על כך. כל זאת מגיע יחד עם האישור להפקדה של E1 שיושם אתמול, אשר יחזק את הנוכחות הישראלית ממזרח לירושלים ויהווה ניצחון אסטרטגי למדינת ישראל".
אלחייני ביקש להודות "לראש הממשלה בנימין נתניהו, לממלא מקום מנכ"ל משרד רה"מ רונן פרץ ולשר הביטחון בנט על העבודה החשובה שבקידום התוכניות האלו, אשר מאפשרות את הרחבת ההתיישבות.
חילוקי הדעות בנושא בין מועצת יש"ע ובין חלק מראשי הרשויות הכלולות בה, אינם בגדר סוד. ראש מועצת אפרת עודד רביבי, שאירח אצלו בשבוע שעבר את השגריר פרידמן, אמר לנו אתמול כי לדעתו קו השבר האמריקני, הנסיגה מההבטחה המיידית לריבונות, נובע מכך שבלילה שלאחר ההכרזה הרשמית על התוכנית בוושינגטון, יצא ראש מועצת יש"ע בהודעה חריפה נגד התוכנית.
"אם החברים במועצת יש"ע היו נוהגים ביתר חוכמה, כבר הייתה ריבונות", סבור רביבי. "ההודעה שלהם באותו לילה החלה לגלגל כדור שלג שהגיע עד למדינות המפרץ. זו הייתה ההערכה שלי, ועם כל יום שעובר אני משוכנע יותר שזה מה שקרה. התוכנית נועדה לשרת אינטרסים אמריקניים. היא רק סולם מבחינתם להגיע לתוצאות במדינות המפרץ, ולוחות הזמנים נגזרים מהבחירות בארה"ב. אני חושב שבתוכנית יש הרבה דברים שההתיישבות יכולה להרוויח מהם. זו הייתה הפעם הראשונה שאמרנו 'לא' לפני שהפלסטינים אמרו לא, וזו טעות. המזל הוא שהגורמים הרשמיים בישראל אמרו כן".
