על הקיר מחוץ ל"ג'מייקה", בר־מסעדה בן מאה ואטרקציה ידועה במילאנו, שלט שנתלה זה עתה מבטא את התסכול בעקבות הגעת נגיף קורונה לצפון איטליה. "ג'מייקה לא נסגרה בזמן ההפגזות, האם עליה להיסגר בגלל היסטריה קולקטיבית?" נכתב שם, בהתייחסות לתקופת מלחמת העולם.
ההגבלות שהוטלו כדי לשלוט בנגיף ובתבהלה הציבורית שינו את פני המסחר באיטליה, באופן שרבים חוששים כי ינחית על המדינה מכה כלכלית עמוקה ומתמשכת. חשמליות מקרקשות על הפסים ריקות למחצה. בנייני משרדים פנויים. משחקי כדורגל מהשורה הראשונה מתקיימים באצטדיונים ריקים מאחורי דלתיים סגורות.
בעודה צועדת באזורים שהם בדרך כלל שוקקי חיים בלילה, אומרת קרלינה קרטלה, שמשפחתה מנהלת את ג'מייקה משנת 1911: "זה כאילו התפוצצה כאן פצצה".
כאשר מתפרסמים דיווחים על מקרים נוספים של תחלואה בקורונה ברחבי אירופה, וגורמי הבריאות בארה"ב מתריעים מפני התפשטות ודאית רחבה שלו, הבהלה בצפון איטליה מעמיקה. ומה שקורה באיטליה מבחינת חיי היומיום והכלכלה, עלול לגלוש גם למקומות אחרים. אמצעי הבידוד באיטליה דרסטיים פחות מאלה שבסין. סביר להניח שדמוקרטיות אחרות יגיבו באופן דומה, וינקטו סגירת מפעלים, ביטול טיולים, נעילת חנויות ובידוד אנשים בבתיהם.
במילאנו, שאובחן בה מקרה אחד, האזרחים מטילים על עצמם אמצעי זהירות. באזור אחר באותו מחוז, שבו החלה לראשונה ההתפרצות, בודדה ממשלת איטליה 12 עיירות קטנות, והיא משתקת את החיים הכלכליים מבלי שהסוף נראה באופק. ראש הממשלה ג'וזפה קונטה הודה השבוע שהמכה הכלכלית למדינה עלולה להיות "חזקה מאוד".
בינתיים היבשת כולה – שגם לפני הקורונה חששה מהאטה כלכלית, ממלחמות הסחר העולמיות ומהברקזיט – מתכוננת לבאות. "אם הנגיף יתפשט, והוא יתפשט, הפוליטיקאים יצטרכו לנקוט פעולות דרסטיות מעט, וזה כמעט יעצור את הכלכלה", אמר רוברטו פרוטי, כלכלן באוניברסיטת בוקוני במילאנו, שעבד השבוע מהבית. "כמה זמן? איננו יודעים. האם אתם יכולים לדמיין מפעל רכב שאין בו אדם אחד ושלא ייסגר? אני בספק".
מבחינת איטליה, נגיף הקורונה לא היה יכול להתפרץ באזור חיוני יותר. שני המחוזות הצפוניים הגדולים במדינה, לומברדיה וּוֶנֶטוֹ, אחראיים ל-30 אחוזים מהתעסוקה ו־40 אחוזים מהייצוא. מילאנו היא המרכז הכלכלי, וּונציה היא אטרקציית תיירות אדירה בעבור מדינה התלויה במבקרים ל־13 אחוזים מהתוצר. בעוד שצפון המדינה משגשג, הצמיחה הכלכלית באיטליה הייתה הנמוכה ביותר באירופה בשנת 2019.
המכה הכלכלית מורגשת בשטח. טיסות מגיעות למילאנו עם מספר זעום של נוסעים, כולל אחת שהגיעה השבוע מפריז עם 30 איש שהיו פרוסים על מעל 150 מקומות ישיבה. מדריכי טיולים ונציאנים ומלונאים בעיירות נופש מדברים על מפולת ביטולים.
היינן מרקו קלאון מתגורר בעיירה ווֹ, המצויה בהסגר, באזור היין שפעילותו הוקפאה. "יש כאן כמאה חברות שלא יכולות להמשיך בבִּקבוק כמתוכנן", אמר קלאון. בין העסקים הבודדים שמרוויחים יפה ניתן למנות בתי מרקחת, שמוצפים בשיחות טלפון ולא עומדים בקצב הביקוש למסכות וחומרי חיטוי לידיים.
מספר המקרים באיטליה זינק השבוע, עם 400 מאובחנים לפחות ו־12 מתים, והאיטלקים החלו להתרגל לתחושת הנידוי. "זו הרגשה לא נעימה, שאנחנו אלה שאף אחד לא רוצה, שאנחנו האנשים הנגועים", אמר סלווטורה למונאקה (60), בזמן שעבד בבית קפה ליד הבורסה. בית הקפה מגיש בדרך כלל 50 ארוחות צהריים ביום. ביום שלישי הוא הגיש רק שלוש.
"הם הורגים אותנו עם הסגירוֹת", אמרה ויולה ורצ'טה, בריסטה בת 25. "הכלכלה כבר הייתה גרועה, אבל עכשיו אתה ממש מרגיש את זה. אין צורך שאהיה כאן". כמה אנשים שהיא מכירה ביטלו את תוכניות הנסיעה שלהם לאזורים אחרים באיטליה.
רשויות הבריאות מבקשות מהאזרחים להירגע. "הפאניקה מתפשטת באיטליה ברמה הרבה יותר גבוהה מהסיכון בפועל", אמרה מריה ריטה גיסמונדו, וירולוגית בבית החולים האוניברסיטאי לואיג'י סאקו במילאנו. היא ציינה כי אלה שמתו היו קשישים וסבלו מקשיים בריאותיים כרוניים.
ראש עיריית מילאנו, ג'וזפה סלה, אמר שחשוב שהעיר לא תפסיק לפעול. "אסור לנו להפיץ את נגיף חוסר האמון", אמר סלה. שיא ההיסטריה נרשם בשבוע האופנה המפורסם של מילאנו, כאשר ג'ורג'יו ארמני ערך את המופע שלו באולם ריק, והאירוע שודר רק ברשת.
בין 50 ל־80 אחוזים מההזמנות במלונות ליום שישי בוטלו, אמר מאוריציו נארו, נשיא התאחדות המלונות במילאנו. "זה ממש רע וזה מחמיר כל יום", קבל, והאשים את "הסנסציוניזם" בתקשורת, ואת היעדרו של מידע ברור בנוגע לסיכונים. "אולי נוכל לשרוד אם זה יימשך שבועיים, אבל אם זה יימשך זמן רב יותר – העתיד יהיה קודר מאוד".
לדבריו, תיירים מבוהלים מבטלים טיולים שתוכננו רק ליוני או יולי. נארו דחק באנשים להמתין בנימוק שאם הנגיף יתפשט, ייתכן שלא יהיה הבדל בין נסיעה למילאנו, לפריז או לכל מקום אחר. "זה מרעיל את חיינו", קבע.
תרגום: אלחנן שפייזר
