לאחר שנתיים של שקט יחסי בגליל העליון, חקלאים מדווחים כי תופעת הטרור החקלאי מתחדשת. אור ליום חמישי הוצתו כ־150 מכלי פרי השייכים לבית האריזה "רפקור" בראש־פינה, אשר עמדו בשדה חקלאי בסמוך לחצור הגלילית. בתחילת השבוע שעבר הוצת מפעל האריזה החקלאית "פלסגד" בקיבוץ גדות וספג נזקים. מוקדם יותר השבוע נופצו חלונות של למעלה מעשרה כלי רכב באחד מרחובות המושבה ראש־פינה. במשטרה חוקרים את האירועים.
"לצערנו אנחנו כבר מורגלים באירועים כאלה", אמר לנו אתמול חביב אהרון, מנכ"ל בית האריזה רפקור. בית האריזה לפרי, ששייך לחקלאי האזור, ספג לדבריו בשנים האחרונות לא מעט נזקים מאלו התובעים "להגן" עליו ודורשים דמי חסות. "בעבר שרפו לנו שלוש פעמים את מכלי הפרי, מה שגרם לנזקים של מיליונים שעד היום אנחנו עוד מתמודדים איתם. אני יודע שהמשטרה פועלת ומתאמצת, אבל אנחנו רוצים לשמור על הרכוש והפרנסה שלנו ועומדים חסרי אונים".
עלות כל מכל פרי ריק עומדת על 500 שקלים. "בשנתיים האחרונות היה לנו פה שקט, ואנחנו חוששים שמתחילה שוב תקופה רעה", אומר אהרון. "אנחנו ישנים באוטו ליד המכלים והציוד, ואין לנו ברירה אלא להשאיר את האוטו דולק ולראות שאף אחד לא מתקרב ושילכו למקום אחר. אנחנו מתכוונים להישאר כאן לנצח, אבל צריכים עזרה".
גורמים בגליל ששוחחנו עימם סבורים כי אירועי הפשיעה האחרונים, וגם נוספים שלא פורסמו לציבור, קשורים לחקירה העומדת תחת צו איסור פרסום, וכי עומד מאחוריהם ניסיון להעביר מסר מאיים למשטרה. "הפשע משיג את החוק תמיד בצעד אחד, ובתי המשפט לתחושתי רחמנים בני רחמנים. להם (לעבריינים, י"ק) יש כסף לעורכי הדין הכי טובים בעולם, ואנחנו נמצאים במעגל הזה וחוטפים", קובל אהרון.
בשנים האחרונות השקיעו החקלאים בשמירה לבדה על בית האריזה בראש־פינה למעלה ממיליון שקלים. על כל קילוגרם פרי שמוכרים החקלאים למשווקים, הם מוציאים כעשר אגורות בעבור הוצאות האבטחה. "בית האריזה שלנו הוא מבצר עם שמירות וטכנולוגיות שיש רק על הגדרות בלבנון", מתאר אחד מחקלאי האזור. הוא מספר כי בבית האריזה החליטו באחרונה לפזר את מכלי הפרי הריקים שלהם בין מטעי האזור, כדי לצמצם נזקים. עלות המהלך נאמדת בכמה עשרות אלפי שקלים. "שריפת ערמה של מאה מכלים היא לא כמו אלף מכלים", ציין החקלאי.
הסיבה לפגיעה, מניח בן שיחי, היא סירובם של החקלאים להעסיק את "חברת האבטחה הנכונה", כלשונו, שמביעה עניין בשמירת רכושם כביכול אך תובעת בתמורה דמי חסות, פרוטקשן. "הסבא והסבתא של החקלאים פה מלפני שלושה דורות ירדו לראש־פינה מצפת בשם הציונות, והם לא מוכנים לשתף פעולה עם הטרור הזה. אנחנו עובדים עם שמירה בניסיון להגן על רכושנו לכל אורך שעות היממה, ולא רוצים להיכנע. אם הראשון שהמשטרה הייתה תופסת היה נכנס לכלא לשלושים שנה וכך גם השני, אז הם היו חוששים מזה. בינתיים זו דלת מסתובבת".
