כשפרופ' איתמר גרוטו יצא ליפן לסייע בשחרורם של נוסעי 'ספינת הקורונה' המבודדים, הוא לא שיער שבשובו ארצה ייאלץ להישאר מחוץ לניהול המאבק בהתפשטות המגפה בישראל. על פי ההנחיות לציבור נדרש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, לשעבר ראש האגף לבריאות הציבור, להיכנס לבידוד של שבועיים בחדר העבודה בביתו. בצאת השבת הוא צפוי לסיים את תקופת הבידוד, והוא כבר ממתין לחזור למשרד ולהצטרף פיזית לעובדיו העומדים בחזית בריאות הציבור.
"כשהגעתי ליפן המצב היה רגוע, ולא חשבתי שהעניינים שם יתפתחו בקצב כזה", הוא מתאר. "ראיתי ממש בעיניים כיצד האוכלוסייה המקומית מתחילה להידבק. בעולם כולו מתמודדים עם מציאות שלא הכרנו כבר שנים. פגשתי רופאים בשטח ולמדתי על האירועים שהם מתמודדים איתם. למרות שבתוך זמן קצר הבנתי שבשובי לארץ אהיה חייב לשהות בבידוד, לא הייתה לי ברירה אחרת. היה גם ערך לשהות וללמידה שלי במקום, מעבר למשימת הסיוע לישראלים על הספינה".
בשובו לישראל הוא נסע מיד לביתו והסתגר בחדרו, בדיוק על פי ההוראות שהוא ואנשיו גיבשו. בני משפחתו המודאגים השאירו לו בחדר העבודה מארז פחיות קולה זירו, מסיכות סטריליות ובקבוק אלכוהול לחיטוי. על הפתק שהוצמד לשי לרגל קבלת הפנים, כתבה לו אשתו: "איתמר יקירי, צר לי שבמקום פרחים זה מה שמקדם את פניך לאחר השבוע המאתגר. התגעגענו ודאגנו לך".
בתוך פחות מיממה הפך חדרו לחמ"ל מתוקשב, וממנו הוא ניהל את המערכה לצד מנכ"ל המשרד משה בר סימן־טוב ושר הבריאות יעקב ליצמן. באמצעות מערכות וידאו לשיחות ועידה השתתף גרוטו בתדרוכים לתקשורת ובישיבות עם בכירי המשרד. ביום שלישי בלילה ערכנו את הריאיון הזה בטלפון לאחר שסיים להעביר תדרוך של שעתיים לרופאים מכל הארץ באמצעות 'וובינר', מערכת אינטרנטית להעברת הרצאות מתקושבות. סדר יומו עמוס מהבוקר ועד השעות הקטנות של הלילה.
"הספקתי היום אפילו להשתתף בכנס של המשרד בנושא מניעת זיהומים, והעברתי הרצאה מהבית היישר למשתתפים בכנס. זו הייתה ממש הרצאה בנעלי בית", הוא אומר בצחוק עייף. מאז החל בבידוד הביתי פרסם גרוטו יומן בפייסבוק ובו שיתף את חבריו בסדר יומו, בהתמודדות המורכבת – אישית ומנטלית – עם תנאי הבידוד, ובתובנות שצבר. בדף הפייסבוק של משרד הבריאות הוא קיים שידורים חיים וענה מחדרו לשאלות הגולשים. "תמיד השתדלתי לשמור על קשר ישיר עם הציבור בתחומי העשייה שלי, כי אני מאמין שכך אתה לומד דברים טוב יותר וגם מסייע לציבור לקבל תמונת מצב ברורה ובגובה העיניים", הוא אומר. "אני מפיק הרבה לקחים מהמפגש הזה, ואקח אותם איתי הלאה".
יומן בית
ביום החמישי לשהותו בבידוד סיפר גרוטו כי "הקושי העיקרי בבידוד היא העובדה שאני לא יכול לעבוד מקרוב, לראות את העובדים בעיניים ולהיות בשטח. זה חסר לי מאוד. אני מצליח להשתתף בתהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות, אבל הייתי מעדיף להשתתף בהם באופן פיזי. כדי לדמות מצב שגרה ככל האפשר, קיבלתי את עצת אשתי ואני מתלבש בבוקר כמו ליום עבודה. זה נותן הרגשה יותר טובה, ואני ממליץ על כך לכל מי שנמצא בבידוד בית".
יומיים קודם לכן שיתף בקושי להימצא בחדר, ללא פעילות גופנית. "אני מקפיד על סיבובים בחצר, אבל זה לא מספיק למי שרגיל לרוץ פעמיים בשבוע", כתב. עקיבא גרוסמן, סטודנט שלו לשעבר וקצין כושר קרבי בבה"ד 1, פיתח בעקבות מחקר שערך בהנחייתו שיטת אימון שאפשר לבצע בכל חדר, כמו במוצבים סגורים. גרוטו צירף לפוסט את הוראות האימון, וכתב: "זה מומלץ לכל מי שנמצא בבידוד בית או בכלל רוצה לשמור על כושר ואין לו אפשרות או זמן לצאת".
"אולי גם הבידוד שנקלעתי אליו הוא חלק מהעניין, לחוות מקרוב את משמעות ההנחיות שלנו לציבור והמחיר שהן דורשות", אומר פרופ' גרוטו. "זה אומר גם שאם אני יכול לעמוד בבידוד למרות הנחיצות שלי בשטח, כל אחד יכול". עשרות אלפי ישראלים הצטרפו השבוע לרשימת הנדרשים לשהות בבידוד ביתי לאחר שהיו בקרבה לאנשים שנדבקו בנגיף או חלו, או הגיעו ממדינות המתמודדות עם התפרצות נרחבת. הרשימה הזו מתרחבת מדי יום, וימי הבידוד הארוכים מציבים התמודדות נפשית ופיזית. "בתחילת ההתמודדות התמקדנו בהוראות מפורטות של עשה ואל תעשה. גילינו שההנחיות שקבענו, גם אם זכו לביקורת על 'היערכות יתר', הביאו תוצאות אפקטיביות. ההוראות להליך בידוד ואיתור מהיר של כל המגעים שבהם היו נושאי הקורונה המאומתים, היו יעילות. אנחנו במשרד הבריאות מפתחים כעת כלים לעזור לאנשים להפיג את המתח והחרדה".
משרד הבריאות פעל בשבועות האחרונים למניעת הפצת קורונה בישראל, ונע בין החשש מאדישות ציבורית לחרדת־יתר. אור ליום חמישי עמד מספר החולים בארץ על 15, ולא מן הנמנע שהוא יעלה עד שהעיתון יגיע לידיכם.
"בסקרים ראשונים נראה שרוב הציבור מקבל בהבנה את ההנחיות ומתנהג בהתאם", אומר פרופ' גרוטו. "אדישות היא לא דבר טוב אבל גם חרדת־יתר לא, ושמחנו מאוד ששיעור ההצבעה בבחירות לא נפגע. זה חלק מהאמון שהציבור רוחש לטיפול שלנו באירוע", עם זאת, ברור לו כי היחס הציבורי עלול להתהפך ברגע אם הנגיף יתפשט במהירות ומספר החולים יאמיר חלילה. "בינתיים לא מדובר באיום קיומי על ישראל או בתרחיש עולמי אפוקליפטי, אבל בהחלט יש תרחישים מדאיגים שלפיהם נתמודד עם לא מעט חולים ועומסים גדולים על מערכת הבריאות, ואנחנו צריכים לשמור על בריאות הציבור. אני מעריך שגם אם תהיה התפרצות משמעותית בישראל, היא תהיה קטנה ומוגבלת".
לפני כמה שבועות דיווחנו באתר 'מקור ראשון' על הסתערות קונים על בתי המרקחת בארץ, ועל רכישה של כל מלאי מסכות הפנים הסטריליות. "המסכות הללו אינן אפקטיביות למניעת הידבקות במחלה, ואנחנו ממליצים רק לחולים או למי שנחשדים כחולים לעטות אותן כדי שלא ידביקו אחרים", מבהיר גרוטו. לדבריו, "חוץ מלצוותי רפואה אין בזה שום ערך. להפך, אולי זה אפילו מזיק". מערכת הבריאות בארה"ב קראה השבוע לציבור להפסיק לרכוש מסכות לא רק מכיוון שהן לא באמת יעילות, אלא מחשש כי לא יישארו מסכות לצוותים רפואיים שזקוקים להן במיוחד.
להתמודדות עם מגפת קורונה חברו כמעט כל הממשלות בעולם הפועלות תחת ארגון הבריאות העולמי. בישראל עוקבים בקשב רב אחר הנחיותיו ואחר תמונת המצב במדינות שבהן נרשמה התפרצות משמעותית. גרוטו מתאר מציאות של מידע עשיר ונגיש, שלא הכרנו בעבר. "התפתחו המון אתרים לא רשמיים, שחלקם מבוססים על בינה מלאכותית שמנתחת את האינטרנט, ומדהים לראות איך כל מקרה, אפילו בישראל, מתעדכן מיד. לא אחת אפשר לקבל ממאגרי המידע האלה, המבוססים על חוכמת ההמונים, תמונת מצב מדויקת ועדכנית יותר מזו שהמדינות עצמן ואיגוד הבריאות העולמי מספקים. היום כבר קשה להסתיר".
ממשלת בריטניה הודיעה ביום שלישי כי בממלכה לא פוסלים אפשרות של סגירת ערים במקרה של הפצה בלתי נשלטת, וזאת בדומה לעוצר שהוטל על מחוז ווהאן שממנו התפרצה הקורונה בסין. בבריטניה נערכים לתרחיש הדבקה קיצוני של 80 אחוזים מהאוכלוסייה, עד שיימצא חיסון. ההערכות בארה"ב, מנגד, מדברות על שיעור של 20־60 אחוזי הדבקה מכלל התושבים. 99 אחוזים מהחולים יבריאו, אך אחוז אחד צפוי למות. בישראל טרם פורסמה הערכת הייחוס להיקף הפגיעה האפשרי עם התפשטות הנגיף.
"יש לנו הערכות של מספרים, אבל מוקדם לפרסם אותן כי מומחי מודלים מתמטיים עובדים על כך עם אנשי המשרד ממש בימים אלה, ומכינים את התחזית שלנו", מבהיר גרוטו. "עם זאת אפשר כבר לקבוע בוודאות כי מדובר במחלה מידבקת במיוחד, יותר משפעת החורף, וכי שיעור החולים שמתים ממנה נע בין אחוז לשלושה". ההערכה הרווחת מדברת על שני גלים של התפשטות – הראשון עד הקיץ הקרוב, וגל נוסף בתחילת החורף הבא. "זה לא יהיה זבנג וגמרנו", מעריך גרוטו. "נצטרך לגבש המלצות מיוחדות לקבוצות סיכון. היום כל הסימנים מראים שאין התפרצות רחבה ושההדבקה תחת שליטה, אבל אני לא יודע כמה זמן זה עוד יחזיק. הנחת העבודה היא שלא נצליח במאה אחוזים".
בישראל מתמודדים עם מחסור גובר במיטות אשפוז, בוודאי במיטות טיפול נמרץ נשימתי. היכן תאשפזו את החולים הקשים במחלה?
"נכון שאין לנו כרגע הכמויות הנדרשות של מיטות בטיפול נמרץ, אבל זה לא הבסיס היחיד שעליו נישען. יש לנו במחסני החירום עשרות ומאות מכונות הנשמה לשעת חירום, ונוכל לפתוח מאות עמדות הנשמה ככל שיידרש. אני מקווה שלא נגיע לשם".
מה שאפשר בדמוקרטיה
באיטליה דווח כי ב־6 בפברואר אותרו במדינה שלושה חולים; עד 20 בפברואר לא נוסף אפילו אחד, ואז החלה ההתפרצות. ב־21 בפברואר נוספו 17 חולים, למחרת עוד 59, ומאז המספרים עולים בכל יום. בזמן ה"רדום" הייתה ככל הנראה הדבקה סמויה בהיקף נרחב. גרוטו סבור כי אין סיבה לחשוש שניתקל במציאות דומה בישראל. "אנחנו נוקטים את כל האמצעים כדי למנוע את זה. המהות של העניין היא לגלות מוקדם את החולים, לאתר את האנשים שהיו בקרבתם ולהכניס אותם לבידוד ולמודעות מפני תסמיני המחלה, ולו הקלים ביותר. באיטליה לא נהגו כך, ואנחנו מקווים שלא נגיע למצב דומה בישראל". פרופ' גרוטו מודה כי אינו יודע לומר כמה חולים רדומים מסתובבים כעת בישראל. "אני מניח שיש כאלה, ומקווה שנגלה אותם".
"נכון שאין לנו כרגע הכמויות הנדרשות של מיטות בטיפול נמרץ, אבל במחסני החירום יש מאות מכונות הנשמה ונוכל לפתוח מאות עמדות. אני מקווה שלא נגיע לשם"
אתם ערוכים לתרחישים של מאות ואלפי חולים?
"בהחלט כן. זה כמובן יעמיס על מערכת הבריאות, ונצטרך לגייס מאמצים. הרבה מאוד חולים יטופלו בקהילה. תהליך האשפוז האוטומטי ב'שיבא', של כל חולה שזוהה כנושא קורונה, ייפסק בקרוב. כל עוד היה מדובר במספר לא גדול, אפשר היה לאשפז בבידוד כל מי שחלה בעקבות הידבקות בנגיף, אבל בעתיד נאשפז להערכתנו רק עשרה אחוזים מהחולים. הרוב המכריע יהיו אנשים שבכלל לא יודעים שהם חולים או כאלה שחטפו מחלה קלה וחולפת".
אם מדובר במחלה עם תסמינים קלים וסכנה נמוכה, מדוע יש לחשוש ממנה כל כך?
"עיקר הדאגה היא למבוגרים. שנית, למרות שאחוזי התמותה בקרב צעירים נמוכים מאוד, הם עדיין קיימים".
הסינים בנו מתקני רפואה ייעודיים כדי לשלוט בהתפרצות בחוביי. אנחנו צריכים לבנות מתקני רפואה ייעודיים?
"נשתמש בתשתיות הקיימות, כמו בתי חולים גריאטריים. לא נקים ערי אוהלים או קרוונים. זה לא בז'רגון שלנו אפילו".
בימים אלה נערכים במשרד הבריאות ובבתי החולים להצטיידות בציוד מגן אפקטיבי ולפיתוח יכולות מעבדה לאבחון מהיר של קורונה, ואף לפיתוח חיסון. להערכת פרופ' גרוטו, ישראל לא תתמודד עם מספר חולים גבוה כמו שצופים בבריטניה, שבה מעריכים את שיא המגפה – אם תתפרץ – בשישה מיליון חולים מתוך 67 מיליון אזרחים. מדובר בכתשעה אחוזים מהאוכלוסייה. שיעור דומה בישראל הוא 720 אלף חולים. "צריך לקחת בחשבון שזה דבר שנמשך על פני זמן ולא קורה בבת אחת. ביום ממוצע זה לא יגיע למספרים כאלו, אבל יכול להיות שנתמודד עם כמה אלפים או עשרות אלפי חולים ביום".
מכיוון שזה תסריט אפשרי ומדאיג, בוודאי לפי המומחים באירופה, האם לא נכון לנקוט צעדים דרמטיים בסגנון מה שנעשה בסין כדי למנוע אותו?
"כרגע אנחנו לא נמצאים שם בכלל, וצריך גם לזכור שבווהאן עצמה יש יותר תושבים מבכל מדינת ישראל, כך שמבחינתנו כל המדינה היא שכונה אחת, ויהיה מסובך מאוד להורות על עוצר כללי. אני לא כל כך בטוח שנצליח להכיל את זה. במדינה דמוקרטית אנחנו לא יכולים להפעיל אמצעים כמו בסין. שם יש מעקב על כל אזרח, ומסתייעים בכלים שהם אנטי־דמוקרטיים בעליל".
מה היית עושה כדי לבלום את המגפה אם היית יודע שהמהלכים הנוכחיים לא מספיקים וידרדרו אותנו להתפרצות בהיקף של ווהאן? האם תסגור את נתב"ג? תעצור את התנועה בין הערים? תצמצם את הפעילות במשק ותשלח עובדים רק למקומות עבודה חיוניים?
"אלה אמצעים קיצוניים, ולא בטוח שהם נדרשים. ממה שלמדנו עלה שההסגר והבידוד עוזרים פחות מאיתור מוקדם של חולים והאנשים שהיו איתם במגע. אלה אבני היסוד. בתחילה הייתה ביקורת על הצעדים שנקטנו, אבל היום ברור שהם היו נכונים. לסגור את נמל התעופה בן־גוריון זה לא ריאלי, כי תושבים ירצו לחזור ארצה או לצאת מכאן וסחורות צריכות להיכנס ולצאת. יש לנו כלים אחרים להתמודדות המורכבת בשער הכניסה לישראל".
לא להגזים
בתחילת השבוע החליט ראש עיריית פתח־תקווה רמי גרינברג לאסור על תלמידים שמתגוררים באור־יהודה להגיע ללימודים בעירו מחשש שנדבקו בקורונה, לאחר שבעיר השכנה אותרו כמה חולים. ראש עיריית אור־יהודה ליאת שוחט זעמה על ההחלטה והגדירה אותה "בושה וכלימה, בורות וגזענות".
פרופ' גרוטו סבור כי החלטתו של גרינברג "לא הייתה סבירה", והתקבלה בניגוד להמלצות משרד הבריאות. "זה לא שהמחלה נפוצה בכל אור־יהודה. זיהינו את כל מי שהיה במגע עם החולים, ואין סיבה לנהוג כמו שנהגו בפתח־תקווה". מדובר בצעד שנעשה בניגוד לנהלים, אומר גרוטו, אך לא תמיד אפשר לשלוט במהלכים כאלה. "זה כמו שפיקוד העורף מורה לחזור ללימודים בדרום, ואילו ראשי הערים מחליטים על דעת עצמם שלא לקיים לימודים".
עם זאת, גרוטו מודה כי בארסנל התגובות בישראל מצויות גם תגובות להחמרה בהתפרצות הקורונה, ובהן החלטות על צמצום אירועים וכינוסים – כמו ההנחייה שיצאה שלשום לאסור התקהלויות של למעלה מ־5000 איש – ואפילו סגירת מוסדות לימוד בתנאים מסוימים, "אבל לא ברמה של עוצר צבאי על אזורים שלמים". החלטה ראשונית כבר התקבלה השבוע, עם הכנסתם לבידוד של מאות תלמידים בשני בתי ספר שאותרו בהם חולי קורונה.
במחוז לומברדיה שבאיטליה, הדומה בגודלו לשטח מדינת ישראל וגרים בו 10 מיליון איש, קראו לבני 65 ומעלה לא לצאת מהבית במשך שבועיים־שלושה. שאלתי את פרופ' גרוטו אם נצטרך לנקוט "הסגרי מנע" לקבוצות סיכון כמו זקנים וחולים במחלות רקע. "כרגע מוקדם מדי לצעדים כאלה, אבל במצב של תחלואה בהיקפים גדולים בהחלט נצא בהמלצות מיוחדות לאוכלוסיות מובחנות. למזלנו, ילדים לא נמצאים לעת עתה בסיכון ולא יצאו לגביהם המלצות מיוחדת, למעט ילדים עם מערכת חיסונית לקויה".
רגע לפני שהוא חוזר לעיסוקיו הרבים, שאלתי את פרופ' גרוטו מה הדבר הראשון שבכוונתו לעשות בתום פרק הבידוד שנגזר עליו. "אני יוצא מהבידוד במוצאי שבת, והדבר הראשון שאעשה הוא לחבק את אשתי והילדים", הוא משיב. "לא הצלחתי לעשות את זה מאז שיצאתי ליפן לפני שלושה שבועות. אחר כך אתייצב במטבח להכין להם ארוחה טובה. אני אוהב לבשל וזה חסר לי. אבל כמובן לא אסכן את המשפחה שלי ואעשה את כל זה רק בתום ימי הבידוד".
