"אנחנו חייבים להתגייס למען אלו שנמצאים בבידוד ולהיות ערים לצרכים שלהם. הם לא עשו עונש ולא משלמים על פשע וחייבים לחזק ולעודד אותם לשמור על ההנחיות לטובת כולנו". בשעה שעשרות אלפי בני אדם נדרשים ברחבי המדינה לשמור על הוראות בידוד קפדניות ולנתק כל מגע עם הסביבה הקרובה להם והרחוקה קוראים אנשי מקצוע מבריאות הנפש לעודד ולתמוך בהם ולא להפנות כלפיהם אצבע מאשימה ותחושות קשות. זאת בצל אפשרות של חרדה וחשש מפני הנגיף המדבק.
"הלך הרוח בציבור שמי שאמור להיות בבידוד נענש למעשה כי לא שמר על עצמו וחשוב לשנות את כל השיח המאשים והמאיים לכזה שמכיל ומעודד" אומר ד"ר שי חן גל – פסיכולוג קליני ראשי של מכון ת.ל.מ, לטיפול ואבחון פסיכולוגי מקבוצת עמל ומעבר. הוא מסביר כי עם התרחבות מעגל המבודדים והתפשטות הנגיף ידוע כי אנשים שנמצאים בבידוד מתמודדים מול סביבה שנרתעת מהם ולעתים גם מבני משפחותיהם וכולם מבקשים לשמור מהם מרחק. "ברגע שאדם נמצא בבידוד, הפיתוי להפר את הבידוד הוא מאוד מאוד גדול כי אלו אנשים שלא עשו שום דבר רע ובסך הכול ביקרו בחנות או במשחק כדורגל או טיילו בחו"ל ופתאום נופלת עליהם גזירה כל כך קשה. הדבר המרכזי שיכול לסייע זו האמפתיה שתעזור להם לשמור על ההוראות ולא לצאת מהבית אפילו לריצת שחרור או נסיעה באופניים בחמש בבוקר כי זה פשוט אסור".
ד"ר חן גל, מומחה במצבי לחץ וטראומה מציין עוד כי "המעורבות הקהילתית והדאגה יסייעו לפרט להבין כי הקהילה רואה בהסכמה שלו לשתף פעולה עם ההנחיות האישיות מעשה שתורם לבריאות הציבור ולחוסן של הקהילה". הוא קורא לציבור לשמור על קשר עם אלו שנדרשים להישאר בבידוד ולהציע עזרה בקניות או בצרכים אחרים שהם מנועים מלעשות בשל חובת הבידוד הביתי.
כאמור, מספרם של מחויבי הבידוד בישראל עולה בכל יום ואלו מוצאים עצמם מנותקים ממקום העבודה, מהחברים ומבית הכנסת לדוגמא. לתקופת הבידוד הלא קצרה במיוחד עלולות להיות השלכות על בריאות הנפש ולכן מומחי הבריאות מציעים שורת עצות להקלה במצב. "נסו ליצור לעצמכם שגרה חדשה" מציעה אביטל יעקבי. פסיכולוגית חינוכית בכירה, חברת פורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית בישראל. "קומו בבוקר ובהחלט אל תישארו עם הפיג'מה למרות הפיתוי. דאגו שיהיו לכם מטלות ופעילויות במהלך היום ונסו להמשיך לעבוד מהבית. לילדים שנדרשים להיות בבידוד יש גם אפשרות ללמידה מרחוק, למרות שלא בטוח שישושו לעשות את זה". לדברי יעקבי, השהייה הממושכת עלולה לנוון גופנית ולהביא להשלכות נפשיות. "רוב האנשים ימצאו עצמם בסוף כל היום מול המסכים. הבעיה שהם בחוסר תנועה שזה לא בריא, לא פיזית אבל גם לא נפשית. נסו לקום ולעשות קצת מתיחות ופעילויות שמגבירות את הדופק ומעלות את האדרנלין וכמובן לשמור קשר עם חברים כדי לענות קצת על תחושת הבידוד".
יש לה גם פתרון מעניין לאלו שנדרשים לבידוד והפכו לחלק ממועדון חברים שגם אם לא ששו להצטרף אליו, הם כבר עמוק בתוכו: "מול תחושות שעלולות לצוץ כמו 'אני מצורע ואסור לי להתראות בחברה'- אחד הפתרונות הוא לבנות קהילה של מבודדים ולשתף אחד את השני. יש כבר עשרות אלפי מבודדים שמרגישים תחושות דומות וקבוצות ווטסאפ או פייסבוק של מבודדים יכולות לענות על צורך חברתי והזדהותי. לעשות בהן קצת צחוקים, לצלם את עצמך, לשתף באיך ממלאים את הזמן. זה נותן קצת פתרון לתחושת הבידוד ולמידור. להיווכח בעיניים שיש עוד הרבה שמצטרפים לקהילה הזאת בכל יום".
ואם נגזר על בנכם או בתכם להיכנס לבידוד כי בדיוק חזר מהדרבי או פתאום התגלה כי במהלך ביקור שלו בבית הספר או בקניון נחשף לחולה קורונה, שימרו על רוגע. כנראה שזה הבסיס לכל. פרופ' דורון גוטל, מנהל החטיבה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר במרכז הרפואי 'שיבא' נתקל כבר בלא מעט הורים שהדביקו לשווא בחרדה את ילדיהם. "שמעתי כבר על אמא שתפסה את הבן שלה בהיסטריה וצעקה לו מהר לרוץ לבידוד כי בשבוע שעבר צפה בדרבי מיציע 8. הנער לא מבין מה נפל עליו בזמן שהוא בכלל כבר על בגדי ספורט בדרך לאימון כדורגל. היא שכחה שהוא מסתובב כבר עשרה ימים באותו הסטטוס ולכן קודם כל עליה להירגע ולפני שפונים לילד להבין את המשמעות של ההנחיות. זה לא שהילד חולה אלא מחויב בבידוד בעיקר כדי למנוע הדבקה של אחרים במקרה שהנגיף יתפתח בגופו. אם הילד רואה שההורים רגועים אז הוא יהיה רגוע ויבין שעליו להישאר בביתו".
לילדים קטנים יותר שמשתפים כי הם חוששים מהקורונה או כאלו שנדרשים להיות בבידוד ממליץ פרופ' גוטל "לדבר אל הילד בשפה שלו, בגובה העיניים. לקרוא לזה מחלה ולא וירוס שהוא מונח לא ברור לילדים קטנים ולהסביר שהתמודדנו עם משברים כאלה בעבר ומדענים חכמים עובדים על פתרון ואנחנו ננצח. להשתמש תמיד בשפה חיובית".
במידה ואתם חוששים כיצד יצליחו הילדים להישאר בבידוד ולא לטפס על הקירות כל היום הוא מזכיר כי: "אנחנו המבוגרים לחוצים מהבידוד וחושבים על כל מה שנפסיד והעבודה. תגלו לרוב שהילדים דווקא אוהבים את זה. הם זכו לפטור מבית הספר, פתאום נחשפים למונופול וקלפים ולאפשרות לשחק ביחד כל המשפחה. חשוב לא להשתגע ולשמור על שעות שינה וקימה רגילות וגם ארוחות בזמנן".
