למרות השקט היחסי, לוחמי צה"ל המוצבים ביהודה ושומרון מתמודדים בשנים האחרונות עם אירועי טרור לא מעטים. חוסר היכולת לשלוט לעיתים על הלהבות הביא את צה"ל לשנות חשיבה בכל הקשור לתפיסת הביטחון בגזרה, ובימים אלו מסכמים בפיקוד המרכז ובחטיבות המרחביות חמש שנות מחקר שהביאו לכתיבת נוהל ביטחון חדש.
בשנה הקרובה, כל לוחם או מפקד שיגיע ל"קו" באיו"ש יעבור בתחנת למידה, במטרה לצייד אותו בסל כלים יעיל יותר למניעת טרור.
בצבא אומרים שאימון החיילים המגיעים ליו"ש יתבסס על שלושה עקרונות: הגברת המקצועיות, חיזוק הדריכות והערנות, והמענה המבצעי. המקצועיות והדריכות ברורות וחשובות תמיד; המענה המבצעי משמעותו שברגע שחייל נתקל בפיגוע, עליו לחתור בכל הכוח לסיים את האירוע מהר ובחדות: לתפוס את המחבל ולנטרל אותו מיד, מבלי שהאירוע יימשך, וללא שהמחבל יימלט.
בצה"ל ניסו ללמוד כיצד חושבים המחבלים, ומה עשוי לגרום להם לצאת לפיגוע או להימנע מכך. בעבר היו חוקרים עצורים בעיקר כדי לברר אם יש עוד "פצצה מתקתקת" שהמחבלים מודעים אליה, וכדי להבין מי שלח אותם. כיום החוקרים מנסים להבין גם את המוטיבציה של המחבל ואת אופן החשיבה שלו: למה יצא לפגע? מדוע בחר באמצעי ובמקום המסוימים הללו? מה היה יכול למנוע ממנו לצאת לפגע? כחלק מתפיסת הלחימה החדשה, ינסו בצה"ל להפעיל אמצעי הרתעה ומניעה חדשים, אשר מתמקדים בתובנות שעלו מן התחקורים האלה.
עוד משתדלים בצה"ל לקדם גם חשיבה גזרתית־מבצעית כוללת, שבה אפילו חייל שיושב בעמדת השי"ן־גימ"ל, למשל, אינו רק שומר גדר אלא לוחם המסוגל לשמש גיבוי ומעורב בשאר הפעילות בגזרה.
תפיסת הביטחון החדשה כבר הפכה לספר עב כרס, המתורגם בימים אלו להשתלמות של כל המפקדים בשטח, מסגל הפלוגה ועד מפקדי החטיבות המרחביות.
