"פאניקה היא מושג עיתונאי מלוכלך, אידיוטי וחסר אנושיות"

רמת השרון, יום חמישי, 10:35

אפילו השבוע הפוליטי הסוער הזה נעצר בצומת הרחובות המייסדים, קוממיות וסביון, בבית הקפה הברנז'אי המיתולוגי "רביבה וסיליה" ברמת־השרון. העצים ירוקים, השמש מלטפת, ועל שולחנות בית הקפה בולטים בקבוקי הג'ל האלכוהולי לחיטוי הידיים. כמו בכל בוקר אנשים בחליפות עסקים ורצי בוקר בחולצות מיוזעות נכנסים ויוצאים עם קפה וקרואסון. זהו אחד המעוזים של מצביעי כחול לבן: רוב המשוחחים עמנו שמו במעטפה את האותיות "פה", בתקווה שגנץ יהיה ראש הממשלה. האיבה לנתניהו בולטת, ובכל זאת, בניגוד לרושם העולה מהרשתות החברתיות, נדמה שכאן הבינו שאי אפשר להתעלם מההישג של נתניהו, אף שלא השיג 61 מנדטים.

רונית, 53

קלפי: נשאיר את שם המשפחה בצד. הלכתי להצביע ועוד איך, בכל הסבבים. זה היה כחול לבן ולא היו לי הרהורים. אולי מרצ. אבל החלטתי שאסטרטגית כחול לבן זה הכי נכון.

התוצאות: לקחתי את התוצאות קשה. היו לי ציפיות שיהיה אחרת, אבל בסוף הבנתי שיש תנודה לרעתנו. אחר כך כבר נעשיתי קצת אדישה: זה מה יש, זה העם וזאת הבחירה, ועם זה צריך לנצח. אני דווקא מאוד אוהבת את המהלך האחרון, לחוקק שאסור לאנשים עם כתבי אישום להיות ראשי ממשלה. אין לי בעיה מוסרית לתמוך בחוק כזה גם אם הוא בדיעבד, כי אנחנו במצב קשה.

קורונה: אני מגיעה ממערכת הבריאות, אז הנושא קרוב לליבי. יש לי כרטיס טיסה לפורטוגל, לליסבון, אבל אני מבטלת אותו. קיבלנו הוראה שכל מערכת הבריאות לא יוצאת מהארץ. אני חושבת שזו בהלת יתר לא מוצדקת.

מידד בן־יוחנן, 47, רמת־השרון

קלפי: הלכתי שלוש פעמים להצביע, שוב ושוב לכחול לבן. בסיבוב הראשון עברתי ממפלגת העבודה אל כחול לבן – הייתי חבר מפלגה ועזבתי. ראיתי שהמפלגה הזאת לא הולכת להתרומם למקום שהיא הייתה בו פעם, ושהכוח עבר למפלגת כחול לבן. אני מחסידי התיאוריה שלא רק גודל הגוש קובע אלא גודל המפלגה, ולכן זאת הייתה בשבילי החלטה אסטרטגית לחלוטין.

התוצאות: יש פה תקומה של נתניהו, אין ספק. להצליח להפוך את המגמה, למרות כתבי אישום ולמרות שירדת במנדטים מהבחירות הראשונות לשניות. להוציא כל כך הרבה אנשים לשטח. זה מרשים. אבל ההכרזה על ניצחון לא הייתה אינטליגנטית, כי הניצחון הוא בהקמת ממשלה.

יכולה לקום פה ממשלה בקלות, ממשלת מרכז או ימין. צריך לבדוק, וגם נתניהו צריך לשאול את עצמו, למה אנחנו לא שם. אנשי הימין צריכים לעשות בדק בית, מי עומד בראשם. כאזרח אני לא רוצה להחליט, אבל אני כן רוצה לשמוע את האופציות. האם בני גנץ, בצוק העיתים, צריך לשבת עם נתניהו באותה ממשלה? יכול להיות שכן. זה תלוי מאוד מי עוד יהיה בממשלה, אם המשמעות היא כחול לבן והליכוד, בלי הקיצונים מסביב, אז אני לא פוסל על הסף. אני אוהב לראות את האופציות ואז להחליט. אני רק לא מבין למה כועסים כשהצד השני אומר "רק לא ביבי". זה היריב, אותו רוצים להחליף. איפה הבעיה פה? הליך טבעי לחלוטין.

קורונה: אני לא בלחץ, אבל ברור שקצב הנדבקים והחולים גדל, ובמקרה הזה עדיף להיזהר מלקחת סיכונים ולהצטער עליהם. שמעתי כבר שחושבים להגיד לאנשים לא לצאת מהבית עשרה ימים, וככה נבודד את כל החולים עד שנמגר את זה. לא פוסל.

גדעון שריג, 78, רמת־השרון

קלפי: הלכתי להצביע שלוש פעמים, ודאי. בכל הפעמים הצבעתי את אותו הדבר, אבל אל תשאל למי כי לא אגיד לך. אומר רק שלא הייתה לי כמעט התלבטות.

התוצאות: אני לא מרוצה. אני לא רוצה שראש הממשלה שהיה כבר שלוש קדנציות יעמוד שוב בראש המערכת. אני רוצה שינוי. אני חושב שלא צריך ללכת לבחירות רביעיות, וצריך לעשות מה שהכרחי כדי לא להגיע לשם. ועדיין אני חוזר ואומר שהמדינה צריכה להפסיק לשרת ראש ממשלה שכבר נמצא שלוש קדנציות בתפקיד.

קורונה: הקורונה לא מעניינת אותי בכלל. הפאניקה מוגזמת, לא צריך לטפל בנושאים בפאניקה. המילה הזאת בכלל לא מקובלת עליי. פאניקה היא מושג עיתונאי מלוכלך ואידיוטי וחסר אנושיות. שטויות. צריך לגדל ילדים, צריך ללכת לעבודה, איך אפשר לעשות את זה בפאניקה? אני שואל אותך.

דודי יאסי, 53, פתח־תקווה

קלפי: לא הלכתי להצביע הפעם. כתבי האישום של נתניהו גרמו לי לוותר. בפעמיים הקודמות הצבעתי לליכוד. אני ימני, ויש לי כבוד לנתניהו, הוא עשה דברים מדהימים. אבל חלאס. היה צריך לפרוש, לתת לגדעון סער.

התוצאות: דוגרי, הופתעתי. לא חשבתי שיביא כזה הישג. אתה יודע מה, הוא גאון, אין ספק, אבל זה לא רק הוא. עמד מולו אדם נרפה, חלש. יסלח לי אלוהים שאני אומר את זה על רמטכ"ל שלנו. אם היה עומד מולו גדעון סער, היה מנצח את נתניהו בשבעה מנדטים בציבור הכללי. אני מקווה שילכו לאחדות, הלוואי. ראש טוב של ביבי עם יושרה של גנץ. אבל תשמע, עכשיו עם הממד החמישי, לך תדע בכלל מי נקי פה ומי לא. איפה שיש כסף יש בלגן, זה הכלל.

קורונה: אני עמוק בעניין, האמת. מחפש לעשות עם זה עסקים. אני מתעניין ביבוא מסכות. מה לעשות, אם בישראל לא תחשוב קדימה כל הזמן – תמות מרעב. בסין ייצרו המון מסכות, והם עדיין מוציאים סחורה למרות שקשה מאוד להביא משם, כי הכול עובר פי שישה בדיקות ועיכובים.

רוני דרך, 41, קדימה

קלפי: הצבעתי בשלושת הסבבים. בכולם לכחול לבן. התלבטתי אם להצביע לעבודה אבל רציתי לחזק את המפלגה הגדולה.

התוצאות: לא הופתעתי. משום מה היה לי ברור שנתניהו ימשיך. הוא כמו הארנבים האלו עם הסוללה הבלתי נגמרת. לא היו לי תקוות. גנץ ממלכתי מדי, עוד לא משופשף כדי להתמודד מול מכונת השיווק המטורפת שנקראת ביבי. מה הולך לקרות עכשיו? לא הייתי מחליפה את גנץ, ואני מקווה שהוא יעשה מהלך אמיץ, ייקח את הרשימה המשותפת ויתקדם איתם. אני ממש לא מבינה איך הוא לא עשה את זה עדיין. אני רק מקווה שיהיה מהלך שיזיז את ביבי. תבין, אני לא נגד הליכוד, אני פשוט לא מסוגלת לראות את ביבי יותר על המסך. אולי אלה דברים קשים מדי לעיתון שלכם? זאת התחושה שלי: כל דבר שיזיז את האיש הזה מהשלטון והוא חוקי, אני איתו. אבל החוק הרטרואקטיבי, אני חושבת שהוא לא נכון. זה לא הוגן כלפי ציבור הבוחרים של ביבי.

קורונה: אני יועצת עסקית ויש לי עסק לייעוץ לשיווק לעסקים. יש לי לקוח שלא מפסיק להלחיץ אותי בעניין הזה. אני דואגת להורים שלי, שבקבוצת סיכון, ומבינה שיהיו לזה השלכות כלכליות רציניות. זה מטורף. כבר עכשיו המצב לא טוב, וכעסק קטן אני מאוד חוששת.