יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה הוא אחד המנצחים הגדולים של הבחירות האחרונות. כחול לבן, מפלגת הגנרלים המעוטרים, כמהה לקבל את המלצתו להקמת ממשלה בראשות גנץ, ועודה הפך לגורם מרכזי וחיוני בדרך להחלפת נתניהו. בכחול לבן הבינו זאת, ואף מוכנים להפר לשם כך את הבטחותיהם לציבור הישראלי כי לא יישענו על קולותיה של הרשימה המשותפת. ספק אם מכירים שם לאשורן את תפיסות עולמו ועמדותיו הרדיקליות בשורה של נושאים, אשר הופכות את החיבור עם כחול לבן לתמוה וקשה עוד יותר. אמירות אלה של עודה מושמעות בשפה הערבית, ואינן מגיעות לידיעת הציבור הישראלי.
בשנת 2013 כתב עודה, אז מזכיר חד"ש ועדיין לא חבר הכנסת, מאמר נוקב נגד אנשי התנועה האסלאמית. המאמר פורסם בדף של חד"ש בפייסבוק, אך מישהו, מתישהו, הגיע למסקנה שצריך לצנזר חלקים ממנו. לאחרונה מצא מאיר אטינגר את המאמר המלא באתר בערבית שדיווח על דבריו של עודה, ופרסם אותו בטוויטר. הדברים שכתב שם עודה הפוכים לחלוטין מהדימוי המתון שיו"ר הרשימה המשותפת נהנה ממנו במרבית חלקיה של התקשורת הישראלית. עודה יצא שם מגדרו כדי להלל ולשבח את מזכ"ל ארגון הטרור חיזבאללה, השייח' חסן נסראללה.
באותו מאמר ביקש עודה להגן על שמו הטוב של נסראללה, מגדולי אויבי ישראל כמעט שלושה עשורים. הרקע לפרסום היה מלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה, שבמסגרתה נהרגו מוסלמים רבים על ידי משטר אסד וסייעניו בחיזבאללה. אנשי התנועה האסלאמית בישראל זעמו על השתתפות חיזבאללה – ארגון שיעי הפועל כשלוחה של איראן – במלחמה לצד "הקצב מדמשק" כפי שכונה אסד. הם גינו את נסראללה, השמיטו משמו את תואר הכבוד הדתי וטענו שהוא מרעיל את האזור.
עודה הגיב על הדברים בחריפות. הוא זעם על הפגיעה בכבודו של נסראללה, האיש ש"ניצח" את ישראל פעמיים, לדבריו. עודה ביקש להזכיר לראשי התנועה האסלאמית כי נסראללה הוא "דוגמה ומופת של הקרבה, נאמנות ומקצועיות", וכי האיש "הקריב מאות שהידים ובנו בתוכם". מדובר בבנו של נסראללה שהיה לוחם בחיזבאללה, ונהרג במהלך מבצע של יחידת אגוז בדרום לבנון בשנת 1997.
דברי השבח של עודה על נסראללה צונזרו כאמור מהדף של חד"ש. אבל מעקב אחרי שלל ראיונות שהעניק עודה לתקשורת הערבית, רבים מהן ברשת 'אל־מיאדין' הלבנונית המזוהה עם חיזבאללה, משרטט קו אידאולוגי ברור ועקבי של יו"ר הרשימה המשותפת.
בראיונות של עודה לתקשורת בערבית הוא מדבר על סוגיות שבתקשורת העברית כמעט לא נשמע עליהן ממנו. הוא מרבה למשל לתקוף את סעודיה, שאותה הוא מזהה כמדינה שכרתה ברית עם הימין הישראלי.
בעניין המלחמה בסוריה, תחת הנהגתו של עודה מבטאת מפלגת חד"ש קו תקיף המטיל על ישראל את האשמה בנעשה מעבר לגבולה הצפוני. כשהיא דוברת ערבית, חד"ש מקדמת תיאוריית קשר כאילו ישראל היא שהקימה את דאעש בסוריה, וזוהי אף עמדה רשמית של המפלגה.
לוחמה פרלמנטרית
בתחילת 2015 נבחר עודה לעמוד בראש רשימת חד"ש לכנסת. בסוף שנה זו חוסל בסוריה המחבל סמיר קונטאר, רוצח בני משפחת הרן בנהריה. אנשי חד"ש פרסמו בערבית כמה גינויים לתקיפה, והאשימו את ישראל בתוקפנות ובברית שהביאה לחיסולו של "השהיד" ו"הלוחם מנהריה". בתמונה שפרסמה המפלגה נראה איש דאעש המסיר מפניו מסכה בדמותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. על זרועו של המחבל מדאעש נראה קעקוע של מגן דוד, כשהמסר ברור: ישראל המציאה את דאעש ומשתמשת בו להתערבות בסוריה ולחיסולים.
מחמאות למחבלים אפשר למצוא גם אצל עודה עצמו, כמו בפוסט שכתב ב־2013, בשבחו של סאמר עיסאווי שנידון לעשרות שנים בכלא לאחר שהשתתף בפיגועי ירי נגד אזרחים ישראלים. הוא שוחרר בעסקת שליט, חזר לכלא במעצר מנהלי ואז פתח בשביתת רעב ממושכת ובמאבק ציבורי שהביאו בסופו של דבר לשחרורו. עודה הגדיר את עיסאווי "האסיר הלוחם".
בכמה ריאיונות לתקשורת הערבית נשאל עודה מדוע הוא משתתף במערכת הפוליטית בישראל, ובכך מעניק לגיטימציה למדינה הציונית ולכיבוש. באתר 'פלסטין היום' צוטט עודה בשנת 2015, בהסבירו כי ריצת המפלגות הערביות לכנסת ישראל היא דרך נוספת ובלתי נפרדת של המאבק העממי הפלסטיני. "הכניסה שלנו לכנסת היא לא הכרה בכיבוש. היא לא שונה מהמאבק העממי, אלא עוד צורה שלו", צוטט עודה באתר. "ההשתתפות בבחירות היא האנטיתזה הגדולה ביותר ליהדותה של המדינה".
עודה נשאל עוד אם אינו חושש מאיבוד הזהות הערבית בעצם הפעילות במערכת הפוליטית הישראלית. "אין חשש כזה", השיב. "הכיבוש לא הצליח להסיר את האפיון הפלסטיני בעשורים האחרונים. אנו מבקשים לייצב את נוכחותנו ולהשיג את זכויותינו באמצעות הקמת קרן לאומית מיוחדת לערביי הפנים (ערביי ישראל; א"ג וי"פ), לבנות מוסדות משלנו, אנחנו רוצים לתמוך באנשי הנגב ולהפסיק צווי הריסה המאיימים על אלפי בתים ערביים ודרישות נוספות". ככלל, עודה מקפיד לומר "פלסטינים" ולא "ערביי ישראל", מונח שלדעתו מעניק לגיטימציה לישראל ופוגע בעניין הפלסטיני.
בשיח שהתנהל בערוץ 'פלסטין' ביקש עודה להגן על השתתפות חד"ש כמפלגה בזירה הפוליטית הישראלית: "אנחנו מסגרת שכוללת ערבים ויהודים דמוקרטים, שמטרתה לחזק את כוחנו בחברה הערבית, להוות חזית מאבק לחברה הערבית הפלסטינית ולהשפיע על החברה הישראלית היהודית. אנחנו אוחזים את החבל משני קצותיו. אנחנו מתנגדים לעמדה הציונית ולמפלגות הציוניות בישראל, ורואים בהשפעה על החברה הישראלית שירות לעמנו הכבוש ולחברה הערבית הכללית.
"ההשפעה שלנו היא לא רק על יהודים שמתנגדים לציונות", הוסיף עודה, "אלא גם על היהודים בשמאל הציוני שמאמינים בזכות להקים מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים ומתנגדים לזכות השיבה. אנחנו נלחמים למען זכות השיבה של הפליטים. אנחנו נאבקים בתוך החברה הערבית, וגם בתוך החברה הישראלית כדי להשפיע עליה, גם בנושא השלום וגם במלחמה נגד הדרך הפשיסטית שמוביל ליברמן, שהיא חלק מהעמדה הציונית הכללית".
השראה משטרנהל
בריאיון שהעניק לערוץ הלבנוני 'אל־מיאדין' המזוהה עם חיזבאללה בשנת 2018, פיתח עודה תיאוריית קונספירציה שלפיה ישראל מעוניינת בגירוש ערביי ישראל, בדיוק כשם שבשאר אל־אסד גירש אוכלוסיות שונות מסוריה במהלך המלחמה במדינה. את ההשראה לתיאוריה קיבל ממאמר שפרסם פרופ' זאב שטרנהל ב'הארץ'. עודה ציטט את דברי שטרנהל שלפיהם "ישראל עברה מפשיזם לשלב הראשון של הנאציזם". לדברי יו"ר הרשימה המשותפת, הדברים השאירו עליו רושם עצום והוא נסע לביתו של שטרנהל כדי לרדת לעומקם.
"ביקשתי שיבהיר לי את הדברים", סיפר עודה, "והוא אמר לי שהנאצים בשלב הראשון לא ביקשו לשרוף את היהודים אלא לפגוע בזכויות שלהם, וביקשו לעודד הגירה מרצון. רק בשנת 1938 דיברו על תורת הגזע באופן חוקי ומימשו אותה, ולאחר מכן הייתה מלחמת העולם השנייה נגד היהודים. פרופ' שטרנהל אמר שמה שמכונה אפליה אתנית נמצא במדינת ישראל, והוא מדבר על הפלסטינים שנשארו במולדת (כלומר, ערביי ישראל).
"לפני עשר שנים אי אפשר היה לחשוב על גירוש האזרחים האלה מהמדינה. אבל היום, בעקבות האווירה הגזענית, איבוד הלגיטימציה של האזרחים הערבים והימצאותו של נשק בתוך הערים והכפרים הערביים, ובהקשר של מה שקורה בסוריה והעובדה שיש מיליוני פליטים – באווירה הזאת האזרחים הערבים יכולים להימצא במצב מסוכן שכזה (כלומר, גירושם מישראל)". כלומר, לפי עודה, ישראל בראשות נתניהו מקדמת מציאות שבה אזרחיה הערבים עלולים להימצא באותו מצב של הפליטים מסוריה.
עודה ב־2015: "הכניסה שלנו לכנסת היא לא הכרה בכיבוש, אלא עוד צורה של המאבק העממי. ההשתתפות בבחירות היא האנטיתזה הגדולה ביותר ליהדותה של המדינה"
באותו ריאיון, וגם באחרים, עודה פותח חזית מול סעודיה בעקבות הברית הלא רשמית שכרתה עם מדינת ישראל. בעיני עודה – למעשה הנציג הפוליטי הבכיר ביותר של ערביי ישראל – הקשר בין סעודיה לישראל הוא אחד החיבורים השליליים במזרח התיכון.המראיין ניסה להבין כיצד ישראל בהנהגת נתניהו הפכה לאהודה כל כך בעולם הערבי, למרות יחסה לפלסטינים והדיבורים על החלת ריבונות ביהודה ושומרון. עודה השיב כי סעודיה כרתה ברית עם הימין בישראל, וכי יש לה תפקיד מפתח במעמדה החיובי של ישראל.
"לא רק שסעודיה מתואמת עם ישראל, שזה דבר ישן וידוע, הדבר המסוכן הוא שהיא בעלת ברית של נתניהו ושל הימין בכלל", אמר עודה. "סעודיה אומרת שהנושא האיראני הוא הנושא החשוב ביותר באזור, יותר חשוב מהסכסוך הישראלי־פלסטיני. מי שותף לאמירה הזאת – אבי גבאי מהעבודה, יאיר לפיד מיש עתיד, או בנימין נתניהו מנהיג הימין הקיצוני? יש ברית ישירה של סעודיה עם הימין הישראלי ועם נתניהו. סעודיה בטוחה שנתניהו הוא זה שיכול להסית את אמריקה נגד איראן, ולהשפיע כדי לבטל את ההסכם עם איראן. לכן סעודיה כרתה ברית ישירה עם הימין הישראלי בראשות נתניהו. סעודיה למעשה כרתה ברית עם אויבי העם הפלסטיני".
המראיין, שהתפלא לשמוע את הדברים, ניסה להבין אם אכן מדובר על ברית הדדית ולא על יחסים בלבד. עודה ביקש להזכיר שהיו מדינות ערביות שחברו לתנועה הציונית, ואילו הסעודים, לדבריו, פועלים בתוך ישראל להבטחת שלטונו של נתניהו. "כמה ממדינות ערב קיימו יחסים נורמליים עם התנועה הציונית לפני 1948, ואפשרו את הנכבה הפלסטינית. לחלק ממדינות ערב היו קשרים סודיים עם ישראל, ולחלקן הסכמים רשמיים עם ישראל. אבל עכשיו יש משהו חדש – השלטון הסעודי מוביל למעשה יחסים עם ישראל, אבל לא רק עם ישראל. הממשל הסעודי לא רוצה שנתניהו ייפול, הוא לא רוצה שהמצב הפוליטי בישראל ישתנה. סעודיה רוצה לחזק את המצב הקיים כדי שהנושא האיראני יישאר הנושא הראשי, והיא בטוחה שנתניהו מסייע לה יותר מכולם במערכה נגד איראן. למעשה אנחנו בברית חדשה – ברית סעודית עם הימין הקיצוני הישראלי, והימין הזה הוא האויב הגדול של העם הפלסטיני והאומה הערבית. יש פה דבר מסוכן שאנשים חייבים לדעת".
"אל תדברו על סכסוך דתי"
סוגיה נוספת ופחות מוכרת מעברו של איימן עודה היא המאבק שניהל בתוך החברה הערבית תמיכה בגיוס לצה"ל. עודה מונה מטעם ועדת המעקב לעמוד בראש "ועדת המאבק בכל צורות הגיוס". באותם ימים החלו גורמים מסוימים, בעיקר בעדה הנוצרית, להביע תמיכה בקיומה של מדינת ישראל, נוכח מצבם הגרוע של הנוצרים במזרח התיכון. באותן שנים, 2013־2015, הקים הכומר גבריאל נדאף ארגון שמקדם גיוס של צעירים בני העדה הנוצרית לצה"ל, לכוחות הביטחון ולשירות לאומי. מעשיו של נדאף העלו את חמתן של המפלגות הערביות, ועודה ניהל מערכה נגד הגיוס לצבא.
בשנת 2014 התראיין איימן עודה לאתר 'אל־מיאדין' הלבנוני והסביר כי ישראל פועלת לחלק את הציבור הערבי לשבטים. לדבריו, ישראל קידמה את המדיניות הזאת בעיקר לאחר "ההתנגדות הנחושה ב־2006", כלומר מלחמת לבנון השנייה שבה ישראל הגיבה להתקפות חיזבאללה. הוא אף כינה את הנסיגה הישראלית מדרום לבנון "שחרור דרום לבנון", טרמינולוגיה השגורה בפיהם של אנשי חחיזבאללה.
עודה אמר בריאיון כי מאז הקמתה מנהלת מדינת היהודים "התקפות ומלחמות נגד העמים הערביים". הוא השווה בין נתניהו לריצ'רד לב־הארי, מלך אנגליה שהיה פטרונו של מסע צלב לארץ ישראל ונלחם בצלאח א־דין. "אסור שבמקום שבו נכשל ריצ'רד לב־הארי במלחמת הצלבנים, יצליח היום נתניהו לב־צבוע", אמר עודה, והצהיר כי "אנחנו נמצאים בנקודת זמן חשובה והיסטורית". בעיני עודה, התגייסות נוצרים לצה"ל כמוהו כהתגייסות לכוחות הצלבנים.
"העמדה שלנו ברורה", הסביר עודה, "אנחנו חלק מהעם הפלסטיני הערבי, וחלק מסוגיית העם הפלסטיני הערבי. מדינת ישראל רואה את עצמה כמדינה יהודית, מדינת היהודים. המדינה הזאת מבצעת כיבוש של האדמות הפלסטיניות, ומקיימת התקפות ומלחמות נגד העמים הערביים מאז הקמתה ב־1948 ועד היום. אנחנו לא יכולים לקבל בשום דרך שנהיה חלק מהכיבוש הזה ומהעוינות הישראלית באזור ונגד העמים שחיים בו, ובראש ובראשונה נגד העם הערבי הפלסטיני שחי תחת הכיבוש הישראלי. גיוס לצבא הישראלי מבטל את הזהות הלאומית והתרבותית שלנו כאזרחים ערבים פלסטינים וכאנשים דמוקרטים.
"יש ניסיון להפריד קבוצות מעמנו באמצעות הגיוס לצבא", המשיך עודה. "זה נובע משלוש סיבות עיקריות: אחת היא העמדה הקולוניאליסטית הקלאסית של הפרד ומשול. השנייה היא שבכירים ישראלים מנסים להפוך את העניין (הסכסוך הישראלי־פלסטיני) מנושא מדיני לדתי. במיוחד אחרי פיגועי 11 בספטמבר, הם רוצים להגיד לאירופה, לאמריקה ולמערב שהבעיה שלנו היא עם המוסלמים ולא עם הפלסטינים בעלי הזכויות על פי האו"ם. הסיבה השלישית היא שמדינת ישראל רואה עצמה מדינה יהודית, ואם היא תכיר בנו כקבוצה לאומית היא תכיר בכך שבתוך ישראל חיות שתי קבוצות לאומיות, ואז היא תצטרך להפוך ממדינה יהודית למדינה רב־לאומית. לכן היא רוצה להמשיך לומר שהיא מדינה יהודית, ושהשאר הם קבוצות שבטיות בודדות".
העמדה שלפיה הסכסוך בין ישראל לפלסטינים איננו סכסוך דתי חוזרת לא מעט פעמים בראיונותיו של עודה. באחד מהם הסביר כי ראיית העימות כסכסוך דתי תאפשר לימין הישראלי להישען על התנ"ך, והדבר יוביל להחלשת עמדתם של הפלסטינים.
"מבחינתנו לא נכון להכניס את ירושלים להגדרה דתית", אמר בריאיון בשנת 2018. "יש הסכמה בינלאומית שירושלים המזרחית היא בירתה של מדינת פלסטין. יש החלטות במועצת האו"ם, יש 129 מדינות שהצביעו נגד ההצהרה של טראמפ בעניין ירושלים. במקום המדיני הלאומי, אנחנו חזקים. אם אנחנו מעבירים את סוגיית ירושלים לכיוון הדת, נתניהו יספר לאירופה ולאמריקה על אברהם, יצחק, יעקב, ירמיהו וישעיהו. הוא יכול לצטט את סמואל הנטינגטון (מחבר 'התנגשות הציוויליזציות'), ולומר שהוא חלק מהמאבק של העולם נגד המוסלמים. זה לא משרת אותנו וזה לא נכון. אנחנו צריכים להדגיש את הזכות הלאומית שלנו על ירושלים, המוסלמים והנוצרים".
