ההודעה השבוע על סגירת שערי מדינת ישראל בפני אזרחים זרים, שאינם מסוגלים להוכיח שישהו בבידוד עם יציאתם מנתב"ג, הביאה את חברות התעופה ברחבי העולם לבטל בזו אחר זו את טיסותיהן ארצה. מסכי הטיסות בנמל התעופה בן־גוריון הבהיקו בסימונים אדומים.
אל על דיווחה אמש כי מיום ראשון היא תשעה את הפעילות למרבית יעדי החברה בהדרגה, אך "תוסיף לשמר קשר אווירי קבוע לארצות הברית, קנדה, אנגליה, צרפת ודרום אפריקה". החברה תמשיך לעת עתה להפעיל טיסות לניו־יורק, ניוארק, טורונטו, לונדון, פריז ויוהנסבורג, אך ורק בהתאם לביקושים.
ברשות שדות התעופה עדכנו אתמול כי כ־2,000 טיסות בוטלו בחודש מארס לבדו, ו־530 טיסות בוטלו בינואר ובפברואר החולפים.
כמה עשרות אלפי ישראלים, להערכת רשות האוכלוסין וההגירה, שוהים בימים אלו בחו"ל לתקופות קצרות מטעמי חופשה או עבודה. רבים מהם מתקשים למצוא דרך לשוב ארצה.
נצח סגרון וגלעד פריימן, אנשי מכירות באמזון, השתתפו אתמול בכנס בינלאומי מצומצם בפראג. המועד המקורי של חזרתם ארצה היה יום שני הבא, אבל לאחר שכרטיסי הטיסה שלהם בוטלו, רכשו כרטיסים חדשים בחברה אחרת. גם הם בוטלו, ולבסוף עלו אתמול על טיסה מפראג לישראל דרך אתונה. הם היו אמורים לנחות פה היום לפנות בוקר.
"חברת התעופה הזרה שהזמנו בה את הכרטיסים לא הודיעה לנו שהטיסה בוטלה", מספר סגרון. "גילינו דרך לוח הטיסות שאין לנו איך לחזור. קנינו מיד כרטיס אחר, אבל אז ראינו שגם על הטיסה הזאת יש הערה אדומה. קנינו כרטיס שלישי".
עם נחיתתם צפויים השניים להיכנס לבידוד. בני משפחתו של סגרון שכרו לו דירת חדר לשבועיים בצפת, ואילו פריימן מתכנן לשהות בבית אמו שבמרכז הארץ. "אין לנו מושג אם חברות התעופה יחזירו לנו את הכסף".
שלשום בבוקר בליסבון, בירת פורטוגל, יותר ממאה ישראלים הגיעו לטרמינל המקומי והתכוננו לשוב ארצה באמצעות חברת התעופה הפורטוגלית טאפ. שם נודע להם שהטיסה בוטלה, וחברת התעופה לא הציעה להם חלופות. דב ורעייתו, תושבי המרכז, מצאו את עצמם בלב נמל התעופה בלי דרך לשוב לישראל. "אתה פשוט עומד עם כרטיס עלייה למטוס שלא מתכוון להמריא לישראל, ואין לך עם מי לדבר. כל המשפחה בישראל התגייסה לעזור לנו למצוא טיסות פנויות, ולא מצאנו. האפשרות היחידה הייתה לטוס דרך מרכז אירופה, אבל עם התפרצות הקורונה שם הטיסות מתבטלות ללא הפסקה, וזה סיכון", הוא מתאר בפנינו.
מאוחר בלילה, אור ליום חמישי, עלו דב ורעייתו לטיסת אל על האחרונה מליסבון, לאחר שרכשו את שני המושבים היחידים שנותרו בטיסה זו, במחלקת העסקים היקרה. "שילמנו יותר מאלף אירו בנוסף על הכרטיסים שבוטלו לנו, אבל לא הייתה לנו ברירה. פחדנו שלא נוכל לחזור בדרך אחרת לתינוק הקטן שלנו שמחכה בבית".
באל על אמרו כי בימים האחרונים הם פתחו במאמצים למצוא פתרון לכל ישראלי שפונה אליהם, אך צמצום לוח הטיסות של החברה נעשה בהתאם לביקוש המתמעט. גם חברות התעופה הישראליות הקטנות, ישראייר וארקיע, ביטלו את כל קווי התעופה הבינלאומיים שלהן. ביטולים נרחבים נרשמים גם מצד חברות זרות ובראשן טורקיש איירלינס, שצמצמה את הטיסות היומיות ארצה מעשר ביום לשתיים בלבד.
"מתנועה של 60־70 אלף נוסעים ביום, ממריאים ונוחתים, ירדנו ל־18־22 אלף נוסעים בממוצע", מספר דובר רשות שדות התעופה עופר לפלר. "מחקנו את כל שיטות העבודה לפי צפי תעבורת נוסעים, וכעת אנחנו פועלים לפי האילוצים המשתנים. ראינו כאן מטוסים שממריאים ונוחתים עם ארבעה נוסעים".
המצב הביטחוני
לצמצום הטיסות מחו"ל יש היבטים נוספים. כאלף עובדי הביטחון של אל על, המקבלים משכורת מהמדינה, מוצאים את עצמם בימים אלה כשחרב הפיטורים מאיימת עליהם.
בניגוד לעובדי אל על המאוגדים, עובדי הביטחון, שאת משכורתם משלם משרד החוץ, נתונים באי ודאות. "אין לאף אחד תשובות", מספר א', איש ביטחון ישראלי העובד באחד מנמלי התעופה באירופה. "אמרו לנו שעד אפריל נפדה ימי מחלה וחופש, ואחר כך אין לאף אחד מושג מה יהיה איתנו. יש פה אנשים בעלי משפחות והתחייבויות לדירה ולחשבונות טלפון ואינטרנט ובנקים, ואי אפשר לעזוב מהרגע להרגע. פשוט זורקים אותנו".
רוב עובדי מערך האבטחה של אל על פועלים מכוח ויזת עבודה המאפשרת להם לעבוד רק באל על, ולכן לא יוכלו למצוא מקורות הכנסה חלופיים במדינה שהם שוהים בה. "הגענו לכאן כשליחי מדינת ישראל, ותפקידנו להגן על תעבורת הנוסעים באל על. כמו שהמדינה דואגת לשגרירים ולעובדי הקונסוליות, אנחנו מצפים שהיא תדאג גם לנו".
א' חזה במו עיניו בבהלה הישראלית בנמלי התעופה באירופה. "בימים האחרונים היינו עדים לגל של בריחה. ישראלים הקדימו טיסות בחצי שנה ושנה, והסבירו שהם לא יודעים מה יהיה עם הקורונה בעוד חודש ולא מוכנים להסתכן. היה נוסע שארז את כל הבית והמשפחה בתוך יומיים, ועלה לטיסה עם 12 מזוודות".
מאגף הביטחון באל על נמסר ש"הנהלת האגף מצויה בימים אלה בשיח עם משרד האוצר, משרד החוץ ויתר הגופים הרגולטוריים, כדי לגבש את מתווה העבודה הנדרש של מערך האבטחה במציאות הנוכחית. אנו עושים כל שביכולתנו כדי לצמצם את עוצמת הפגיעה באנשינו, ולוודא שמערך התעופה הישראלי יוכל להמשיך למלא את ייעודו".
