פרופ' הלל פורסטנברג, מתמטיקאי ישראלי מהאוניברסיטה העברית, הוא אחד משני הזוכים השנה בפרס אבל (ABEL), הפרס היוקרתי ביותר של עולם המתמטיקה. פרס הנובל אינו כולל את תחום המתמטיקה, וזהו הפרס הזהה לו בחשיבותו. פרופ' גרגורי מרגוליס מאוניברסיטת ייל, ופרופ׳ פורסטנברג הם שני הזוכים בפרס. פורסטנברג, הישראלי הראשון לזכות בפרס זה, זכה כבר בעבר בפרסי ישראל, וולף וא.מ.ת..
הפרס, בסך 830 אלף דולר, מוענק לשני החוקרים על היותם חלוצים בחיבור תחומים שונים ומגוונים של המתמטיקה. "פורסטנברג ומרגוליס הדהימו את עולם המתמטיקה״, אמר ראש ועדת הפרס, האנס מונתה קוסמו. ״שימוש גאוני שעשו בשיטות של הסתברות והילוכים מקריים, כדי לפתור בעיות קשות בתחומים שונים במתמטיקה. הם פתחו מגוון עשיר של תוצאות חדשות: קיומן של סדרות חשבוניות ארוכות המורכבות ממספרים ראשוניים, הבנת מבנה השריגים ב'חבורות לי' (על-שמו של מתמטיקאי נורבגי ידוע; י.ש.), ובנייה של גרפים מרחיבים עם יישומים בטכנולוגיה של התקשורת ומדעי המחשב".
את הפרס אמורים היו השניים לקבל על-ידי מלך נורבגיה בחודש מאי הקרוב, אך נראה שהטקס יידחה בעקבות מגפת הקורונה.
פורסטנברג הסביר למקור ראשון את נושא מחקרו: "מה שמאפיין את המחקרים שלי זה חיבור בין ענפים שונים של המתמטיקה. למשל, אני מראה שאפשר לקחת כלי ששייך לתחום הגאומטריה ולהשתמש בו גם בתורת המספרים, או למצוא צורות גאומטריות שונות בכוכבים בשמיים".
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, התקשר לפרופ' פורסטנברג, ובירך אותו על זכייתו. בין היתר אמר ריבלין: "אתה גאוות כולנו. זהו הנובל של הנובלים, ובמיוחד בימים קשים שכל בשורה כזו מרגשת ומזכירה לכולנו שחיים בינינו חוקרים מופלאים". פורסטנברג השיב לריבלין כי פרס אבל הוא אמנם היוקרתי ביותר בתחום המתמטיקה, "אבל הפרס היקר ביותר לליבי הוא פרס ישראל, שכן הוא העניק משמעות מיוחדת לעלייתי ארצה. עליתי ארצה לפני קרוב ל-50 שנה וקבלת פרס ישראל גרמה לי להבין שהיה לי משהו מיוחד לתרום למדינה".
נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, בירך גם הוא את פורסטנברג: "זכייתו של פרופ' פורסטנברג בפרס היא כבוד אמיתי לאוניברסיטה העברית. הלל הוא לא רק מתמטיקאי בעל מוניטין בינלאומי, אלא מנטור לדורות של סטודנטים שממשיכים לעצב ולפתח את עולם המתמטיקה. לא יכולנו להיות גאים יותר בזכייתו, השקולה לזכייה בפרס נובל".
פורסטנברג, 84, נולד בברלין שבגרמניה בשנת 1935. משפחתו היגרה לארה"ב זמן קצר אחרי 'ליל הבדולח', וכך ניצלו מהשואה. את התואר הראשון והשני שלו סיים בגיל 20 ב'ישיבה יוניברסיטי' שבניו יורק, ובין היתר מצא בעבודתו אז הוכחה מקורית לקיומם של אינסוף מספרים ראשוניים. שלוש שנים אחר כך, בגיל 23, כבר סיים את הדוקטורט באוניברסיטת פרינסטון. בשנים שלאחר מכן לימד במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (M.I.T), מהאוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום הטכנולוגיה והמדעים המדויקים, ובאוניברסיטאות מינסוטה ופרינסטון לסירוגין.
ב-1965 עלה עם משפחתו לארץ, והתחיל ללמד במכון איינשטיין של האוניברסיטה העברית, ממנו פרש לגימלאות ב-2003. מעלייתו ועד היום הוא ואשתו רחל, עיתונאית ומבקרת ספרות במקצועה, מתגוררים בירושלים. לזוג חמישה ילדים, שישה עשר נכדים ומספר רב של נינים.
