אל תפלו ברשת: כך תינצלו מנוכלים בעידן הקורונה

משבר הקורונה, כמו גם אירועי קיצון אחרים בארץ ובעולם, משמשים לצערנו כר פורה לניסיונות הונאה שונים ומשונים. במשטרה ובארגוני הצרכנות מדווחים על עשרות ואף מאות מקרים שהגיעו לידיעתם בשבועות האחרונים, בהם נעשו ניסיונות הונאה שבחלקם אף הצליחו.

מה עושים? הנה מגוון הדרכים בהן ינסו לעבוד עליכם ומה חשוב לדעת, כדי שלא תיפלו קורבן למזימה.

מידע "מהימן" על התפשטות הנגיף

ההונאה הנפוצה ביותר, גם בימים שבשגרה אך במיוחד בימים אלו, היא "פישינג" באמצעות האינטרנט. הפצת מיילים בתפוצה רחבה המכילים קישורית (לינק), הנחזית לאתרי אינטרנט המספקים ייעוץ רפואי, המלצות אודות דרכי התגוננות ועדכונים נוספים כדוגמת מפת התפשטות עולמית. המייל נראה כאילו נשלח מארגון הבריאות העולמי או מוסדות מוכרים לגיטימיים אחרים.

בלחיצה על הלינק ופתיחת האתר, נדרש הקורבן לספק פרטי הזדהות הכוללים מייל וסיסמה. בשלב הזה מתאפשרת השתלת תוכנות זדוניות במכשיר המודבק וגניבת פרטים אישיים בהם ייעשה שימוש לגניבת כספים. הפניה יכולה להיעשות בהתחזות גם לאתר פיננסי כגון הבנק שלכם, או חברת כרטיסי האשראי.

איך להיזהר? יש לשים לב לזהות השולח. אם קבלתם הודעה/מסרון חשוד המבקש לעדכן פרטי תשלום, יש לוודא מול החברה השולחת.  בכל מקרה בו יש ספק, מומלץ להיכנס לאתר הרשמי של החברה מחדש, בדרך המקובלת באמצעות הדפדפן ולא באמצעות הקישור שהתקבל בהודעה.

יש לשים לב לשורת הכתובת בדפדפן ותשומת לב לכתובת האתר (לעיתים יכולה להיות כתובת נחזית אפילו בשינוי של תו אחד). יש לשים לב האם האתר מאובטח. באתר מאובטח בדרך כלל מופיע סמל של מנעול ירוק וכתובת האתר מתחילה באותיות https. לבסוף, לזכור שפרטי הלקוח/המשתמש הם קבועים עד אשר הלקוח מבקש מיוזמתו לבצע שינוי ככל שיהיה.

"באנו לטהר לך את הבית"

האוכלוסייה המבוגרת מועדת לפורענות של נוכלים, מה שמחייב משנה זהירות ותשומת לב גם מצד בני המשפחה. אחת השיטות היא יצירת קשר טלפוני עם אוכלוסיות הגיל השלישי, במצב בו הדובר מתחזה לרופא ומוסר בשמו של קרוב משפחה כי הוא מאושפז בבית חולים בעקבות נגיף הקורונה ויש צורך דחוף בהעברת תשלום כדי "להציל את חייו". התשלום לנוכל נעשה על ידי העברה טלפונית, או בהגעת החשוד לבית הקורבן לצורך איסוף הכסף.

עוד שיטת עבודה פניה לקורבן תוך הזדהות כנציג רשמי כלשהוא מטעם המדינה, בטענה שייתכן ונחשף לנגיף ומדובר בניסיון "להתחקות אחר שרשרת ההדבקה" תוך אימות פרטים אישיים, בהם פרטי חשבון הבנק.

כאמור, לרוב מדובר בהונאות באמצעות רשת האינטרנט או הונאה טלפונית, אך קיימות גם הונאות פרונטליות. כך לדוגמה, מקרה בו זוג נוכלים הגיעו לביתה של אישה מבוגרת במרכז הארץ עוטי מסיכות "רפואיות" ומצוידים באביזרים שונים להשלמת התחפושת. הם דפקו בדלת והסבירו שהם נשלחו מטעם העירייה "לטהר" את הבית מהווירוס.

מלבד העובדה שכיום, ברקע הצו המגביל תנועה של אזרחים, והחשש להדבקה בעיקר באוכלוסייה המבוגרת – לא מומלץ להכניס הביתה אפילו קרובי משפחה, כל שכן אדם זר, הרשויות לא שולחות באופן יזום צוותים ל"טיהור" דירות וכל מקרה כזה צריך להעלות מיד חשד לפלילים.

מניפולציות על החיסכון שלכם

הונאה נרחבת שהתפשטה גם היא ברקע המשבר הכלכלי, נוגעת לאיתור ומשיכת כספי חסכונות. המצב הכלכלי הקשה, מאות אלפי המפוטרים והיוצאים לחל"ת, והצורך במציאת מקורות כספיים, משמשים כר נרחב לכל מיני נוכלים המציעים "סיוע" באיתור ומשיכת כספי החסכונות.

לא מעט אנשים קיבלו פניות אם באמצעות שיחה טלפונית, פנייה באימייל, או שנחשפו לפרסומים שונים, המציעים להם לאתר עבורם חיסכון, ו/או לסייע להם למשוך את הכספים. בעת יצירת קשר, מבקשים הפונים את הפרטים האישיים כדי לבדוק את הנתונים ואת ה"זכאות". בחלק מהמקרים מדובר בפעילות פלילית של ממש, תוך רצון להוציא במרמה כספים.

רק לאחרונה נעצרו שני חשודים שהתחזו ל"חברה לאיתור כספים אבודים" וגנבו את כספי הפנסיה של קורבנותיהם, תוך דרישה ל"שכר-טרחה" בגובה מאות אלפי שקלים. לאחר שרכשו את אמונת הקורבנות, הצליחו להוציא מהם שלל פרטים אישיים כדי לאתר את הכספים. לאחר כמה ימים פנו אליהם החשודים בטענה כי איתרו עבורם את הכספים, תוך שהם מדגישים כי הכסף הועבר לחשבון הבנק של החוסכים. עבור פעולה זו דרשו הנוכלים שכר-טרחה של כ-30% מהסכום שכביכול מצאו. אולם אז התברר לנפגעים כי מדובר בכספי הפנסיה שלהם, ולא בכספים "אבודים".

לפי המשטרה,  החשודים נהגו למצוא את קורבנותיהם באמצעות פרסומים באתרים וברשתות החברתיות, ולאחר שהקורבנות גייסו אותם, זייפו על-פי החשד מסמכים בחתימת "המעסיק" המעידים על סיום העסקה של העובד, ובאמצעותם פנו לקרן הפנסיה הרלוונטית כדי לפדות את הכספים – כל זאת תוך שהם מציגים בפני הקורבנות כי מדובר בכספים אבודים שאותם "הצליחו" לאתר עבורם. לאחר שהמתלוננים הבחינו להפתעתם בכספים שנכנסו לחשבונם, הם נדרשו להעביר את שכר-הטרחה. כך הותירו החשודים את המתלוננים עם פחות ממחצית מכספי הפנסיה אותם צברו לאורך השנים. משיכת הכספים גם גרמה להם נזק כלכלי כבד –  בין הייתר בפגיעה בזכויות הפנסיוניות שלהם ובקצבה שהיו עתידים לקבל.

אלפי שקלים על שירות שניתן בחינם

לא בכל המקרים הצעה לאיתור ומשיכת כספים, חשודה כניסיון פלילי. יש חברות וסוכנויות ביטוח שמציעות סיוע לגיטימי. אולם עבור הפעולה הזו הם דורשים "עמלה" שמגיעה לעיתים לאלפי שקלים. עמלה שאין שום סיבה שתשלמו, שכן אתם יכולים למשוך את הכסף ללא תשלום. בנוסף, אין סיבה גם שתמסרו את פרטיכם האישיים למישהו שאינכם מכירים.

אתם יכולים לבדוק בעצמכם אם יש לכם חסכונות אבודים שלא ידעתם עליהם באתר "הר הכסף" של משרד האוצר. בנוסף, בכל הקשור לחסכונות פנסיוניים (קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות), ניתן לקבל תמונה מפורטת ונרחבת יותר בעזרת המסלקה הפנסיונית (בתשלום) – ממשק המרכז את כל המידע מהגופים הפיננסיים השונים, או פלטפורמות אחרות הנשענות על נתוני המסלקה – חלקן מציעות את השירות בחינם (ברוב המקרים בתמורה למידע שיווקי שישלח לפונה).

איתרתם חיסכון? תוכלו לפנות ישירות לגוף המנהל (בנק, קרן פנסיה, קופת גמל וכו) ולבקש למשוך את הכספים. ללא עלות. למרות האמור, חשוב מאוד לדעת – משיכת כספי חסכונות דורשת בחינה רצינית וחשיבה מושכלת. בכלל, הרשת מלאה בעצות והמלצות שונות בתחום הפיננסי, שלא תמיד ברור מי עומד מאחוריהן ומה מטרתו – מה לעשות עם הכסף, איך להשקיע, האם כדאי למשוך חסכונות ועוד. חשוב להדגיש שלכל צעד כזה עלולות להיות השלכות קריטיות, במיוחד בתקופה הזו. יש צורך לפעול בזהירות ובשיקול דעת בכל הנוגע להחלטות כלכליות משמעותיות, להסתמך על מידע מהימן, ולהתייעץ עם אנשי מקצוע מוסמכים, על מנת לקבל החלטה מושכלת.

הפייק-ניוז חוגג

חלק מההונאות אינן עוסקות בהכרח בניסיונות לגנוב כספים, אלא דווקא הפצת מידע מטעה – סוג של "פייק-ניוז" כאשר המטרה היא לגרום למפיץ המידע המטעה רווח, או לחילופין לפגוע כלכלית בגוף או אדם אחר. כך לדוגמה, לפני כשבוע פרסמה רשות שוק ההון אזהרה מפני מידע שגוי ומטעה על קרנות הפנסיה הנבחרות – קרנות שנבחרו לפני כשנה וחצי על ידי רשות שוק ההון, ומציעות דמי ניהול מוזלים  ("קרנות ברירת המחדל"). קרנות הפנסיה הללו,  כמו שאר קרנות הפנסיה המקיפות, כוללות גם כיסוי  למקרה מוות (שאירים). על פי המידע שהופץ ברשתות, הביטוח שמציעות אותן קרנות, הוא ביטוח חסר, שאינו כולל כיסוי במקרי מגיפה.

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסמה הבהרה לפיה "מדובר במידע שגוי ומוטעה וכי על פי בדיקות  שקיימה כיום ובעבר – ביטוח המשנה של קרנות הפנסיה הנבחרות אינו מחריג כיסוי למקרי מגיפה". ההנחה היא כי מדובר בקמפיין שיווקי מטעה שמטרתו להעביר לקוחות למוצרי חיסכון אחרים.