במשרד האוצר מנסים לאמוד את נזקי השבתת המשק. בתרחיש האופטימי, השבתה חלקית של המשק, כמו כיום, למשך חמישה שבועות, תביא לאובדן תוצר של 5%, קרי לאובדן כ־50 מיליארד שקל, כך העריך שבוע שעבר מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בדיון בוועדת הכספים של הכנסת.
לפי הערכות האוצר, השבתה חלקית למשך שמונה שבועות תעלה את הפגיעה בתוצר ל־6.8%, ול־12 שבועות תזניק את הפגיעה ל־8.6%. יחס החוב־תוצר יעלה בהשבתה חלקית של 12 שבועות ל־73% (טרום המשבר, יחס החוב עמד על כ־60%). הצמיחה תרד מ־3.8% כיום למינוס 2%.
מהנתונים עולה עוד כי במקרה של השבתה מלאה תהיה הפגיעה חמורה עוד יותר: השבתה למשך חמישה שבועות תביא לאובדן תוצר של 9.3%. אם משך ההשבתה במתכונת הזו יתארך לשמונה שבועות ואף 12, הפגיעה בתוצר תזנק ל־12.8% ו־17.7% בהתאמה. הערכות דומות פרסם השבוע בנק ישראל, ולפיהן בתרחיש של השבתה מוחלטת עד סוף חודש מאי יגיע הנזק הכלכלי (באובדן תוצר) ל־126 מיליארד שקל.
"מגפת הקורונה מכניסה אותנו למשבר הכלכלי הגדול שידעה ישראל מימיה", אמר באב"ד. "זהו משבר ריאלי, שלא נובע מבעיה מִבנית בשוק אלא ממשבר בריאותי, ועלול להשפיע על המערכת הפיננסית. נכנסנו למשבר עם יחס חוב־תוצר נמוך, אבטלה נמוכה ומערכת פיננסית איתנה. ככל שעובר הזמן, יהיו למשבר השלכות חמורות מאוד" .
מנכ"ל האוצר אמר שיש "פגיעה אנושה במשק הישראלי ובחברות. ככל שהמשבר יהיה עמוק יותר, יקרסו יותר חברות. בניגוד למשבר הפיננסי של 2008, שיצאנו ממנו מהר, ההתאוששות לא תהיה בחודש־חודשיים". על אף הצגת התחזיות בדיון, הדגיש באב"ד כי כרגע אין לאף אחד תרחיש ברור. "הדברים משתנים מיום ליום, ואנו בחוסר ודאות".
בתוך כך, מספר דורשי העבודה הולך ועולה. מניין הנרשמים בשירות התעסוקה עבר כבר את ה־800 אלף, אם כי רובם בחל"ת וההערכה היא שחלק גדול מהם יחזרו לעבודה כשהמשק יחזור לפעילות. באוצר מציינים כי האבטלה בשנת 2020 תעלה על 7%, והיא לא צפויה לרדת גם בתחילת שנת 2021.
הנזק הכלכלי מאובדן התוצר אינו כולל את ההפסד הכרוך בהוצאות אחרות שהממשלה תידרש להן. כך, עלות דמי האבטלה שישולמו בתקופה הקרובה לעובדים בחל"ת מוערכת ב־10 מיליארד שקל. אמש הייתה אמורה להתפרסם תוכנית רחבה למתן מענה לעצמאים ועסקים קטנים, הכוללת מתן קצבה. באוצר הודו כי הסיוע שניתן עד כה לעסקים הקטנים, בעיקר בצורת הלוואות בערבות מדינה, לא עבד כל כך.
למרות הפסימיות, באוצר מעריכים שהיציאה מהמשבר תחל במחצית השנייה של 2020, וכי ההתאוששות תימשך גם ב־2021. קצב ההתאוששות תלוי בהיקף הצעדים נגד מגפת הקורונה, קרי היקף הסגר.
באב"ד ציין כי טרם גובשה החלטה בנוגע לדרישות פיצוי לעסקים הקטנים שנפגעו עד כה מהוראות הסגר. "כשהמשבר ייגמר, נדע לתת פיצוי לעסקים. בשלב הנוכחי לא יכולים להיכנס לעולמות של פיצוי. כשנדע מה היקף הנזק, נגיע לפיצוי שיהיה שוויוני ואחיד לכולם".
נציין כי בעוד הסיוע הכלכלי הממשלתי לציבור מתעכב, מיהר בנק ישראל לבצע פעולות להרגעת השווקים. נגיד בנק ישראל אף הפציר השבוע בכנסת ובממשלה לקדם את הסיוע הכלכלי ולהתעלות מעל למחלוקות הפוליטיות.
"לבנקים המרכזיים בעולם קל להגיב במהירות, והם באמת הראשונים להגיב", אומר לנו הכלכלן הראשי של מזרחי־טפחות, רונן מנחם. "הם פשוט מגבירים נזילות או רוכשים מט"ח, אבל לא נוגעים בשורש הבעיה. הם לא נוגעים בבעיה הכלכלית של משקי הבית והעסקים; את זה הם משאירים לממשלה. גם בארה"ב, תוכנית הסיוע בסך 2 טריליון דולר מגיעה הרבה אחרי שהפדרל ריזרב ביצע מהלכים מיידיים".
מהי לדעתך נקודת האל־חזור שממנה אי אפשר להתאושש?
"אני מעריך שלא נצטרך להגיע לנקודת האל־חזור, דווקא בגלל הצעדים נגד הקורונה. ברור שגירעון של 20% הוא נוראי, אבל אף פעם לא היינו שם. תמיד היו פתרונות והתאוששנו. מה שהממשלה עושה הוא להגביר את המלחמה בנגיף בצעדים נוקשים, כדי שנוכל לשחרר את הכלכלה.
"לפני חודשיים הייתה הרבה ביקורת על המהלכים ה'קיצוניים' של סין בהסגר, אבל היום היא הפכה למודל שכולם מאמצים, בהבנה שזה נכון. עובדה שהסינים כבר חזרו לעבוד. זה מה שרוצים לעשות בכל המדינות".
