לפני ימים אחדים פורסם דיווח בכתב העת המדעי NATURE, שבתי החולים בעיר ניו יורק נערכים לעשות שימוש בדמם של חולים שנרפאו מקורונה. ארגון מד"א הודיע אתמול שבכוונתו לצאת בפרויקט איסוף מנות דם מאנשים שהחלימו מקורונה בישראל, במטרה לטפל בעזרתם בחולים הקשים.
הרציונל אומר שמי שהחלים מהמחלה פיתח נוגדנים, כלומר מולקולות חלבון במערכת החיסונית שניטרלו את הנגיף ונמצאות בפלזמה שלו. הפלזמה היא למעשה נוזל הדם – ללא התאים שבו – המכילה את כל המרכיבים האחרים כולל הנוגדנים. עירוי מנות פלזמה הוא בבחינת מה שנקרא חיסון פסיבי, כיוון שהנוגדנים באים מבחוץ, והוא עשוי לסייע בלוחמה בקורונה.
סמנכ"לית שירותי הדם במד"א, פרופ' אילת שנער מסרה כי נרפאי קורונה יוזמנו לתרום פלזמה בשיטה הקרויה פרזיס, שבה אוספים מהתורם את מרכיב הפלזמה בלבד, ומחזירים לו את כל שאר מרכיבי הדם. "שיטה זו קיימת בשירותי הדם של מד"א מעל 30 שנים ואלפי מתנדבים תורמים באמצעותה מרכיבי דם בכל יום. בשלב הראשון תשמשנה מנות הפלסמה לטיפול בעירוי, אך המטרה היא לאסוף מספיק פלסמה כדי להכין תרכיז נוגדנים שבו יטופלו החולים בהמשך".
שורשי הטיפול נעוצים כבר בסוף המאה ה-19 וביתר שאת בתקופת השפעת הספרדית שקטלה מיליוני בני אדם בראשית המאה הקודמת. שיטה זו הוכיחה את עצמה ברמה מסוימת גם בהתפרצויות האקוטיות של הסארס והאבולה של המאה ה-21. בישראל ניתן טיפול דומה גם לחולי קדחת הנילוס המערבי.
מחקרים עכשוויים מסין שניסו לרפא קורונה באמצעות תרומת פלזמה כבר הראו תוצאות נאות – גם אם ראשוניות למדי – ומנהל התרופות והמזון האמריקאי כבר נתן רוח גבית למהלך שמתנהל בארה"ב תוך מתן אישורים, הן לעריכת לניסויים קליניים והן לשימוש בחולים במצב קשה. היתרון המובהק של עירוי הפלזמה הוא זמינותו – בניגוד לתרופות וחיסונים שייקח חודשים ושנים לפתח, הפלזמה זמינה – גם אם בישראל ימתינו 14 יום עד איסופה.
כמו כן מדובר בהליך בטוח באופן יחסי בהנחה שדם התורם נבדק היטב מחשש להימצאות וירוסים ורכיבים זיהומיים אחרים שעלולים לסכן את מקבל הטיפול. החיסרון הוא שחולים שונים לא מגיבים באופן זהה במלחמתם בנגיף ולכן לא תמיד מערכת הנוגדנים שהם מפתחים זהה. כך או כך מדענים שקיבלו אישור לטיפול בפלזמה מקווים שהוא יהווה מעצור ראשוני להתפשטות הקורונה ויאפשר מתן טיפול מונע ללוחמים בחזית שקריטיים למערכת –הצוותים הרפואיים שבאים במגע עם החולים הקשים.
