רגע לפני שהוא עוזב את משרד האוצר, אחרי 5 שנים, הציג אמש (ג') משה כחלון את תוכנית הסיוע למשק, בעקבות המשבר הכלכלי החמור.
התוכנית, בסך כולל של 80 מיליארד שקל (כולל 10 מיליארד שקל שכבר הוקצו בשבועות האחרונים) מורכבת מ-47.5 מיליארד שקל תקציב, מענקים וקצבאות ו-32.5 מיליארד שקל באשראי ובמענה תזרימי.
במשרד האוצר מדגישים כי התוכנית כוללת ארבעה רבדים. ברובד הראשון, הוקצו כ-11 מיליארד שקלים למערכת הבריאות כדי להילחם בנגיף הקורונה. הרובד השני כולל רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים, לשכירים ולגיל השלישי בסך של כ-20 מיליארד שקל. הרובד השלישי הוא סיוע לעסקים קטנים, בינוניים וגדולים להמשך תפקודם, כאשר הסכום שהוקצה לשם כך עומד על 32 מיליארד שקל. וברובד הרביעי תוכנית האצה למשק ושמירה על מנועי צמיחה ליום שאחרי, בסכום של כ-8 מיליארד שקל.
התוכנית כוללת 17 מיליארד שקל בתשלום דמי אבטלה וחל"ת, לאחר שהוקלו התנאים לתשלום דמי אבטלה. אם בעבר כדי לזכות בדמי אבטלה היו צריכים לצבור "ותק" של 12 חודשי עבודה. כעת מספיק ותק של 6 חודשים. בנוסף הוארכה תקופת הזכאות לכ-130 אלף אזרחים מעל גיל 67, שלא היו זכאים לדמי אבטלה וכעת יוכלו לקבל את הקצבה. כ-3 מיליארד שקל הוקצו בצורה של מענקים לעצמאים שפרנסתם נפגעה. כאשר בחודש הקרוב הם יקבלו עד 6,000 שקל ובחודש הבא עד 8,000 שקל, כך שהממוצע יעמוד על סכום של עד 7,000 שקל לכל בעל עסק שפרנסתו נפגעה מהקורונה. המענק יתבסס על מבחני הכנסה של העצמאים בהתאם לדוחות עבר.
עוד כלולים בתוכנית 6 מיליארד שקל – מתן מענה לעסקים שנפגעו ועוד 3 מיליארד שקל בהחזר מקדמות מס הכנסה של ינואר ופברואר לעסקים שנפגעו. 3 מיליארד שקל נוספים הוקצו לביטול תשלומי ארנונה לעסקים.
נציין כי חלק מהכספים יועדו לקרנות הלוואה בערבות מדינה. אולם מאז הוקמו התברר כי נפלו כשלים רבים בייעודם ולמעשה מעט מאוד עסקים נהנו מכך. כחלון הדגיש הערב כי הקרנות החדשות ידידותיות יותר ובתנאים טובים יותר. כך, ההחזר מתחיל רק בעוד שנה, ובמשך השנה הזאת הלווה לא משלם קרן וריבית, כאשר את הריבית בשנה זו מממנת המדינה.
למרות המאמצים והסכומים הגדולים שהוקצו, ספק גדול אם הם יספיקו והדבר תלוי מאוד בהימשכות הסגר ובהיקפו. ראש הממשלה כבר הודיע על ירידה יזומה נוספת בפעילות המשק ל-15% וכן הוסיף כי אנחנו רק בתחילת המשבר. על פי הערכות האוצר ובנק ישראל, היקף הנזק (באובדן תוצר), ככל ויימשך עד סוף חודש אפריל, עשוי להגיע עד כ-70 מיליארד שקל, וחודש נוסף יקפיץ את הנזקים לכ-130 מיליארד שקל. סכומים אלו אינם כוללים הוצאות נוספות של הממשלה כמו מתן קצבאות.
המשך ההחמרות על התנהלות הציבור, כשמספר הנרשמים בשירות התעסוקה כבר עומד על כמיליון, ושיעור האבטלה עבר את ה-20% (גם אם באופן זמני), יחייב סיוע נוסף ותמריצים נוספים, והסכומים שהוקצו לא יספיקו.
כחלון התייחס לאפשרות כזו ואמר הערב "אני יודע שזה לא יחזיר את המצב לקדמותו. ככל שנידרש נבצע שיפורים, ואין לי ספק שככל שהמשבר יימשך לאורך זמן, נידרש לתוכניות נוספות". שר האוצר הוסיף "לא ניתן למשק הישראלי לקרוס. משרד האוצר יעשה הכל כדי לחזר ולייצב את המשק גם אם נצטרך להקצות משאבים נוספים".
כחלון עצמו דווקא נתן הערכה אופטימית כאשר אמר שלהערכתו אחרי הפסח המשק יוכל לחזור לפעולה, בהדרגתיות והמצב צפוי להתחיל להשתפר.
בין אם המצב ישתפר ובין אם לא, כצפוי, גם חבילת התמריצים והסיוע הנוכחית, הותירה מאוכזבים רבים. אתמול (ב') הגיעו מאות עצמאים ובעלי עסקים מרחבי הארץ למחות מול משכן הכנסת לקראת פרסום התוכנית, תוך שהם מזכירים את תוכניות הסיוע הגרנדיוזיות שנקטו בהן מדינות אחרות, כגון ארה"ב ובריטניה. רבים מהם נותרו מאוכזבים.
גם באוצר מודים שהתוכנית לא נותנת מענה מלא לכולם ולדבריהם, תהיה נכונות בהמשך לבצע מקצה שיפורים, ככל שיראו לנכון. למרות הרצון לסייע, מן הסתם כבר הערב נראה רשימה ארוכה של מבקרים, שהתוכנית הזו עדיין לא נתנה להם מענה.
מעבר לכך, הרבה מפרטי התוכנית, והקריטריונים לסיוע, אינם ברורים – לא בפרטי הזכאות ולא בהליך המימוש ויש חובה להנגיש את המידע הזה ובמהירות.
