הסיפור הזה נשמע כמו עוד סיפור יפה על יוזמת הוקרה לצוותים הרפואיים שנמצאים בחזית הקורונה. אנשים רוכשים דרך הרשת עציצים שמשוגרים במקום אליהם הביתה, היישר לרופאים ולאחיות בבתי החולים. אבל הסיפור שעומד מאחוריו הוא סיפור די עצוב. 700 אלף עציצים ממתינים בימים אלו במשק 'עסיס משתלות' ליד אשקלון. זו הייתה אמורה להיות שעתה היפה של המשתלה. בכל שנה בחודשי האביב, משווקים אסף עסיס ובנו עדי מאות אלפי עציצים חדשים למלונות, לרשויות המקומיות ולעוד גופים רבים ואנשים פרטיים. אבל השנה, בדיוק כשהעציצים עמדו בשיא יופיים, מוכנים לשיווק, פרצה מגפת הקורונה, והותירה את העציצים במשתלה, קמלים לאיטם. מדובר בהשקעה כספית של כשלושה מיליון שקלים שעומדת לרדת לטמיון.
זה לא המשבר הראשון שחווה אסף עסיס, המייסד והבעלים של המשתלה. עסיס (70), הוא נכה צה"ל שאיבד את רגלו במלחמת ההתשה. את ביתו קבע עם אשתו ברכה במושב גני טל שבגוש קטיף, ושם הקים באמצע שנות השמונים את העסק המשפחתי – משתלה שמייצאת ייחורי גרניום למדינות אירופה. עם השנים הצטרף לעסק גם בנו עדי. "היו אז בארץ רק 19 משתלות שייצאו ייחורים לחו"ל ואנחנו היינו מהגדולים ביותר".
ואז הגיעה תכנית ההתנתקות. עסיס, בניגוד לחקלאים אחרים בגוש קטיף, ביקש להקדים רפואה לעקירה, והעתיק את המשתלה לאזור התעשייה הדרומי של אשקלון עוד לפני שנעקר מביתו. "הסברתי אז שאני לא יותר טוב מיעקב אבינו שלפני פגישתו עם עשיו אחיו הכין את עצמו לכל התסריטים האפשריים".
בשנה הראשונה לאחר העקירה, התקשה עסיס לשווק את הייחורים ללקוחותיו הקבועים באירופה. כדי לשמור על השוק, הוא רכש ייחורים בקניה ומכר אותם לאירופאים. שבע שנים לאחר העקירה, כששער היורו החל לרדת, הבינו אסף ועדי שעליהם להתאים את עצמם למציאות חדשה. הם הסבו את המשתלה לשוק המקומי והחלו לייצר עציצים עונתיים, עציצים רב שנתיים, וגרניום לשוק הישראלי. משק "עסיס משתלות" משתרע כיום על שטח של שמונים דונמים וממשיך בגידול מִגוון גדול של עציצים: רקפות, צמחי תבלין, שיחים, מטפסים ועוד.
עוד לפני הקורונה החלה עננה חדשה לרחף מעל המשתלה. בעקבות באר שנמצאה ליד המשתלה, הגיעה למשפחת עסיס דרישה מחברת מקורות להתפנות מהאזור. "אני כבר קבלן פינויים, אבל בינתיים לא מוכנים לפצות אותנו בכסף, ובקושי בקרקע, על הפינוי הזה".
ועכשיו הגיעה הקורונה, שכאמור מאיימת על עתידם של 700 אלף עציצים במשתלה ועל המיליונים שהושקעו בהם. "זו אמורה להיות שיא העונה שלנו אבל המשתלות סגורות, המלונות נסגרו ולעיריות אין זמן לעסוק עכשיו בגינון. אנחנו לא יצרני ברגים. השתילים הללו לא יכולים לחכות לאחרי הקורונה. עברתי פציעה וגירוש אבל לא אוכל לעמוד עכשיו בהפסד של שלושה מיליון".
אסף ועדי עסיס עושים כעת מאמצים גדולים לשווק את הסחורה. חברים של עדי מהמילואים נרתמו לעזור עם פתרון מקורי. באתר הגיוס שהקימו הם מציעים לציבור לרכוש עציצים יפים ולתרום אותם כהוקרה לצוותים הרפואיים שנמצאים בחזית המאבק בקורונה בבתי החולים. במסגרת היוזמה כבר נתרמו כעשרת אלפים עציצים לאנשי הצוות של בתי החולים קפלן, אסותא אשדוד וברזילי באשקלון. כעת נקרא הציבור לתרום עציצים לצוות הרפואי של בית החולים סורוקה בבאר שבע.
רעיון נוסף שעסיס מגלגל עכשיו, הוא שיווק עציצים לקברי חללי צה"ל לקראת יום הזיכרון. "אני מעריך שהשנה לא יהיו טקסים כמידי שנה ואני מציע להציב עציץ ליד כל קבר של חלל צה"ל. העציצים הללו יכולים לפרוח מספר שבועות ליד הקבר, ולהתחדש שוב באביב של שנה הבאה. אני לא יודע עד כמה כל היוזמות הללו יספיקו להצלת המלאי. אין הקומץ משביע את הארי, אבל לפחות זה עוזר לנשמה".
