במשא ומתן בין הליכוד לימינה, ישנן שלוש נקודות פתיחה רעות: ארבעה הראשים מקווים לתיקים בכירים, אין ביניהם תיאום והיחסים בין בנט לנתניהו, על רקע הטיפול במשבר הקורונה, ידעו ימים טובים יותר.
וזה לא הכול. נתניהו מגיע למשא ומתן הקואליציוני הזה לחוץ, אפילו לחוץ מאוד. הוא משאיר בידיו מעט מאוד תיקים, אחרי שנתן את חצי המלכות לכחול לבן, שבהם הוא צריך להשביע את רעבונם של בכירי הליכוד ושל שרי ימינה. מול ראשי המפלגות החרדיות היה לו קל יותר – הדרישות תואמות מנדטים ונשענות על תיקים בהם החזיקו הנציגים בעבר. למעט תיק הבריאות, המשא ומתן מול החרדים היה קל. ואז הגיעה ימינה עם דרישות אין-קץ וסכסוכים פנימיים שנתניהו יידרש לפתור בעצמו.

אם נתניהו יתן תיקים לבנט ולרב פרץ – סמוטריץ' יכול לדרוש בהתאם להסכמי ימינה להשאיר את הסיעה מחוץ לקואליציה. אם ימנה את בנט וסמוטריץ' – הוא מותיר שניים מאוכזבים פרץ ושקד וגורם למהומה פנימית בתוך הסיעה של הציונות הדתית. למעשה נתניהו לא באמת יכול במקרה הזה, לא הוא ולא אנשיו, לנהל מו"מ רק מול בנט, מאחר שהוא לא בקונצנזוס. בימינה יש שישה מנדטים וארבעה ראשים, זה קשה ביומיום, זה קשה בקמפיין וזה בלתי אפשרי במשא ומתן קואליציוני.
ואם לא די בכך, באו הצרות האחרונות במשא ומתן מול כחול לבן והותירו מעט מאוד מרחב תמרון לנתניהו ביכולת לפתור את הבעיה. המשימה הראשונה של צוות המו"מ של הליכוד, ובראשם יריב לוין, היא להשאיר את כחול לבן בעסק – אחרת ההידרדרות לבחירות תהיה מהירה מאוד. זו המשימה שנצבת כעת מול הליכוד: להגיע להסכמות בנושא תיק המשפטים, מינוי יו"ר כנסת וכן תפקיד שיתאים למידותיו של גבי אשכנזי.
בנט בינתיים לא ממהר. הדרישות כבר הועברו במלואן על ידי יועצו הקרוב טל גן צבי, שמנהל את המו"מ עבורו. גם אם ברור שלא יישאר במשרד הביטחון על פי הסיכומים בינו לבין נתניהו – הוא מצפה לתיק בכיר. המערכה שהוא מוביל ממשרד הביטחון נגד הקורונה ראויה להערכה, אך המערכה התקשורתית הנלווית מטריפה את נתניהו ואנשיו. "כמו בימי צוק איתן, בנט עסוק יותר מדי ביחסי ציבור גם במשבר הזה", אמרו השבוע בסביבתו של ראש הממשלה. זמן המסך, מסיבות העיתונאים התכופות וכפועל יוצא גם האהדה הציבורית למהלכיו גורמים לשניים שאינם בעלי מערכת יחסים טובה בימים שבשגרה לגדל קוצים בימים אלו.
גם סמוטריץ' לא יסתפק מצדו בתפקיד השר לענייני מורשת או יו"ר ועדה בכנסת. הסיעות החרדיות מכנות את המו"מ שמנהלת ימינה סחטני, מבחינת אנשי ימינה מדובר בדרישות ראליות עבור מי ששמרו על גוש הימין עד כה למרות הצעות מפתות מצד כחול לבן בעבר.
האיום היחיד שיש בידי ימינה בשלב זה הוא הישארותם באופוזיציה והיעדר לגיטימציה ימנית לממשלה בעלת אוריינטציה שמאלנית בראשות נתניהו. מדובר באיום בעל אפקט מתמשך: אם ימינה תישאר בעת הזו באופוזיציה, לא בטוח שתחזור לשמש מגן לנתניהו בבחירות הבאות אם לפתע יתרגשו ויבואו לעולם. לא בטוח שנתניהו ירצה לקחת את הסיכון.
ובינתיים? ימינה והליכוד מורחות זמן. בימינה יודעים שלא יקבלו שלושה תיקים, אבל רוצים לפחות שניים משופרים. בליכוד לא רוצים להיכנס לממשלה בלי ימינה וממשיכים למרוח את המו"מ בעצלתיים. אולי יהיו אלה גנץ ואנשיו שיוציאו את הערמונים מהאש עבור נתניהו ויגררו לבחירות גם בלי שנתניהו יידרש להכריע: בנט למשרד החוץ או הבינוי?