ביום שני השבוע פורסמה בעיתונות החרדית מודעה יוצאת דופן. תחת הכותרת "לך בכוחך זה" חתמו עשרות יועצים רפואיים, מתאמי קשר בין מערכות הבריאות לקהילה וראשי עמותות רפואה במגזר, על מכתב תודה והוקרה לשר הבריאות יעקב ליצמן. בין השבחים שהורעפו עליו, תואר ליצמן כמי ש"מנצח על המלאכה במסירות אין קץ, במקצועיות, בנחישות וביכולת קבלת החלטות מפעימה.. במטרה לנהל את המערכה הקשה והמורכבת הנוכחית בצורה המיטבית לרווחת כלל אזרחי ישראל ללא הבדל".
סיבת פרסום המכתב, יש להניח, היא בתגובה לקריאות הגוברות במערכת הרפואית והפוליטית נגד תפקודו של ליצמן במשבר הקורונה, והדרישות להביא לסיום כהונתו. החותמים, כל אחד בתחומו, עוסקים בתחומי הסיוע הרפואי והעזרה הראשונה במגזר החרדי, זה שהפך לסוגיה מרכזית במשבר הקורונה, בישראל ולא רק בה. התפרצות הנגיף בריכוזים החרדיים בארץ מתרחשת במקביל לדיווחים על השתוללות המגפה בריכוזים החרדיים הגדולים בעולם – בברוקלין שבניו־יורק, בלונדון, בפריז ובאנטוורפן. בקהילות החרדיות סופרים מתים, חולים במצב קשה ונדבקים בקצב מעורר פלצות, תוך שהן מתמודדות עם ביקורת קשה על אי־ציות להוראות הרשויות, ועל חוסר היכולת של ההנהגה הפוליטית והרבנית לזהות את המשבר הנורא בזמן.
שורת החותמים על מודעת ההלל לליצמן מדגישה את אחד הפרדוקסים החריפים הנוגעים להתמודדות המגזר החרדי עם נגיף הקורונה. למרות הטענות על כך שנוהלי הבריאות במגזר החרדי רופפים, המציאות הפוכה: רבבות חרדים מתנדבים בארגוני עזרה ראשונה, עשרות עמותות רפואה פועלות בכל ריכוז חרדי בישראל ובעולם, שני בתי חולים מנוהלים על ידי חרדים ('מעייני הישועה' בבני־ברק ולניאדו בנתניה), וככלל היחס לסוגיות רפואיות ערני מאוד. לא במקרה המשרד הממשלתי הראשון שכיהן בו שר מיהדות התורה הוא משרד הבריאות, ובמגזר החרדי אין כמעט תופעות של מתנגדי חיסונים או סרבני רפואה מודרנית. השאלה מתעצמת אפוא: כיצד זה פספסנו את נגיף קורונה? איך ייתכן שבמאני טיים, בשעת המבחן האמיתית, ראשי המגזר החרדי רשמו כישלון אדיר וחמור בזיהוי, בטיפול ובתפקוד?
השאלה הכואבת הזו איננה שאלה שלאחר מעשה, שכן כידוע האירוע עודנו בעיצומו. ביום רביעי השבוע קפץ מספר החולים בבני־ברק ל־730 חולים, זינוק של 28 אחוזים מהיום הקודם. ולא רק בבני־ברק: ירושלים, אלעד ובית־שמש תופסות גם הן מקום בולט על מפת התפשטות הנגיף בישראל. השאלה מי אשם בכך והיכן נעשו הטעויות היא שאלת המחר: מי יהיו אלו שיתמודדו עם המשבר מכאן ואילך, והאם לפחות עכשיו יידעו במגזר החרדי לפעול נכון כדי לצמצם, לעצור ולהתמודד עם המגפה.
מרד שקט
את ההתפרצות הראשונה והמשמעותית במספרי הנדבקים במגזר ראינו בחלוף שבועיים מחג הפורים האחרון. בפורים, צריך לומר, משרד הבריאות התיר עדיין התכנסות שאיננה עולה על רף של 5,000 משתתפים. ככל הידוע לי לא התקיים אירוע חרדי שהפר את ההוראה הזו, שאכן התבררה כשגויה ומינימלית יתר על המידה. סעודות הפורים, משתאות השיכורים ובחורי הישיבה המחופשים העוברים מדלת לדלת, הפיצו את הנגיף מאיש לרעהו, והתוצאה הכואבת לא איחרה לבוא.
יהודה משי־זהב, יו"ר זק"א: "הבנו שיש בעיית מודעות, והוצאנו אמבולנסים לריכוזים החרדיים שיעדכנו בהוראות. עיריית בני־ברק הורתה לנו להפסיק, כדי לא להלחיץ את התושבים"
בסוף אותו שבוע הודיע ראש הממשלה נתניהו על סגירת בתי הספר, והשארת גני הילדים בלבד פתוחים. במשרד הבריאות עוד התירו בשלב הזה לקיים לימודים במוסדות חינוך תחת הגבלות של עשרה תלמידים בחדר, מה שאִפשר למערכות החינוך החרדיות להתאים את ההוראות לצרכים המיוחדים של המגזר. בתי הכנסת והמקוואות עדיין נותרו פתוחים ברישיון – מחדל ענק שהתברר גם הוא כאסון כאשר התפרסמו מסלולי החולים והנדבקים: למעלה מארבעים אחוז מהם שהו בבתי הכנסת, בחסות החוק, די זמן בשביל להדביק עוד אלפים רבים סביבם.
בשלב הזה פורסמה הוראתו הציבורית של הרב חיים קנייבסקי, מנהיג הזרם הליטאי במגזר החרדי, להמשיך את הלימודים כרגיל – למרות ההנחיות הממשלתיות. ביום ראשון, 15 במרץ, מערכת החינוך הכללית, המוסדות להשכלה גבוהה ומכוני ההכשרה המקצועית כבר שבתו לחלוטין מפעילות, אבל הוראת הרב קנייבסקי נותרה על כנה: ממשיכים ללמוד. ההנחיה הזו נשארה בתוקף עד תחילת השבוע הנוכחי, אז ביצע הרב פניית פרסה מובהקת והתיישר בהתאם להוראות משרד הבריאות. עם פרסום ההוראה הראשונית כתבתי באתר 'מקור ראשון' על הנסיבות לקבלתה, על התירוצים שהעניקו עסקנים חרדים בניסיונם להסבירה, ועל הביקורת הפנימית שספגה.
ראש ישיבת 'איילת השחר' (המוכרת בשמה הישן 'שערי יושר'), הרב משה גולדשטיין, פרסם מכתב שבו רמז כי מקורבי הרב קנייבסקי הטו את דעתו שלא כראוי. גם חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס, הרב דוד יוסף – מהפוסקים החרדים הראשונים שקראו מראש להחמיר בהוראות הבריאות, ומי שאף הצביע על הסכנה הגדולה דווקא במגזר החרדי – תקף את "הקרובים לגדולי התורה שלא מביאים להם את המציאות הנכונה". אך האמת היא שכבר בתחילת השבוע הראשון לפרסום ההוראה היה אפשר לראות שהרחוב החרדי איננו נענה להוראת הרב קנייבסקי: מנהלי מוסדות סגרו את שעריהם, הורים סירבו לשלוח את ילדיהם, וראשי ישיבות צמצמו את נוכחות תלמידיהם. מרד פנימי בסדר גודל כזה לא נראה בעבר. ובכל זאת, להוראתו של הרב קנייבסקי הייתה השפעה רבה על האווירה הכללית ברחוב החרדי, שלא מיהר להחמיר עם הוראות הבריאות כפי שהוא נוהג בדרך כלל.
למגזר החרדי, צריך לומר, יש נסיבות מיוחדות בהקשר הזה. זהו המגזר העני ביותר בחברה היהודית בישראל. הערים החרדיות הוותיקות בנויות בצפיפות, וחלק משכונות המגורים הן הצפופות במערב. כרגיל בחברות עניות רב הניתוק מכלי תקשורת ומאמצעים דיגיטליים, ובאופן כללי שורר חוסר אמון כלפי הרשויות. לכך יש להוסיף את ההסתייגות החרדית מסמכותה של המדינה, ואת ההתנגדות לשימוש באינטרנט ובטכנולוגיה. המשימה שעמדה לפני ראשי משרד הבריאות הייתה כפולה – גם אזור מסוכן הרבה יותר להתפשטות הנגיף, וגם חברה שאמצעי התקשורת אליה מוגבלים. מתחילת המשבר, משרד הבריאות כשל בהבנה הזו: ההסברה נעשתה באופן חלקי ולקוי, וההחלטות המיוחדות לאזורים החרדיים לא התקבלו בזמן. העיכוב בסגירת בתי הכנסת, והמלחמה התמוהה של השר להשאירם פתוחים שעה שהיה ברור לחלוטין מהי המשמעות של הותרת נקודות המפגש ההמוניות הללו על כנם, ביטאו רפיון ידיים קריטי והפקרה בפועל של הציבור החרדי.
בשעה שבציבור הכללי החלה היסטריה, בוודאי מאז נאומו הראשון של ראש הממשלה ביום חמישי לפני שבועיים, הרי שבמגזר החרדי הסתפקו בהודעות מתונות מעל דפי העיתונים. גם העובדה שבראש המשרד עומדים גברים חרדים – שגם בביתם אין אינטרנט – איננה מאפשרת לראשיו ליהנות מאי־הידיעה. גורמי רפואה חרדים אומרים לנו שהפתרונות היו על השולחן כל הזמן.
"לכל משרד פרסום חרדי יש חבילת פרסום מלאה שיודעת להגיע לכל חרדי תוך כמה ימים, אין עם זה שום בעיה", אומר אלי פולק, מנכ"ל ארגון 'איחוד הצלה'. "רק לפני חודש ראינו מערכת בחירות וקמפיינים של המפלגות החרדיות שהגיעו לכל ילד, הפעם כלום". אכן, העובדה שמדובר באותם פוליטיקאים שניהלו בשנה האחרונה חמש מערכות בחירות, כלליות ומקומיות, שבמהלכן ידעו להגיע לכל משתמש קצה חרדי, בלתי נתפסת ומטילה עליהם אחריות כפולה.
בשיחה עם יו"ר זק"א, יהודה משי־זהב, הוא מוסיף: "אנחנו בארגון הבנו שיש בעיית מודעות חמורה, והוצאנו אמבולנסים של זק"א לכל הריכוזים החרדיים, שייסעו בעיר ויעדכנו בהוראות ובמצב. במאה שערים כמה ילדים זרקו עלינו אבנים, אבל בבני־ברק – אזור סכנה מובהק – העירייה הורתה לנו להפסיק להסתובב ולפרסם, כדי לא להלחיץ את התושבים". הדברים הללו זוכים לאישוש מפי ראש עיריית בני־ברק אברהם רובינשטיין עצמו, שבריאיון לתוכנית 'פלפוליטיקה' ברדיו קול חי ב־19 במרץ, לא התבייש לומר שהנחה את העירייה לסלק את הכרוזים מהרחובות. הציבור החרדי, החרד לבריאותו ולהלכה, פשוט לא ידע, באחריות ישירה של הממונים על כך.
יישרו קו
לאי־הידיעה הזו היו השלכות מיידיות. בתי הכנסת והמקוואות פעלו כמעט כרגיל עד סוף השבוע שעבר, מרכזי הקניות וחוצות הערים שקקו אדם, וחלק מהכוללים והישיבות פעלו עד ראש חודש ניסן – התאריך הרשמי של סיום 'זמן חורף' (הסמסטר הישיבתי), ורק אז פוזרו התלמידים לבתיהם. במערכת החינוך של ש"ס אמנם נשמעו להוראות משרד החינוך מיד, אך גם בישיבות ספרדיות נטו לזלזל – לרוב בשל חוסר ידיעה והבנה של הכללים המעורפלים והמשתנים, התעלמות מצד המשטרה והפקחים העירוניים, ותחושה שהסכנה האורבת איננה חמורה כל־כך.
לשם דוגמה, בכולל 'בית הלל' בבני־ברק, המונה מאות אברכים ושפעל כסדרו עד סוף השבוע שעבר, נמצאו עד מועד כתיבת השורות כשלושים אברכים חיוביים לקורונה. שני מנהלי תלמודי־תורה לבנים, שהמשיכו לפתוח את המוסד בהוראת הרב קנייבסקי, לקו בקורונה אף הם. באותו זמן הם באו במגע עם מאות ילדים, ששבו אחר כך למשפחותיהם הגדולות ולשכונות הצפופות. ראש ישיבת 'אור ישראל' לצעירים, שהתעקש להשאיר את הישיבה פתוחה למרות השוטרים שהגיעו לפתח המוסד, נדבק בנגיף אף הוא. חוסר בהסברה ובהיערכות הוביל להיעדר הפנמה מספקת ולאדישות.
בראשית השבוע הנוכחי, ההנהגה החרדית הפנימה את גודל האסון. התמונות הקשות מניו־יורק החרדית, שמות הנפטרים המכובדים, גל ההידבקויות בארץ והשנאה שהחלה לרחוש נגד החרדים "מפיצי המחלות", עוררו את אחרוני האדישים. הגורמים האחראים למשבר – משרד הבריאות ועיריית בני־ברק – עדיין גוררים רגליים. במשרד הבריאות עדיין מסרבים, נכון למועד כתיבת השורות, לנקוט אמצעים חמורים במגזר ולהפעיל את ארגוני המתנדבים הרבים שמעוניינים להשתתף בטיפול במשבר ההסברה.
כפי שנחשף בחדשות 12, רק השבוע הצליחו לתרגם את איכון המכשירים הכללי גם למכשירים הכשרים – שבהם משתמשים מרבית החרדים – ולהודיע למי שבאו במגע עם חולה מאומת כי הם חייבים בבידוד. אלפי חרדים קיבלו הודעות כאלה קרוב לתום זמן הבידוד, ולאחר שבמשך ימים ארוכים הסתובבו בחופשיות מבלי לדעת שהם עלולים לסכן אחרים. אפילו הכשרת מתחמי בידוד לנדבקים בבני־ברק, וכן מתחמי דרייב־אין לבדיקות שמטרתן הפרדת חולים מבריאים, נתקלת בביקורת מצד גורמים בעיר. אך הציבור החרדי עצמו, כמו לכל אורך המשבר, מקדים את נציגיו. הבהלה האדירה גורמת להקפדה רבה על התקנות.
בסופו של דבר גם הרבנים יישרו קו עם הוראות משרד הבריאות. פסק ההלכה של הרב קנייבסקי מתחילת השבוע כבר אסר על תפילות במניין, וראש ישיבת פוניבז' הרב גרשון אדלשטיין, נשיא מועצת גדולי התורה של מפלגת דגל התורה, הורה על קיום ליל הסדר רק עם בני הבית. מי שנמצא לבד, הבהיר הרב הישיש בקולו למצלמה, ישאל את עצמו 'מה נשתנה' ויענה לעצמו, כהוראת הגמרא.
בחברה החרדית מתפללים כעת, ביחידות כמובן, לרחמי שמיים ומקווים שפגיעתו הרעה של הנגיף תהיה מוגבלת. מידת הנזק הממשי תיוודע בעתיד הקרוב, אך נראה שכבר כעת ניתן לקבוע כי רבני וראשי המגזר עתידים להתמודד עם משבר כלכלי רב ממדים שעלול להמיט אסון על הכלכלה החרדית, שגם כך ניצבת על אדנים רעועים. ייתכן שהשבועות האחרונים בישרו על תחילתו של משבר מנהיגותי וחומרי עמוק בחברה החרדית, שכמותו לא ידעה זה שנים רבות.
מלשכת שר הבריאות נמסר בנוגע לטענות על אי־עירוב ארגון 'איחוד הצלה' במשבר הקורונה: "מד"א הוא ארגון החירום הלאומי של מדינת ישראל, ומשכך הוא הארגון היחיד המוסמך לנהל מקרי שעת חירום. לפי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, במידה ונדרש תגבור, הארגון יכול להפעיל תחתיו כל גוף נוסף שעומד בקריטריונים הכפופים. הדיווחים כביכול שר הבריאות ו/או משרד הבריאות מונע/ים זאת, אינם נכונים. יש לדחות ניסיונות להטיל דופי בפעילות מערך החירום של ישראל באמירות שווא".
ראש עיריית בני־ברק אברהם רובינשטיין בחר שלא להגיב לכתבה.
