רבים ניבאו במהלך השנה האחרונה את התפרקותה של כחול לבן על שלביה השונים, אך גם גדולי הפסימיים לא צפו לה התרסקות כה דרמטית. חלק ממי שהיו בסוד העניינים מדברים על הידרדרות של שעות ספורות ביום חמישי שעבר, לנוכח ההתפתחויות במשא ומתן לממשלת אחדות בראשות נתניהו. אחרים אומרים שזה קרה בתוך שבע דקות בלבד.
כחול לבן הוקמה כדי להיות אלטרנטיבה שלטונית. כזכור, היא באה לאוויר העולם ביום הגשת הרשימות לכנסת ה־21, לאחר שיש עתיד הוותיקה של יאיר לפיד התאחדה עם חוסן לישראל החדשה של בני גנץ ועם תל"ם של משה יעלון. בין מייסדיה ובכיריה נמנו אנשי ימין ושמאל, מה שחייב פשרות ועמימות לא מעטה במישור האידיאולוגי, או לפחות להניח את המחלוקות בצד לטובת המטרה העיקרית, יש שיאמרו היחידה: להביא אל קיצו את שלטונו של בנימין נתניהו. שלוש מערכות בחירות ומאמצי־על לא הביאו להגשמת היעד הזה. כחול־לבן, כמו גם יריבתה הליכוד, הגיעו בהן להישגים מרשימים, אך במישור החלוקה לגושים לא הסתמנה הכרעה. כך נוצר אותו פלונטר מפורסם ששורה על הזירה הפוליטית שלנו בשנה האחרונה, ושולח את אזרחי ישראל שוב ושוב אל הקלפי.
כבר בעת הדיונים על מתווה האחדות שהציע הליכוד לאחר בחירות מועד ב', נתגלעו חילוקי דעות בקוקפיט, רביעיית ההנהגה של כחול לבן: יו"ר המפלגה בני גנץ תמך בקבלת אותו מתווה שהיה אמור להוביל אותו ללשכת ראש הממשלה לאחר חצי שנה, כלומר בתקופה הנוכחית. אם זה היה תלוי רק בו, אומרים בסביבתו, הוא היה עושה זאת כבר אז. בעמדה זהה מחזיקים חלק מאנשי חוסן לישראל, וכמובן גבי אשכנזי, שעוד לפני הקמת כחול־לבן בחן הצעות להשתבץ בליכוד. מנגד עמדו בהתנגדותם העיקשת לפיד ויעלון, שהסכימו לתרחיש קצה של הקמת ממשלת מיעוט בלתי־אפשרית בתמיכת הרשימה המשותפת, ובלבד שלא ישבו תחת נתניהו.
בשבועות האחרונים ניהלו גנץ ואנשיו שיחות עם נתניהו ואנשיו, והכינו את התשתית לממשלת אחדות. במקביל, לפיד ומקורביו, וכן ח"כ אבי ניסנקורן מטעמו של גנץ, ניהלו את החזית להשתלטות על הכנסת. גנץ דחף לאחדות, גם לנוכח היחלשותה של כחול־לבן בסקרים וההבנה שבחירות רביעיות לא ייטיבו עימה. לפיד ויעלון, לעומת זאת, דרשו לקדם תחילה את החוקים נגד נתניהו וכך לכפות עליו להגיע למשא ומתן מעמדת נחיתות, עד כדי הסכמה לכהן שני אחרי גנץ. בתווך התנהלו ישיבות קוקפיט סוערות יותר ופחות, סביב ההצעות השונות.
גנץ, ששאף ליטול עימו את חוסן לישראל לממשלת אחדות, ניסה לשכנע את חבריו לשמר את כחול לבן כמפלגה אחת. מול התנגדותם העזה לישיבה תחת נתניהו, הוא הציע להם להישאר כראשי ועדות בכנסת כל עוד נתניהו מכהן ראשון, ורק לאחר מכן, עם החילופים במשרה הרמה, הם יצטרפו פנימה לממשלה בראשותו. עסקה כזו ועסקאות אחרות הונחו על השולחן על ידי גנץ, אך לפיד ויעלון התבצרו בעמדותיהם. אחד המנועים המרכזיים לאחדות היה אשכנזי, שניהל כל העת מגעים עם לשכת נתניהו וכן עם יו"ר ש"ס אריה דרעי כדי לסלול את הדרך למהלך.
תזכורת קצרה: לפני כשבועיים וחצי, ב־16 במרץ, קיבל גנץ מהנשיא את המנדט להרכיב ממשלה. בכחול לבן החלו לרקום את היוזמה להחלפת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין במועמד יש עתיד מאיר כהן, כחלק מחבילת החוקים להחלפת נתניהו. נתניהו בתגובה הבהיר מעל כל במה כי אם החילופים הללו יושלמו, המו"מ לאחדות יגיע אל קיצו. ובכל זאת כחול לבן, עדיין בחזית אחת, עתרה לבג"ץ כדי להביא את הנושא להצבעה במליאה בהקדם, לנוכח סירובו של אדלשטיין לעשות זאת מטעמיו שלו. ביום שני הורו שופטי העליון לאדלשטיין לכנס את המליאה עד יום רביעי, והוא בתגובה התפטר. בכחול לבן פנו שוב לבג"ץ, הפעם בדרישה שמליאת הכנסת תכונס בתוך 48 שעות להתפטרותו של אדלשטיין, ונענו.
"בסוף הם ייבהלו"
מכאן ואילך נגולל את השתלשלות האירועים בשבוע שעבר שהביאה להתפרקות כחול לבן, יום אחר יום, שעה אחר שעה.
יום שלישי, 24.3: נשיא המדינה ריבלין קורא לצדדים לכונן ממשלת אחדות, על רקע משבר הקורונה. גנץ ונתניהו מנחים את צוותיהם לשוב לשולחן המו"מ כדי לבחון דרכים להקמת ממשלת אחדות לאומית.
רביעי, 25.3, שעות אחר הצהריים: הקוקפיט מתכנס לישיבה מתוחה לנוכח ההתפתחויות בכנסת וחידוש המגעים לאחדות. מצד אחד דנים על מינוי מאיר כהן למחרת, מצד שני עוסקים במיצוי המגעים לאחדות עם הליכוד. נוכחים בחדר מדווחים כי הוסכם על מתווה ברור: להמשיך בהשתלטות על הכנסת עם מינוי יו"ר, ולהעביר בקריאה ראשונה את החוק האוסר על מי שהוגשו נגדו כתבי אישום להתמודד בבחירות, חוק שיוריד מעל סדר היום התמודדות נוספת של נתניהו ויניא אותו מלהביא לבחירות נוספות – מה שמותיר 14 יום לניהול משא ומתן עם הליכוד מעמדת כוח. בעוד לפיד ויעלון קיוו שבמצב כזה נתניהו יאמר שהוא מוכן לכהן שני ברוטציה, אנשיו של גנץ כינו את התוכנית הזאת "פנטזיה".
מתווה נוסף שמונח שוב על השולחן באותה ישיבה, הוא הצעת לפיד להקפיא את המצב הנוכחי. הווי אומר, הוראת שעה שלפיה לנוכח משבר הקורונה, המשא ומתן הקואליציוני נדחה לתקופה שבין שלושה חודשים לחצי שנה, ובמשך הזמן הזה ממשלת המעבר של נתניהו תוסיף לכהן. גם ליברמן נעתר לתמוך במתווה הזה, שבו הליכוד ממשיך לנהל את הממשלה וכחול לבן את הכנסת. לבסוף מחליטים הארבעה לעבוד על כל האפשרויות. בנוגע לדגשים, הדעות חלוקות: גנץ יצא בתחושה שקיבל גב להמשך המגעים עם הליכוד, לפיד הבין שממשיכים בכל הכוח עם שני המתווים שהונחו על השולחן, ובעיקר עם המיזם להדחת נתניהו דרך החוק ולא דרך הקלפי.
בעוד לפיד ויעלון קיוו שקידום החוקים להדחתו יביא את נתניהו להסכמה לכהן שני ברוטציה, אנשיו של גנץ כינו את התוכנית הזאת "פנטזיה"
בלילה יוצא גנץ לשתי פגישות. תחילה הוא מגיע לביתו של יעלון במכבים־רעות והשניים משוחחים ארוכות ומתאמים מהלכים. גנץ איננו מסגיר את התחבטויותיו במילה. פגישה אחרת נערכת עם מקורבו של לפיד, ח"כ עפר שלח, בביתו במושב גינתון. שלח מחדד באוזני גנץ את התוכניות של יש עתיד להמשך ההתנהלות המשותפת. סמוך לאחת בלילה מודיע יו"ר הוועדה המסדרת אבי ניסנקורן, איש חוסן לישראל, כי המפלגה תדרוש לכנס את המליאה ביום חמישי להצבעה על מינוי יו"ר כנסת חדש. בשלב הזה דבר לא מצביע לכאורה על הדרמה שעתידה להתחולל למחרת היום.
במקביל נועדים באותו לילה צוותי המשא ומתן של הליכוד וכחול לבן, ומגיעים לראשונה להסכמה שלא להציב את מאיר כהן כמועמד ליו"ר הכנסת, ולהגיש במקומו מועמד חלופי מטעם חוסן לישראל. נציגיו של גנץ בשולחן המו"מ מקבלים ממנו אור ירוק למהלך.
חמישי, 26.3, שעות הבוקר: אחרי שנת הלילה גנץ משנה את החלטתו ומודיע לצוות המו"מ שלו שלאחר הפגישות שערך הוא מתכוון בכל זאת לתמוך במועמדותו של מאיר כהן. בליכוד מתחילים לתדרך נגד גנץ ולטעון שהוא מביא על ישראל בחירות רביעיות בשעת חירום לאומית. במקביל יש מי שלוחצים עליו, בעיקר חילי טרופר ואשכנזי, לחזור להסכמות שגובשו במהלך הלילה עם הליכוד.
באותן שעות נערכת בלשכתו של לפיד פגישה עם כהן, אורנה ברביבאי ויואב סגלוביץ'. כהן אומר לנוכחים: "תראו שבסוף הם (גנץ ואנשיו) ייבהלו". כלומר יירתעו מאיומי נתניהו ולא יגישו את מועמדותו. לפיד משיב: "זה לא יקרה". הוא מספר לח"כים שלו שגנץ עצמו הגיע לביתו כמה ימים קודם לכן והניח לפניו את האפשרות שלא למנות את כהן, או למנות אותו תוך התחייבותו להתפטר אם אנשי חוסן לישראל ילכו לאחדות. על פי לפיד, הוא הבהיר אז לגנץ כי מבחינתו אין אפשרות כזו. בסיום המפגש הזה אף נערכת התערבות משעשעת: כל אחד מניח על השולחן 50 שקלים, מול כהן המשוכנע כי בסופו של דבר הוא לא ייבחר ליו"ר הכנסת. כהן, כידוע, הפסיד במינוי וזכה בסכום הצנוע.
איום סרק
חמישי, 26.3, 11:00, ישיבת ועדת חוץ וביטחון: בראשות הוועדה יושב אשכנזי, חברים בה לפיד ויעלון. השמועות מתחילות לפרוש כנפיים במשכן – גנץ נסוג מההחלטה למנות את כהן ליו"ר הכנסת. ח"כ אלי אבידר, חבר הוועדה היוקרתית, שואל את אנשי כחול לבן אם הם מכירים את השמועות, אך הם מבטלים את דבריו בהינף יד. בלשכתו של גנץ מתקיימות פגישות תכופות עם בכירי חוסן לישראל ועם חברי הקוקפיט, בנפרד. גנץ מודיע לאנשיו שהוא מתכוון להעמיד את עצמו לבחירה במקום כהן, כדי לשמר את מגעי האחדות עם הליכוד ולהמשיך בהם. לצד זאת הוא משמיע את הערכתו השגויה שלפיה כחול לבן תצליח לשרוד את המהלומה, ולפיד יישאר במפלגה בסופו של דבר.
12:00: במצוות בית המשפט העליון, הוועדה המסדרת מתכנסת לאשר את פתיחת המליאה להצבעה על זהות יו"ר הכנסת בשעה 16:00. בשלב זה טרם ידוע מי המועמד להחליף את אדלשטיין. ח"כ מיקי זוהר חוזר על האולטימטום של הליכוד: "מהרגע שיתמנה יו"ר כנסת מטעמכם שלא בסיכום, כל הדיונים על ממשלת אחדות ייפסקו". ח"כ יזהר שי משיב לו: "מי שמאיים באולטימטום פניו אינם לאחדות, אנחנו לא מתרגשים מהאיומים האלה".
רגע של פיצוץ מתרחש כאשר ח"כ אחמד טיבי, מי שנטל על עצמו את תפקיד מחזיק הקואליציה העתידית של כחול לבן, מאיים על אנשי חוסן בוועדה: "אני קורא ידיעות שכחול לבן שוקלים להציע את בני גנץ כמועמד ליו"ר הכנסת. אני רוצה להודיע שבמקרה כזה הרשימה המשותפת תצביע נגד". חברי חוסן לישראל שהסתייגו מלכתחילה מרעיון ממשלת המיעוט, נשמו לרווחה. זו תהיה כנראה הפעם האחרונה שח"כ טיבי יפנה עברם לאיומים מסוג זה.
בשעות שנותרו עד כינוס המליאה גנץ מזמן אליו לפגישות את מאיר כהן, לפיד, יעלון וליברמן. הוא מציע שוב לאנשי יש עתיד למנות את כהן אך לתבוע ממנו התחייבות להתפטר אם גנץ יכריע על כניסה לממשלת אחדות. לפיד מסרב. בשלב הזה יו"ר חוסן לישראל מכנס את חברי הכנסת שלו כדי להודיע להם על החלטתו להגיש מועמדות ליו"ר הכנסת, ושואל אם כולם איתו. חלקם חשים מועקה ומפח נפש לאור ההחלטה, מתוך הבנה של משמעויותיה. ח"כ ע'דיר כמאל־מריח, שבהמשך תעבור ליש עתיד, נסערת וכמעט בוכה. עם זאת, בשעה זו בחוסן עדיין לא בטוחים שתגובת לפיד אכן תהיה פירוק המפלגה.
רגעי ההכרעה: בשעה 15:15 לפיד יוצא מלשכתו של גנץ, אחרי שבע דקות שיחה בלבד. ההכרעה נפלה: גנץ יגיש מועמדות, לפיד מסרב לתמוך בה. ניסנקורן מודיע למליאת הכנסת כי מועמד כחול לבן הוא גנץ ולא מאיר כהן. לכולם כבר ברור שכחול לבן מתפרקת, למעט גנץ שעודנו מקווה כי המפלגה תחזיק מעמד למרות החלטתו. עשרים דקות לפני פתיחת המליאה מודיע לפיד שאנשיו יחרימו את ההצבעה על יו"ר הכנסת, רמז לעתיד לבוא. בליכוד מופתעים, אך לא ממש עצובים. כמו גנץ, הם האמינו שלפיד יתמוך בממשלה מבחוץ ולא יביא לפירוק כחול לבן.
16:00: המליאה נפתחת, וממדי האירוע מתחילים להתברר. פניהם של חברי הכנסת, עצובים או צוהלים, מספרות את הסיפור. ב־16:10 לפיד עוזב את קבוצת הווטסאפ של ח"כי כחול לבן ונפרד לשלום מעמיתיו אנשי חוסן לישראל. המפלגה שקמה בלילה אחד בין 20 ל־21 בפברואר 2019, מגיעה לקיצה בשלהי מרץ 2020. לפני מעט יותר משנה, היו אלה בכירי הקוקפיט ולצידם האוזר, הנדל, טרופר (ושלח) שרקמו את ההסכמים ואת קווי היסוד של הממשלה שבדרך. בשבוע שעבר ועוד קודם לכן, אותם אנשים הובילו את גנץ הרחק מאופציית ממשלת המיעוט ולעבר ממשלת אחדות. מחיר הבחירה הזאת יהיה פירוק המפלגה הגדולה והצעירה.
עסקת חליפים
בחזרה לאירועי חמישי שעבר: מחוץ למליאה, יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה עובר בדיקת קורונה. פניו נפולות, ולא בגלל החשש מהנגיף. בצאתו תופס אותו ח"כ יואב בן־צור מש"ס ומפטיר: "אמרתי לך שינצלו אתכם, חבל". יום לפני כן, תמונת המצב הייתה הפוכה בדיוק. סמוך לבית הכנסת במשכן היה זה עודה שצהל על הממשלה שבדרך, ואילו בן־צור קיווה לניסים.
17:00: הנאומים במליאת הכנסת נמשכים, על רקע הידיעות בדבר התפרקותה של כחול לבן. שרי הליכוד, ששומעים על כך בתקשורת, נוהים לחדרו של ראש הממשלה כדי לנסות לוודא מה יעלה בגורלם. סמוך לשם עובר יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, בדרך ללשכתו. אני מנסה לקבל ממנו תגובה ראשונה, הוא מסרב, אך מבע פניו אומר הכול: שיכרון הכוח ותחושת ממליך המלכים הוחלפו באכזבה רבתי. "הכול גן עדן?" אני שואלת אותו, משתמשת במילותיו הקבועות. "גן עדן פלוס פלוס", הוא משיב בעגמומיות.
במקביל למתרחש בלשכת נתניהו, גם לשכתו של יו"ר הכנסת המתפטר הומה פעילות. האורזים עצרו את מלאכתם לשעה קלה, ובמקום חילופי גברי, ח"כ ניסנקורן מנהל משם את המאמצים לסדר מחדש את המפלגה המפוצלת לשתיים נפרדות. אולם את בקשת הפיצול מגישה באותן שעות דווקא יש עתיד. ההסבר פשוט: במפלגתו של לפיד היו מוכנים מראש לכל התרחישים.
18:00: הצבעה על מינוי גנץ ליו"ר כנסת במקום אדלשטיין. 74 תומכים, 18 בלבד מתנגדים. אנשי יש עתיד, ישראל ביתנו ויעלון מחרימים את ההצבעה. גם עמיר פרץ ואיציק שמולי, שמנהלים אף הם מגעים עם הליכוד, אינם משתתפים בהצבעה. מרצ, המשותפת ומרב מיכאלי מצביעים נגד. אורלי לוי־אבקסיס בעד, וכך גם אנשי הליכוד וגוש הימין כולו שתומכים בגנץ כאות של רצון טוב.
18:30: גנץ נואם לאחר בחירתו במליאה, ומשמיע פנייה מפייסת ללפיד: "אני הקמתי את כחול לבן ואני גאה על כך. התכוונתי ואני עדיין אשמח לעשות הכול כדי שנמשיך ללכת יחד".
19:30: גבי אשכנזי מצייץ בטוויטר: "המדינה נמצאת במשבר לאומי… לא יכולנו לעמוד מנגד. בעת הזו אזרחי ישראל זקוקים לממשלת חירום לאומית".
20:30: יעלון ולפיד נואמים מבית סוקולוב בתל־אביב ומשמיעים מילים חריפות: "בני גנץ נכנע היום ללא קרב וזחל לממשלתו של נתניהו". נסתם הגולל על כחול לבן.
ביום ראשון נותרה רק הפרוצדורה: כחול לבן מתפצלת לשניים. יש עתיד ותלם מכאן, וחוסן לישראל ודרך ארץ, סיעתם החדשה של האוזר והנדל, מכאן. בנוסף נעשית הצרחה בין חברת הכנסת פנינה תמנו־שטה מיש עתיד, שתומכת במהלך של גנץ ומבקשת להצטרף לממשלה, לע'דיר כמאל־מריח מחוסן לישראל שמתנגדת לו. כדי לאפשר את החילוף, שתי הסיעות הסכימו לחתום יחד על בקשת ההתפצלות. סוג של חילופי שבויות, אם תרצו.
והאחדות? נכון לכתיבת שורות אלה טרם ברור מה יעלה בגורלה. את מחיר הפירוק גנץ כבר שילם כשנכנס למשא ומתן עם הליכוד, לדבריו מתוך אחריות לאומית לאחר שלוש מערכות בחירות ומול משבר הקורונה. ביש עתיד לא פסלו את האפשרות שבעוד חודשים מספר גנץ ולפיד ישבו שוב באופוזיציה, כתף אל כתף. ייתכן שזו משאלת לב, ואולי דווקא ניתוח קר של המציאות הפוליטית, שתמשיך לתעתע בנו גם בשנה הקרובה.
