שיחות עם בעלי עסקים, יום חמישי, 12:45
מילת פתיחה: ביום שלישי התייצב בנימין נתניהו בליבה של מדורת השבט הלאומית, מסיבת העיתונאים היומית כמעט לרגל הקורונה, ובישר על התוכנית הכלכלית לחילוץ המשק הישראלי מהבור. המספרים התחילו לרוץ על המסך והמיליארדים החלו להתיישב כל אחד תחת הכותרת המתאימה. הכלכלה הישראלית אמורה לצלוח את המשבר הלא צפוי הזה, המספרים הגדולים ימשיכו לנוע קדימה והדו"חות השנתיים יתאזנו לפי התחזיות האופטימיות שמועברות אלינו. מגזר אחד – בעלי העסקים הקטנים – יודע כנראה יותר מכולם שהדרך לשם לא פשוטה בכלל. מה שיפה על גרפים וניירות רחוק מאוד מהמציאות. את החשבונות, השכירות, המשכורות לעובדים וההתחייבויות צריך להמשיך לגלגל הלאה כדי שיהיה בכלל איך להתחיל את הסיפור מחדש כשהכול יהיה מאחורינו. כשמוסיפים לזה את העצב הסנטימנטלי על המראות העצובים של דלתות חנויות סגורות ורחובות שוממים אפשר להבין למה קשה לחלץ משפטים אופטימיים ממי שהחרב הכלכלית מונפת על צווארם בכל יום ויום מימי הבידוד האלו שהגיעו לחיים של כולנו.
נתנאל קיזלשטיין, 40, עפרה, בעל עסק המשלוחים "שיווק מוצרי יש"ע"
קלפי: שלוש פעם הלכתי להצביע, והצבעתי בכל פעם לאותם אנשים – לא לאותה מפלגה. הלכתי להצביע לבנט ושקד במחשבה תמימה שזה באמת ישנה.
מו"מ קואליציוני: האמת, חשבתי שאנחנו הולכים לבחירות רביעיות והופתעתי. למרות שאני חייב להגיד שהקואליציה נראית כמו משהו שכופפו בו את הימין לחלוטין אל הרצפה. לא נראה שאנחנו הולכים לכיוון של ממשלה ימנית. זה מבאס אבל ככה זה כשמפסידים בבחירות. נקווה שזה לא יחזיק הרבה ונחזור בכל זאת לבחירות רביעיות בשנה הקרובה, והימין יתעשת וייקח את השלטון לידיים.
קורונה: יש לי עסק למשלוחי מזון מיו"ש, ואנחנו עוברים תקופה משוגעת. חשבנו שהשבועיים האלו לא יהיו פעילים, כי בתחום שלנו אנשים מפסיקים לקנות אוכל שבועיים לפני פסח כדי לא לצבור חמץ, ובמקביל מחכים שהעסקים יתחילו להכשיר את המטבחים שלהם לפסח. זאת בדרך כלל תקופה של התארגנות אצלנו, אבל הקורונה הפתיעה אותנו ופתאום יש הרבה מאוד עבודה בבת אחת. אנחנו מהבוקר עד הלילה במשלוחים. זה בעייתי כי חסר לי זמן התארגנות קריטי, אבל מצד שני אני לא יכול להתלונן כי ברוך השם יש עבודה וגם כי אנחנו עוזרים מאוד לעסקים ביו"ש לשמור את הראש מעל המים בתקופה הקשה הזאת, ולשווק מוצרים. אנחנו רואים מהצד את כולם סובלים או נהנים מהשהייה ביחד בבידוד, והאמת היא שאנחנו קצת מקנאים כי היינו רוצים גם, אבל אין לנו זמן.
יעל שוורץ, 40, מבוא־בית"ר, מעצבת בגדים ובעלת החנות YAEL
קלפי: עזוב למי הצבעתי, נשאיר בצד. הלכתי להצביע שלוש פעמים. הצבעתי בשלושתן למרות שממש לא התחשק לי לשתף פעולה עם הילדים שמנהלים לנו את המדינה ולא יודעים להסתדר ביניהם. אגב, בהצבעה השלישית שיניתי את בחירתי.
מו"מ קואליציוני: אני רוצה להאמין שהולכים למקומות טובים… בסך הכול אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת וקשה. בקלות אפשר לאבד את המושכות, וזו גם הסיבה שלפי דעתי ממשלת אחדות היא הדבר הנכון לעת הזו. עדיין חבל לי מאוד שבמשך שנה שלמה מי שאמורים להוביל אותנו שיחקו במשחק הכיסאות והכבוד במקום לנהוג בבגרות כמצופה מהם.
קורונה: היא הפכה לנו את החיים, ולכל העולם כמובן. בתור מעצבת בגדים שכבר 12 שנה מנהלת את חנות YAEL ברחוב עמק רפאים 28 בירושלים, התקופה שלפני פסח היא הכי חזקה בשנה. נאלצתי לסגור את החנות וירדתי בהכנסה ממאה לאפס בבת אחת, וזה ממש לא דבר פשוט כמו שאתה יכול לתאר לעצמך. כעצמאית שמשלמת לא מעט לביטוח לאומי ועושה בדיוק את כל מה שצריך, אני מוצאת את עצמי ללא רשת הגנה. זה אבסורד שהעובדות שלי מקבלות דמי אבטלה, ואני שמפרנסת אותן כל השנה נשארת ללא כלום. שלא לדבר על שכירות שצריך לשלם, והוצאות ייצור שכבר יצאו. זה מאוד מורכב. אני חוששת לגבי ההמשך. אם זה יימשך עוד כמה חודשים לא אוכל להחזיק את החנות. פשוט לא אוכל לשלם יותר.
למזלי יש לי אתר אינטרנט טוב שבו אני מציעה משלוחים לכל הארץ חינם, ויש מלא מבצעים על הבגדים, מה שמאפשר לשמור על פעילות כלשהי. זה תחליף בשבילי גם ליומיום, כי אני מתייחסת לזה כאילו אני בתוך החנות ומייעצת על צבעים ומידות כאילו הכול כרגיל. זה לא כרגיל אבל זה גם משהו, במיוחד בימים אלו, שהמצב לא פשוט. לציבור אני אומרת שזה הזמן לעזור לעסקים בארץ ולקנות מהם באתרים. אני מקווה שהמציאות תשתנה עוד מעט ונוכל לחזור לשגרה הברוכה.
נתן ינקוביץ, 37, תל־אביב, מבעלי פאב "לילי רוז" // עמיחי ויינברג, 35, כפר־סבא, מבעלי פאב "לילי רוז"
קלפי: נתן: הצבעתי בכל מערכות הבחירות, פעם אחת לעבודה ופעמיים למרצ.
עמיחי: שלוש פעמים הצבעתי לכחול לבן. הייתי מאוד מעוניין בהחלפת מפלגת השלטון.
לאן הולכים: נתן: אני מאמין שאחרי משבר הקורונה הדברים יחזרו להתנהל כפי שהתנהלו לפניו. מעבר לענייני החקירות, מי שולט בבג"ץ ואיזה סקטור מרוויח הכי הרבה, הממשלה לא עוסקת בדבר החשוב ביותר – שלום בינינו ובין שכנינו. אני מקווה שאני טועה ודווקא ממשלת האחדות תוביל אותנו למהלך מפתיע ואמיץ.
עמיחי: אני מקווה שהולכים לעסוק בדברים החשובים. חינוך, בריאות ואולי אפילו החיים לצד בני דודינו. צר לי שממשלת האחדות המסתמנת לא מייצגת קשת רחבה יותר של החברה בארץ.
קורונה: נתן: אנחנו שני חברים, לכל אחד מאיתנו משפחה עם שלושה ילדים. אשתי יצאה לחל"ת ואין לה מושג מתי תקבל כסף. משבר הקורונה פגע בעסק שלנו בצורה חמורה. אנחנו לא עסק שיכול לעבוד במשלוחים. העניין אצלנו הוא המפגש החברתי והמוזיקה. אנחנו במצב שהפרנסה שלנו נמחקה לחלוטין ועם הפסדים של מאות אלפי שקלים. כל אחד מאיתנו פתח תוכנית חיסכון או פנה למשפחה לעזרה מיידית, כדי שנצלח את החודשיים הקרובים. אנחנו מבינים שהמצב לא בשליטתנו, ובאופן אישי נשמרים ושומעים להנחיות משרד הבריאות. עיקר הדאגה שלנו כרגע היא למשפחות ולעובדים האהובים שלנו, וכיצד לעזור להם. אנחנו מחכים כבר לרגע שנוכל לחזור לשגרה, לחבק את כל חברי משפחת הלילי כאילו לא היה קורונה מעולם. אנו בקשר יומיומי עם הלקוחות שלנו, ששואלים באינסטגרם לשלומנו ומחממים את הלב. מאז אפריל 2005 הלילי רוז לא היה סגור למעט ביום כיפור, בימי זיכרון ובתשעה באב. לראות את הבר סגור כך יום אחר יום שובר לנו את הלב.
