בזמן שבני אדם נסוגים לבתיהם ומדינות סוגרות את עצמן כתוצאה מהתפשטות נגיף קורונה, חיות הבר יוצאות מהמחסה כדי לתור את הרחובות הריקים של כמה מהערים הגדולות בעולם.
חזירי בר ירדו מהגבעות אל רחובות ברצלונה, איילי סיקה משוטטים בתחנות המטרו הנטושות בעיר נארה, יפן, והרשתות החברתיות בהודו השתגעו בעקבות פרסום צילומים של צבי מדלג ברחובות דהראדון, בירת מדינת אוטראקהאנד.
כנופיות של תרנגולי הודו פראים שוטטו ברחובות אוקלנד בקליפורניה, ופומה הופיעה במרכז עיר הבירה של צ'ילה, סנטיאגו, שבעוצר. "זה בית הגידול שהיה להם פעם, עד שלקחנו אותו מהם", הסביר מרסלו ג'יאגוני, ראש שירות החקלאות והמקנה של צ'ילה, שעזר למשטרה ללכוד את החתול הגדול הסקרן.
הטענות על דולפינים בתעלות ונציה התבררו כבדויות, אך היונקים הימיים צצו בנמלים אחרים בים התיכון. לחיות בר יש סוף־סוף חופש לשוטט בערים שלנו, מתפעל רומיין ג'וליארד, חוקר ראשי במוזיאון להיסטוריה של הטבע בצרפת. לדבריו, שועלים היו הראשונים שפלשו לערים הריקות: "הם משנים את ההתנהגות שלהם מהר. כשמקום נהיה שקט, הם ישר מגיעים אליו".
ג'וליארד אומר שבעלי חיים וציפורים שחיים בדרך כלל רק בפארקים העירוניים, כמו דרורים ויונים, נוטים להסתכן ולהתרחק מעבר לשטחי המחיה שלהם, "ולפנות מקום לבעלי חיים אחרים".
מקהלות הציפורים בבוקר ובערב מנחמות רבים מתושבי הערים בהסגר, אך מומחה האקוסטיקה של המוזיאון, ז'רום סואור, אומר שזה נובע בעיקר מכך שאין מכוניות ברחוב, ומשום שיש ציפורים "שמפסיקות לשיר כאשר יש רעש, ועכשיו הן שרות. בעלי חיים מתרגלים למצב בלי זיהום הרעש האנושי". התזמון לא יכול להיות טוב יותר, אגב, משום שזו עונת ההזדווגות של רבות מהחיות.
השתתקות הפעילות האנושית היא בהחלט חדשות נהדרות למינים כמו הקרפדה הנפוצה וסלמנדרת החפרפרת. הדו־חיים הללו כבר לא צריכים להתמודד עם האיום שיימחצו תחת גלגליו של רכב עובר בזמן שהם חוצים כבישים, מסביר ז'אן־נואל ריפל, ממשרד המגוון הביולוגי הצרפתי.
בפארק הלאומי הצרפתי קלנק, שמשקיף על הים התיכון סמוך לעיר מרסיי, חיות הבר "כובשות מחדש את אזורי המחיה הטבעיים שלהן במהירות מפתיעה", אומר נשיא הפארק, דידיה ראולט. בלי הולכי רגל ושייטים, "תוכי הים שנהגו להישאר באיים באזורים המוגנים והגבוהים כבר לא נשארים רק שם". אותו הדבר נכון לגבי צמחים. סחלבי פרא נקטפים תדיר בידי מטיילים כאשר הם פורחים בסוף אפריל ומאי. רייפל מספר שהשנה ייחסך מהם הגורל הזה.
בערים ובפרברים, מדשאות לא מעובדות יהיו מקור ל"שפע דבורים ופרפרים", מוסיף ג'וליארד. אולם לדעתו, השינוי הגדול ביותר הוא ההשפעה של זה על בני אדם. לדבריו, "התופעה החשובה ביותר היא השינוי במערכת היחסים שלנו עם הטבע – כאשר אנשים כלואים בבתיהם, הם מבינים כמה הם מתגעגעים לטבע".
רבים מתושבי הערים המסוגרים נהיו לפתע צופי ציפורים נלהבים. האורניתולוג הבריטי דיוויד לינדו, המכונה "הצפר העירוני", כותב ומשדר בטוויטר על ציפורים שראה מגג ביתו שבספרד במהלך הסגר. "השמיים הם זירה נהדרת, כל דבר יכול לעבור שם והוא ייתן לכם קצת שקט. המסר שלי פשוט: המשיכו להביט מעלה", אמר לעוקבים החדשים.
עם זאת, יש גם צדדים פחות טובים בהסגר. עבודות להגבלת מינים פולשניים נעצרו, ואיתן העזרה למינים בסכנת הכחדה. כשסוף־סוף תסתיים ההסתגרות, ריפל מזהיר, "לאנשים יהיה צורך בטבע ויש סיכון של יותר מדי מבקרים בפארקים, מה שלא יהיה טוב לצומח ולחי". הציפורים שהחלו לקנן בחצרות בתי הספר או במפעלים כבויים יצטרכו פתאום להתפנות, וההפוגה של הטבע מהאדם תהיה אך ורק קצרת מועד.
תרגום: אלחנן שפייזר
