מאות בנות בשירות הלאומי הדתי שילה שמשרתות בתפקידים חיוניים החליטו לוותר על ימי החופש שלהן בפסח ולהתגייס להמשך המאבק בנגיף הקורונה. בימים אלו בהם מערכות הבריאות מנהלות מאבק עיקש בנגיף הקורונה, כל אדם במערכת הוא חיוני ותורם להצלחה. בימים האחרונים פנו בתי החולים, קופות החולים ושירותי הרפואה הדחופה לבנות השירות הלאומי בבקשה שימשיכו להגיע גם במהלך חג הפסח. מאות מתנדבות ויתרו על ימי החופש והחליטו להישאר בחזית תוך מתן שירות למערכת.
יעל פלקובסקי מנהלת השירות הלאומי הדתי "שילה" אמרה: "אני מקבלת בשבוע האחרון יותר ויותר הודעות של בנות הבוחרות להישאר בתקנים שלהן גם במהלך ימי החופש בחג ואנחנו כמובן מעודדים ומאפשרים זאת. השנה לראשונה נערכנו להכשרת דירות השירות עבור בנות המשרתות בחג כדי לתת להן את מלוא התנאים הדרושים"
חן דקל, בת שירות בשירות הלאומי הדתי שילה ומזכירה רפואית במחלקה לריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל. מבחינת חן חופש פסח הגיע בזמן הכי לא מתאים והיא החליטה לוותר עליו, "דווקא בתקופה של חוסר וודאות הכי צריכים אותנו במחלקה, לכן החלטתי שאני לא אצא לחופש בחג, חוץ מזה גם ככה אי אפשר לעשות שום דבר בחוץ. אחרי שהחלטתי שאני נשארת, הודעתי לרכזת שלי שאני לא אצא לחופש בחג, היא מאוד תומכת בי בתקופה הזאת ובכלל והיא עזרה לי לסדר מה שצריך ובמחלקה ממש שמחו שאני לא נעלמת להם".
התרומה של בנות השירות בבתי החולים משמעותית והמערכות זקוקות להם, "בתור מזכירה רפואית" חן מספרת, "אני בעצם עוזרת לחולים בכל הדברים הבירוקרטיים והמנהלתיים. ביום יום אנחנו נותנות להם את כל המעטפת של הטיפול. הקורונה מאוד מקשה על הליווי שלנו את החולים, אי אפשר לגעת בחולים ולתת להם את התמיכה והחום שאנחנו משתדלות לתת בדרך כלל".
גם אופי העבודה בתקופה הזאת משתנה, "מצד אחד הלחץ במחלקה ירד בצורה משמעותית כי אנשים מפחדים להגיע לבית חולים, מצד שני, הטיפול והסיוע הפכו להיות מאוד מורכבים כי הכול מתנהל בשלט רחוק. אני מדריכה את החולים בטלפון ומסבירה כל מה שצריך אבל יש פשוט מבול של טלפונים וקשה מאוד להגיע לכולם. גם התנאים הפיזיים לא פשוטים, אנחנו כל הזמן ממוגנים עם מסכות וציוד ומתרחקים מהחולים כדי לשמור עליהם ועלינו".
מלניה שובו בת שירות בשילה, משרתת במעבדה האונקולגית במרכז שניידר, שם חילקו את הצוות לקבוצות ובכל משמרת יש מספר מצומצם של אנשים אז כל חבר צוות קריטי לתפקוד המעבדה, "ביום הראשון של ההנחיות החדשות ממש פחדתי להידבק והיה לי סוג של התקף חרדה, כבר החלטתי שאני עוזבת את השירות אבל אז בחרתי להמשיך. אני מאוד שמחה שזו היתה החלטה שלי, העבודה שלנו משמעותית מאוד ועכשיו אפילו יותר מתמיד, וזו הסיבה שאני אמשיך להגיע לבית החולים גם בחג, אני חושבת שחייבים להתגייס, ואפשר להגיד שנשמו לרווחה שאני נשארת".
שרית ויזנר, רכזת בשירות הלאומי הדתי שילה בעיר פתח תקווה, ותחת אחריותה כל בתי החולים בעיר – בלינסון, שניידר והשרון. שרית מלווה את בנות השירות כל השנה והתקופה הזאת דורשת התגייסות גדולה גם מצידה, "בנות השרות היקרות בתקופה הקשה הזו ממשיכות להתייצב בבתי החולים ביתר שאת ובמלוא העצמה, על אף החששות הכבדים להידבקות. בנות רבות החליטו ביוזמתן להגיע גם בימי חול המועד וערבי החג, למרות שאלו ימי חופשה. הן בוחרות לקחת חלק מתוך אמונה שהן שותפות למשימה לאומית חשובה ומבינות את גודל תרומתן וחשיבותן למערכת הרפואית. אני נדהמת לגלות בימים טרופים אלו את הנחישות והמסירות של הבנות, ללא ספק זוהי זכות עצומה ומקור לגאווה עבורי".
שרית מספרת שבמקביל בנות השירות בבתי חולים הקימו מיזם של מעונות יום אשר מטרתו לעזור ולסייע לצוות הרפואי בשמירה על הילדים שלהם, "מכיוון שהצוות הרפואי רופאים רופאות אחים אחיות וכדו מגיעים מידי יום ביומו לבתי החולים ומכורח המציאות שמערכת החינוך מושבתת יש צורך גדול בעזרה לצוותים שיוכלו להיות פנויים לעבודה האינטנסיבית. הבנות התגייסו לעזור, כמובן תוך כדי הקפדה על הנחיות משרד הבריאות. כיתות עד 10 עם מרווח בין ילד לילד".
