זה קרה לפני שבועות ארוכים, בשעה מוקדמת של בוקר שבת. רונן פרץ, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, עוד היה במיטה כשהגיע טלפון מנתניהו. הוא אמר שנגיף לא מוכר מפיל חללים בסין ויש להיערך אליו, וביקש שיכנס באותו שבוע דיון דחוף עם מנכ"ל משרד הבריאות. "כבר אז הוא אמר לי שיש לפנינו אירוע גדול", מתאר השבוע פרץ. "הייתה לו כבר בשלבים הראשונים הבנה שיש סכנה".
לדבריו, "לראש הממשלה יש יכולת לקבל החלטות מהר, וזה קריטי במשבר כזה. אני זוכר את הדיונים בשלבים הראשונים – האם נכון לבטל את הטיסות מסין, ואיך הכלכלה תגיב לזה. אם ראש הממשלה לא היה מכריע בצורה חדה, יכול להיות שהיינו היום במקום אחר. במיוחד בתקופה כזו יש חשיבות ליכולת קבלת החלטות. גם אם בדיעבד הן לא תמיד מושלמות, הן צריכות להתקבל באותו רגע".
בימי מגפה אלה פרץ אחראי לכל הנושאים הכלכליים והחברתיים הכלולים במשבר ולתיאום עם משרדי הממשלה האחרים. לצד המבצעי אחראית המועצה לביטחון לאומי, שבראשה עומד מאיר בן־שבת. "משבר הקורונה שטף את כל העולם כגל גדול", אומר פרץ. "כאן התחלנו בצעדים די מוקדם. מבחינה כלכלית, מדינת ישראל נכנסה למשבר הזה במצב חזק. יחס חוב־תוצר נמוך, אחוזי אבטלה נמוכים. נכון שאין תקציב מדינה וזה לא פשוט, אבל העובדה שהמשק חזק מאפשרת לנו להתמודד עכשיו בצורה מיטבית".
במשרד ראש הממשלה עשו מאמץ גדול שמענק 500 השקלים לכל ילד, שיינתן גם לנכים ולקשישים, יגיע אל חשבונות הבנק של אזרחי המדינה עוד לפני החג, או במהלך ימי הפסח. "זו חבילה יפה מאוד", אומר פרץ. "גם אם הסיוע למשפחה לא מאוד גדול, זה נותן נקודת אור. ואני בהחלט מבין את הקשיים. אני עצמי אב לילדים, יש לי בבית גם ילד מהחינוך המיוחד, ואני מבין עד כמה זה לא פשוט. מובן שזה חלק אינטגרלי מהתוכנית הכלכלית שראש הממשלה הציג, שגם היא חסרת תקדים. אני לא זוכר תוכנית שהממשלה השקיעה בה כאלה סכומים. ברור לנו שנצטרך להשקיע עוד, ונדייק את עצמנו תוך כדי תהליך".
ואולי, למרות המחאות ברשתות החברתיות, צריך להיזהר עם הפיצויים לאזרחים, כדי לא להעצים את הגירעון ביום שאחרי המשבר?
"אנחנו חושבים שבמשבר כזה הממשלה לא יכולה לשבת מהצד ולראות את העסקים מתרסקים. בשלב ראשון אנחנו רוצים לתת לכל האזרחים במדינת ישראל רשת ביטחון, בין אם הם עצמאים ובין אם הם שכירים. ההתנהלות הכלכלית של ישראל בשנים האחרונות אפשרה לנתניהו לקבל את ההחלטות הללו, כמו המענק לילדים ולנכים או סיוע למגזר השלישי – 200 מיליון שקל שאמורים לעזור לעמותות שמסייעות לאוכלוסיות חלשות. זה קורה כבר עכשיו.
"בשלב הזה אנחנו נותנים בעיקר פתרון תזרימי, קודם כול לעסקים כדי שיוכלו להתמודד. אחרי שנראה את הסוף, יגיע הזמן לדבר על פיצוי למי שיהיה זקוק לו. אנחנו רואים את הקשיים של כולם, בהחלט גם את של העצמאים; הסיוע שלנו לא יכול להחזיר אותם למצב שבו הם היו כשהעסק שלהם עבד, אבל הרצון הוא שיוכלו להביא לפחות לחם וחלב הביתה. חלק מההטבות שניתנו הן לשלושה חודשים, כמו דחיית הארנונה. אנחנו עם אצבע על הדופק כל הזמן. אני בקשר עם הרבה גורמים שמייצגים שכירים ועצמאים, שומעים מהם את הצרכים ומקבלים החלטות. אנחנו עוסקים הרבה בהקלה על העסקים, בלי קשר לקורונה, ועכשיו זה תופס תאוצה. למשל, גיבשנו תוכנית שלפיה רישיונות שעסקים צריכים לחדש יוארכו באופן אוטומטי. זה חשוב לעסקים שעוד עובדים או יחזרו לעבוד בשבועות הקרובים".
זקוקים לצבא
לצד המאבק הגדול בנגיף צצים הרבה משברים קטנים. "צריך השלמות של ציוד, של מלאים שונים שאנחנו רוצים לתגבר", אומר פרץ. אחד המשברים הקטנים הללו, באופן יחסי כמובן, היה המחסור בביצים, והממשלה התאמצה לפתור אותו באמצעות מטוסים שהביאו לארץ את המוצר המבוקש, בייחוד בחג הפסח.
לא צריך לשנות את הרגולציה וההגבלות על חקלאים, כדי שלא נמצא את עצמנו בחוסרים כאלו?
"היו קונפליקטים בעניין הזה. משרד החקלאות רצה להביא בהטסה מהאוויר אבל משרד האוצר לא רוצה לממן, אז אני צריך להיכנס ביניהם. אנחנו נמצאים במשבר, ואם אפשר להקל על הציבור כרגע באמצעות יצירת מלאי מספיק של ביצים, אז עושים זאת. ואם צריך לפתור משברים עם הסתדרות המורים כדי לאפשר למידה מרחוק, עושים גם את זה.
"בכל חוסר שנוצר אני מטפל מול האוצר ומול משרד הממשלה הרלוונטי. זה יורד לפרטים, שאם מתגלה בעיה כמו העומס בסופרים, אנחנו פועלים עם משרד הכלכלה לוודא שיש תוכנית עבודה – למשל שהחנויות יהיו פתוחות יותר שעות, שיוקצו שעות נפרדות לאנשים מבוגרים וכן הלאה. אם צצה בעיה של ידיים עובדות בחלק מהתחומים במשק, אנחנו מסייעים לגבש תוכנית. בעיה קשה שעלתה היא עניין היצוא. אם הספקים כאן לא יצליחו לספק, יש חשש ממשי שהלקוחות בחו"ל יחפשו ספקים אחרים. אנחנו מסייעים כדי שהיצרנים המקומיים לא ייפלו. אני בקשר גם עם ראשי הרשויות, ומכיר לא מעטים מהם באופן אישי. מסייעים להם בבעיות שעולות".
אתה מכיר את ההשגות שיש לחלקם על התערבות פיקוד העורף בנושאים שהרשות יכולה אולי לטפל בהם בעצמה? את הביקורת על משרד הבריאות?
"אני מרגיש שיש הבנה של רוב ראשי הרשויות לסיטואציה הנוכחית. זה משבר שבאמת לא הכרנו שום דבר שמשתווה לסדר הגודל שלו. אני לא רוצה לומר שהוא 'גדול' על הרשויות המקומיות, אבל רבות מהן בהחלט זקוקות לעזרה שהצבא יכול לספק ואכן מספק. אני חושב שמאוד מורגש שבמהלך התקופה הזאת כולם מסתכלים על המטרה המשותפת. יש שיתוף פעולה. בתוך ישיבות הממשלה כולם שמים את האגו בצד, הדיונים יעילים, וכולם מתגייסים למטרה של צליחת המשבר באופן מיטבי".
מה בנוגע למתח שבין משרדי האוצר והבריאות?
"זה מתח מובנה, ואפילו טוב שהוא קיים. גם אם יש ויכוחים בתוך החדר, בסופם כולם יוצאים ממנו עם מטרה משותפת, ואנחנו רואים את העקומה מתחילה להשתטח, שזו בשורה מאוד חיובית. אנחנו נמצאים במקום טוב. הכלכלה פה חזקה למרות שאין תקציב מדינה".
בנוגע למתח שבין מדיניות הריחוק החברתי לפגיעתה בכלכלה, הוא אומר: "ראש הממשלה תמיד אומר שהחיים לפני הכול. אני בטוח שבשלב מסוים נתחיל לשחרר. הקצינו כמה מיליארדים לתהליכי האצה של המשק, כשהשלב הזה יגיע".
יש לישראל מודל מסודר בעניין הקורונה? תוכנית שעל פיה עובדים וצופים את הצעדים שיינקטו בכל שלב?
"יש צוותי חשיבה ועבודה במגוון רחב של תחומים. בימים אלו חושבים על מה יקרה אחרי פסח. מובן שלכל צעד יש תרחיש ייחוס; מה קורה אם אחרי פסח שיעור הנדבקים או מקדם ההדבקה עולים, ומה קורה אם הם לא עולים. אנחנו מתכוננים לתרחישים מגוונים. שום צעד לא נעשה בשליפה מהמותן, הכול בהתייעצות עם אנשי מקצוע ואקדמיה".
פרץ רומז לשאיפה שאולי יתאפשר להתחיל לשחרר קצת מרחב מחיה לעסקים אחרי פסח, אך בו־זמנית הוא מסייג את עצמו. בצמרת ניהול המשבר חוששים משאננות ציבורית שתתפתח, ובאופן פרדוקסלי תגרום לכך שהמצב אחרי פסח לא ימשיך להשתפר מבחינת נתוני התחלואה. "הלוואי שנוכל להתחיל לשחרר את המשק אחרי פסח", הוא אומר.
אנחנו נמצאים במצב של חוסר יציבות פוליטי והיעדר ממשלה קבועה. כיצד זה משפיע על ניהול המשבר?
"אני לא יכול לומר שההשפעה גדולה, כי למרות שזו ממשלת מעבר, יש ראש ממשלה ויש ממשלה. הדברים מתנהלים, והעבודה נעשית באופן מיטבי. אני חושב שראש הממשלה מצליח לנהל את האירוע הזה היטב עם השחקנים השונים, כאשר השחקן המוביל הוא במשרד הבריאות. אני שומע את הביקורות, תמיד טוב שיש ביקורת ותמיד טוב שנשמעות דעות שונות", אומר פרץ, אבל חשוב לו להעיד עד כמה ההחלטות מתקבלות בכובד ראש, ועד כמה המסירות גבוהה. "בסופו של דבר יש גורם אחד שמקבל את ההחלטות וזה ראש הממשלה. אני לא יודע מאיפה הוא שואב את הכוחות לעבוד באופן שבו הוא עובד. אני צעיר ממנו בלא מעט שנים, ומתעייף הרבה לפניו".
מסדירים את המאחזים
לאחרונה מלאה שנה לכהונתו של פרץ כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בפועל, וזו הפעם הראשונה שבה הוא מתראיין. הוא עורך דין במקצועו ותושב ניל"י שבבנימין, וגם לפני תפקידו הנוכחי כיהן בתפקידים שונים בלשכת ראש הממשלה, ובמסגרתם עסק לא מעט בנושא ההתיישבות ביו"ש. בשבועות אלה הטיפול במגפה ממלא את יומו. עם זאת הוא מתאר כי העבודה המדינית שהייתה בשיאה לפני שהנגיף הגיע לכאן נמשכת בהחלט ואף מתקדמת, "אפילו ביחסים שנרקמו עם צ'אד וההתחממות ביחסים עם סודאן. אלו גזרות שאנחנו ממשיכים לפעול בהן, גם בתקופה הזאת", הוא אומר.
כך גם ממשיכות לנוע קדימה ההחלטות שהתקבלו בימים שלפני הבחירות בנוגע לבנייה באזורים אסטרטגיים בירושלים ובאזור E1 הסמוך למעלה־אדומים. "הכול יצא לדרך. השיווקים בגבעת המטוס כבר פורסמו. כרגע בשלב ראשון – 1,077 יחידות. ב־E1 התוכנית פורסמה להתנגדויות. זה מתקדם. הוועדה המחוזית בירושלים אישרה גם את חומת־שמואל ה', שצמודה לגבעת המטוס. הכול זז, כמו שצריך".
מתי אתה מעריך שיהיה אפשר להתחיל בנייה בפועל בגבעת המטוס?
"זה תלוי עכשיו במכרזים. המכרז פורסם, צריכים לגשת קבלנים, להציע הצעות, ומי שזוכה יתחיל לעבוד. תהיה כאן כנראה השפעה של הקורונה, אני מקווה שלא מרובה. זה צריך להיות ברמה מיידית. חשוב לי לומר, אני במשרד ראש הממשלה כמעט שבע שנים. מתעסק בנושא הזה לא מעט. לאורך השנים עלו תמיד השאלות למה אתם לא מאפשרים בנייה בגבעת המטוס ולמה לא ב־E1 וכל הלחצים מכל הכיוונים. ראש הממשלה הצליח בחוכמה רבה להביא לנקודה שבה זה התאפשר מבחינה מדינית".
לדבריו, אין קשר ישיר בין הבחירות לתזמון האישורים. "בכלל, מי שמסתובב בשטח ביהודה ושומרון רואה את תנופת הבנייה. אני מכיר את כל הטענות, שהאישורים שניתנים הם רק על הנייר ושדברים מתפרסמים באופן כפול, אבל מול כל הטענות רואים את הצמיחה בפועל".
ההתקדמות ב־E1 לאחר כשמונה שנות הקפאה, הצריכה תיאום מוקדם עם האמריקנים?
"מערכת היחסים של ראש הממשלה עם הממשל הנוכחי הדוקה בצורה חסרת תקדים, והם יודעים לסגור את הדברים ביניהם תוך הבנה של מה אפשר ומה אי אפשר".
השנים האחרונות אכן היו שנים טובות לבנייה בהתיישבות. מה יקרה כעת, כששר הביטחון, הממונה על מועצת התכנון העליונה ביו"ש (מת"ע), יהיה ככל הנראה איש כחול לבן?
"מי שהוביל את הסוגיות של בנייה ביהודה ושומרון תמיד היה ראש הממשלה, בלי קשר לזהות שר הביטחון. גם בשנים קודמות, כשיעלון או ליברמן ישבו בכיסא שר הביטחון. הנושא הזה קרוב לליבו של ראש הממשלה, והוא מוביל אותו באופן צמוד והדוק. אנחנו מקפידים לכנס את מת"ע כל שלושה חודשים. זה מה שקורה בפועל, ואני מאמין שזה מה שימשיך לקרות". פרץ מאשר בעצם טענות התיישבותיות קודמות שהמפתח נמצא תמיד בידיו של נתניהו, גם בעת אישור וגם בעת הקפאה.
"היקפי האישורים בשנתיים וחצי האחרונות מדהימים. 15 אלף יחידות קיבלו תוקף, עוד עשרת אלפים בהליכי תכנון מתקדמים. הבנייה שלנו היא בכל יהודה ושומרון, אין 'גושים'. בונים בכל מקום שיש בו התיישבות יהודית, זו הדירקטיבה של ראש הממשלה. הצלחנו גם להסדיר הרבה מאחזים. את חרשה, כרם־רעים, מבואות־יריחו. יותר מ־15 מאחזים הוסדרו, וזה משמח מאוד לראות את האוכלוסייה שגרה שם במשך שנים מקבלת מעמד כמו של כל אזרח במדינת ישראל. מדובר באלפי אנשים, שחלקם מתגוררים במאחזים יותר מעשרים שנה, והמעמד שלהם לא מוסדר. זה פוגע להם בזכות הקניין ומפריע לשגרת החיים, החל מהסעות לבתי ספר ועד פעולות רווחה, ואנחנו משקיעים מאמץ רב כדי להסדיר זאת".
והיד בהסדרת היישובים הצעירים עוד נטויה, הוא מבטיח. "זה כל הזמן בעבודה. העבודה הזאת מורכבת, יש מגבלות משפטיות ומגבלות אחרות. אנחנו על זה בכל הכוח, עובדים בנושא הזה כל הזמן". הוא מעדיף שלא לנקוב בשמות היישובים הצעירים שקרובים כעת להסדרה, "כי הרבה תלוי בהליכים שלא קשורים למגבלות מדיניות אלא להליכים סטטוטוריים. אנחנו עובדים על כל המאחזים במקביל. מה שנוכל להסדיר, נסדיר. מה שמנחה לאורך כל הדרך הוא ההחלטה של ראש הממשלה ששום יהודי לא ייעקר מביתו. לא משנה אם הוא גר באריאל או בעומק השטח, חרב הפינוי לא מונפת מעל ראשו של אף אחד".
"שום יהודי לא ייעקר"
פרץ מזכיר את ההחלטה שהתקבלה לאחרונה, לחבר מקומות דוגמת נופי־נחמיה וחוות־יאיר לחשמל. "גם זה היה תהליך ארוך ולא פשוט מבחינה משפטית ומבחינות אחרות, אבל ההנחיה של ראש הממשלה הייתה שכל מקום שאנחנו מתכוונים ממילא להסדיר, אין סיבה שבגלל העיכובים בהסדרה לא יהיה מחובר לחשמל. אני שמח על כך, וזו רק ההתחלה. אני שם דגש על כך באופן כמעט יומיומי, מפעיל לחץ על המנהל האזרחי והגופים הרלוונטיים.
"בנוסף הייתה השקעה מסיבית בתשתיות ביו"ש. הממשלה השקיעה קרוב ל־800 מיליון שקל בתשתיות דוגמת כביש עוקף חווארה סמוך לשכם, עוקף לובאן, כביש המנהרות, דברים שהופכים את החיים להרבה יותר נורמליים. רק בחודשים האחרונים אושרה גם תוכנית אב לחשמל ביו"ש, תוכנית אב בתחבורה. אם בעבר נמנעו מתוכניות כאלו כי לא ידעו מה יהיה הסטטוס, היום אנחנו מתייחסים אל יו"ש כחלק ממדינת ישראל".
עוקף חווארה הוא אכן פרויקט מבורך, אבל לפי המפה האמריקנית הוא לא יהיה בשטח ישראלי.
"מה שהאמריקנים הציגו בתוכנית המאה הוא מפה קונספטואלית, אנחנו עובדים על המפה גם בימים אלה". פרץ הוא אחד הנציגים הישראלים בצוות הישראלי־אמריקני, שאמור לדייק ולהפוך את המפה לכזו שלפיה אפשר להחיל ריבונות בפועל. בשלב העבודה הנוכחי הצד הישראלי אמור להציג את הערותיו ותיקוניו למפה הקונספטואלית. "אנחנו לקראת סיום העבודה, לא הפסקנו לרגע אחד לעבוד על הנושא הזה. זה לא פשוט, מדובר בתוואי של יותר מ־800 קילומטרים שצריך לדייק. וכמובן, מתייחסים לסוגיות כמו עוקף חווארה. אני חושב שעוקף חווארה צריך להיות חלק מהשטח שעליו מוחלת הריבונות, וזה מה שנציג לאמריקנים".
אתם עובדים עם אנשי מיפוי שמכירים היטב את השטח?
"לשר יריב לוין ולאחרים בצוות יש היכרות טובה עם השטח, וגם לראש הממשלה יש בקיאות מדהימה והוא מעורב. אנחנו עובדים עם מי שצריך כדי שהעבודה תהיה מקצועית, והיא מקצועית".
גורמים בסביבתו של פרץ מוסיפים כי הם מתייעצים ומשתפים את ראשי הרשויות ביו"ש בתהליך, וכי מערכת היחסים של משרד ראש הממשלה עם כל ראשי הרשויות ביו"ש היא של קשר הדוק הכולל שיחות שבועיות.
לאחר התיקונים הישראליים, המפה תושב לידי האמריקנים. "קטונתי מלומר כמה זמן ייקח להם לעבוד על המפה. ברגע שהיא תהיה מוכנה, נביא אותה לממשלה. תוכנית המאה הושגה אחרי עבודה מאומצת של שנים. ראש הממשלה הוביל מהלך מול הממשל האמריקני, הציג את העקרונות שלו, כולם התקבלו והם מוטמעים בתוך התוכנית. אני אמנם לא חלק מהמשא ומתן הקואליציוני, אבל אני בטוח שראש הממשלה ימשיך לעמוד על הדרך שלו בכל משא ומתן כזה".
החלת הריבונות תובא לממשלה באופן עצמאי, מקדים, או כחלק מקבלת כל התוכנית האמריקנית?
"אנחנו כרגע מדברים על החלת הריבונות בשטח שאנחנו חושבים שאפשר להחיל עליו. תוכנית המאה כולה לא אמורה לבוא לאישור הממשלה".
"הסיוע שלנו לא יכול להחזיר את העצמאים למצב שבו הם היו כשהעסק שלהם עבד, אבל הרצון הוא שיוכלו להביא לפחות לחם וחלב הביתה"
התוכנית אמנם אומרת שאיש לא ייעקר מביתו, אבל ישנם יישובים שיישארו כמובלעות בשטח.
"התוכנית נותנת מענה ביטחוני מקסימלי, ומענה מלא להתיישבות ביו"ש. שום יהודי לא ייעקר, תנופת הבנייה תימשך. לגבי המובלעות – זה בדיוק מה שאנחנו עושים במיפוי. לא ניתן שיישוב יהיה חנוק בלב שטח פלסטיני, זה לא יקרה. אנחנו עובדים על הדברים האלה עכשיו".
מועצת יש"ע ביקשה שיהיה נציג שלה בוועדת המיפוי?
"אני לא מכיר בקשה כזו. אני יכול לומר שאני עובד איתם באופן שוטף ומתייעץ איתם על הרבה דברים – מגוון רחב של תחומי חיים, מחיבור חשמל ועד אישור תוכניות והתוכנית האמריקנית. הם לא חלק מהצוות, אבל בהחלט מדברים איתם".
למשבר הקורונה יש השפעה על קצב התקדמות התהליך?
"לא. ההנחיה שקיבלנו מראש הממשלה היא להמשיך את העבודה. במקביל, משבר הקורונה בהחלט דורש מאיתנו הרבה מאוד משאבים. אנחנו לא רואים הרבה את הבית והמשפחה בימים אלו. אבל עניין דיוק המפה לא עצר. אין ספק שהחלת הריבונות היא צעד היסטורי ברמה שלא הכרנו, אבל חשוב לומר שנלווים לה גם הצעדים הנוספים ובהם הכרה אמריקנית ברמת הגולן, גם שם, רמת־טראמפ מתקדמת בצורה חיובית וטובה. וגם ההכרה האמריקנית החשובה מאוד, שאני חושב שלא מבינים מספיק את השלכותיה, בחוקיות ההתנחלויות. זה לא דבר שהוא מובן מאליו, ויש לזה השפעות עצומות".
על ההליכים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, למשל?
"יש לזה השפעה דרמטית על כך, בוודאי. נושא ההתיישבות ביו"ש הוא מורכב, זה ברור. בזווית הבינלאומית לא רואים את העניין באופן אחיד, בלשון המעטה, ואם נחטוף על הראש בהאג אז לא עשינו כלום. ההתנהלות של ראש הממשלה היא פיקחית מאוד, מול האמריקנים ומול האחרים".
