באתר האינטרנט של מלון קיבוץ לביא עדיין מתנוססים הפרסומים החגיגיים שמציעים להזמין במלון חופשת "פסח ישראלי גלילי". אך עם פרוץ משבר הקורונה, נאלץ המלון הגלילי לסגור את שעריו. לפני שבוע הוא שב ונפתח כדי לארח חולים שנדבקו בנגיף קורונה, בעיקר חרדים מאזורים שונים בארץ.
"בימים כתיקונם תמצאו אותנו עכשיו בשיא הבישולים לחג", אומר מנכ"ל המלון, שלום אשכנזי. "שלושה ימים לפני הפסח אנחנו סוגרים את המלון כדי לנקות אותו באופן יסודי וכדי לערוך בדיקת חמץ. גם המכבסה עובדת 24/6 כדי להספיק ולכבס את כל הווילונות ואת כל הטקסטיל במלון מחדש. חלק מההכנות האלה כבר עשינו השנה, לפני פרוץ המשבר. קנינו עופות, ברווזים ושלל בשרים לחג. אבל המציאות של הקורונה טפחה על פנינו. בשבוע האחרון המלון נראה כמו יעד מבוצר, מוקף גדר. שלוש שנים אני משמש מנהל המלון, ואף אחד לא הכין אותי לתפקיד הזה של מנהל מלון קורונה, שהוא התעסקות בבית כלא מודרני".
מלון לביא חולק לאגפים; במתחם המכונה "האגף הצהוב" שוכנים חולי הקורונה, ומטפל בהם צוות מיוחד וממוגן שהוקצה למשימה. "אני מפחד להידבק", מודה אשכנזי. "האורחים נמצאים בתנאים שאני לא יכול לפגוש אותם וגם לא את הצוות שמטפל בהם, ועם זאת אני צריך לתת להם את התנאים הכי טובים. אני מקפיד להתקשר לאורחים, וגם אומר דבר תורה בכריזה לפני שבת כדי להמתיק את הגלולה. בימים האחרונים גם סידרנו לכל חולה מעין משפחה מאמצת מהקיבוץ. קנינו באלפי שקלים צעצועים לילדים החולים, וביקשנו מילדי הקיבוץ לצייר להם ציורים וברכות חג. מבחינתי, בהתגייסות שלנו לארח חולי קורונה יש הרבה ציונות.
"הטרגדיה היא שסיימנו לשפץ אגף שלם של חדרים, במיליוני שקלים, והאורחים הראשונים שזכו להתארח בחדרים הללו הם חולי קורונה. ברור לי שאחרי כן אצטרך לשפץ שם עוד פעם, כי כשאדם שוהה באותו חדר שלושה שבועות, אוכל בו את כל ארוחותיו ודואג בעצמו לניקיון – אני כבר מדמיין איך החדרים האלה ייראו. ולמרות הכול, המטרה שלי כעת היא לגרום לאנשים הרגשה טובה עד כמה שאפשר. גם כי אני רוצה להיות יהודי טוב, וגם כי אני יודע שאם תהיה להם הרגשה טובה הם לא יחריבו לי את המלון. אם לא נתנהג יפה, עלולים להוציא את הזעם על הקירות והחפצים".
אם בשגרה אשכנזי פוגש אורחים המבלים בחופשתם, הייעוד החדש של המלון מזמן לו רגעים אנושיים מורכבים. "ביום שישי האחרון", הוא מספר, "נקלטה במלון אישה מאלעד. חצי שעה אחריה הגיע אמבולנס נוסף, ובו בעלה ושני הילדים, כולם חולי קורונה. התקשרתי לאימא לומר לה 'הילדים שלך הגיעו, את יכולה לצאת'. היא אמרה לי ששבוע וחצי לא ראתה אותם. היא עמדה שם ובכתה, וכולנו בכינו איתה מאחורי לוח הפרספקס".
מנוע הצמיחה דמם
לא כך דמיינו מנהלי המלונות בישראל את חג הפסח, ודאי אחרי שנות תיירות מוצלחות במיוחד. מנתוני התאחדות המלונות בישראל עולה כי באפריל 2019 נרשמו כ־1.04 מיליון לינות של תיירים בארץ, רובן בירושלים, וכ־1.18 מיליון לינות של ישראלים. תפוסת החדרים הארצית הסתכמה בכ־71 אחוזים, רובה הגדול בתל־אביב (81 אחוזים).
ערב המשבר, מבקשים להדגיש בהתאחדות המלונות, שימשה תעשיית התיירות אחד ממנועי הצמיחה המתפתחים והבולטים של ישראל. ההכנסה הישירה למשק מתעשיית התיירות עמדה על כ־26 מיליארד שקלים בשנה. מספר המועסקים בתעשייה, באופן ישיר ועקיף, הסתכם בכ־150 אלף עובדים, רבים מהם בפריפריה.
מלון לביא עלה לכותרות בקיץ 2018 כאשר זוולקה מת'תווה, מלך שבט זולו בדרום אפריקה, בחר להתארח בו בעת ביקורו בארץ. "מלך זולו היה אצלנו, אבל במצב הנוכחי הוא לא יבוא שוב גם עוד עשרים שנה", מתאונן אשכנזי. "הימים ההם נראים לי כחלום רחוק, ימים של מותרות לעומת המצב שאנחנו נמצאים בו היום".
כ־96 אחוזים מבתי המלון בארץ, 360 מלונות, נאלצו לסגור את דלתותיהם ולשלוח 37 אלף מתוך 42 אלף עובדים בענף לחל"ת, או לפטרם כליל. עשרות מלונות נוספים הציעו עצמם לשמש מלונות קורונה, או ללינה של צוותים רפואיים ואפילו בחינם. היו מלונות שתרמו מנות מזון לניצולי שואה ולחסרי בית לקראת החג.
גם מלון כינר־גליל, שהציע חופשת פסח מפנקת "מול הכינרת ונופי הגליל", הפך למלון קורונה. עם פרוץ המשבר קלט המלון בבת אחת בתנאי בידוד 260 איש שחזרו מאיטליה, או מטיסות המשך שעברו בדרכן בארץ המגף. "לפי נתוני ההזמנות שכבר קיבלנו", אומר מנכ"ל המלון מרק וולך, "2020 נראתה כשנה נפלאה וחסרת תקדים מבחינת תפוסה בפסח. עמדנו על תפוסה של 95 אחוזים, והכול נראה מושלם. אבל כל זה התנפץ. כשנתבקשנו לשמש מלון לחולי קורונה, לפני כשבועיים וחצי, ביצעתי משאל בין חברי הדירקטוריון בשל החשש מהמגפה. הייתה תמיכה מלאה, כי חשוב לנו להיות שותפים במאמץ הלאומי וגם לתת פרנסה לצוות ולאנשי רמת הגולן; להשאיר את המלון פעיל, ולא להיות עסק שעומד סגור".
כרגע ערוכים במלון כינר־גליל לקליטת חולים חרדים. במלון כשרות מהדרין, אך ימים ספורים לפני ליל הסדר עדיין לא ידעו במלון אילו חולים נוספים יגיעו ולאילו סוגי כשרויות נוספים יזדקקו כדי לספק לכולם ארוחות. הם פנו למשרד הביטחון וביקשו השתתפות במימון במקרה שמחיר הבשר בכשרויות השונות יהיה גבוה יותר.
הסכום שמתקבל מהמדינה בתמורה לקליטת חולי הקורונה איננו מממש את פוטנציאל הרווחים הגלום בתקופת האביב. "המדינה משלמת לנו על אירוח החולים, אבל ממש לא מספיק", אומר אשכנזי. "כשאני מנסה לשערך לפי מספר הביטולים במרץ, אני עומד על הפסד של שני מיליון שקלים מתקופת הפסח. ההפסדים מכל מה שקנינו והזמנו לקראת החג, עומדים על 300־400 אלף שקלים".
לא יחזרו מהר
בתעשיית המלונאות מתארים את המצב הנוכחי, ובעיקר את חוסר גבולות הגזרה של המשבר, לא במונחים של שיתוק אלא במונחים של מכת מוות; גסיסה מחוסר חמצן, שעלולה לגרום למלונות רבים להימחק כליל. מנתונים שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי אף שהמשק כולו הואט בשל משבר הקורונה, ענף המלונאות עומד לספוג את המכה הקשה ביותר.
"המלונות והתעופה היו הגורם הראשון שנפגע מהקורונה", אומרת יעל דניאלי, מנכ"לית התאחדות המלונות. "שני התחומים האלה היו הראשונים להיסגר, ולצערי הניסיון הרב לימד אותנו שנהיה גם האחרונים להתאושש מהתקופה הזאת. כמעט חמישים אחוזים של רווחי המלונות בישראל מגיעים מהתיירות הנכנסת מחו"ל, וההערכות הן שייקח זמן עד שהתיירים ברחבי העולם יחזרו לטוס. המשבר פגע בחברות התעופה ובביטחון האישי של המטיילים בעולם בכלל, וגם האופן שבו ישראל התייחסה לחלק מהתיירים היה לא עדין בלשון המעטה, וספק אם הם ירצו לחזור. הממשלה תצטרך להשתמש בכלים שלה גם כדי לסייע לחברות התעופה, וגם בהגברת מאמצי השיווק שלה לקידום תיירות מהעולם.
לדברי דניאלי, "גם תיירות הפנים, שסייעה בעבר לענף להתאושש בתקופות של מלחמות עוד לפני שהתיירים מחו"ל שבו, נפגעה בגלל הפגיעה הכללית במשק. אנחנו בונים תוכנית ליום שאחרי, וחושבים על רעיונות שיסייעו לענף לעודד תיירות פנים, בין השאר דרך מקומות עבודה והמגזר הציבורי. אנחנו רוצים לדאוג שלפחות הישראלים יגיעו לבתי המלון, כי הזרים כנראה יתעכבו".
מנכ"ל מלונות דן אילת, ליאור מוצ'ניק: "אילת נראית כמו עיר רפאים. הכול דומם וסגור. בימים כתיקונם, כשחגים מעל אילת במטוס, העיר נראית מוארת וצבעונית כמו לאס וגאס. היום העיר נראית כמו כתם שחור"
אחיקם רמות, שבמשך שנים שימש מנכ"ל מלון כינר, הוא כעת המנכ"ל הטרי של מלון רימונים סיטי סנטר, לשעבר מלון 'שני' בירושלים מרשת מלונות 'אוליב'. רמות רואה מרחוק כיצד המלון שניהל בעבר מתפקד כמלון קורונה, בעוד המלון שהוא מנהל כיום, שתוכנן להיחנך בקרוב בעיצוב ובמיתוג מחדש, עומד ריק מאורחים.
"השקת השם החדש למלון נדחתה, וגם השיפוצים במלון מתנהלים בעצלתיים", מספר רמות. "במלון חמישים חדרים, אך מספר החדרים צפוי להכפיל את עצמו כי אנחנו מוסיפים עוד קומות. בחודשים האחרונים ראיתי איך ירושלים מתרוקנת בהדרגה. היינו מתוכננים לתפוסה נהדרת של קבוצות מחו"ל לחודשים הקרובים, אבל ברגע שעצרו את הטיסות מסין וממזרח אסיה, התחלנו לראות ביטולים של תיירים מהעולם. באותו שלב הישראלים עוד הגיעו והיה בסדר. בשבועיים שלפני פורים התחלנו לראות מכה נוספת של ביטולים וירידה של חמישים אחוזים, בעיקר של קבוצות שלא רצו לקחת סיכונים בגלל הטיסות, וגם כי שמעו שמי שמגיע לארץ מחו"ל צריך ללכת לבידוד. ארבעה ימים אחרי פורים סגרנו את המלון ושלחנו את העובדים לחל"ת".
יותר מצוק איתן
עיר התיירות הדרומית אילת ספגה מכה קשה לא רק בשל השבתת הענף שהיא יושבת עליו, אלא גם בעקבות סופה קשה לפני כשלושה שבועות שגרמה נזקים אדירים. ליאור מוצ'ניק, מנכ"ל רשת מלונות דן באזור אילת, ממונה על שלושה מלונות הרשת בחוף הצפוני: מלון דן אילת, שאותו הוא גם מנהל בפועל, מלון דן פנורמה אילת ומלון נפטון. בשלושת המלונות מספר כולל של 932 חדרים, והם עומדים ריקים כבר שלושה שבועות. תחתיו 900 עובדים, שאת רובם נאלץ לשלוח לחל"ת.
"אילת נראית כמו עיר רפאים", מתאר מוצ'ניק. "אני נמצא כרגע באזור המלון ואני לבד פה. אין מכוניות, אין הולכי רגל, הכול דומם וסגור. בימים כתיקונם, כשחגים מעל אילת במטוס, רואים מהאוויר אורות והעיר נראית מוארת וצבעונית כמו לאס וגאס. היום העיר נראית כמו כתם שחור. זה אסון שאין כדוגמתו".
מלבד נזקי הקורונה, נאלץ מוצ'ניק להתמודד עם נזקי הסופה שפגעה בשלושת המלונות. "מדובר בנזק של יותר משלושה מיליון שקלים", הוא אומר. "כל הדק על חוף הים ניזוק, וגם נגרמו הצפות. בצמחייה לא רק הפרחים נחרכו, אלא היו עצים שקרסו על הבריכות, ופרגולות וגדרות שעפו. החציון הראשון של השנה חי מההכנסות של פסח, שבועות וחודשי מאי ויוני, ואילו החציון השני חי מהכנסות יולי־אוגוסט ומתקופת חגי תשרי. החציון הראשון כבר ירד לטמיון מבחינת הכנסות, אבל אם גם ביולי ואוגוסט לא תהיה פרנסה, השנה הזאת תיזכר לדיראון עולם וייקח לנו שנים להתאושש".
"אחרי מבצע צוק איתן לקח לענף המלונאות שנה להשתקם", מציינת דניאלי. "בתקופת האינתיפאדה השנייה, שהייתה האירוע הכי משמעותי בעשורים האחרונים מבחינת פגיעה בענף המלונאות, הענף נפגע בסדר גודל של 70 אחוזים, ולקח שנתיים לטפס ולהשתקם. אבל באירוע הנוכחי הפגיעה במלונאות כיום היא בשיעור של כמעט מאה אחוזים, מה שהופך אותו לחמור בתולדותינו".
אף שמשרד האוצר הודיע על פטור של שלושה חודשים מתשלומי ארנונה לעסקים שנפגעו, במסגרת התוכנית הכלכלית לשמירה על יציבות המשק, המלונות עדיין נדרשים לשאת בעלויות שוטפות רבות. מה גם שבשעת כתיבת שורות אלה טרם ניתנה הנחיה בנושא הארנונה לרשויות עצמן. במשרד הפנים נמנעים בשלב זה מהתחייבות על לוח זמנים. "מתן פטור מארנונה לעסקים הוא צעד נוסף בהקלות על הרשויות והעסקים בשעת משבר זו. צעד זה נמצא בישורת אחרונה, ובטיפול של כלל משרדי הממשלה השותפים והרשויות המקומיות. עם סיום ההליך ואישורו הסופי, המתווה יפורסם לכלל הציבור", מסרו לנו ממשרד הפנים.
במקביל דורשים במלונות חקיקה מהירה שתאפשר הזרמת סכום גבוה למשרד התיירות, שיסייע למלונות לשאת בתשלומים שממשיכים להיגבות מהם למרות השערים הנעולים. דניאלי: "אם יתממשו התחזיות שהענף שלנו לא יתאושש עד שנת 2021, המלונות לא יוכלו לעמוד בתשלומים הקבועים והגבוהים האלה. לכן יש לדחות ולתת פטור מתשלום הוצאות קבועות לפרק זמן שהוא הרבה מעבר לשלושה חודשים. הפדיון של ענף המלונאות למדינת ישראל עומד על 12 מיליארד שקלים בשנה, והענף הזה הוא אחד מענפי התעשייה הבולטים והמניבים. אבל אנחנו, שהיינו הראשונים שזקוקים למכונת הנשמה, נשארנו במסדרון כי המדינה לא גיבשה שום תוכנית סיוע ייעודית לענף המלונאות".
בעוד המלונות דורשים תוכנית סיוע נרחבת שתקרום עור וגידים תוך כדי המשבר, באוצר לא מהססים להודות כי טרם בנו תוכנית סופית בנושא, וכי תוכניות כאלה מתגבשות סופית רק עם סיומו של משבר. בהתאחדות המלונאים מבקשים שמשרד האוצר יחרוג ממנהגו, שכן לא מדובר במשבר רגיל, ואילו במשרד האוצר לא מאמינים שיש "לשפוך" על המלונות כסף כרגע, כל עוד התיירות איננה מראה סימני השתקמות, ולו ראשוניים, מה שלא מסתמן כרגע באופק.
המניינים היחידים
לקראת ליל הסדר נערכים במלונות הקורונה ללילה שכמותו לא חוו מעולם. מה נשתנה באנדרסטייטמנט. לחולי הקורונה מותר להסתובב ולהיפגש בינם לבין עצמם באגף שהוקצה להם, ואשכנזי מקווה שהדבר יסייע ליצור הרגשת חג, עד כמה שאפשר בנסיבות האלה: "אני מעריך שעד ליל הסדר נהיה עם כמאתיים אורחים", הוא אומר. "כל חדר יקבל ארגז עם כל הארוחות, נשים פלטות בקומות, וכל אחד יחמם ויאכל מתי שהוא רוצה".
בשעה שבתי הכנסת בכל רחבי הארץ נעולים ומנייני תפילה לא מתקיימים, במלון כינר־גליל דווקא הכינו שני בתי כנסת גדולים, שבהם חולי הקורונה יוכלו להתפלל יחד. מין פרדוקס אירוני שכזה. "אני מעריך שאין בעיה שהאורחים יעמדו ויתפללו יחד, כי בלאו הכי כולם חולים בקורונה, אלא אם כן תהיה הנחיה אחרת", אומר וולך, ולסיום שולף נתון אופטימי: "לכל אורך התקופה השארנו עובד במחלקת הזמנות. חודש וחצי קדימה אנחנו חווים רק ביטולים, אבל בינתיים כבר נכנסות הזמנות לעתיד. צליינים הזמינו אצלנו מקום במלון, ונכון לעכשיו, באוקטובר־נובמבר הקרובים התפוסה במלון מלאה. אולי נוכל עוד להציל את השנה, אבל כמובן אי אפשר לדעת".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ענף התיירות סובל מהאטה משמעותית בפעילות בשל ההגבלות הרבות בארץ ובעולם. במטרה להקל על פגיעה זו, עוקב משרד האוצר אחר הנעשה בענף ומשקיע מחשבה רבה כיצד ניתן לסייע. עד כה נעשו מספר צעדים משמעותיים שעלותם נאמדת במיליארדי שקלים, ובהם פטור מתשלומי ארנונה למשך שלושה חודשים, מהלך שמיטיב עם מלונות עתירי שטח. בנוסף, נעשו צעדים להקל על הוצאת עובדי ענף המלונאות לחופשה ללא תשלום, הן על ידי קיצור תקופת ההכשרה והן על ידי ויתור על תשלום ימי חופשה קודם להפרשת העובד לחל"ת. כמו כן, הוגדלו קרנות ההלוואה בערבות מדינה, וניתן מענק לעסקים ובכלל זה ענף המלונאות".
