דע את האויב: מילון הקורונה, סיכום ביניים

אַלְכּוֹגֵ'ל

כשמפעלי ד"ר פישר פיתחו את קו מוצרי החיטוי לפני כעשרים שנה, הם לא דמיינו שיבוא יום והמוצרים הזניחים יחסית יהפכו למבוקשים ביותר בישראל ובעולם. התמיסה מכילה כ־70 אחוזי אלכוהול שמחטאים את הידיים ומחסלים נגיפים וחיידקים. עם זאת, ההמלצה המועדפת היא לשטוף את הידיים במים וסבון.

אַ־סִימְפְּטוֹמָטִיִּים

הנעלם הגדול שמעצב את אופי ההתמודדות עם מגפת הקורונה: מהו מספר החולים האמיתיים שמסתובבים בינינו מבלי שהם יודעים על כך, מפיצים אותה בכל מקום ואולי כבר החלימו ממנה. מהמחקרים הרבים עולה כי לפחות 30 אחוזים מהנדבקים בקורונה לא פיתחו כלל תסמיני מחלה. הם חשים נפלא, אולי מעט עייפים, אבל עלולים להדביק. מספר החולים הידועים אינו יכול להוות מדד תחלואה אמיתי, בשל מספר הנשאים הנעלמים. המדד המובהק והמשמעותי  הוא מספר החולים שמצבם קשה. ככל שמספרם קטן יותר ניתן להעריך שגם שיעור החולים הא־סימפטומטיים קטן באופן יחסי.

אֶקְסְפּוֹנֶנְצְיָאלִי

ובעברית: גידול מעריכי. מונח מתמטי שגם ראש הממשלה טרח להסבירו לאזרחי ישראל. בגרף מעריכי מספר החולים מוכפל שוב ושוב, וכך שני חולים הופכים לארבעה, הארבעה לשמונה, ואז לשישה עשר וכן הלאה. המשימה המרכזית שלמענה מושבתת המדינה היא להאט את קצב הסחרור המעריכי, ובימים האחרונים נראה שזה אכן קורה.

בִּידוּד

נועד לעצור את התפשטותן של מחלות מידבקות והעברתן בין משפחות, קהילות וערים. בידוד אוכלוסייה, ובמיוחד מי שנושאים את הנגיף, הכרחי עד למציאת פתרון או להאטת קצב הגידול. מה קורה אחר כך? זה כבר עניין מורכב, ובישראל כמו בעולם מחפשים פתרונות שיוציאו אותנו מהבידוד. הלוואי שכבר אחרי החג.

בַּר סִימָן טוֹב, מֹשֶׁה

במיליוני בתים בישראל מחכים בשבועות האחרונים למנת ה'ברסי' היומית. משה בר סימן טוב, נער אוצר אפרורי שהחל את דרכו במערכת הבריאות כרפרנט של משרד האוצר, הפך בשנת 2015 למנכ"ל המשרד, הראשון שאינו רופא בהכשרתו. בקולו הבטוח ובמזגו המאופק הפך בר סימן טוב לנחמן שי של מלחמת הקורונה.

בֵּיצִים

דווקא בעיצומה של המגפה ולקראת חג הפסח נוצר בהם מחסור קריטי. בימים אלה אמורות לנחות בישראל כ־100 מיליון ביצים ולענות על הביקוש. הסיבה המרכזית למחסור פשוטה: בענף הלול לא נערכו לביקוש כזה מצד כמיליון וחצי ישראלים, שהיו אמורים לבלות את החג ברחבי העולם.

גִּלּוּי מֻקְדָּם, בְּדִיקוֹת

אחת המחלוקות המקצועיות הנרחבות נוגעת לבדיקות לגילוי מוקדם של קורונה, מתוך ההנחה שככל שיאותרו החולים מוקדם יותר, כך הם ידביקו פחות אנשים והתפשטות המחלה תוכל להיעצר. בקוריאה הדרומית, שעד תחילת מרץ הייתה מוקד החולי הגדול ביותר מחוץ לסין, הצליחו לבלום עד כה בהצלחה את קצב ההידבקות: נערכו בדיקות ב־50 תחנות ייעודיות, ונשלחו עדכונים חיוניים לסלולרי פעמיים ביום. בישראל אולי בודקים שיעור גדול יותר של חולים יחסית לאוכלוסיית קוריאה הדרומית, אבל במשרד הבריאות מאמינים שיש לנהל את הבדיקות באיטיות גדולה יותר, תוך דאגה לשמור על מטושים (ע"ע) ואמצעי פענוח לעתיד.

דָּן פָּנוֹרָמָה (מְלוֹנוֹת הַקּוֹרוֹנָה)

ב־17 במרץ פתח מלון היוקרה דן פנורמה בתל־אביב את שעריו הנעולים לחולים, והפך למלון הקורונה הראשון בישראל. מתארחים בו חולים במצב קל שהעדיפו להעביר שם את ימי המחלה מבלי לסכן את בני משפחתם הבריאים. אף שבמשרד הבריאות סברו שהמקום המיטבי ביותר לחולה קורונה הוא האשפוז הביתי, היה זה שר הביטחון נפתלי בנט שהתעקש לשריין אלפי חדרי מלון ברחבי הארץ לאירוח החולים. התנאים במלונות רחוקים מלהיות חמישה כוכבים. לרוב, שני זרים ימצאו עצמם חולקים חדר לתקופה ארוכה וניזונים מחמגשיות דלות. לא אחת הם מתלוננים כי נשכחו מאחור ולא נבדק אם החלימו. ובכל זאת, נראה שזהו הפתרון הנכון למי שבביתם עלולים להדביק אחרים.

הַחְלָמָה

נכון ליום שני, 670 ישראלים החלימו מהמחלה מתוך 8,904 שחלו בה. 57 מתו. תהליך ההחלמה עלול להיות ארוך ומורכב; לפי התקנות, חולה מאומת יוגדר כ'מחלים' בתנאים הבאים: 48 שעות לפחות של היעדר חום ללא שימוש בתרופות וללא תסמינים נשימתיים. בנוסף, נדרשות שתי בדיקות 'שליליות' בהפרש של 24 שעות. הבדיקה הראשונה להגדרת החלמה תילקח מהיום השמיני לתחילת התסמינים. נתוני ארגון הבריאות העולמי מצביעים כי מחלה קלה אורכת שבועיים, ומחלה קשה נמשכת שלושה עד שישה שבועות.

וִירוּס

ובעברית: נגיף. הקורונה הוא נגיף ולא חיידק. הווירוס זקוק לתא חי כדי להתרבות, ומכאן שהוא יכול להדביק רק באמצעות תנועה באוויר או בנוזלי גוף. רסיסי רוק או נזלת נעים מאדם הנושא בגופו את הווירוס, לעבר אדם בריא. הרסיסים נשאפים דרך האף או הפה, מגיעים לריאות ומשם משתכפלים בהיקף עצום. בניגוד למחלות חיידקיות, הדורשות טיפול אנטיביוטי, נגיפים גורמים לרוב למחלה קלה, החולפת בתוך כמה ימים ללא כל טיפול. גם במקרה של הקורונה רוב הנדבקים מחלימים, והתרופות שניתנות בעיקר מסייעות לגוף להתמודד עם התופעות שהמחלה גורמת. חיסונים הם הדרך היעילה ביותר למנוע הידבקות בווירוסים, וברחבי העולם נעשים מאמצי־על למצוא חיסון שיעצור את התפשטות הקורונה.

זוּם

תוכנה שמאפשרת שיחות וידאו מרובות משתתפים. עד לאחרונה היא שימשה בעיקר אנשי עסקים, וכיום אנחנו מנהלים בעזרתה מסיבות יום הולדת, מפגשים חברתיים ואפילו ישיבות ממשלה. נראה כי היא כאן כדי להישאר ותלווה אותנו גם בחיים החדשים בצל הקורונה. בשבועות האחרונים רשמה מניית זום קפיצה של יותר מ־100%, והשימוש בה זינק ברחבי העולם. במקביל היא סופגת ביקורת קשה במישור הצפנת השיחות. אריק יואן, מייסד החברה, התנצל בסוף השבוע על בעיות אבטחה ופרטיות שהתגלו בהפעלת המערכת. "אנחנו מכירים בכך שנכשלנו ואכזבנו את משתמשינו בכל הנוגע לציפיות האבטחה והפרטיות", כתב, והתחייב כי בחודשים הבאים החברה תעסוק בהעצמת ההצפנה של המידע הזורם בה.

חָלָ"ת

מספר המובטלים בישראל צמח בשבועות האחרונים ליותר ממיליון בני אדם. רובם הוצאו לחופשה ללא תשלום – אם בשל הוראה ישירה לסגור את מקום עבודתם ואם בשל הצמצום בהיקף העבודה בכלל – ואי אפשר עדיין להעריך מתי יוכלו לשוב לעבודה ולהשתכר. במוסד לביטוח לאומי הודיעו כי יעניקו דמי אבטלה למי שנפגעו ממשבר הקורונה ואינם עובדים כעת, כולל עצמאים. דמי האבטלה עומדים על בין 30 ל־60 אחוזים מהמשכורת החודשית, בהתאם לגובה השכר.

חֲסִינוּת הָעֵדֶר

רבים סבורים כי ככל שתימשך המגפה תיווצר חסינות עדר, מונח שמשמעותו הגנה עקיפה ממחלות זיהומיות. כאשר אחוז ניכר מהאוכלוסייה מחוסן, המחלה אינה מתפרצת ועוברת בין מרבית בני האדם, ומכאן שזהו אמצעי הגנה לאנשים שאינם מחוסנים, בדומה למגפת החצבת שמוגרה הודות להתחסנות רוב האוכלוסייה. מדינות כמו בריטניה האמינו בתחילה כי הדבקה המונית ללא התערבות תיצור עם הזמן חסינות עדר, ובכך תדביר את המגפה. ככל שהיקף התחלואה והתמותה התרחב, נסוגו שם מהנתיב הזה.

חֲקִירָה אֶפִּידֶמְיוֹלוֹגִית

בשונה מחקירות משטרה, שנעשות לא אחת בחדר קטן ותחת נורת להט חלושה, חקירות אפידמיולוגיות מתבצעות לרוב בשיחה טלפונית. החוקרים, נציגי משרד הבריאות, משחזרים עם נשא הקורונה את המסלול שעשה, וכך הם יכולים לאתר את מי שבאו איתו במגע ולהודיע לו כי עליו להיכנס לבידוד (ע"ע). גם היום, כל חולה קורונה חדש מקבל  מספר ועובר חקירה אפידמיולוגית.

טִפָּתִי

בסוף מרץ הכריז ארגון הבריאות העולמי כי נגיף הקורונה מופץ באמצעות הדבקה טיפתית ולא באוויר, והביא לאנחת רווחה בקרב אפידמיולוגים (חוקרי מגפות) ברחבי העולם. "הדבקה טיפתית" היא רסיסים היוצאים מן הפה או האף בשיעול, בעיטוש וגם בדיבור, ועלולים לשאת איתם את הנגיף ולהדביק אחרים. בישראל דורשים עתה מכל אדם שיוצא למרחב הציבורי לכסות את פיו ואת אפו במסכה, ולהבטיח שאם חלה בקורונה לא יפיץ אותה ברסס טיפתי.

יַעֲקֹב לִיצְמַן

שר הבריאות ספג ביקורת נרחבת כשהורה בתחילת פברואר על סגירת השמיים לסין בניסיון למנוע את התפרצות המגפה, מה שלא הפריע למבקריו לטעון נגדו בהמשך שהוא לא עשה די למנוע אותה. בשנים קודמות הוא נהנה מאהדה ציבורית חוצת מגזרים ואף כונה "המאמי הלאומי", אך זו נשחקה עם הזמן. ליצמן ורעייתו נמצאו חולים בקורונה והם מחלימים בביתם. בחדשות 12 נטען כי השר הפר את הנחיות משרדו כאשר יצא לתפילה במניין, אך הוא הכחיש את הדברים. השר ממשיך להיות מעורב בענייני משרדו באמצעות מערכות וידאו ואינטרנט שהוכנסו לראשונה לבית המשפחה. בינתיים ליצמן מסרב להיפרד מתיק הבריאות עם כינונה של הממשלה החדשה, ומקבל גיבוי מנתניהו.

כַּלְכָּלַת קוֹרוֹנָה

התפשטות הנגיף משביתה ערים ומדינות, ויוצרת חשש אמיתי לקריסה כלכלית. לפי הערכות בנק ישראל, אם ההשבתה תימשך עד סוף אפריל נזקה יעמוד על כ־50 מיליארד שקל, כ־3.5 אחוזים מהתוצר הלאומי. "בלי בריאות אין כלכלה, אבל בלי כלכלה גם לא תהיה בריאות", הצהיר נגיד בנק ישראל אמיר ירון לפני כשבועיים. החשש הוא כי גם לאחר תום המגפה, ההתאוששות הכלכלית ממנה תהיה ארוכה וכואבת.

לְשַׁטֵּחַ אֶת הָעֲקֻמָּה

הסגר והריחוק החברתי מובילים להפחתת ההדבקה ול"השטחת העקומה", שמטרתה לאפשר לבתי החולים להתמודד עם מספר המאושפזים ולא להגיע לקריסה. ככל שעקומת התחלואה תהיה שטוחה, כך מספר החולים יישמר יציב ולא יגדל בשיעור אקספוננציאלי (ע"ע), זאת עד לפיתוח חיסון או תרופה שיאפשרו להשתלט על המגפה. עד אז ינסו מדינות העולם להתאים עצמן למציאות החדשה באמצעות מגוון תרחישים לשיקום המשק, הכלכלה ומערכות החינוך, וחזרה מדודה לשגרה.

מַחֲלוֹת רֶקַע

רוב הנספים ברחבי העולם הם קשישים או חולים שלהם מחלות רקע נוספות. מי שהמערכת החיסונית שלהם חלשה ממילא, עלולים להתמודד בקושי רב עם הקורונה ואף למות ממנה. עם זאת, חשוב לסייג כי רוב מי שנדבקו בקורונה בעודם קשישים או חולים, אינם מתים ממנה.

מְטוֹשִׁים

מקלון הפלסטיק שבקצהו צמר גפן נכנס לחיינו וככל הנראה לא ייפרד מהם בקרוב. הכלי שמאפשר את בדיקות הקורונה הפך לאחד המוצרים המבוקשים בעולם, ואפילו המוסד נדרש לפעול כדי להשיגו. אורכם של המטושים 15 ס"מ, ארוכים מאוד יחסית למקלוני ניקוי האוזניים. במהלך בדיקת הקורונה נלקחות מהאדם שתי דגימות – מהאף ומהלוע. את הדגימות מכניסים למבחנה שבה חומר נוזלי משמר, ובמעבדה הן נבחנות באמצעות נוזל שמגיב במקרה של זיהוי הנגיף.

מְכוֹנוֹת הַנְשָׁמָה

המרכיב המשמעותי ביותר לתמיכה בחולי קורונה שמצבם קשה. הקורונה תוקפת בעיקר את הריאות ואת דרכי הנשימה העליונות. מכיוון שאין תרופה לנגיף אלא רק לתמיכה בגוף, יש לספק לו את התנאים המיטביים להתמודד ולהחלים ולכך נועדו מכונות ההנשמה. רוב החולים שייעזרו בהן יורדמו באמצעים מלאכותיים. למספר מכונות ההנשמה נודעת חשיבות מכרעת למקרה שמספר המונשמים יגיע לאלפים. המרוץ העולמי להשגתן הביא לזינוק דרמטי במחירן. חברות שעד היום ייצרו מנועים, מכוניות, שואבי אבק ועוד, מנסות עתה לייצר מכונות הנשמה. גם בישראל דווח על מיזמים שונים לפיתוח מכונות הנשמה זמינות וזולות יחסית.

מַסֵכָה

לא ייאמן כמה מהר התרגלנו לעטות על פנינו את כיסויי הפנים לצורותיהם וצבעיהם. מסכת הפנים נועדה למנוע מהרסס נושא הנגיף לחדור למערכת הנשימה שלנו או של חברינו וקרובינו. בימים האחרונים מדינות העולם מנהלות תחרות עזה בניסיון לשים יד על מסכות בתקן N95, שמיועדות בעיקר לצוות הרפואי. בחלק מהמדינות וגם בישראל נאסר על אזרחים להשתמש בהן, והם נקראו להעדיף מסיכות בד פשוטות אך אפקטיביות לא פחות.

נְיַר טוּאָלֶט

פסיכולוגים חברתיים מנסים להבין את תבהלת הנהירה לגליל הנייר הרך, שאזל מרשתות השיווק בתחילת התפרצות המגפה. נייר הטואלט אמנם לא יציל איש מהקורונה, אבל העלייה בביקוש לו היא חלק מתופעה עולמית של "קניית בהלה". הפסיכולוג אנדי יאפ והמומחית לשיווק שרלין צ'ן, שניהם מסינגפור, הסבירו שקניית בהלה של מוצרים לא רפואיים "נותנת לאנשים תחושת שליטה, של 'כשארצה יהיה לי מה שאני צריך'".

סֶֶֶגֶר

משרד הבריאות דורש כבר שבועות סגר מלא, ולקראת חג הפסח הוא אכן מתבצע. אין יוצא מהבית ואין בא. המטרה היא ליצור בידוד מרבי בין אנשים, קבוצות ואזורים. תושבי עיר אחת לא יוכלו לנסוע לאחרת. בליל הסדר עצמו נידרש להישאר בבתים וייאסר עלינו להסתובב במרחק של יותר ממאה מטרים מסף דלתנו. השאלה הגדולה היא מה הלאה: כמה זמן נידרש להימצא בסגר, וכיצד נצא ממנו לשגרת קורונה חדשה.

סִין

המקום שבו הכול התחיל. בתחילת דצמבר 2019 נפוצו בעולם דיווחים על מחלת ריאות מסתורית שפקדה את תושבי העיר ווהאן שבמחוז חוביי. הנתונים הרשמיים מסין מצביעים על כ־80 אלף חולים ברחבי המעצמה, כ־77 אלף מהם החלימו. לא מעט שאלות פתוחות נותרו בדבר מקור המגפה, כיצד פרצה והאם סין שיתפה את העולם בתמונת המצב האמיתית ויכולה הייתה למנוע את ההתפרצות ברחבי תבל.

עוֹבֵד חִיּוּנִי

כל אחד  מאיתנו אוהב לחוש עצמו חיוני במקום עבודתו, אבל רבים מאוד מאזרחי ישראל הוצאו בשבועות האחרונים לחל"ת. ככל שהוראות הסגר (ע"ע) הוחמרו, מספר העובדים החיוניים למשק ירד. זה לא אומר שאתם פחות נחוצים, אבל במסגרת הרצון לצמצם תנועת אנשים נקבעו אמות מידה לאלו שלא ניתן לוותר עליהם. מי היה מאמין שמשלוחני הסופרים יהיו חיוניים יותר ממפתחי תוכנה וכלכלנים.

עֲטַלֵּף

היונק הקטן שדומה לעכבר מעופף נושא ככל הנראה על כנפיו הרחבות את האחריות להפצת הנגיף, שהיה מנת חלקם של בעלי חיים בלבד ועבר מוטציה שפגעה בבני אדם. המחקרים בעיצומם, אך ההערכה היא כי מקור ההדבקה הוא בעטלפים חולים שהדביקו כמה עשרות בני אדם בשוק לממכר בשר חיות בר בווהאן. ההנחה היא שהפונדקאי המארח, עטלף ממין פרסף, היה בכלוב שהוצב על כלוב אחר שבתוכו הייתה חיה אחרת, כנראה פנגולין. מעריכים שצואה ושתן מהעטלף נושא הנגיף הדביקו את הפנגולין, והיא שהפכה לפונדקאי המגביר. מדוע מאשימים את העטלפים? משום שהם נחשבים פונדקאים שעלולים לארח בגופם שורת מחלות, כמו הסארס.

הַפִּירָאט הָאָדֹם

מוקד התפרצות הקורונה הראשון בישראל. בעל חנות הצעצועים מאור־יהודה שב מאיטליה והסתיר מידע בחקירה האפידמיולוגית (ע"ע) שנערכה לו אחרי שאובחן כחולה בקורונה. הוא הדביק אחרים, הם לא נכנסו לבידוד והפיצו את המחלה. בתחילה מסר למשרד הבריאות כי היה בחנות שבבעלותו במשך שעה אחת בלבד. רק לאחר שעימתו אותו עם עדים שראו אותו שם בשעות נוספות ולאחר איום בתלונה למשטרה, שינה את גרסתו. למחרת פרסם משרד הבריאות שהאיש נכח במשך שלושה ימים בחנות וגם בבית הכנסת ביישוב. עד אז נראה היה שהתחלואה במגפה נשלטת, והיא רק 'ייבוא' מחו"ל של ישראלים ששבו ארצה; ברגע שאותר מוקד התפרצות מקומית הבינו במשרד הבריאות שכללי המשחק השתנו.

צִיּוּד מִגּוּן

גורם מעכב נוסף בעבודת הצוות הרפואי בבתי החולים. כל מי שבא במגע עם חולים מאומתים נדרש לעטות שכבות בידוד ומיגון שיגנו עליו מפני הידבקות: חלוק, כפפות, מסכת פנים, מגן פלסטיק לפנים, כיסוי לנעליים ועוד. במאמציהם להתמודד עם המחסור בציוד מיגון יצאו גופי הרכש במשרד הביטחון למסעות הצטיידות בחו"ל, ונלחמו על כל מסכה וחלוק מול מעצמות שחשקו בהן. ביום שני הגיע לישראל מטוס ענק של אל־על ובו 900 אלף מסכות כירורגיות, חצי מיליון חליפות מיגון לצוותים רפואיים וציוד חיוני נוסף. בימים הבאים הגיעו עוד 11 מטוסים והביאו ציוד מסין ברכבת אווירית.

קְנִיּוֹת בַּמַּרְכּוֹל

בכל שנה לקראת הפסח נוצר עומס במרכולים, אבל השנה הוא שבר את כל השיאים. מחשש לעוצר ומחסור, המצות נחטפו מהמדפים וכך גם הביצים (ע"ע). קניות במרכול הפכו למראה אפוקליפטי משהו. בכניסה לסופרמרקט השכונתי עוברים הלקוחות בדיקת חום, והכניסה נאסרת על מי שחום גופו גבוה מ־38 מעלות. כל לקוח מתבקש לחטא את ידיו ואת ידית העגלה שלו, ולהיכנס עטוי מסכה. תורי ענק השתרכו מחוץ למרכולים בגלל המגבלות על מספר האנשים שמורשים להסתובב בתוכם. מערך הקניות המקוון קרס, ואם קיבלתם את הזמנתכם לפני ערב החג, אתם בהחלט יכולים לראות בעצמכם בני מזל.

שְׁנֵי מֶטְרִים

אם יש משהו שלישראלי הממוצע היה קשה במיוחד לקבל, זו הדרישה לעמוד במרחק של שני מטר לפחות מהעמית לעבודה ומהלקוח בתור שלפניו בסופר. לאחר שהוסבר לנו כי המרחק הזה חיוני כדי למנוע הדבקה, נאלצנו להתרגל.

רִיאָגֶנְטִים

עד שהתחלנו להבין מהם מטושים (ע"ע), פרץ לעולם המושגים שלנו קוקטייל של חומרים כימיים המככבים בעולם המעבדות הרפואיות. תפקידם הוא להפריד את הנגיף מהדגימה כולה שמתקבלת מהמטושים. התרכובת הכימית הפכה למבוקשת ונדירה ברחבי העולם. המוסד, סיירת מטכ"ל וזרועות הרכש של ישראל התגייסו להביא את התמיסה היקרה ולאפשר את המשך פענוח בדיקות הקורונה.

שִׁעוּל יָבֵשׁ

מתסמיני המחלה הבולטים. מכיוון שהנגיף פוגע בדרכי הנשימה, הביטוי בשלבים הראשונים הוא שיעול יבש ללא ליחה, ועלייה בחום הגוף. סימפטום שכיח נוסף הוא תחושת תשישות ועייפות. 87.9 אחוזים מחולי הקורונה מפתחים חום, ל־67.7 אחוזים מהם יש שיעול יבש, 38.1 אחוזים יסבלו מעייפות, ל־33.4 אחוזים תהיה ליחה, ובהיקפים נמוכים יותר יחושו החולים גם בכאבי מפרקים וכאב גרון או ראש.

תְּמוּתָה

בשלב זה קשה להצביע על האחוז המדויק מסך החולים שהנגיף יביא לסיום חייהם. נהוג לומר שאת המחיר מחשבים רק בקופה, אך אנחנו עומדים כעת בעיצומה של המגפה. מספר המאובחנים בעולם עבר את המיליון בסוף השבוע שעבר, וביום שני הגיע ל1.3 מיליון. המספר האמיתי עשוי להיות גבוה בהרבה. במדינות מסוימות מסתירים במכוון את החולים, ובאחרות לא בודקים את כולם. מספר המתים בעולם התקרב בתחילת השבוע ל־65 אלף. גם כאן כדאי לקחת את המספרים בעירבון מוגבל; בחלק מהמדינות לא מדווחים על מתים בקהילה או בבתי אבות, ואין לדעת מהי תמונת המצב האמיתית באיראן למשל ובחלק ממדינות ערב. ההנחה היא כי בשלב זה שיעור התמותה עומד על כ־5 אחוזים מסך החולים. שיעור התמותה מקורונה בישראל הוא מהנמוכים בעולם.