חודש של טלטלה בשווקים, השבתת המשק, ומיליון מובטלים חדשים שנרשמו בלשכת התעסוקה – כל אלה הובילו לזינוק בריבית על ההלוואות כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, בעיקר בהלוואות המשכנתא. גיוס ההון בבנקים התייקר בגלל העלייה בתשואות אגרות החוב, הסיכון של כל הלוואה בזמן שהמשק מושבת מתגלם בריביות, שהחלו לנסוק.
הריבית עולה בכל סוגי ההלוואות, אך מי שמרגישים את הפער המשמעותי ביותר הם לווי המשכנתאות: בהלוואה לטווח ארוך, עליית הריבית מתבטאת בסכומי כסף גדולים במיוחד. עד כמה? בעזרת שחר אבישי, מומחה למימון ומשכנתאות, דגמנו שתי הצעות להלוואת משכנתא במאפיינים דומים – אחת ניתנה בחלקו הראשון של חודש מארס, לפני עליית הריביות, והשנייה לקראת סוף החודש. הנתונים הם לפני שינוי הריבית של בנק ישראל, השבוע.
סך המשכנתא שנלקחה בשתי ההלוואות עומד על 800 אלף שקל ומשך ההחזר עומד על 30 שנה, לפי הפירוט הבא: שליש במסלול ריבית קבועה לא צמודה, שליש בריבית משתנה כל חמש שנים וצמודה למדד, ושליש במסלול הפריים.
בהצעה מתחילת מארס, הריבית הקבועה הלא צמודה עמדה על 3.7%; המשתנה כל חמש שנים עמדה על 2.5%; ובמסלול הפריים הריבית עמדה על 1.15% (פריים מינוס 0.6%). בתמהיל הזה ההחזר החודשי עמד על 3,159 שקל, וסך ההחזר על המשכנתא יסתכם ב־1,137,093 שקל (לא כולל הצמדה למדד).
בהצעה דומה שהתקבלה כשבועיים לאחר מכן, הריבית גדלה בשיעור של כמעט 25%. כך, הריבית הקבועה הלא צמודה עמדה על 4.5%, המשתנה כל חמש שנים על 3.2%, ובמסלול הפריים הריבית טיפסה ל־1.5% (פריים מינוס 0.25%). ההחזר החודשי עלה ל־3,426 שקלים, וסך ההחזר על המשכנתא יסתכם ב־1,233,467 שקל. מדובר בתוספת של 268 שקל בהחזר החודשי, ויותר מ־96 אלף שקל בסך הכול.
ההשפעה העיקרית של עליית הריבית היא על הלווים החדשים, שנטלו משכנתא בימים אלה. מי שקיבל הצעת משכנתא טרם העליות, ומיהר לממש את ההצעה שקיבל מהבנק התקפה ל־24 יום, ייהנה עדיין מהריבית הזולה יותר. מי שלא הספיק, ישקול אם הוא מוכרח לקחת כעת הלוואה ולחוות את ההתייקרות, או שידחה את המהלך בתקווה שבעוד כמה חודשים יוכל לקבל הצעה טובה יותר.
ומי שכבר לקח חלק מהמשכנתא? אם ניקח רק חלק מההלוואה הריבית תשתנה רק בחלק שמושפע מעלות גיוס ההון של הבנק – החלק שנלקח במסלול הריבית המשתנה או במסלול הריבית הקבועה הלא צמודה. "ההמלצה תמיד היא לקחת בפעימה הראשונה את כל הריבית הקבועה, כי כך אתה מעגן את החשיפה הכי משמעותית במשכנתא", אומר לנו אבישי. "תראה מה קורה היום, מי שלא קיבע את הריבית ישלם הרבה יותר".
מי שכבר לקחו את מלוא המשכנתא יחושו את השינוי רק במסלולי ריבית משתנה שמועד השינוי שלהם מגיע בימים אלו. עם זאת, מועד השינוי הוא גם "תחנת יציאה", וכדאי לבחון את המשמעויות.
בעקבות המשבר החלו הבנקים להציע ללווים גם דחיית תשלומים ("גרייס") למשך 3־4 חודשים, כדי להקל עליהם. האפשרות קיימת בבנקים זה שנים, אולם הפעם הבנקים לא גובים "עמלת הקפאת תשלומים" בסך כ־350 שקל, שנגבית בדרך כלל במקרה כזה. עשרות אלפי לווים קפצו על ההצעה: בנק ישראל העריך כי עד היום יגיע מספר בקשות הדחייה לכ־140 אלף.
רבים לא מודעים לכך שגם "ההטבה" הזו עולה כסף: הבנק ויתר אמנם על העמלה, אבל לא על ההלוואה או על הריבית, והוא גם לא האריך את תקופת ההלוואה בעוד שלושה חודשים. הוא פשוט "העמיס" את החוב של שלושת החודשים הללו ואת הריבית בגינו, על מספר החודשים שנותרו לסיום החזרי המשכנתא.
הנה דוגמה שתמחיש זאת: אם סך ההחזר שנותר עומד על 800 אלף שקל, ומספר התשלומים שנותרו עומד על 240 (20 שנה), ההחזר החודשי ה"רגיל" הוא 4,437 שקל. כעת, ביקשתם מהבנק דחייה לשלושה חודשים. המשמעות היא שבתום שלושה חודשים יישארו לכם 237 תשלומים בסך 4,501 שקל בחודש – תוספת של 64 שקל בחודש, המבטאים התייקרות של המשכנתא בפועל ב־4,400 שקל.
מי שאין לו "אוויר לנשימה" משום שספג מכה כלכלית קשה והוא זקוק לדחייה הזו – כנראה אין לו ברירה. אך אם אין צורך, המחיר יקר ואין צורך לקפוץ על ההזדמנות לשלם אותו. גם מי שמוכרח יכול לשקול אפשרות ביניים: גרייס חלקי, שבו נדחים תשלומי הקרן בלבד אבל לא תשלומי הריבית. מהלך כזה יעלה לכם, בהלוואה כמו בדוגמה הקודמת, כ־2,400 שקל.
אם כבר ביקשתם דחייה והתחרטתם, תוכלו לבדוק מול הבנק אם אפשר לבטל אותה. חלק מהבנקים עשויים לגבות על כך עמלה, מה שדורש לבחון את כדאיות המהלך.
