השאלה:
הקרבת קורבן פסח היא מצוות יסוד ביהדות. בלי קשר לבעיית הקורונה המשתוללת, האם לדעתך יש לאפשר את הקרבת הפסח ליהודים בהר הבית בימינו?

נגד:
ח"כ חילי טרופר, כחול לבן: "אמנם הלכתית ברור שיש מקום להקריב קורבנות גם ללא מקדש. עם זאת, יש שיקולים הלכתיים נוספים של פיקוח נפש של רבים. יש סכנה שבמציאות היחסים במזרח התיכון, הקרבת קורבן כזו תוביל למלחמה. ומכל בחינה, גם דתית, אני רואה ערך להימנע ממלחמה בשל הקרבת קורבנות בהר הבית. מעבר לזה, היעדר המקדש הוא כנראה לא רק טכני אלא מהותי. רוב העם אינו מזדהה עם הקרבת קורבנות בעת הזו ובמקום הזה. אין טעם בכך ש־5% מהעם יקריבו קורבנות, ואילו 95% יסתייגו או יתנגדו לכך".
ח"כ עופר כסיף, הרשימה המשותפת: "אני נגד באופן חד משמעי. ראשית, אל־אקצה ("הר הבית") הוא שטח פלסטיני כבוש שלא צריך להיות בריבונות ישראלית. שנית, אני נגד קורבנות חיים באופן עקרוני".
ח"כ משה גפני, יהדות התורה: "גדולי ישראל מכל העדות והחוגים, זצוק"ל וייבדלו לחיים טובים ארוכים, ובהם גם מועצת הרבנות הראשית לדורותיה, אסרו באיסור גורף את העלייה להר בזמננו. בברכת שייבנה בית המקדש במהרה בימינו ושם נעבדך ביראה".
ח"כ יואב בן צור, ש"ס: "אני בהחלט מתנגד. לפי ההלכה אסור לעלות להר הבית".
שמעון ריקלין, ערוץ 20: "הלוואי שעם ישראל ירצה בכך ואז יהיה צריך לאפשר. אבל קודם כול עם ישראל צריך לרצות, ולצערי אנחנו לא שם".
אראל סג"ל, כאן 11: "נתחיל באישור תפילת יהודים ונתקדם. עוד לא בשלה העת לקורבנות".
הרב אריה שטרן, רבה האשכנזי של ירושלים: "אכן יש לקורבן פסח חשיבות מיוחדת, בהיותו מצד אחד מצווה חיובית של כל יחיד, ומצד שני הרי זה חיוב של כל הציבור לקיים את המצווה באותו זמן ובאותו מקום. מובן מדוע ואיך השתוקקו גדולי הדורות כמו רבי עקיבא איגר והחת"ם סופר להקריב את הקורבן הזה אפילו בטומאה, כיוון שהותרה בציבור. כמו כן יש עוד כמה גדרים הלכתיים שאינם מעכבים בקורבן פסח, כך שמבחינה הלכתית ניתן להתיר את הקרבת הקורבן הזה, שעיקרו באכילת הקורבן בקדושה של כל ישראל, המבליטה את ההגדרה הממשית של ממלכת כהנים וגוי קדוש. אבל לא כך המצב מבחינה ציבורית כללית. עלינו להתחשב בתוצאות של הקרבת הקורבן על ידי יחידים – ואלה יכולות להיות הרות אסון ובגדר פיקוח נפש של יכולתנו להתמיד בקיומה של המדינה בגבולותיה הקיימים, הכוללים גם את הר הבית. בינתיים עלינו לעשות הכול להסביר את החשיבות המיוחדת של המצווה הזו, וזו הסברה שחשובה קודם כול בתוך העם כולו".
השר אריה דרעי, ש"ס: "כל גדולי הרבנים והפוסקים פסקו שיש איסור כרת חמור לעלות בימינו להר הבית".
הרב שלמה עמאר, רבה הספרדי של ירושלים: "חל איסור מוחלט לעלות להר הבית".
ח"כ אסף זמיר, כחול לבן: "איני חושב שיש מקום להפר את הסטטוס־קוו שמתקיים בהר הבית מאז 1967".
ח"כ ניצן הורוביץ, מרצ: "אין לאפשר זאת. הר הבית הוא מקום רגיש ובעל פוטנציאל נפיץ. בוודאי אין לקיים בו טקסים מהסוג הזה".
ח"כ מתן כהנא, ימינה: "קורבן פסח הוא ברית עם הקדוש ברוך הוא שאנו זוכים לה אחת בשנה. זו ברית של כלל עם ישראל עם הקדוש ברוך הוא, ולא ברית פרטית. לכן זהו קורבן ציבור ולא קורבן פרטי. כאשר עם ישראל יהיה ראוי וירצה להקריב קורבן פסח כעם, נזכה בעזרת ה' לחדש את הברית עם הקדוש ברוך הוא. עד אז נצטרך להסתפק בברית שאנחנו עושים עם מה שיש בליל הסדר – ההגדה, המצה, המרור, ארבע הכוסות, ההלל וכל שאר מרכיבי ליל הסדר".
ח"כ יעקב מרגי, ש"ס: "אני מתנגד באופן חד־משמעי. אני ממתין לגאולה השלמה בכל יום ויום, מצפה בכליון עיניים להקריב קורבן פסח בביאת הגואל. אני משתדל לשמור על ההלכה הצרופה על פי רבותיי".
בן כספית, מעריב: "הקרבת קורבנות אינה מצוות יסוד ביהדות שלי, עם או בלי קורונה. חג שמח".
ח"כ יאיר גולן, מרצ: "אני מתנגד להקרבת קורבנות, וסבור כי חכמינו כבר קבעו מזמן שתחליף הקורבנות הן התפילה והכוונה".
עמדה מעורפלת:
ח"כ יאיר לפיד, יש עתיד: "ההחלטה על כך צריכה להיות בידי כוחות הביטחון".
ח"כ יועז הנדל, כחול לבן: "זו ביצה שלא נולדה. בתור לוי אפשר לדון איתי אם כדאי לאפשר לי לנגן בנבל או בכינור על הר הבית".
ח"כ איציק שמולי, מפלגת העבודה: "יש לי כבוד רב למסורת, אבל הכול צריך להיעשות בכפוף להנחיות הבריאות והביטחון. לא חסרות לנו צרות עכשיו, ויש לנהוג במשנה אחריות וזהירות".
ח"כ מיקי זהר, הליכוד: "מדינת ישראל מאפשרת חופש דת ופולחן לכל אדם, ובפרט ליהודי הרוצה לממש את אמונתו".
ח"כ עוזי דיין, הליכוד: "אני בעד חופש ביקור ופולחן במקומות המקודשים לכל הדתות, בתיאום הריבון. אני בעד למצוא חלופה דתית הולמת להקרבת בעלי חיים".
ח"כ אופיר סופר, ימינה: "בפתח הדברים אבקש לברך את העוסקים בדבר ואת המעלים את סוגיית המקדש וקודשיו לתודעת הציבור, ומקדמים את היום שבו נוכל כל עם ישראל לאכול בקדושה ובטהרה בבית א־לוהינו. קורבן הפסח הוא קורבן יחיד שמחויב בו כל הציבור. זו הסיבה לכך שחלק מדיני קורבנות ציבור חלים גם על קורבן הפסח. במישור הרוחני, הדברים דומים: רצונו של הציבור הכלל־ישראלי משפיע על הקרבת הקורבן הפרטית. בעיקרה, סוגיית הקרבת קורבן הפסח היא הלכתית. לאחר אלפיים שנות גלות עם ישראל חזר לארצו, והרבנות הראשית לישראל מונתה לגורם הרשמי והמוסמך להכרעה במחלוקות הלכתיות, כגון המחלוקת בעניין קורבן הפסח".
בעד:
שלמה נאמן, ראש מועצת גוש עציון: "קורבן פסח הוא ציווי א־לוהי ויעד לאומי גם יחד. כולי אמונה ותקווה שהאומה תממש את ייעודה ותקיים את הציווי על ידי קיום ברית הפסח כבר השנה".
העיתונאי ינון מגל: "כמובן אני בעד. בייחוד כשההבטחה היא שהקורבן מגן מנגף".
בחרו לא להגיב:
הרבנים הראשיים לישראל, שר הביטחון נפתלי בנט, ח"כ איילת שקד, שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', שר החינוך הרב רפי פרץ, ח"כ אביגדור ליברמן, ראש עיריית ירושלים משה ליאון, השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שרת התרבות מירי רגב, ח"כ ניר ברקת, שר המשפטים אמיר אוחנה, ח"כ גדעון סער, סגן השר מאיר פרוש, שרת התפוצות ציפי חוטובלי, הרב שמואל אליהו, השר לענייני ירושלים ומורשת זאב אלקין, ח"כ יולי אדלשטיין, שר התקשורת דודי אמסלם, ח"כ יעקב אשר, ח"כ דוד ביטן, ח"כ מאי גולן, שר העלייה והקליטה יואב גלנט, שר התיירות יריב לוין, שר האנרגיה יובל שטייניץ, ח"כ פנינה תמנו־שטה, ח"כ משה יעלון, ח"כ עודד פורר, ח"כ מרב מיכאלי, ח"כ תמר זנדברג, ח"כ איימן עודה, ח"כ אחמד טיבי, ח"כ עאידה תומא סלימאן.