המשבר הכלכלי הפוקד את ישראל על רקע מגפת הקורונה עלול להפוך את מאגר נתוני האשראי של ישראל לבעיה לא קטנה בשביל אלפי משקי בית. מיליון דורשי עבודה ומאות אלפי עסקים קטנים ועצמאים עלולים למצוא עצמם מתקשים לעמוד בדרישות כדי להימנע מכתם שחור על דירוג האשראי שלהם, ולשלם על כך ביוקר לאורך זמן גם שנים לאחר המשבר.
מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל הושק לפני שנה בדיוק: לאחר עמל של שנים נבנתה המערכת, המכילה את כל הנתונים הנדרשים כדי לקבוע את דירוג האשראי של כל אזרח בישראל, ואת רמת הסיכון שלו בכל הקשור להחזר הלוואות.
עד לפני שנה, לקוח שרצה לקבל הלוואה מבנק מתחרה או מחברת כרטיסי אשראי נאלץ לעיתים לשלם ריבית גבוהה יותר בגלל "תוספת סיכון": מבחינת הגוף המלווה הוא היה לקוח "חדש", ללא נתונים מלאים שיספרו למלווה אם הוא לקוח "טוב" שמחזיר הלוואות בזמן, ואפשר לתת לו ריבית נמוכה יותר. מידע מצומצם – שלילי בלבד – ניתן לגופים המלווים מההוצאה לפועל, מכונס הנכסים הרשמי ועוד. החידוש הבולט במערכת נתוני האשראי החדשה הוא היכולת לקלוט גם מידע חיובי על הלקוח, מכל הגופים הפיננסיים בישראל. כל מלווה יכול להתחבר לדירוג האשראי שנקבע במערכת לכל לווה, ובעזרתו לקבוע אם כדאי לתת הלוואה ובאיזו ריבית.
אלא שהמשבר הכלכלי, כאמור, עלול להפוך את המערכת מברכה לאיום: בין מאות אלפי המובטלים והעסקים המתקשים יהיו רבים שייאלצו לפגר בהחזר הלוואות, ייכשלו בכיבוד המחאות (הפיקוח על הבנקים הקפיא הגבלות חשבון בגלל המחאות חוזרות בתקופה הזו, אך אי כיבוד המחאה עדיין נרשם במערכת), ולא יצליחו לפרוע אשראי בזמן. כל המקרים הללו, שהולכים ומתעצמים בתקופה זו, יכתימו את הרקורד של לווים רבים.
הכתם הזה יישאר ויכביד עליהם במשך שנים. גם מי מהם שיצליחו לחזור למסלול, ישובו לעבודה ויעמדו על הרגליים מחדש, יצטרכו לשאת אותו על גבם וכנראה לשלם "תוספת סיכון" המתבטאת בריבית גבוהה יותר. אולי הם גם יתקשו לקבל הלוואות מלכתחילה, בגלל דירוג האשראי הפגוע שלהם.
במציאות החדשה שנוצרה, מערכת כזו מאבדת אולי מיעילותה ואיננה ממלאת את יעדה, שהוא לשפר את מצב הלווים. מן הראוי שבנק ישראל יבחן מחדש את רישום הנתונים השליליים בתקופה הזו על מי שרק בגלל המשבר חסר התקדים לא הצליחו לעמוד בנטל – לווים "טובים" שיוכתמו למשך שנים.
על פי התקנות, כל עוד אין נתון מובהק על כך שלקוח אינו פורע או שלא פרע בעבר התחייבות כספית כלשהי, אפשר לבקש למחוק את המידע מהמאגר. כמו כן, אדם יכול לאסור על מסירת המידע הקיים במערכת המתייחס אליו. אלא שפעולה כזו, שנעשית על ידי הפרט, עלולה לעורר חשדות בקרב הגופים המלווים ולפגוע בו.
נראה אפוא שאין מנוס מהתערבות מערכתית, שתתייחס באופן רשמי בעירבון מוגבל לנתונים השליליים שנרשמים בימים אלה במאגר. אחרי הכול, סביר שהם נגרמו מקשיים שנכפו בתקופה הזו על משקי הבית והעסקים, שעד כה עמדו בהתחייבויותיהם.
האם אפשר לבנות על זה? לא ממש. גם אם ראוי שכך יקרה, בינתיים כדאי להימנע מדיווח שלילי; לדבר עם הבנק, לשתף אותו בבעיות ולנסות להגיע להסדר ולפריסת תשלומים נוחה.
