בעיניים מערביות, הכלכלה הסינית היא סוג של חידה. מצד אחד זוהי כלכלה תחרותית, מפותחת ומצליחה מאוד. מצד שני, היא מנוהלת בידי משטר אוטוריטרי ששולטת בו מפלגה קומוניסטית.
"סין היא לא סתם מענקי העולם מבחינה כלכלית; כשמסתכלים על כוח קנייה לנפש היא הכלכלה מספר אחת, ומבחינת התמ"ג היא השנייה בגודלה בעולם", אומר לנו יאיר אלבין, הנספח המסחרי של ישראל בבייג'ינג.
עד סוף שנות השבעים, הרפובליקה העממית של סין ניהלה את הכלכלה שלה באופן ריכוזי. כמקובל במשטרים קומוניסטיים, המדינה החזיקה בבעלות ממשלתית על חלקים גדולים של הכלכלה. בשנת 1978, המנהיג הסיני דנג שיאופינג הוביל רפורמה עמוקה בכלכלת סין, והגדיר אותה כ"סוציאליזם עם מאפיינים סינים".
זה היה הרגע שבו כלכלת סין החלה לנסוק מעלה. הרפורמות קרו במספר גלים: בשלב הראשון החקלאות הופרטה, הכלכלה המקומית נפתחה להשקעות זרות והממשל הרשה ליזמים פרטיים להקים עסקים. בשלב השני גם התעשייה הופרטה, ועברה לידיהם של יזמים שנדרשו לפעול בתנאים תחרותיים. הוסרו רבות מהמגבלות על השוק, כולל פיקוח מחירים ומדיניות פרוטקציוניסטית שהייתה נפוצה מאוד.
המגזר הפרטי גדל באופן דרמטי, ועמו באה צמיחה חסרת תקדים. מ־1978 ועד 2013 נרשמה בסין צמיחה רצופה ועקבית של כ־9.5 אחוזים בשנה, וגם היום היא מפגינה צמיחה מדהימה של יותר משישה אחוזים בכל שנה. תהליך הפיכתה של סין לענק האסייתי שהיא היום לווה ביציאה מעוני של מאות מיליונים, עלייתן של ערי ענק על חשבון הכפרים המסורתיים, ושינויים גם במבנה המשטר עצמו.
איך אפשר להסביר את האופן שבו משטר אוטוריטרי־קומוניסטי מנהל כלכלת שוק ענפה כל כך?
"ארגון הסחר העולמי, ארה"ב והאיחוד האירופי לא מגדירים את סין ככלכלת שוק", משיב אלבין. "עם זאת, קשה להגיד שהמשטר הסיני מנהל את הכלכלה. בכל מדינה, וגם בישראל, לממשלה יש השפעה רבה על הכלכלה. ישנן החלטות מדיניוּת שמשפיעות על דרך הפעולה של ענפים שלמים, ישנו סבסוד ממשלתי, ישנם ענפים מולאמים או שנמצאים תחת רגולציה כבדה. בסין של היום, הממשלה משתמשת בכלים שלעיל כמו בכל מדינה אחרת, וייתכן שהיא עושה זאת בהיקפים אחרים ממה שאנחנו מכירים. אבל במקביל היא לא רק מאפשרת אלא גם מעודדת יוזמה פרטית, חדשנות ותחרות כמעט בכל ענפי המשק. אפילו בחברות ממשלתיות הנושאים הללו מודגשים. למשל, ישנן ערים בסין שבהן קיימת תחרות בין מפעילים של קווי רכבת תחתית על איכות השירות לנוסע והניקיון".
אז בעצם סין מתנהלת מבחינה כלכלית כמו כל מדינה מערבית?
"התרבות הפוליטית בסין שונה מזו שבישראל, שכן מדובר במדינה שנשלטת על ידי מפלגה אחת. נציגי המפלגה יושבים בהנהלות של חברות גדולות כדי לוודא עמידה בקווי היסוד של המפלגה, אך אין בכך בהכרח מעורבות בתהליכי קבלת ההחלטות העסקיות או בשיקולים כלכליים. השוני בתרבות הפוליטית לא נוגע רק לעולם העסקי, אבל משפיע עליו באופן ישיר. בישראל, למשל, הבעת התנגדות למדיניות של הממשלה היא נפוצה ולגיטימית. בסין כמעט לא תשמעו אדם המבקר באופן גלוי צעדי מדיניות של הממשלה, בטח לא אם הוא לא הושפע מהם באופן ישיר. בכל מדינה יש קווים אדומים שאסור לפרטים או לחברות לעבור עליהם. בסין הקו האדום פשוט משורטט במקום אחר מאשר אצלנו".
אלבין איננו פועל כשליח משרד החוץ בתפקיד דיפלומטי, אלא ככלכלן הפועל מטעם משרד הכלכלה והתעשייה. מטרתו לקדם ייצוא ישראלי לסין ושיתוף פעולה כלכלי בין המדינות. הוא משמש כנספח המסחרי של ישראל בבייג'ינג מאז אוגוסט 2019, ומשרת בסין משנת 2016, אז נשלח לעיר צ'נגדו, בירת מחוז סצ'ואן, כדי לפתוח שם נספחות כלכלית חדשה.
אלבין, נשוי ואב לשתי בנות, למד אמנם סינית באוניברסיטה, אך מגדיר את השליטה שלו בשפה כ"יכולת הישרדות ברחוב ובמרכזי קניות, וגם מעט סמול טוק. הצוותים המצוינים שהיו ושיש לי, שבין עשרות משימותיהם משמשים גם כמתורגמנים, הורידו את הנחיצות בלימוד השפה ולא התמדתי בכך".
איך אומרים לא בסינית
השוק העצום של סין מפתה תעשיינים ואנשי עסקים ישראלים רבים להיכנס לתוכו, אבל בדרכם הם מגלים קשיים גדולים: החל מהמרחק, הפרשי השעות והפרשי השפה, אבל בעיקר התרבות הזרה. מתוך 42 נספחויות כלכליות שישראל מפעילה ברחבי העולם, שש נספחויות נפתחו במהלך השנים ברחבי סין, והן מנסות לסייע ליזמים ישראלים לגשר על הפערים.
איך התרבות הסינית משפיעה על יחסי המסחר ועל הכלכלה?
"הפערים המרכזיים שאני מזהה הם הפער בציפיות בשלבים הראשונים, הישירות הישראליות מול הסבלנות הסינית, ובעיקר המשמעות השונה שניתנת למושגים. כך, גם אם אתה והשותף הסיני שעומד מולך דוברים אנגלית רהוטה, בין השורות יכולים לעבור מסרים שונים לחלוטין. למשל, יצא לי לא פעם לפגוש נציגי חברה ישראלית שהגיעו עד סין בהתבסס על התכתבות במייל שבה נציגי החברה הסינית אמרו שהמוצר שלהם נראה מעניין מאוד ושהיו שמחים לשמוע עוד ולראות הדגמה. לישראלים, שנהנו מאירוח במסעדות יוקרה ובלינה על חשבון המארח במלון חמש כוכבים, היה הרושם שהנה הם כבשו את הלקוח ועומדים לסגור עסקה. אבל מבחינת הצד הסיני מדובר היה בגישוש ראשוני בלבד לקראת קשר עסקי, שלא בטוח כי יבשיל בכלל.
"דוגמה נוספת היא שהסינים לא נוהגים לומר 'לא'. ישראלים, שלרוב אוהבים להעביר מסרים קצרים ולהגיע מהר לעניין, מצפים שאחרי שהם מציגים מוצר ללקוח הוא יאמר להם אם יש על מה לדבר. אבל אצל מרבית הסינים לא תינתן תשובה חד־משמעית, אלא תגובה שהמוצר מעניין ואולי יש על מה לדבר בעתיד. ציפיות כאלה יכולות להוביל להשקעת משאבים רבים מהצד הישראלי, שבטוח שלמוצר שלו יש פוטנציאל רב בשוק הסיני, כאשר ייתכן שהמוצר אינו תואם כלל והצד הסיני בפגישה ניסה לרמוז על כך בתגובתו".
אילו עצות היית נותן למי שמנסה להיכנס לשוק הסיני?
"כל חברה שנכנסת לסין מבינה שמדובר בעולם שפועל על פי חוקים אחרים, אבל לוקח זמן להבנה הזו לחלחל, ולהתאים את אופי הפעילות ואת האסטרטגיה העסקית. לצערי, במספר מקרים לא מבוטל ההבנה מגיעה בשלב מאוחר מדי, לאחר שהחברה השקיעה כבר משאבים רבים בשוק הסיני, שהלכו פשוט לכיוונים הלא נכונים. לעיתים חברות מבינות זאת לאחר שכבר ביצעו התחייבויות שקשה לחזור מהן, למשל התחייבות למפיצים בלעדיים שלא מסוגלים לספק את הסחורה, או לאחר שהעבירו חלק מהידע שלהם למי שחשבו שהוא השותף המושלם עבורם, אבל גילו בדיעבד שזה לא כך.
"חברה ישראלית שמעוניינת להיכנס לראשונה לשוק הסיני, צריכה קודם כול לקבע אצלה את הרעיון שמדובר בהרפתקה שונה מכל פעילות עסקית אחרת שביצעה. באחד המקרים שנתקלתי בו, נציג חברה ישראלית הגיע לפגישה עם חברה שהכיר בכנס בינלאומי בתחום טכנולוגיות מים. אותו אדם העדיף לחסוך כסף על מתורגמן לפגישה, שכן האנשים שהתכתב עימם לתיאום הפגישה שלטו באנגלית. הוא לא ידע שמקבלי ההחלטות בפגישות לא ממש שולטים בשפה האנגלית, ושהם ציפו ממנו להגיע עם מתורגמן. מתוך נימוס הם לא העירו לו על כך בפגישה. הדבר התגלה רק בדיעבד, כשביקש מאיתנו לסייע לו לבדוק איתם מדוע אינם חוזרים להודעותיו, שכן הוא יצא בתחושה שהפגישה הייתה מבטיחה. המקרה הזה לא היה חד פעמי, והוא חזר על עצמו עם שתי חברות נוספות שפנו אלינו בבקשות דומות.
"לאחר שהחברה לקחה בחשבון שסין היא יעד אסטרטגי שידרוש ממנה זמן ומשאבים נוספים, עליה לנקוט משנה זהירות במהלכים שלה. מומלץ להתייעץ עם מומחים לסין או עם חברות מהתחום שהן בעלות ניסיון בשוק הסיני. יש לוודא רישום קניין רוחני וסימן מסחר לפני שמתחילים בפעולות השיווק, להכין חומרים שיווקיים בסינית ולהתכונן לבקר בסין מספר פעמים, שכן בתרבות העסקית הסינית יש חשיבות רבה למפגש בלתי אמצעי. בנוגע לנקודה האחרונה, יכול להיות שהשפעת נגיף הקורונה על תנועת אנשים ברחבי העולם תיצור שינוי, אך הוא עלול לקחת זמן רב ולא בטוח שיתרחש לפני שמשבר הקורונה כבר יישכח".
דבר נהגי המוניות
היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וסין כוננו בשנת 1992, ומאז הסחר בין המדינות מתפתח בקצב של עשרות אחוזים מדי שנה. סין היא יעד הייצוא השלישי בגודלו, לאחר ארה"ב ובריטניה, עם היקף ייצוא של כ 4.7 מיליארד דולר. ישראל מייצאת לסין סחורות בתחומי המיכון והאלקטרוניקה, מוצרי תעשיות כימיות וציוד רפואי ואופטי. בצד הייבוא סין מהווה מקור מרכזי, שני בהיקפו רק לארה"ב, עם היקפי ייבוא של כ־11.4 מיליארד דולר במגוון ענפים ובהם אלקטרוניקה, טקסטיל, צעצועים, ריהוט, מתכות, כימיקלים ושלל מוצרי צריכה.
איך אתה מסביר את היחסים הענפים בין ישראל וסין? אנחנו לא בסך הכול נמלה על גב דרקון?
"מבחינת היקף הסחר, סין היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל, בעוד עבור סין ישראל ממוקמת במקום ה־48. ובכל זאת, ישראל מאוד מעניינת את סין בשל היכולת הטכנולוגית והחדשנות הישראלית. סין מקדישה מאמצים רבים בשני העשורים האחרונים בעידוד חדשנות, וישראל נהנית ממוניטין טוב מאוד בעניין הזה. העניין הזה משתקף בכל הרמות. החל מההנהגה הסינית שייסדה עם ישראל את 'ועידת החדשנות', שבמסגרתה ביקרה ממשלת ישראל בבייג'ינג במרץ 2017; המשך ברמות ממשל נמוכות יותר ובאוניברסיטאות, איגודים וחברות פרטיות ששולחות עשרות אלפי משתתפים בשנה כדי להתרשם וללמוד על החדשנות הישראלית; וכלה בנהגי מוניות שכשהם שומעים שאנחנו מישראל טורחים תמיד לציין ש'היהודים מאוד חכמים'.
"סין מעודדת יוזמה פרטית, חדשנות ותחרות כמעט בכל תחום, אפילו בחברות ממשלתיות. למשל, ישנן ערים בסין שבהן קיימת תחרות בין מפעילים של קווי רכבת על איכות השירות"
"במקביל, היכולות הטכנולוגיות הישראליות המוכחות מעניינות מאוד את סין, שמשקיעה משאבים רבים באימוץ טכנולוגיות מכל רחבי העולם. הקדמה הטכנולוגית בישראל בתחומי התוכנה, החקלאות, הבריאות, הרכב, המים והייצור, מהווה מוקד משיכה לחברות סיניות רבות. ואכן בשנים האחרונות ניתן לראות שיתופי פעולה הולכים ומתרבים בין חברות ישראליות לחברות סיניות, וכל המדדים מציגים מגמת עלייה מתמדת: בסחר, בשירותים ובהשקעות, וכן בתיירות הפרטית והעסקית, שמשתקפת בעלייה במספר הטיסות הישירות בין המדינות.
"מעבר לסיוע הפרטני לחברות ישראליות שפונות אלינו, אנחנו בנספחות הכלכלית משווקים את היכולות המתקדמות הישראליות לקהלים רלוונטיים בסין, ומארגנים בכל שנה עשרות אירועים ומשלחות של גורמים עסקיים לארץ ולסין. אנחנו עומדים בקשר עם מספר לא מבוטל של חברות ענק סיניות שמאוד מתעניינות ללמוד על היכולות הישראליות. כמה שמות שאולי מוכרים יותר לישראלים הם: שיאומי, הייסנס, ברייט־פוד, מידאה, דידי, טנסנט, FAW. וזה רק חלק מהרשימה".
חזרה איטית לשגרה
איך התפשטות נגיף הקורונה השפיעה על הפעילות שלכם?
"סין החלה להיערך לקורונה בסוף דצמבר, כשדיווחה לארגון הבריאות העולמי על המחלה. חופשת ראש השנה הסיני היא ממילא תקופה שבה אנשים חוזרים לבתיהם. היא תוכננה לתאריכים 24־30 בינואר, אך עקב התפשטות הקורונה הוארכה עד 9 בפברואר, שבועיים שעברו בתנאי הסגר ברוב הערים בסין. בסוף השבוע שאחרי החג התחלנו להרגיש שזה לא הולך להיות קצר. בתיאום עם משרד החוץ פינו אותנו לארץ במהלך החג המוארך, בטיסה הישירה לפני האחרונה שיצאה מסין לארץ. לא ידענו כמובן שזה יתפשט ככה ברחבי העולם ויגיע גם לארץ".
עד כמה הכלכלה הסינית נפגעה מהמגפה?
"באופן מסורתי, במהלך חופשת ראש השנה רוב המפעלים התעשייתיים בסין סגורים. זה מנע פגיעה אנושה בכלכלה שלהם, כי לקוחות בסין ומחוצה לה, גם בארץ, קנו מראש מלאים. למרות החג הסיני שמיתן את השפעת הווירוס, מבחינה מקרו־כלכלית סין נפגעה מאוד מהמשבר. בינואר ובפברואר הייתה ירידה של 20 אחוז במכירות הקמעונאיות בהשוואה לשנה שעברה; ירידה של 13.5 אחוזים בייצור התעשייתי; ירידה של כ־25 אחוזים בהשקעות; צניחה של 86 אחוזים במכירות הרכב, והקפאה כמעט מוחלטת של שוק התיירות. עוד אין נתונים רשמיים על מרץ, אבל סקרים מראים צפי להתאוששות משמעותית".
אתה יכול לומר שהם שרדו את המשבר בהצלחה וכבר חוזרים לפעילות כלכלית?
"מבחינת חזרה לשגרה זה מאוד תלוי מקום. יש חשש גדול מגל נוסף של התפרצות. היה גל שני בבייג'ינג ומספר ערים נוספות, שנבע מסינים שחזרו מחו"ל. פותחים לאט לאט, אבל לפעמים גם סוגרים מחדש. יש הגבלות שעדיין בתוקף: הגבולות סגורים לזרים, אזרחים סינים המגיעים מחו"ל מבודדים במתקנים ממשלתיים, יש בידוד לעוברים מעיר לעיר, עדיין עובדים מהבית כשאפשר. אבל בסך הכול הממשל הסיני מדווח על יותר ויותר עסקים ומפעלים שחוזרים לפעילות. בבייג'ינג למשל, 97% מהחברות הגדולות ו־93% ממתחמי העסקים חזרו לפעילות. אפילו בחוביי, הפרובינציה שבה הכול התחיל, מדווח על חזרה לפעילות של כ־90% מהעסקים. כל נמלי הסחורות הימיים פתוחים ועובדים כמעט כרגיל. בנמלי האוויר יש בעיה עקב מיעוט טיסות הנוסעים, שמהווים חלק ניכר מהתעבורה. רוב המחוזות הודיעו על מועדים שבהם הלימודים בבתי הספר ישובו לסדרם, וזאת אינדיקציה מצוינת לחזרה של השוק לשגרה.
"ערכנו סקר פנימי של הנספחות בבייג'ינג מול חברות בענפי החקלאות, הרכב, האנרגיה, הבנייה, ההשקעות, התוכנה והאלקטרוניקה, ובהן חברות מוכרות כשיאומי, FAW, הייסנס ובאידו. רצינו לראות אם אנחנו יכולים לחזור לתת שירות לחברות ישראליות. כמחצית מהחברות ציינו שהן פתוחות להצעות עסקיות מישראל בעת הנוכחית, ואף לקיום פגישות רלוונטיות באמצעים טכנולוגיים".
בימי טרום הקורונה, הנושא שהעסיק ביותר את קברניטי הכלכלה הסינית היה מלחמת הסחר עם ארה"ב. באוגוסט 2018 הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הטלת מכסי מגן על מוצרי טכנולוגיה המיובאים מסין, בהיקף של עד 60 מיליארד דולר. בכך ניתן האות לפתיחתה של מלחמת סחר בין שתי המעצמות.
איך זה נראה מהצד הסיני?
"לפני התפרצות משבר הקורונה, מלחמת הסחר הייתה בהחלט נושא שהעסיק את הממשל הסיני ואת האזרחים. הסינים רואים בהרפתקה הזו יוזמה של הממשל האמריקני שהם נכנסו אליה שלא ברצונם, אבל הם דואגים לעמוד על העקרונות שלהם, בעודם מנסים להחזיר לתלם את יחסי המסחר עם ארה"ב שחשובים לשני הצדדים.
"אני מעדיף שלא לנסות לנבא את העתיד, בטח שלא בתקופת אי־ודאות גדולה כמו זו שאנחנו נמצאים בה. בלי קשר למלחמת הסחר, משבר הקורונה עלול להביא לשינויים מרחיקי לכת בכלכלה העולמית, ביחסי הכוחות ובתמונת הסחר. מלחמת הסחר בין סין לארה"ב נראית כמו סוגיה שולית כרגע, אבל לדעתי היא עוד תחזור לכותרות בעצימות כזו או אחרת, כשהמשבר הנוכחי יעבור והתמונה תתבהר".
