ההיכרות של דוּ וֵוי, שגריר הרפובליקה העממית של סין בישראל, עם נופי המדינה שבה הוא משרת מוגבלת למדי. ולא באשמתו. השגריר החדש הוצב בארץ רק לפני חודשיים, ומיד כשהגיע מסין היה עליו להסתגר לשבועיים של בידוד ביתי. גם לאחר שיצא ממנו, הנסיבות לא אפשרו סיורים ברחבי המדינה. בשגרירות מקפידים, כך הם מדגישים, לעמוד בכל הכללים המקומיים. גם הריאיון עימו נערך בשיחות והתכתבות באמצעות הדואר האלקטרוני.
איך ההרגשה להתחיל תפקיד חדש בבידוד?
"ההצבה שלי התקיימה בזמן יוצא דופן, כאשר סין נלחמה ב־COVID-19. מיד לאחר הגעתי לכאן, ב־15 בפברואר, נכנסתי ל־14 ימי בידוד ביתי. במהלכם לא צעדתי ולו צעד אחד אל מחוץ לבית המגורים שלי, ולא היה לי קשר ישיר עם עמיתיי בשגרירות. אני רוצה לשלוח מסר לכל הישראלים – סין היא מדינה אחראית המצייתת לחוק וראוי לתת בה אמון.
"במהלך 14 הימים הללו קראתי כמה ספרים על ישראל, כמו ספר הזיכרונות של חיים הרצוג, שהיה הנשיא הישראלי הראשון שביקר בסין. לא נפגשתי עם ישראלים רבים עד כה, אבל מהספרים שקראתי למדתי משהו על העם היהודי. הסינים והיהודים סבלו רבות במהלך ההיסטוריה, אבל שני העמים השכילו להתרומם מהקשיים. כך, גם המאבק במגפה יחשל אותנו ויעמיק את הידידות בינינו".
זיכרונות יהודיים
דו, נשוי ואב לבן, כיהן בתפקידו הקודם כשגריר סין באוקראינה. במהלך המאבק הנוכחי בנגיף קורונה, ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שסגרה את השמיים לטיסות מסין. שאלנו את השגריר כיצד הוא מתרשם מהמאבק הישראלי במגפה, ואם יש לה מה ללמוד מהניסיון הסיני.
"ישראל נמצאת במאבק רציני נגד הווירוס. הממשלה הישראלית נקטה אמצעים משמעותיים והשיגה תוצאות חיוביות. אני קורא שרוב הישראלים תומכים בצעדי הממשלה. בנוגע לניסיון, עליי לומר שלמדינות שונות יש תנאים לאומיים שונים, ולכל מדינה הדרך שלה להילחם במחלה. סין עומדת לצידה של ישראל במאבק. לדוגמה, קיימנו כבר שתי שיחות וידאו בין מומחים ישראלים ומומחים סינים. אנחנו גם מקילים על רכש ישראלי ועל העברה של ציוד רפואי מסין לישראל. ערים סיניות, עסקים ואנשים פשוטים מביעים סימפטיה ותורמים ציוד לישראל. לפי הקונסוליה הישראלית בשנגחאי הם קיבלו כבר תרומות של יותר מ־4 מיליון רנמינבי (יואן), שהם כשני מיליון שקלים. כל עוד יש לנו ביטחון זה בזה ונישאר מאוחדים, האנושות תנצח במאבק במחלה".
בימים אלה קשה יותר להיות דיפלומט סיני?
"כמי שמייצג את המדינה שלו, קריירה של כל דיפלומט קשורה באופן הדוק לגורל של מולדתו. סין, באמצעות מאמצים כבירים, הגיעה להישגים מרשימים בפיתוח לאומי. אנשים אומרים שהיום סין קרובה לעמוד במרכז הבמה העולמית, ולכן דיפלומטים סינים ניצבים באור הזרקורים. זו אמנם גאווה, אבל גם אחריות עצומה.
"מה שקורה בסין הוא נושא מדובר בישראל, וכן במדינות רבות נוספות. מגיעות אלינו הרבה הצעות טובות לשיתוף פעולה, וגם חוסר הבנה והאשמות בלתי מבוססות. מן הסתם זה קורה בגלל המרחק, ההבדלים התרבותיים, וגם בשל מידע שגוי שמועבר באופן מכוון בידי גורמים אחרים", הוא אומר בלי לנקוב בשמות, אך מתכוון ככל הנראה לארה"ב ששמה המפורש לא מוזכר במשך הריאיון.
"כדיפלומטים סינים עלינו להתייצב למשימה ולספק תמונה אמיתית של מדינתנו. זהו חלק קריטי מהעבודה שלנו. אני מצפה ליצור קשרי ידידות עם התקשורת הישראלית ועם אנשים מכל תחומי החיים, ולחזק את התמיכה של אנשים נוספים כאן ביחסי ישראל־סין".
"סין עומדת מאחורי זכות הקיום של ישראל, וסבורה שחששותיה הביטחוניים הלגיטימיים צריכים להיענות בכבוד. אנחנו מתנגדים לרטוריקה אנטישמית, ואנחנו נגד כל סנקציות חד־צדדיות"
אילו שיעורים או מסקנות למדה סין מהתמודדותה עם COVID-19? האם ישנו מאמץ למנוע התפרצות של נגיף דומה?
"במהלך התקופה האחרונה נשמעו קולות שונים בנוגע למאבקה של סין. בתחילה, חלקם היו מתנשאים ושמחים לאיד. אחר כך, כשהמחלה התפרצה בעולם, הקולות הפכו ל'סין צריכה להתנצל'. זהו חיפוש אחר שעיר לעזאזל. במהלך ההיסטוריה קרה לא פעם שקבוצה מסוימת של אנשים הואשמה כמי שגורמים למגפות. זה בזוי וראוי לגינוי. המחלה היא אויב של כל המין האנושי, ועל העולם להילחם בה יחד.
"נשיא סין שִׁי ג'ינגפינג אמר שהתגובה לאפידמיה היא מבחן רציני למערכת השלטון שלנו. כעת, תשובתנו למבחן ברורה: במאמצים בלתי נלאים הפסקנו את ההדבקה בתוך סין, והרווחנו זמן בעבור העולם. התגברנו על קשיים כדי לחדש את הייצור ולתמוך באופן פעיל בארצות אחרות. התשובות הללו ייבחנו בידי ההיסטוריה והמדע, לא בידי פוליטיקאים בעלי אינטרסים. מכיוון שמדובר במבחן משמעותי, יש לנו עוד מה ללמוד. אנחנו עושים מאמצים לתקן את הליקויים ואת החוליות החלשות במהירות האפשרית, ולהעמיד מערכת הגנה חזקה למען בריאות הציבור ובטיחותו. בתהליך זה אנו מברכים על עצות מועילות המתקבלות בעולם".
מהן המטרות המרכזיות שלך בתקופת שהותך בישראל?
"עיר הולדתי היא חרבין, בצפון מזרח סין. בראשית המאה העשרים הגיעו אליה מהגרים יהודים רבים (שנמלטו בין היתר מפוגרומים במחוזות הסמוכים ברוסיה. בשיאה מנתה הקהילה בעיר כ־15 אלף נפש; הכ"ח). היהודים הללו הקדישו את חוכמתם ומאמציהם לפיתוח העיר. בתי הכנסת, בתי הספר, הבנקים ובתי המלון שהם בנו נשמרים כיאות גם בחלוף מאה שנה, והבניינים הללו הם חלק בלתי נפרד מזיכרונותיי מהעיר שבה גדלתי.
"לכן אינני מרגיש זרות כלפי המדינה הזאת וכלפי העם היהודי. אפשר לסכם את מטרותיי בשני מונחים: חברות ושיתוף פעולה. הסיפור של חרבין הוא רק פסיק בידידות בת אלף השנים בין שתי אומותינו הגדולות. אני מקווה לחזק את הקשרים הבילטרליים בין ישראל לסין ולהגביר את ההבנה ההדדית בין העמים, במיוחד בקרב הצעירים, כדי שהחברות תוכל להימשך גם בדורות הבאים. אני רוצה גם לקדם שיתוף פעולה בנושאי תרבות, תיירות, חינוך ויזמות, כדי שהשותפות היזמית שנוסדה ב־2017 תעלה לשלב הבא".
דו מתכוון לביקורו של ראש הממשלה נתניהו בסין במרץ 2017 עם משלחת שרים, לציון 25 שנה לכינון היחסים בין המדינות. בין היתר הוא נפגש אז גם עם כמה מראשי חברות הענק הסיניות, ובמסגרת הביקור נחתם הסכם המקל על חברות ישראליות את הכניסה לשוק הסיני.
לא קונים מדינות
באוקטובר האחרון אישר הקבינט המדיני־ביטחוני הקמת מנגנון פיקוח על השקעות זרות בישראל. שמה של סין אמנם לא הוזכר בהחלטה, אולם ההחלטה זכתה לסיקור נרחב בתקשורת הסינית, מתוך הבנה כי המנגנון מכוון בעיקר מול השקעות סיניות ועל רקע לחץ אמריקני שהופעל על ישראל לנהוג כך. מעבר למלחמת הסחר, החשש האמריקני וגם הישראלי הוא מפני אמצעי מעקב וריגול, ומפני שליטה סינית גדולה מדי בתשתיות אסטרטגיות.
האם סין מתעתדת להגביר את השקעותיה בישראל בשנים הקרובות?
"בשנים האחרונות היה 'בום השקעות סיני' בישראל, כולל רכישות ומיזוגים ושותפות במיזמי תשתית. ההשקעה הביאה הטבות משמעותיות לשתי המדינות, ואנחנו מקווים מאוד שהשקעות אלו ימשיכו לצמוח. ההשקעה הכוללת של סין בישראל, בהיקף של כ־8 מיליארד דולר אמריקני עד עכשיו, היא רק 0.4 אחוז מההשקעות הבינלאומיות של סין. זה אומר שיש עוד פוטנציאל גדול, ויש לאן להתפתח".
השגריר החדש מודע לחששות המקומיים בישראל. "שיתוף הפעולה של סין וישראל בנוגע להשקעות מבוסס על כבוד הדדי, איכות ויתרונות הדדיים. 'ווין ווין'. להשקעות מסין אין אג'נדה גיאו־פוליטית, אין קשרים פוליטיים והן לא מהוות שום איום על ביטחונה של ישראל. שמעתי את הטיעון שאומר שסין מתכננת לקנות את ישראל, כי ישראל קטנה מאוד. זה אבסורד נטול בסיס. קחו את סינגפור כדוגמה. זו מדינה קטנה הרבה יותר מישראל, ולסין יש בה הרבה יותר השקעות. האם מישהו שמע שהביטחון, הריבונות או העצמאות של סינגפור נפגעו בדרך כלשהי בשל ההשקעות הללו?
"אני רוצה להבטיח לידידינו הישראלים: אפילו סנטימטר מאדמתה של סין לא נקנה ממדינות אחרות, ולסין אין כוונה לקנות שום מדינה".
מה בנוגע לתיירות? נראה פה גידול בתיירות הסינית, כמובן לאחר שאיום המגפה יחלוף והטיסות ברחבי העולם ישובו לפעול?
"בעזרת מאמץ משותף של הממשלות והעסקים בשתי המדינות, ישראל היא כבר יעד תיירותי פופולרי לתיירים הסינים. ב־2015 הגיעו לישראל פחות מ־50 אלף נוסעים סינים, המספר הזה שילש את עצמו וגדל ל־150 אלף ב־2019. מספר הישראלים הנוסעים לסין נשמר סביב 100 אלף בשנה. בהתחשב במרחק שבין שתי המדינות שלנו ובגודלה של ישראל, זהו הישג מרשים מאוד.
"חילופי תרבות ותיירות מקרבים את הלבבות. כמה חברים ישראלים שביקרו בסין אמרו לי שנדהמו מהפתיחות ומההישגים הכלכליים של סין. בעבור התיירים הסינים, ישראל היא מדינה מגוונת בנופיה ועשירה במוקדי עניין תרבותיים והיסטוריים. אחרי המגפה, נמשיך לעבוד יחד עם ישראל לקדם את ההיכרות בין העמים".
בחודש אוגוסט נפגשו שרי החוץ של סין ואיראן וחתמו על הסכמי שותפות אסטרטגית ארוכי טווח, ובמסגרתם תשקיע סין באיראן ותבנה בה תשתיות־ענק. מבחינת האירנים, הסינים הם קרש קפיצה כלכלי שיסייע להם לעקוף את מהמורת הסנקציות האמריקניות.
האם סין מבינה את החששות הישראליים מפני איראן, ואת הצורך להשית סנקציות על הממשל בטהרן?
"סין עומדת מאחורי זכות הקיום של ישראל, וסבורה שחששותיה הביטחוניים הלגיטימיים צריכים להיענות בכבוד. אנחנו מתנגדים נחרצות לרטוריקה אנטישמית, ואנחנו נגד כל סנקציות חד־צדדיות שמבוססות על חוקים מקומיים", אומר השגריר, ומתכוון לכך שכבר לא מדובר בעיצומים בינלאומיים אלא בכאלה שמוטלים על ידי ארה"ב לבדה. "העמדה של סין ברורה ועקבית. אנחנו מקווים שכל הצדדים המעורבים יוכלו לנהל את חילוקי הדעות שלהם באופן ראוי, וליישם את הסכם הגרעין באופן מקיף ואפקטיבי".
לגבי המזרח התיכון באופן כללי הוא מוסיף: "זהו אזור חשוב מבחינת מדיניות החוץ של סין. אנחנו מקווים שמדינות באזור יוכלו לעצור את העוינות, לבנות אמון ולחיות זו לצד זו בשלום. ההיסטוריה הסוערת באזור היא עדות לכך שביטחון מוחלט לא יכול להיות מושג באמצעות כוח אבסולוטי. השלום בין ישראל למצרים וירדן הניב יתרונות מוחשיים לכל שלוש האומות. זהו תקדים בר־קיימא לבעיות אזוריות. אנחנו מקווים שהמדינות כאן תוכלנה להתעלם מדעות קדומות, ולשאת ולתת למען עתיד משותף של ביטחון ופיתוח".
איך לדעתך תיראה סין בעוד עשרים שנה?
"בתנ"ך, לשלמה המלך נדרשו עשרים שנה לבנות את המקדש ואת הארמון שלו. מעגל של עשרים שנה הוא מחזור של שלמות, שבו אחרי המתנה, מעשים טובים מקבלים תגמול ראוי. בשני העשורים הבאים, סין, ישראל והעולם כולו יחוו שינויים שלא נראו כמותם בעשור החולף. הסופר היהודי־אוסטרי סטפן צווייג כתב על זמן קצר שיש בו עושר של אירועים, הקובעים הכול להמשך. ואכן, אירועים חדשים ובלתי צפויים צצים זה אחר זה. 'ברבורים שחורים' ו'קרנפים אפורים' (סיכונים בעלי סבירות גבוהה להתממשות; הכ"ח), גל של הסגר ברחבי העולם, כמו גם צמצום בפערי העושר ובגירעונות הממשלתיים.
"הפתרון הסיני הוא לפתח את המדינה שלנו ולתרום לכל העולם. כבר ב־2012 קידם הנשיא שי את רעיון 'החלום הסיני', והציב תוכנית של שלושה שלבים למודרניזציה (ב־2012 מונה שי למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית, ב־2013 התמנה לנשיא סין; הכ"ח). בתוך עשרים שנה, סין תהיה קרובה מאוד לחלום הזה. עם תוצר לנפש של מדינה מפותחת באופן בינוני, יותר טכנולוגיות מתקדמות וחיים טובים יותר לאנשים. ומעבר לזה, באמצעות שיתופי פעולה עם ישראל ועם מדינות אחרות, סין תמשיך להיות שותפה טובה לצמיחה גלובלית ולשלום".
אתה סבור שההשפעה הסינית על העולם תלך ותגבר?
"העם היהודי והעם הסיני יצרו שניהם ציוויליזציות מופלאות, המשמשות מקורות חשובים ומוערכים לתרבות המערבית והמזרחית, ותרמו לחוכמה ההיסטורית המסייעת בפתרון של בעיות מודרניות. היום, הבחירה בעימות או בהרמוניה, בהתקדמות או בנסיגה, תלויה במידה רבה בדרך שבה נקבל הבדלים בין תרבויות ונתייחס אליהם. לפני אלפיים שנה, התרבות הסינית קידמה 'הרמוניה ללא אחידות', והדגישה כי 'כל היצורים החיים צומחים יחד בלי להזיק זה לזה או להתערב זה בזה'. אנחנו מקווים שהפילוסופיה הסינית הזאת תוכל להיות משמעותית יותר ברחבי העולם".
עניינים פנימיים
לפני כחצי שנה חשף הניו־יורק טיימס מסמכים המעידים כי לאחר פיגוע דקירה נגד חיילים סינים בשנת 2014, החליט הנשיא שי על מאבק חסר רחמים במיעוט האויגורי בחבל שינג'יאנג, הכולל מעקב צמוד ומחנות ל"חינוך מחדש". אלה הצטרפו לעדויות של בודדים שהצליחו להימלט משם. לפני כשנה פרצו בהונג־קונג מחאות נרחבות בעקבות חוק שיאפשר הסגרה לבייג'ינג. הפגנות הרחוב שככו בשל הקורונה, אך החשש והמחאה מול סין בעינם עומדים. שאלנו את השגריר על הביקורת הרבה כיום בעולם בכל הנוגע למדיניות של סין בהונג־קונג, ולהתמודדותה עם המיעוט האויגורי.
"הדיווחים בתקשורת אינם משקפים בהכרח את האמת", משיב דו. "מצלמות ומקלדות הן אמנם אובייקטיביות, אבל לאנשים המשתמשים בהן יש דרך החשיבה שלהם. בשינג'יאנג אין בעיות אתניות, דתיות או בעיות הנוגעות לזכויות אדם. מה שיש שם הוא טרור ובדלנות, ויש להתמודד עימם. בנקיטת האמצעים המותרים על פי החוק, הכלנו בהצלחה את האלימות והטרור והבטחנו לאנשים מכל הקבוצות האתניות בשינג'יאנג את האפשרות ליהנות מחיים שלווים והרמוניים. מ־2018, אלפי דיפלומטים בכירים מארגונים בינלאומיים ועיתונאים – כולל מהעיתון 'ישראל היום' – ביקרו בשינג'יאנג וראו במו עיניהם את ההישגים המדהימים במיגור הטרור הפנימי והבדלנות.
"בנוגע להונג־קונג, מדובר בפירוש בענייניה הפנימיים של סין. שום ממשלה זרה, ארגון או אדם יחיד אינם רשאים להתערב. מאז נקבעו ב־1997, זכויותיהם וחירויותיהם של תושבי הונג־קונג מוגנות במלואן בחוקים. זו עובדה מוכרת. המדיניות הסינית של התמודדות עם בדלנות, כמו גם העיקרון של 'מדינה אחת, שתי מערכות' – כולן מבוססות היטב. אין צורך לעשות שינוי רק משום שיש כמה דעות מוטות על סין או אישומים שגויים. כל ניסיון להתערב בענייניה הפנימיים של סין, או כל האשמה פוליטית שנועדה להבאשת ריחה של סין, נידונים לכישלון. וכמו שאומרת האימרה הסינית, 'לראות זה להאמין'. אני מאמין שסיור בסין הוא הדרך הטובה ביותר להבנה אמיתית של המתרחש בה".
