ויהי ערב ויהי בוקר, יום שני: עדיין אין ממשלת אחדות. שיחת הטלפון מטעמו של נתניהו לגנץ הבוקר הייתה אות שנראה כמבשר טובות. המסר היה שיש הסכמות על ההבנות שהושגו במהלך הלילה בין צוותי המו"מ. גנץ מבחינתו הגיע למטרת "סגירת קצוות" וחתימה. אך שעתיים אחר כך יצא אל הכנסת בלי הסכם ובלי הבנות. הפיצוץ הפעם היה על הוועדה למינוי שופטים, אבל הפער גדול יותר: לנתניהו אין נכונות לשלם ביוקר על הסכם שהוא יכול להשיג בזול.
גנץ הגיע אל הכנסת בבוקר ונתן אור ירוק ל-170 חוקים שהונחו על שולחן הכנסת, בהם החוקים הפרסונליים נגד נתניהו. הצעד הבא כדי להשלים את האיום הוא שהוועדה בראשות ניסנקורן תיתן לחוקים פטור והם יעלו להצבעה בקריאה טרומית. אך כאן מתברר בינתיים שכחול לבן עדיין לא מוכנים לשבור את הכלים. ובנוסף, הודיעו בינתיים גם חברי כנסת מהשמאל כי לא ישתפו פעולה עם החקיקה נגד נתניהו רק כדי לשמש תפאורה למו"מ המתמשך עם הליכוד.
במפלגתו של נתניהו לא התמהמהו זמן רב ומיהרו להודיע נוכח האיומים של גנץ ועל גנץ, כי המשא ומתן עדיין נמשך וכך הותירו את אקדחו של גנץ ריק מכדורים. אם אין לגנץ רוב כדי לאיים בחקיקה נגד נתניהו, אין לנתניהו סיבה למהר לחתום איתו על הסכם. וכך הגענו חזרה מהאיומים של גנץ ללוח הזמנים הנוח של נתניהו שמשתרע לכל אורך 21 הימים שנותרו לכנסת ה-23 (בפועל כשבועיים).
עכשיו כשהכדור במגרש שלו ימשיך נתניהו את המשא ומתן עם גנץ ואולי ימשיך לנסות ולהביא את האוזר והנדל במחיר מופחת. בסביבתו של נתניהו ממשיכים להדגיש כי הוא רוצה בממשלת אחדות, אך השאלה היא התנאים. מבחינתו הוא לא היה חותם על תאריך התפוגה של כהונתו כראש ממשלה, אך לא ברור איך גנץ יסכים לפשרה שם. בכל מקרה, כעת בכחול לבן לא יידרשו להתפשר רק על הוועדה למינוי שופטים אלא על דברים נוספים, ואם לא יושגו ההסכמות- ישראל צועדת במלוא העז לעבר בחירות מספר ארבע.
