ועדת חוץ וביטחון של הכנסת דנה היום בהצעת חוק סמכויות ואכיפה – נתוני תקשורת, לאחר שזו עברה בקריאה ראשונה. הצעת החוק עוסקת בהוראת שעה שמסמיכה את המשטרה לקבל באופן מדגמי נתוני מיקום של חייבים בבידוד, ללא צו בית משפט, כך שישמשו לפיקוח על קיום חובת הבידוד.
בתום שלושה ימי דיון, דרשו חברי הוועדה והעומד בראשה, ח"כ גבי אשכנזי, לבצע שינויים רבים בהצעת החוק, היות והיא פוגעת באופן קשה בזכות לפרטיות. השינויים כוללים הגבלת האיכון הטלפוני לחולים מאומתים בלבד ששוהים בבידוד ביתי ולא על כלל החייבים בידוד. כמו כן מוצע כי החוק יהיה בתוקף ל-45 ימים בלבד, עם אפשרות הארכה לכדי 90 ימים בהתאם לבקשת הממשלה. בנוסף, דורשת הוועדה כי המידע ייגרס בתוך שלושה ימים.
על פי נתוני המשטרה, עד היום בוצעו 7,228 איכונים לחייבים בידוד, ורק כ-4% מהם נחשדו בהפרת בידוד. 271 קנסות חולקו בסך הכל.
בדיון שנערך היום בוועדת חוץ וביטחון, עלה כי חברי הוועדה מתרשמים שכבר לא מדובר במצב שניתן להגדירו כ"מצב חירום", מכיוון שיש שליטה על התפשטות המגפה. בעקבות כך, חברי הוועדה מביעים חוסר נוחות מהצעת החוק וטוענים כי על הממשלה ומשרד הבריאות לשקול למשוך את ההצעה. חבר הוועדה ח"כ אלעזר שטרן אמר כי למרות שהצביע בעד החוק בקריאה ראשונה, כעת לאחר ששמע המומחים הרבים הוא סבור כי כבר אין צורך בהפעלת כלי האיכון.
התרשמות חברי הוועדה נובעת מדבריהם של מומחים בישראל, בהם גם המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הפרופסור איתמר גרוטו, שטוענים כי מדינת ישראל רחוקה מאד מתרחיש האימים. פרופסור חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי הציבור בישראל, הציג היום את עמדת מומחי הציבור: הצעדים שהממשלה מבקשת על מנת לאשרר את איכוני המשטרה לא יכולים לצמצם את ההדבקה בישראל. לדבריו, הסיכון שפרט אחד ידביק פרט אחר לא מצדיק את השימוש, כפי שלא עושים זאת במקרים של הידבקות במחלות אחרות כמו שחפת וצהבת. בנוסף טען כי יש יותר ויותר מחקרים שמראים ששרשראות ההדבקה הן דווקא על ידי נשאים א-סימפטומטיים.
בדיון השתתף גם מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב שטען כי מדיניות החזרה לשגרה והעובדה כי יותר אנשים מסתובבים בחופשיות מולידה את הצורך להקפיד על חייבי הבידוד. בר סימן טוב התנגד לדעה הרווחת בקרב חברי הוועדה כי לא מדובר במצב חירום וטען כי על פי ארגון הבריאות הבינלאומי, השיא עוד לפנינו ואין לדעת האם אנו עומדים לפני התפרצות חדשה או לאו.
בשלב זה התפתח דיון קולני בין המשתתפים: כאשר נשאל על ידי חברי הוועדה, בהם חברת הכנסת איילת שקד וחבר הכנסת אוסמה סעדי, כמה חולי קורונה נתפסו כמפרי בידוד על ידי כלי האיכון שבידי המשטרה, טען בר סימן טוב כי על פי המידע שלהם מדובר על 15% מבין המבודדים. כשהתבקש להתייחס באופן פרטני לכמות החולים מביניהם, התחמק מנכ"ל משרד הבריאות מלהשיב כי אין בידיו את הנתון:
בר סימן טוב: "נתפסו 15% מבודדים"
ח"כ אבידר: "אתה יכול להגיד פשוט שאין לך תשובה"
ח"כ סעדי: "אתה אומר למעשה שאין פילוח בין חולים לבין מבודדים"
בר סימן טוב: "למשטרה יש את הנתונים שאתם מבקשים. אנחנו יודעים שכ-15% מהבודדים נתפסו"
ח"כ אבידר: "איך המשטרה יודעת את הנתונים ומי שמעביר להם לא יודע אותם?"
ח"כ שקד: "בלי הנתון הזה לא נוכל לאשר את החוק"
בהמשך, הגיע הנתון מראש אגף מבצעים של המשטרה, ניצב אמנון אלקלעי, שסימן את מספר החולים שנתפסו כמפרי בידוד: שלושה בלבד.
יו"ר הוועדה אשכנזי העלה הצעה חלופית לשימוש באיכון הטלפוני שתמנע את הפגיעה בפרטיות האזרחים. על פי הצעתו, יש להצמיד לכל תחנת משטרה כמה סטודנטים או חיילים, שיבצעו בכל יום מספר ביקורי בית אצל חייבי הבידוד. במידה שיתעורר חשד כי מישהו מהם הפר את הבידוד, יזעיקו שוטרים למקום.
ראש אשכול סמכויות שלטוניות במשרד המשפטים, עו"ד גבי פיסמן, טענה לקשיים משפטיים בהצבת חיילים או סטודנטים בעבודה מן הסוג הזה.
לאורך כל הדיון טענו חברי הוועדה כי הנתונים שמוצגים להם על ידי נציגי משרד הבריאות, המשטרה ומשרד המשפטים אינם מצדיקים את השימוש בכלי האיכון, שלדבריהם פוגע קשות במשטר הדמוקרטי של ישראל.
בעקבות הדיונים והסתייגויות חברי הועדה, הודיע היו"ר אשכנזי כי שר המשפטים אמיר אוחנה פנה אליו נוכח הבעיות והפערים שעלו בדיונים וכי החוק יוקפא לעת עתה. הדיונים בוועדה יימשיכו, אך הלילה בחצות יופסקו לחלוטין האיכונים הטלפוניים על ידי המשטרה.
