הממשלה שבדרך הוגדרה על ידי כל הצדדים כממשלת חירום לטיפול בקורונה, אך בפועל יותר ויותר סימנים מנבאים ממשלת שיתוק לאומית. ההסכמים שיוצרים וטו הדדי על כל מהלך, ההחלטה שלא להחליט כלום במשך חצי שנה עד ליצירת קווי היסוד של הממשלה לטווח הארוך, וכמובן החשש התמידי מבג"ץ. ריכזנו כאן חמש נקודות מרכזיות מההסכם שישפיעו על הממשלה שבדרך בכל צעד ושעל.
1. מינוי בכירים וחקיקה: בחצי השנה הראשונה לממשלה הוסכם בין כחול לבן לליכוד כי לא ימונו בכירים (למעט מנכ"לי משרדים) ולא תקודם חקיקה שאינה קשורה לטיפול במגפת הקורונה. כלומר ממלא מקום המפכ"ל ימשיך בתפקידו וכן ממלא מקום פרקליט המדינה. לאחר התקופה הזו, כל מינוי יידרש להיעשות בהסכמה של גנץ ונתניהו. כל מינוי שאחד יאשר והשני יתנגד לו, ייפול. צפויות לא מעט התנגשויות בזירה הזו, בטח בכל הקשור למינוי פרקליט המדינה.
2. גם בחקיקה צפויה לממשלה הזו לא מעט מהמורות בדרך. צריך לזכור, גם בקואליציה הקודמת, שהייתה קוהרנטית יחסית, היו לא מעט משברים סביב נושאי דת ומדינה. אז מה יהיה כעת כשכל הקצוות יושבים יחד? ההסדר שיצרו המפלגות הגדולות קובע כי בוועדת שרים לחקיקה יעלו רק חוקים בהסכמה. כמו כן, בישיבת הנהלת קואליציה שבה מחליטים על סדר היום של הכנסת, ליו"ר ההנהלה ולממלא מקומו מהמפלגה השנייה יש יכולת וטו הדדית. כל חוק במחלוקת יכול לעלות עד לנתניהו וגנץ עצמם, והשניים יידרשו לפתור את הפלונטר.
3. בחזרה לדיונים על קווי היסוד של הממשלה. הדרך של כחול לבן וגוש הימין להגיע להסכמות על נושאי דת ומדינה בהגדרת הממשלה העתידית רצופה מהמורות. כזכור היה זה גנץ שהבטיח ממשלה חילונית ואילו נתניהו עצמו נתן עד עכשיו יד חופשית לדרישות החרדים. אלו ואלו יידרשו לפשרות קשות, ובמפלגות החרדיות כבר מתכוננים למלחמה על הבעיות שיצופו: הרבנות הראשית, נישואים וגירושים בישראל, מעמד השבת, תחבורה ציבורית בשבת ועוד ועוד. דחיית הגדרת קווי היסוד בחצי שנה נועדה לאפשר הקמת ממשלה כרגע, השאלה אם תוכל להאריך ימים תלויה בהרבה רצון טוב של החרדים.
4. בג"ץ: התנגשויות הממשלה שבדרך מול בג"ץ צפויות להיות אבן נגף רצינית בפני היכולת של כחול לבן והליכוד לשתף פעולה. על פי ההסכם, אם בגץ" יתערב ויקבע שנתניהו לא יכול להרכיב ממשלה, כבר אז יפזרו הצדדים את הכנסת וייערכו בחירות. אם התערבות בג"ץ תגיע עוד מוקדם יותר, כבר בשבועיים הקרובים, בעקבות עתירות נגד החקיקה המלווה את הקמת הממשלה – גם אז נתניהו יכול להכריע על בחירות, וכן הלאה. בכחול לבן הבהירו לליכוד כי לא יתנו יד למלחמה בבג"ץ במהלך הכהונה ויישמעו לתכתיבי השופטים, מה שעשוי לגרור שוב התנגשויות בין הצדדים. מה שכן, ראוי לזכור שבאירוע אחד כבר יישר נתניהו קו עם בג"ץ וכחול לבן, כאשר הסכים לכך שאדלשטיין לא יחזור לתפקידו כיו"ר כנסת לאחר שסירב להשמע לפסיקת השופטים בעניינו.
5. ונקודה אחרונה מאוד מוזרה בהסכם. כל ראש ממשלה בעצם מוגדר כחצי. נסביר: ראש הממשלה נתניהו לא יוכל לפטר את שרי כחול לבן ולהיפך. אם שר מגוש הימין לא יוכל להשתתף בישיבת ממשלה בהצבעה, יידרש שר מכחול לבן להתקזז איתו. קביעת סדר היום של הממשלה יהיה רק בהסכמה של נתניהו וגנץ יחד. שניהם יידרשו להיחשף לכל החומר המודיעיני, כל הזמן. ואם נסכם: הממשלה תעבוד כך שכל ראש ממשלה יפעל עם יד אחת קשורה לאחור, כשהוא תלוי באופן מלא בשותפו לרוטציה.
