דאגה לגורלו של מיזם ה"העתקה" של בית הכנסת העתיק בתל בית־שמש, אתר ארכיאולוגי מהחשובים ביותר בארץ ישראל.
הממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו באתר משתרעים על שטח נרחב וגם על תקופות רבות, שהעיקרית בהן היא תקופת המקרא. חלק מהממצאים נדירים למדי, ואחד מהם הוא בית כנסת בנוי איתן, מאבנים מסותתות היטב, המתוארך לימי הבית השני.
השבוע החלו עבודות הפירוק של בית הכנסת, לקראת העתקתו למקום אחר כדי לפנות את השטח לכביש 38, המתוכנן להיסלל באזור.
חפירות ההצלה החלו מלכתחילה בעקבות אישור תוכנית הסלילה. במהלך החפירות חשפה רשות העתיקות ממזרח לתל שרידים מימי בית ראשון, המשתרעים על פני שטח גדול. כדי שהממצאים ייפגעו כמה שפחות הוסט תוואי הכביש מזרחה, בתיאום עם חברת נתיבי ישראל ובעקבות מאבק אזרחי משותף שניהלו בית ספר שדה כפר־עציון וקבוצת "אבירי התל", תושבי בית־שמש.
ואולם, במהלך החפירות בתוואי החדש הופתעו אנשי רשות העתיקות לגלות שרידים נוספים – הפעם של כפר יהודי מימי בית שני. הפתעה גדולה עוד יותר הייתה חשיפתו של מבנה עשוי אבני גזית מסותתות, יוצא דופן לעומת כל המבנים שסביבו. הארכיאולוגים הממונים מטעם "מכון ישראלי לארכיאולוגיה" באוניברסיטת תל־אביב שיערו תחילה שזו כנסייה, אך עד מהרה התברר להם שזהו דווקא בית כנסת.
רק עשרה בתי כנסת עתיקים שהתגלו בישראל מתוארכים לימי הבית השני, ורובם שוכנים באזור שפלת יהודה. "מבני ציבור ביישובים בימי בית שני הם עניין די חמקמק, היות שאנו מדברים על תקופה שקיים בה בית מקדש, ובו מתקיים הפולחן", מסביר ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות. "בכל זאת מתחיל להתפתח בקהילות היהודיות, כנראה מימי החשמונאים, מוסד חדש המוגדר כמבנה התכנסות. לכן התחושה הייתה שמה שנחשף בבית־שמש הוא בית כנסת".
בועז גרוס, ראש משלחת חפירות ההצלה בתל מטעם מכון ישראלי לארכיאולוגיה, סובר כי המבנה איננו חשמונאי אלא ככל הנראה מהתקופה ההרודיאנית. הכפר שסביבו, הוא מאמין, ננטש בימי מרד בר־כוכבא. לדבריו, מקוואות טהרה שנמצאו סמוך למבנה, וכן ספסל שזוהה בתוכו, מאשרים את ההנחה שזהו בית כנסת.
מאחר שהתוכנית לסלילת הכביש אושרה כבר, ביטול התוכנית אינו אפשרי. כל שנותר לאנשי המשלחת ולרשות העתיקות הוא להציל את המבנה שנחשף, שחשיבותו רבה. הפתרון שנהגה, גם אם איננו מושלם, הוא העתקת המבנה למקום אחר. השבוע החלו עבודות הפירוק, ולאחר שתושלם סלילת הכביש אמור המבנה המפורק לעבור שחזור, ולהיבנות מחדש.
אך עבודות הפירוק מעוררות חשש בקרב המעורבים. עמיחי נועם מבית ספר שדה כפר־עציון חושש כי על אף הבטחות התקציב לטובת מיזם ההעתקה, המשבר הכלכלי יביא לכך שהעתקת המבנה לא תושלם. מנגד, ד"ר ברוך מבטיח כי ההשפעות הכלכליות של משבר הקורונה לא יפגעו במיזם, משום שהתקציב אושר והכסף "כבר קיים". לדידו, הסכנה הגדולה יותר היא שאתר המפתח הזה, שהמדינה כבר השקיעה בו כמה עשרות מיליוני שקלים, יוזנח משום שאין מי שמוכן לקבלו מידי החוקרים ולנהלו בעתיד: האתר לא הוכרז כגן לאומי, ולכן רשות הטבע והגנים אינה יכולה לקחת אותו תחת חסותה.
משלחת החוקרים פנתה לרשות העתיקות בבקשה לפרק את המבנה סמוך יותר לתחילת העבודות על הכביש, מכיוון שלעיתים קרובות יש פער בין תכנון מיזם לביצועו, ובפער הזה "הרבה יכול להשתנות". ד"ר ברוך מסביר כי לאחר פירוק המבנה נמשכות עבודות החפירה תחתיו, כך שמתוכננים עוד שבועות רבים של חפירה ומחקר בשטח.
