עמותת השמאל עדאלה עתרה לפני שבועיים לבג"ץ בדרישה שהמדינה תפעל לחבר לאינטרנט תלמידים בני הפזורה הבדואית, שמתגוררים ב־37 "כפרים בלתי מוכרים", לצורך למידה מרחוק בתקופת הקורונה.
עוד דורשת העמותה כי המדינה תפעל גם לחיבורם לרשת של תלמידים המתגוררים בכפרים מוכרים שנמצאים עדיין בהליכי תכנון. זאת תוך אספקת מחשב ביתי לכל תלמיד, בין שהוא מתגורר בכפר מוכר ובין שלא.
בפזורה מתגוררים כ־20 אלף תלמידים, שבימים כתיקונם לומדים במוסדות החינוך ביישובי הקבע ובערים הבדואיות בנגב. בעתירה טוענת עדאלה כי 80 אחוזים ממשקי הבית היהודיים בישראל מחוברים לאינטרנט ביתי, אך רק מחצית ממשקי הבית הערביים מחוברים למרשתת.
תנועת רגבים, שביקשה להצטרף לעתירה כידידת בית המשפט, מציעה מנגד לחלק טלפונים חכמים לתלמידים מעוטי יכולת המתגוררים בפזורה הבדואית, כדי שיוכלו להתחבר למערכת הלמידה מרחוק שהקים משרד החינוך לימי הקורונה. אנשי רגבים מסכימים שלכלל הילדים בישראל מגיעה הזדמנות דומה ליהנות משירותי הלמידה מרחוק, אך חוששים כי העתירה מבקשת לשפר את תשתיות החשמל והתקשורת תחת "משבר הקורונה", וכך למנף את מצוקת החינוך של הילדים והנוער בפזורה.
"אנו מצטרפים לדרישה המוצדקת לצמצום הפער הדיגיטלי בקרב כל שכבות האוכלוסייה בישראל", מדגיש עו"ד בועז ארזי מהתנועה, "אך הנתונים שמציג ארגון עדאלה נועדו ליצור מצג שווא של היעדר תשתיות מתאימות או נגישות מתאימה, כדי ליצור אמפתיה מזויפת כלפי הבדואים ולשם קידום הסדרה של אלפי מקבצים בלתי חוקיים".
לטענת רגבים, המשמעות אינה קידום תשתיות ב־37 יישובים, אלא בכ־2,000 נקודות התיישבות שונות, המשתרעות על פני כ־600 אלף דונם – כשטחן של תל־אביב, ירושלים, חיפה ובאר־שבע גם יחד. יצירת תשתיות ליישובים אלו, ולעשרה יישובים מוכרים כבר שמצויים בהליכי הסדרה, תביא לטענת רגבים להכרה דה־פקטו של המדינה ביישובים אלו, ועלולה לבטל החלטות ממשלה למעברם ליישובי קבע.
"יש מקום לשיפור הנגישות לרשת האינטרנט ולקבלת שירותי התקשוב מהמדינה", מודה ארזי, "ולא רק בסוגיית משבר הקורונה. אך יש להקפיד לוודא שהפתרונות אינם כוללים אלמנטים של קיבוע האוכלוסייה למקומה, ומתן היתר שבשתיקה להמשך הבנייה הבלתי חוקית וההשתלטות על הקרקע הציבורית". החשש של רגבים הוא שהיענות לבקשת עדאלה תביא לגניזת כל תוכנית לפינוי השטחים בפזורה.
בתנועה גם חולקים על נתוני עדאלה באשר לפער הדיגיטלי בין המגזרים, ומתבססים בכך על מחקרה המקיף של ד"ר אסמא נ' גנאים, מומחית בתחום היבטי הדיגיטציה בחברה הערבית בישראל, שלפיו הפער הדיגיטלי מצומצם ביותר. מחקרה של גנאים קבע כי 93 אחוזים מהצעירים במגזר הערבי הם בעלי גישה לאינטרנט, 97 אחוזים הם בעלי טלפונים ניידים חכמים, ול־80 אחוזים יש נגישות למחשב ביתי המחובר לאינטרנט. גנאים אף קובעת כי שיעור המחזיקים במחשבים ניידים בדרום, ולצורכי למידה בפרט, הוא הגבוה ביותר במגזר הערבי.
