הצעת החוק לתיקון חוק יסוד הממשלה שנדונה אתמול (א') בוועדה המיוחדת להכנתה שלוש קריאות, ספגה לא מעט ביקורות משפטיות. חברי הוועדה מהאופוזיציה זעמו על הייעוץ המשפטי של הכנסת שטרם הגיש את חוות דעתו על הצעת החוק השנויה במחלוקת. חברי האופוזיציה השתלחו גם במי שהיו עד לא מזמן חבריהם למפלגה, חברי הכנסת של כחול לבן ובראשם אחד ממנסחי החוק, ח"כ אבי ניסנקורן, וטענו נגד החוק עצמו ונגד המהירות שבה מבקשים להעביר בכנסת חוק יסוד.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי השתתף בדיון ואמר: "מטבע הדברים, כאשר מתקנים חוק יסוד, שינוי משמעותי, בד"כ הדברים מובאים בהצעת חוק ממשלתית. מכיוון שכאן מדובר בהצעת חוק פרטית, בשלב הזה, אנחנו כייעוץ המשפטי לממשלה, לא נידרש כרגע לפרטיי הדברים, אלא במהלך הדיונים ככל שנידרש לכך בדיונים על סעיפי ההצעה".
שני עניינים מרכזיים אליהם נדרשו משתתפי הוועדה הצביעו על שינויים משמעותיים שנועדו לכאורה, למנוע את התערבותו של בג"צ ולכל הפחות להקשות על שופטיו לפסול את החוק: העלאת ההצעה כשינוי קבוע בחוק ולא כהוראת שעה, ושריון החוק ברוב של 75 חברי כנסת.
"אנחנו לא מתייחסים אם הצעת החוק כן אפשרית, או לא אפשרית, זה דבר שנתון לפתחכם ככנסת", הוסיף נזרי. "תיקון חוק יסוד בהוראת שעה הוא דבר לא רצוי וגם בג"ץ מתייחס לכך. אך בסיטואציה הזו, בסופו של יום, עדיף שהדבר יבוא בהוראת שעה. ברור שהסיטואציה נובעת מכך שאנחנו אחרי מערכת בחירות שלישית ללא הכרעה ברורה של הבוחר".
לדידו של נזרי, במקרה הזה בו מבקשים לזרז את הליכי החקיקה, דווקא עדיף לחוקק את החוק כהוראת שעה, בגלל הזמן הקצר שעומד לרשות המחוקקים. אם זו תהיה חקיקה קבועה ישנו סיכוי גבוה לכך שבג"ץ יקבע שהדיון לא היה ממצה מספיק.
למעשה המשנה ליועמ"ש סבור כי אם כבר מוגשת הצעת החוק הזו המעגנת סעיפים מההסכם הקואליציוני ומובילה לשינויים משמעותיים בחוק יסוד הממשלה, יש לעשות זאת כהוראת שעה בלבד בהתייחס למצב אליו נקלעו אזרחי ישראל: שתי מערכות בחירות לא הכריעו את הקמת הממשלה, והשלישית מתאפשרת רק בנסיבות ההסכם הקואליציוני המורכב ויוצא הדופן. לכאורה, מארג חוקי היסוד של מדינת ישראל לא נותן מענה למצב החברתי אליו נקלענו, אליו נוסף משבר הקורונה.
על כן, ניתן לייצר מעין מנגנון חילופי בחוק יסוד הממשלה ואם כבר עושים זאת- אז כהוראת שעה בלבד.
אלא שדווקא הצגת החוק כהוראת שעה עלולה לאפשר לבג"ץ לפסול אותו ביתר קלות. בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ מעולם לא פסל חוק יסוד. לעומת זאת, הרכב של שבעה שופטי בג"ץ פסל בשנת 2017 את חוק יסוד משק המדינה, שאפשר לכנסת לאשר תקציב דו שנתי וחוקק בכנסת בהוראת שעה. כינונו של תקציב דו-שנתי, על דרך הוראת שעה בחוק יסוד נעשה חמש פעמים. "תיקון חוק מסוג זה באמצעות הוראת שעה עולה כדי שימוש לרעה בחקיקת יסוד" קבע אז ההרכב.
מנסחי החוק משני צידי המשא ומתן בוודאי היו ערים לאפשרות פסילת החוק בהוראת שעה ועל כן ביקשו להציע כי השינויים בחוק ייעשו באופן קבוע ולא כהוראת שעה, ובכך ליצור מעין מנגנון הגנה מפני בג"ץ, שיקול המתאים לסוג דמוקרטיה מתגוננת.
למרבה ההפתעה, מי שהצטרפה לעמדתו של נזרי הייתה ח"כ שקד מסיעת ימינה שאמרה: "לא עושים שינוי משטרי בשבוע. אם זה מחויב המציאות בגלל אילוצים פוליטיים, אז זה חייב להיות בהוראת שעה ולא בחוק קבוע".
פסילת החוק על ידי בג"ץ תשליך למעשה על ההסכם הקואליציוני ועלולה לעקר אותו מכל תוכן. הצעת החוק כהוראת שעה מאפשרת לבג"ץ לפסול אותו בצורה נוחה יותר מאשר פסילת חוק יסוד באופן תקדימי.
בנוסף, יצאה שקד כמו יתר חברי הוועדה נגד שריון החוק המוצע ברוב של 75 חברי כנסת. סעיף זה למעשה חורג מתחומה של הכנסת. שריון חוק, שלא בהוראת שעה, ברוב של 75 מגביל כל תיקון עתידי לחוק, של כל כנסת עתידית ברוב זה.
