בית המשפט הגבוה לצדק קבע בסוף השבוע כי קיצוץ שכר המסתננים בהתאם ל"חוק הפיקדון" אינו חוקתי וציווה להשיב לעובדים הזרים את כספם. החוק חייב מעבידים של מבקשי מקלט להפריש מדי חודש חמישית משכרם לקרן פיקדון ייעודית במטרה לגרום להם לעזוב את ישראל. הוא נחשב למכשיר היעיל ביותר להקטנת ממדי ההסתננות ארצה. ואולם, שישה משבעת השופטים בהרכב קבעו שאינו חוקתי ויש לבטלו: הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית וג'ורג' קרא.
לפי החוק שנפסל, מבקש המקלט היה יכול לפדות את הכסף שבקרן הפיקדון רק אם יעזוב את ישראל. האגודה לזכויות האזרח, עמותות שמאל אחדות וכן שבעה מבקשי מקלט מאפריקה עתרו נגדו. הם טענו כי החוק פוגע בשכרם הנמוך ממילא של מבקשי המקלט, ומונע מהם את האפשרות להתקיים בכבוד.
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, קבעה בפסק הדין כי "שימוש בתמריצים כלכליים הוא אמצעי לגיטימי למימוש מדיניות הגירה, אולם האמצעי שנבחר בענייננו – שלילת חמישית משכר העובד עד עזיבתו את ישראל – פוגע פגיעה ברורה, מוחשית ומשמעותית בזכות לקניין של העובד המסתנן, בעוד התועלת הנובעת ממנו מוגבלת בהיקפה".
נוסח החלטת בג"ץ, שגרר תגובה זועמת של ארגוני תושבים בדרום תל־אביב ושל בכירי ימין, מכיל קריאת תיגר של שופט המיעוט נעם סולברג על ששת מחזיקי דעת הרוב. בלשון משפטית מאופקת אך נוקבת הצביע סולברג על העובדה שזו כבר הפעם הרביעית שבג"ץ מבטל חקיקת כנסת הנוגעת לטיפול בבעיית ההסתננות.
"המחוקק הפנים את הביקורת של בית המשפט, טיכס, תיקן ותיכן, וקבע הסדר חדש", כתב סולברג בדעת המיעוט, "ואולם, אף לגבי הסדר זה מצא בית המשפט כי ההסדר איננו חוקתי… הנה כי כן, פעם, פעמיים ושלוש הורה בית משפט זה על ביטולו של הסדר חקיקתי בסוגיה הנדונה, ואנו עתה בפעם הרביעית. עלינו לשמור את נפשנו מן ההרגל, כי הרגל הופך לטבע".
סולברג חלק גם על קביעת הנשיאה חיות ששיעור ההפקדה הגבוה "הניטל" משכרו של העובד איננו מידתי. הוא כתב: "מהו קו פרשת המים לאיזון הראוי? 13%? 8%? כיצד נדע? זהו 'פרדוקס הערֵמה'. כמה גרגרים צריכים להיות בערֵמה כדי שתחשב ערֵמה. כשבעניין 'כמותי' עסקינן, עלינו לסייג את מרחב התמרון הנתון לבית המשפט, מחשש לטעות משפטית. קביעת האופן המדויק שבו עשויה להתגשם תכלית החוק מערבת לעיתים קרובות שיקולים מקצועיים שאינם בגדר מומחיותו של בית המשפט. עלינו להיזהר; אנו עלולים לטעות".
באשר לתועלת מהחוק כתבה חיות כי הנתונים המספריים שהציגה המדינה בדבר היקף עזיבת מבקשי המקלט בשל החוק "אינם חד־משמעיים ואפשר לפרשם בדרכים שונות". חיות הוסיפה: "אני סבורה כי לא ניתן להצביע על תועלת מובהקת של הסדר הפיקדון ככל שהדבר נוגע לתכלית זו…
"לא נעלמה מעיניי הטענה שבכל רגע נתון יש באפשרותו של המסתנן להחליט כי הוא עוזב את הארץ ואז יקבל לידיו את הכספים (בכפוף לכך שהם אכן הופקדו לפיקדון על ידי מעסיקו). אולם, בכך אין כדי להפחית מהפגיעה שנגרמה למסתנן בעת שהותו בארץ".
בימים אלה מתנהלים דיונים במשרדי הממשלה אם לאפשר למבקשי המקלט למשוך חלק מכספי הפיקדון שלהם בשל משבר הקורונה, ואם לחייבם להחזיר את הכסף לאחר מכן. תזכיר חוק הוגש בנושא, אך טרם התגבשו הסכמות.
