הסיעות השונות הגישו היום (ג') תשובות לעתירות נגד ההסכם הקואליציוני ונגד הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ראש הממשלה נתניהו, נגדו הוגשו שלושה כתבי אישום.
מעיון בתשובות הליכוד וכחול לבן עולה, כי הן מבקשות להגן על ראש הממשלה על סמך שלוש טענות מרכזיות:
- כשירותו של ראש הממשלה נתניהו אינה מוטלת בספק.
- התערבות בית המשפט בסוגיה תהווה פגיעה ברצון הבוחר ורמיסת עקרון הפרדת הרשויות
- העתירות תאורטיות בלבד כיוון שלא הושלמה החקיקה לתיקון חוק יסוד הממשלה בהתאם להסכם הקואליציוני.
נתניהו וגנץ. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
תשובת כחול לבן
ברור לכל שבכחול לבן נאלצים לעשות פליק פלאק רציני כדי לטעון בעד דחיית העתירות. מנגינת הבחירות "לא נשב תחת ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום" מתחלפת פתאום בכתב הגנה על כשירותו של נתניהו להרכיב ולהנהיג את הממשלה הבאה.
בכחול לבן נעים בין הצורך להגן על ההסכם ובכלל זה על הרשות המחוקקת, לבין הרצון להשאיר על אש נמוכה את הטענות נגד נתניהו ובעיקר לשמור על כבוד בית המשפט. בעניין זה כותב בא כוחה של כחול לבן: "מן הראוי ומן הרצוי כי תנאי הכשירות האמורים לחול על חבר כנסת עליו הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה, תבחן ותקבע על ידי המחוקק ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להכריע בשאלה זו".
באשר להסכם הקואליציוני, בכחול לבן טוענים שעל בית המשפט לא להתערב בתוכנו משום שהלכה פסוקה היא שבית המשפט אינו מתערב בהליכי חקיקה בטרם הושלמו, יתרה מכך, התערבות בית המשפט תהווה פגיעה קשה בעיקרון הפרדת הרשויות. נזכיר לקוראינו, שרק לפני כמה שבועות התערבות בית המשפט בעבודת הכנסת הייתה צעד שזכה לברכות מכיוון סיעת כחול לבן, כאשר נרתמו שופטי בג"ץ לעזרת כחול לבן בבחירת יו"ר חדש לכנסת.
בכחול לבן מבקשים כי במידה ובית המשפט יקבע כי לא ניתן להימנע מהתערבותו הנושא יבחן בהתאם לנסיבות בהן אנו נמצאים: 3 מערכות בחירות ללא הכרעה, ומשבר בריאותי וכלכלי חמור.
אם נשים לב לאותיות הקטנות, בכחול לבן מדגישים כי רק 'לעת הזאת' יש לדחות את העתירות. הם לכאורה החליפו את המנגינה כלפי נתניהו, אך המסמך התמציתי מתעלם מטענות מרכזיות של העותרים כמו למשל הלכות דרעי ופנחסי. המסקנה המתבקשת היא שכחול לבן אפילו מצדדת בחלק מטענות העותרים.
תשובת הליכוד
באופן טבעי, תשובת ראש הממשלה נתניהו וסיעת הליכוד הרבה יותר מפורטת ומנומקת מהתשובה שהגישו כחול לבן. בתשובת הליכוד נטען כי יש לדחות את כל הטענות והעתירות כיוון שאינן עומדות על אדנים משפטיים ורובן תיאורטיות בלבד ו"חוזות את העתיד".
בעניין כשירותו של ראש הממשלה, מסכימים בליכוד עם כחול לבן כי התערבות בית המשפט תביא לרמיסה ברגל גסה של הכרעת העם ושל הפרדת הרשויות, "העותרים מבקשים להפוך את בית המשפט הנכבד ל"שחקן" נוסף בבחירות הדמוקרטיות… דיון בעתירות ינפץ לרסיסים את הגרעין הקשה של עיקרון הפרדת הרשויות ומערכת האיזונים והבלמים במדינה דמוקרטית. אין כל מקום לתת לבית המשפט הנכבד, ויהיה מכובד ככל שיהיה, לבוא במקום ציבור הבוחרים ולדון בסוגיות מעין אלה".

בנוסף, מתייחסים בליכוד בהרחבה להלכות דרעי ופנחסי ולתיקון בחוק היסוד שנעשה בעקבותיהן בשנת 2001. על פי החוק המתוקן, חבר כנסת יוכל להתמנות לראש ממשלה גם לאחר שמשפט פלילי בעניינו מתנהל ועד פסק דין חלוט בעניינו. בהקשר הזה מזכירים בליכוד לעותרים כי לנתניהו עדיין עומדת חזקת החפות, וכי משפטו טרם החל, "העותרים למעשה כבר חרצו את דינו של המשיב".
באשר לעתירות נגד ההסכם הקואליציוני וסעיפיו, בליכוד משווים את ההסכם הנוכחי להסכמים תקדימיים קודמים ומסיקים כי בהסכם הזה לא היה שום חידוש משמעותי מבחינה משפטית וכי הוא מבוסס על עקרונות מקובלים שהונהגו בעבר בממשלות אחדות. אגב, רבות מהדוגמאות מובאות ממשלת האחדות של נתניהו עם יש עתיד, מגישת העתירות.
בתשובה שהוגשה לבג"ץ מתייחסים בליכוד לטענות נוספות ביניהן, הגדלת מספר השרים, החוק הנורווגי והממשלה הפריטטית. מעניין במיוחד לראות את ההתייחסות לעניין הוועדה למינוי שופטים – אחד מסעיפי המחלוקת במשא ומתן.
הטענה המרכזית נגד הסעיף נוגעת לחוסר הייצוג של האופוזיציה בוועדה. בליכוד טוענים, כי במרוצת השנים ניסו חברי האופוזיציה לייצר "מנהג חוקתי" ופעלו לתיקון החקיקה כך שיובטח מקומם כנציגים בוועדה, אך אף אחת מהצעות החוק לא בשלה לכדי חקיקה מחייבת. בליכוד הוסיפו והזכירו שזהו לא מצב תקדימי כיוון שבכנסת ה- 20 כיהנו שני נציגי קואליציה ובכנסת ה- 19 כיהנו שני נציגי אופוזיציה, ובכל מקרה מדובר בהצבעה חשאית.
מוקדם יותר, ביקש היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לדחות את הגשת תשובתו לבג"ץ על מנת שיוכל לעבור קודם על תשובות כל המשיבים. בקשתו התקבלה על ידי בית המשפט ותוגש יחד עם תשובת היועצת המשפטית של הנשיא עד ליום חמישי בשעה 14:00. בינתיים נקבעו שני ימי דיונים לעתירות בהרכב מורחב של 11 שופטים , בשבוע הבא בימים ראשון ושני.