לוח הזמנים הכולל את חקיקת התיקונים לחוק יסוד הממשלה ואת הדיון בבג"ץ עליו, יוצר הזדמנות עבור מפלגת ימינה לקבל את מבוקשה במשא ומתן הקואליציוני התקוע. נתניהו וגנץ צריכים להוכיח גב רחב להסכם בכנסת לפני הדיון בבג"ץ, כדי אולי לשמוט את האפשרות של 11 השופטים לבטל חלקים נרחבים ממנו בהמשך השבוע הבא. על מנת לייצר את התמיכה הזו יידרש נתניהו כעת לעשות את מה שנמנע ממנו בחודש האחרון: להגיע להסכם מול ימינה ולהרחיב את ההצעה שהוצגה מולם עד כה בשיחות בין שתי המפלגות.
עד כה בליכוד הציעו לימינה תיק אחד בכיר ותיק קטן. למעשה, בשיחות בין הצדדים הציעו לבנט גם במחצית השנייה את תיק החוץ וטרם נענו בחיוב. מבחינת ימינה, בהצעה הזו אין די כדי להתניע בכלל משא ומתן. בעוד בליכוד סופרים את המנדטים של ימינה בתמורה לתיקים, מבחינת בכירי ימינה הנאמנות של השנה וחצי האחרונות צריכה גם היא להיספר על ידי הליכוד לפני ההצעה. מדוע שבימינה יסתפקו בשני תיקים כאשר אורלי לוי אבקסיס קיבלה תיק בלי להיות חלק מהבלוק על חשבון הליכוד? וכך גם כחול לבן שמקבלת כעת מחצית מהתיקים על 15 חברים.
המו"מ יתחיל להיות רציני, טוענים בכירים במפלגה, כאשר יריב לוין יגיע עם הצעה של שלושה תיקים לבכירי המפלגה שיידרשו לעבור מתחבורה, ביטחון וחינוך להרבה הרבה פחות מכורח הנסיבות. הצעה כזו כבר לא הגיעה היום לקראת ההצבעה על החוק בקריאה ראשונה, אבל המו"מ יידרש להתניע ולהסתיים בשבוע הבא לפני ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית. אז, נתניהו וגנץ בכפוף להחלטת בג"ץ כבר יתקשו לדרוש שריון של החוק ב75 חברי כנסת, ללא תמיכה דומה בעת חקיקתו. כאשר ללא ימינה יש לקואליציה העתידית 72 אצבעות בלבד.
ואפשר להתייחס לחוק רק כאל סממן בהתקדמות לעבר ממשלה. אם החוק יעבור עד לסוף השבוע הבא ונתניהו יחליט שהוא רוצה את ימינה איתו- הצעה משמעותית תהיה צו השעה. אם נתניהו יחליט כי אין לו עוד צורך בבלוק הוא ייצמד להצעה הראשונית וידחוק את רגליהם של שותפיו לשעבר לעבר ספסלי האופוזיציה. עם ממשלה כה מורכבת, הקורונה והמובטלים – לא בטוח שזה איום כל כך גדול. וצריך לשים לב לפרט נוסף: נתניהו לא חותם עם החרדים בינתיים, כדי להשאיר את הדלת לימינה פתוחה עד לרגע האחרון.
