צמח, חי או מת? שבועיים להיעלמותו המסתורית של שליט קוריאה הצפונית קים ג'ונג און, אין מי שיכול לומר היכן נמצא האיש המחזיק במפתחות למזוודת הגרעין של המדינה המסוגרת בתבל. הוא איים לא פעם ולא פעמיים על שלומו של העולם, התגרה שוב ושוב בנשיאי ארה"ב ובעיקר בדונלד טראמפ. ועדיין, שום שירות ביון ושום לוויין אינם יכולים לומר מה קרה, לאן נעלם קים. מתברר שאפילו בעידן הקורונה, המוחק במהירות כל מה שהוגדר אי פעם כפרטיות, יש מי שיכול להיעלם לחלוטין מהעין העולמית.
הפעם האחרונה שבה נראה קים בציבור הייתה ב־11 באפריל. סימני השאלה הראשונים צצו ארבעה ימים אחר כך, כאשר קים לא הגיע לכנס לציון יום ההולדת של סבו, מייסד השושלת קים איל סונג, תאריך שקים הנכד לא יכול לפספס. כבכל שנה, גם השנה הייתה ציפייה ברורה שקים יגיע לטקס בארמון השמש, קומסוסאן, שבו קבורים אביו וסבו. אבל הוא לא הגיע, וגם לא ניתנו שום הסברים. מאותו רגע הותנעה חרושת השמועות.
הראשון שדיווח היה העיתון דיילי NK, היוצא לאור בקוריאה הדרומית ומביא ידיעות מנבכי המשטר השכן. העיתון דיווח כי קים בן ה־36 מחלים מניתוח לב שנערך ב־12 באפריל, יום לאחר הפעם האחרונה שבה נראה בציבור. לשמועה הזו יש כמה וריאציות. הנפוצה ביותר היא שקים עבר צנתור. על פניה, השמועה הזאת נראתה סבירה. ומדוע החשאיות הזו סביב הליך רפואי נפוץ? משום שרודנים אינם יכולים להרשות לעצמם גילויי חולשה.
למרות גילו הצעיר, קיימת סבירות גבוהה שבריאותו של קים ג'ונג און לקויה. יש לו היסטוריה משפחתית של מחלות לב. אביו וסבו סבלו ממחלות שונות, בהן אי־ספיקת לב ושבץ מוחי. לא זו בלבד, קים הצעיר סימן וי על כל קבוצות הסיכון האפשריות; הוא סובל מעודף משקל, וידוע כמעשן כבד וחולה סוכרת. השמועות על מצב בריאותו הרעוע קיבלו חיזוקים לאחר שמשלחת רופאים מומחים מסין הגיעה לביקור בקוריאה הצפונית. אבל גם הסינים, פטרוניו הפוליטיים של קים, לא הצליחו לספק לעולם תשובות. בפועל, איש אינו יודע אם בכלל נפגשו איתו.
התעלומה תפסה תאוצה לאחר שקוריאה הצפונית לא סיפקה כל רמז שבכוחו להזים את השמועות, שום הסבר או תמונה עכשווית. פה ושם פורסמה ידיעה באחד העיתונים היומיים שלפיה קים שלח ברכות לנשיא קובה וכדומה.
וכך העולם ניזון בעיקר משמועות, סברות כרס וניסיונות לפצח את התעלומה בהוכחות נסיבתיות. צילום לוויין של הרכבת של קים בעיירת הנופש וונסאן תומך לכאורה בשמועה שלפיה קים נמצא באזור, אולי אפילו נופש באחת הווילות החביבות עליו. מה שתואם אולי פרסום נוסף בעיתון צפון קוריאני, על ברכות שבירך קים את פועלי האזור. אם להסתמך על ההיסטוריה של קים, בפעמים הקודמות הוא נהג להגיע לאזור דווקא בטיסה. לכן ייתכן שהפעם הגיע ברכבת מכיוון שהוא מחלים מניתוח כלשהו שמונע ממנו לטוס. אבל זו רק פרשנות וצילום הלוויין כשלעצמו אינו מוכיח דבר, שכן הוא עשוי להיות גם סוג של הטעיה מכוונת של המשטר.
השמועה השנייה במסגרת הז'אנר הרפואי אומרת כי קים הכניס עצמו לבידוד מחשש להידבקות בקורונה. על פי גרסה זו, זוהי גם הסיבה שבגללה לא הגיע לטקס יום השנה בארמון השמש, כדי לא לחשוף עצמו להידבקות מההמונים. מאידך גיסא, על פי אחד הדיווחים שהתפרסמו, לכאורה ממקור צפון קוריאני, קים נכנס לבידוד לאחר ששומר ראשו האישי חלה בקורונה. ואולם לידיעה הזו אין סימוכין כלשהם, והמדיניות הרשמית של קוריאה הצפונית היא שהמחלה כלל לא הגיעה אליה.
זו גם העמדה של קוריאה הדרומית, שממשלתה מתנהלת באופן זהיר מאוד, כזה שלא יתפרש כעלבון או עילה למשהו. במהלך השבועיים האחרונים הקפידו שם להימנע מכל שביב של ספקולציה. המסר החוזר ונשנה היה כי בממלכתו של קים הכול כרגיל, וכי לא נצפו תנועות צבא מיוחדות או כל סימן אחר החורג מן השגרה. ביום שלישי השבוע אמר השר הממונה על היחסים עם השכנה מצפון כי קים אינו חולה, וכי הסיבה שבגללה נעדר מהטקס לרגל יום הולדת סבו היא החשש מנגיף קורונה.
נשמע סביר, מה גם שאין זו הפעם הראשונה שקים נעלם. בפעם הקודמת, לאחר שהרודן הצעיר לא נראה בציבור שבועות ארוכים, הוא חזר כשהוא צועד עם מקל. הדיווח הרשמי היה שעבר הליך להסרת ציסטה מקרסולו.
גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא יכול היה לומר השבוע דברים ברורים. "אני לא יכול להגיד לכם בדיוק מה מצבו", אמר. "אני יודע מה מצבו באופן יחסי, אך לא יכול לדבר על כך. אני רק מאחל לו טוב ומקווה שהוא בסדר". ואז הוסיף פאנץ' מסתורי: "סביר להניח שתשמעו על מצבו של קים בעתיד הלא מאוד רחוק".
בינתיים לא נותר אלא לעסוק בספקולציות: אם קים אינו כשיר, מי צפוי לתפוס את מקומו? בנו בן עשר בלבד, צעיר מכדי לרשת אותו. ההנחה המובילה היא כי אחותו הצעירה הנאה והאופנתית, קים יו ג'ונג בת ה־31, היא האפשרות המובילה. כמו אחיה גם היא קיבלה חינוך מעולה בפנימייה שווייצרית, והיא גם הקרובה לו ביותר. בתפקידה כיועצת המכהנת במחלקת התעמולה הממשלתית, היא מתאימה בהחלט לדרישות התפקיד. בנאומיה היא רחוקה מלהיות צמחונית. לפני שנתיים אף ייצגה את אחיה באולימפיאדת החורף בקוראיה הדרומית.
מעט לפני היעלמו של קים, חזרה אחותו לכהן כחברה לסירוגין בלשכה הפוליטית של הוועדה המרכזית. מה שאולי מחזק את ההערכות שלפיהן המינוי נועד לחזק את מעמדה של המשפחה בעת היעדרות – אולי מתוכננת – של קים, בין אם בשל הליך רפואי ובין אם מחמת בידוד קורונה. אם אכן תירש אותו, צפויה יו ג'ונג להפוך לסנסציה עולמית. למעשה, כבר עכשיו היא מובילה במספר הממים ברשת. אך מבחינה מגדרית, הסיכוי שהאפרצ'יקים בקוריאה הצפונית יקבלו עליהם אישה נראה קלוש למדי.
האישה נגד בן הדוד
פוטין ואסד כבר לא? בימים האחרונים שוטף את התקשורת הרוסית גל פרסומים המציג את נשיא סוריה בשאר אסד ואת משטרו כמושחת עד העצם. הפרסומים כוללים הדלפה שלפיה סקר שערך מכון מחקר רוסי מצא כי פחות מרבע מאזרחי סוריה רוצים שהוא ישוב להתמודד על הנשיאות בסוריה בבחירות בשנה הבאה. במדינה כמו רוסיה, שבה העיתונות נשלטת רובה ככולה בידי הקרמלין, שום דבר אינו מקרי. הנחת היסוד היא שמדובר במסע לחצים מגבוה, שפרטיו סופקו לתקשורת באדיבות הקרמלין על שלוחותיו.
האם הברית האסטרטגית בין דמשק למוסקבה, ששמרה על כיסאו המתנדנד של אסד בשש השנים האחרונות, נתונה בסכנה? ככלות הכול, עוד לפני שבשאר אסד שב והשתלט על רוב שטחה של סוריה באדיבות הברית הצבאית עם רוסיה, כללה תוכנית המילוט שלו רכישת וילה מפוארת במוסקבה, לו ולמשפחתו המורחבת. מאז הלכו והתהדקו הקשרים בין המשטרים. עם התייצבות מעמדו של אסד, גבר במוסקבה התיאבון לקצור את הדיבידנד הכלכלי. בשנתיים האחרונות חתמו שתי המדינות על שורה של חוזים אטרקטיביים כמו שיקום שדה התעופה של דמשק, ייסוד קו תעופה ישיר בין חצי האי קרים לדמשק, ושיתוף פעולה במחקר ופיתוח שדות נפט וגז לאורך קו החוף הסורי.
כוחותיה של רוסיה המשיכו לתמוך בצבא הסורי גם במערכה הבלתי נגמרת באידליב. לא זו בלבד: לפני שלושה חודשים, כאשר פוטין הגיע לביקור בבסיס חמימים בסוריה שבו מתארחים כוחות הצי של הצבא הרוסי, אסד הגיע ללחוץ את ידו. הביקור שידר אמנם קרבה בין המדינות, אך גם העובדה שהמארח הוא שיצא מהארמון בדמשק במקום שפוטין יגיע אליו, הבליטה את עליונות הצד הרוסי במשוואת היחסים.
אבל מאז השתנו דברים רבים בסוריה. סחף פנימי מערער את יסודות השליטה של משפחת אסד בכלכלה הסורית, ומשליך גם על התחייבויותיה הפיננסיות. זהו כנראה המקור לשורת הדיווחים בתקשורת הרוסית שצוטטו בהרחבה בתקשורת הערבית, בעיקר הביקורת הבוטה שמתחו מומחים רוסים על השחיתות שפשתה במשטר אסד.
הקמפיין בתקשורת הרוסית החל לפני כשבועיים. סוכנות הידיעות הפדרלית הרוסית RIAFAN פרסמה סדרת כתבות החוקרות לעומק את מקורות השחיתות במשטר הסורי, ומנתחות את ההשלכות על עתידו הפוליטי של אסד. בכתבות הוצג גם אותו סקר שלפיו התמיכה במועמדות אסד לנשיאות עומדת על פחות מרבע מהאזרחים. לא בטוח שסקר כזה בכלל נערך, וגם אם כן, בסוריה לא מתנהלות בחירות חופשיות מסודרות. אבל המטרה הושגה. הכתבות הביאו לגל פרסומים שיצרו שיח ער ברשתות החברתיות ברוסיה ובמערב, כמו גם במדינות ערב. אבל מה הייתה מטרת התרגיל? את זה אפשר ללמוד מהדינמיקה הפוסט־פרסומית. רוב הכתבות הורדו מהאתרים שבהם פורסמו בתוך ימים ספורים.
אבל אי אפשר באמת להסתיר את המקור, שהוא כאמור סוכנות הידיעות הרוסית הפדרלית. מי עומד מאחורי סוכנות RIAFAN? ובכן, מדובר בחלק מאימפריה עסקית ענפה השייכת ליבגני פריגוז'ין, מקורבו של הנשיא פוטין, המכונה גם "הטבח של הקרמלין". פריגוז'ין חולש על מערך ענף של שירותי הסעדה לקרמלין, לצבא הרוסי ולגופים הביטחוניים ברוסיה. המיזם שבזכותו שמו מוכר היטב גם מחוץ לרוסיה הוא בית החרושת לטרולים מסנט־פטרבורג, שעסק בשנים האחרונות בהפצת מידע כוזב ברשתות החברתיות במערב. המבצע הידוע שבהם הוא קמפיין הבחירות לנשיאות בארה"ב ב־2016.
הענף העסקי החולש על היחסים בין דמשק למוסקבה הוא חברת שכירי החרב הרוסית הידועה וגנר, המשמשת כידו הארוכה של הקרמלין. היא פעילה במזרח אוקראינה, בלוב, בסודאן, בזימבבואה, בוונצואלה ובקונגו, ועוסקת במלחמות היברידיות או בשמירה על שדות גז ונפט, מכרות זהב ויהלומים ומחצבים נדירים. לעיתים קרובות מדובר בשילוב של הדברים. ומכיוון שמדובר בסחורות שקל יחסית להלבין, פעילותה של החברה היא תוספת משמעותית לתקציב הקרמלין, שמאז כיבוש קרים ב־2014 נתון לסנקציות בינלאומיות מחמירות.
במוסקבה חשים שאסד חב להם את כיסאו, אם לא את חייו, ויש לו גם התחייבויות כלכליות כלפיהם. מאידך גיסא, בשאר היה ועודנו כרטיס הכניסה שלהם למזרח התיכון
על פי פרסומים שונים, בהם של אתר התחקירים הרוסי פונטנקה, חברת הנפט הלאומית הסורית חתומה על הסכם חלוקת רווחים עם החברה הרוסית יברו־פוליס, השייכת גם היא לאימפריה של פריגוז'ין. על פי הסכם זה, נשיא סוריה התחייב לשלם רבע מהרווחים העתידיים של שדות גז ונפט, מכרות ומחצבים שישוחררו על ידי חברת שכירי החרב וגנר ויועברו לאבטחת יברו־פוליס. לפני שלוש שנים ניסתה וגנר להשתלט על שדה קונקו בדיר א־זור שבסוריה, שם נמצא מפעל לעיבוד גז. כוחות אמריקניים מנעו אז את ההשתלטות בהפצצה מהאוויר, שהביאה לחיסולם של כ־300 שכירי חרב רוסים ואחרים.
מדיווחים עדכניים בעיתונות הרוסית עולה שעל הפרק עומד כעת מוקד חיכוך נוסף: שדות הגז הסוריים בא־שאער שבאזור חמה. שדות אלו, הנמצאים כעת בשליטת המשטר הסורי, הם חלק מהסכם חלוקת הרווחים בין משטר אסד ובין האימפריה של פריגוז'ין. אבל בימים האחרונים משהו השתבש שם, ושדות הגז חדלו להפיק את תוצרתם. מדובר בהפרעה משמעותית, שגרמה לשיבושים נרחבים באספקת החשמל בסוריה. השלטונות הסוריים טענו כי הסיבה היא מתקפת רחפנים של דאעש על שדות הגז. אולם על פי מקורות רוסיים זוהי גרסה שקרית, שנועדה לכסות על כך שחלק ניכר מהגז המופק מוברח ללבנון ונמכר שם בשוק השחור, מה שכנראה הביא לירידה משמעותית בהכנסותיהם של הרוסים בהסכם חלוקת הרווחים.
אבל השדות בא־שאער הן רק קצה הקרחון. העיצומים הבינלאומיים וכעת גם משבר הקורונה סגרו אופציות רבות למשטר הסורי, כולל הברחות, וכך נוצרה ירידה דרמטית בהכנסותיו. המצב הזה מחולל מאבק שליטה פנימי חריף בין קבוצות כוח בתוך המשטר הסורי, בהן משפחתו של רמי מחלוף, בן דודו של בשאר אסד, ומשפחתה של אסמה, אשת הנשיא. המאבק מתרכז במה שמכונה "הכרטיס החכם" – שיטת תשלום בעבור מוצרים חיוניים כגון דלק, שנמכרים בהקצבה שבועית או חודשית. אישור על התשלום ניתן באמצעות הכרטיס החכם, והחברה שמספקת את השירות – טאקאמול שמה – מרוויחה מיליארדים מהשירות בדמות עמלה על כל מכירה. אבל עד לאחרונה לא היה ברור למי החברה שייכת, אם למשפחת בן הדוד מחלוף או למשפחתה של אסמה. בארמון בדמשק חשדו כנראה כי ההדלפה שלפיה שליש ממניות טאקאמול שייך לקרוב של אסמה הגיעה ממשפחת מחלוף. בדיעבד, הפרסום בעיתונות הרוסית בימים האחרונים, שלפיו אסד רכש בעבור אשתו ציור ששמו "המזרקה" בשווי 30 מיליון דולר, לכאורה לרגל הבראתה ממחלת הסרטן, הוא ככל הנראה רמז שהכוונה למשפחתה של אסמה.
קריאה לסדר
הסכסוך הפנים־משפחתי בדמשק התרחב לאדמת רוסיה. לפני חודשים אחדים הוצת ברוסיה מלון בבעלותו של מחלוף. בני משפחת מחלוף התלוננו בפני מארחיהם הרוסים כי המציתים הם אנשיו של בשאר. בהמשך ערך אסד, כנראה בהשראת אסמה אשתו, ניקוי אורוות כללי, וגרם לדודו מוחמד מחלוף לעזוב את סוריה. הוא אף סילק את בנו השני, איהאב, מתפקידו כמנהל אזור הסחר החופשי הסורי. וזה, כנראה, פגע מאוד באינטרסים שפיתחו הרוסים עם איהאב.
מעבר לאינטרסים הפרטיים של בעלי עניין רוסים בסוריה, במוסקבה חוששים שהתנהלותו של בשאר והמאבקים הפנימיים בסוריה עלולים לפגוע בהישגי הרוסים במדינה. במוסקבה חשים שבשאר חב להם את כיסאו, אם לא את חייו, ויש לו גם התחייבויות כלכליות כלפיהם. מאידך גיסא, בשאר היה ועודנו כרטיס הכניסה שלהם לסוריה, לנוכחות בבסיס חמימים ובשדה התעופה T4, ולכל ההתפתחויות שאפשרו לפוטין לשחזר את מעמדה של רוסיה כמעצמה במזרח הים התיכון. לכן, הסיכוי שהנשיא פוטין ייטוש אותו שואף לאפס. במוסקבה ינסו לאפס את בן הברית הסורר ולשמר את האינטרסים עם משפחת מחלוף גם יחד. הפרסום ב־RIAFAN אינו אלא דרך לקרוא את בשאר לסדר, ולהעמידו על מקומו.
את מנת הטפת המוסר שלו קיבל בשאר במכתב שפרסם "ראש מרכז המחקר להגנה על ערכים לאומיים", אלכסנדר מלקביץ, שבמקרה עומד גם בראש המכון שערך את הסקר־לכאורה בסוריה, שלא החמיא לאסד. במקרה לגמרי, מרכז המחקר של מלקביץ הוא חלק מהאימפריה של פריגוז'ין. אזורי ההתמחות של המרכז מקבילים למדינות שבהן יש לחברת וגנר נוכחות.
בהקשר הזה, המקרה המעניין ביותר הוא לוב. לפני כשנה עצר המודיעין הלובי בטריפולי שני רוסים, שהגיעו ללוב לכאורה כדי לערוך מחקר סוציולוגי לקראת בחירות שם. התברר כי הם שייכים לאותו מרכז מחקר שניהל כעת את הקמפיין התקשורתי נגד אסד. אז ניסו הרוסים לייצר תודעה תקשורתית כוזבת שלפיה בעל הסיכויים הטובים ביותר להיבחר לנשיא לוב בבחירות חופשיות הוא סיף קדאפי, בנו של מועמר קדאפי.
לכן, המתקפה על אסד ומשטרו, כמו גם התאיידותה המהירה מן הרשת, היא אינדיקציה לדרך פעולה שבה מרכז המחקר של פריגוז'ין משרת אינטרסים רוסיים רחבים יותר. בחודשים האחרונים גברה המעורבות הרוסית בלוב, כקונטרה למעורבות הטורקית בה. לוב הפכה לסוריה 2. ואם הטורקים העבירו מסוריה מאות ג'יהאדיסטים כדי להילחם בלוב, מתברר שהרוסים עשו דבר דומה: מאות צעירים סורים, בעיקר מאזור סווידה שבדרום המדינה, גויסו על ידי חברת וגנר כדי לעבוד בשמירה על שדות הנפט שבשליטת הגנרל חפתר, בן בריתם של הרוסים בלוב. כשהתברר לצעירים הסורים שעליהם לעבור אימונים צבאיים, הם הבינו כי המטרה האמיתית היא להפוך אותם לבשר תותחים בשירות האינטרסים של רוסיה בלוב. לציניות הרוסית אין כנראה גבולות.
