ביום ראשון בשבוע שעבר היה אמור להיפתח בישיבות החרדיות "זמן קיץ". בימים כתיקונם, ריכוזי הערים החרדיות היו מוצפים בחורי ישיבות מצוידים במזוודות ובאריזות כובעים, ממתינים לאוטובוסים שיובילו אותם למוסדות התורה. השנה הרחובות היו ריקים כמעט לחלוטין, זמן הקיץ לא נפתח, והצעירים נותרו בבתיהם.
בעת כתיבת שורות אלה נעשים ניסיונות למצוא מתווה שיאפשר חזרה לספסל הלימודים. אחד הפיתרונות המוצעים הוא שכל ישיבה עם פנימייה תרכז קבוצות קטנות, כל קבוצה כזו תוגדר כ'קפסולה', וחבריה ילמדו רק במסגרתה. רק לאחר תקופת בידוד מסוימת יוכלו הקבוצות להתאחד זו עם זו. על פי ההצעה התלמידים יידרשו לשהות בישיבות תקופה ארוכה מבלי אפשרות לצאת ממנה, ותוך הטלת הרחקות ומגבלות גם על הצוות.
סוגיית הלימודים בישיבות, ליבת האתוס החרדי, חוללה חילוקי דעות גם בצמרת ההנהגה שלו. לפני שבועיים פרסם יאיר שרקי בחדשות 12 כי בבית הרב חיים קנייבסקי ביקשו לפרסם מודעה הקוראת לתלמודי התורה ולישיבות לחזור לפעילות רגילה, אך הפרסום נעצר בהוראת ראש ישיבת פוניבז' הרב גרשון אדלשטיין. שבוע לאחר מכן כבר פורסם מכתב משותף של שני מנהיגי הזרם הליטאי, ובו נאמר כי הלימודים הישיבתיים יתקיימו באמצעות הטלפון. מאז תחילת המשבר, השניים מתנהלים באופן שונה ומשמיעים הנחיות מנוגדות. בעוד הרב קנייבסקי התנגד בתחילת האירוע לסגירת מוסדות לימוד, הרב אדלשטיין ביקש גם להימנע מתפילה במניין, אף שזו הותרה על פי התקנות האחרונות.
"קשה עדיין לדעת איך ישפיע המשבר על עולם הישיבות", אומר הרב יהושע פפר, ראש מחלקת חרדים ב'קרן תקווה', מרצה באוניברסיטה העברית ור"מ בישיבת 'חדוות התורה'. "זו שאלה רחבה. פן אחד הוא כלכלי. הפגיעה האפשרית בעולם הישיבות בשל ירידה בתמיכה פילנתרופית היא עצומה ולא ברור איך תשפיע הלאה, כגון על המגמה של כניסת יותר גברים חרדים לתעסוקה. השפעה אחרת היא חדירת האינטרנט שעשויה גם לאפשר חיבורים חדשים של תוכן, תורני ואחר, ואולי גם אופציות חדשות של תעסוקה. שאלה אחרת היא המנהיגות: האם תקופת הקורונה, ימים של שהות בבית לצד טענות נגד חלק מהמנהיגות החרדית על תגובתה בימים ובשבועות הראשונים של המשבר, תשפיע על הריכוזיות המקובלת של המנהיגות החרדית. אלה שאלות חשובות שהתשובה עליהן תתברר רק בהמשך".
הרב יהושע פפר: "בדומה לחדירת מכשירי הרדיו בזמן מלחמת המפרץ, נראה שמשהו כזה קורה גם כעת עם האינטרנט. זו השפעה שבוודאי תישאר לטווח ארוך"
האם המפגשים שנוצרו בין כוחות הביטחון לציבור החרדי, בעיקר כאשר חיילי פיקוד העורף הגיעו לסייע ולחלק מזון לקראת הפסח בני־ברק, ישפיעו לדעתך על מרקם היחסים בטווח הארוך?
"זאת שאלה מעניינת, ואני מזהה בעניין הזה מגמות לשני הכיוונים. מצד אחד יש מגמה של שיח מפלג, ומשני צידי המתרס. הביקורת המופרזת, הגובלת לפעמים בהסתה, על החברה החרדית, גררה תגובת נגד מצד חרדים רבים. ברמת המאקרו, בוודאי בתקשורת ובפוליטיקה, יש מתח מועצם בין הציבורים. אך מצד שני, יש הרבה אנקדוטות ברמת המיקרו, סיפורים נוגעים ללב של סיוע ושל אכפתיות שנולדו מתוך האינטראקציה בין הרשויות לבין החברה החרדית. הדברים האלה גורמים לקירוב לבבות, ובסוף העובדה שכולנו באותה הסירה, כולנו מול אותו אתגר אנושי לאורך זמן, יוצרת קרבה הדדית".
קווי הלימוד קורסים
נעמה עידן, לשעבר מו"לית העיתון 'יום ליום', מתגוררת בבני־ברק. היא אם לשישה, חמישה מהם בגילי בית ספר. בימים אלו היא פעילה בנושא הלמידה מרחוק במגזר החרדי. תוך שאנו מדברות טלפונית, ילדיה מבקשים את עזרתה בתפעול קו הטלפון ללימודים.
בעוד בקרב כלל הציבור מתנהל ויכוח באשר לאיכות ונחיצות הלמידה המקוונת ועד כמה היא יכולה להחליף למידה 'אמיתית', הרי שבמגזר החרדי נאלצים להסתפק בשיעורים המועברים בקווי טלפון שקורסים תחת העומס, או גרוע מכך – חסומים לשיחות מטלפונים "כשרים" שמרבית החרדים משתמשים בהם.
"בהקשר ללמידה מרחוק אפשר לחלק את החברה החרדית לשני סוגים", אומרת עידן. "חלק מההורים, החרדים יותר, מרוצים מהלמידה הטלפונית. הם חושבים שאינטרנט זה טרף, ולא חושבים על אופציה אחרת. זה נותן להם סוג של תעסוקה לילדים ושקט. הקבוצה השנייה היא של החרדים שכבר נמצאים באינטרנט וברשתות החברתיות ויודעים שישנה אפשרות אחרת. מרביתם חשים אכזבה קשה ממערכת החינוך החרדית". היא עצמה חוותה לדבריה תסכול רב בניסיון לתת מענה לימודי לילדיה.
נעמה עידן: "במשך שנים אנשים שמעו כמה האינטרנט זה דבר מסוכן ומפחיד, ופתאום הם מגלים שזה לא נורא. אינטרנט בעיניי הוא כמו סכין. אי אפשר להסתדר בלעדיו במטבח, אבל חייבים גם ללמוד איך להישמר ולהיזהר ממנו, צריך לתת כללים וכלים"
הכשלים בקווי הלמידה הטלפונית רבים. הם אינם יכולים לעמוד במספר כה גדול של מתקשרים ובמשכי התקשורת הארוכים, וקורסים שוב ושוב. בנוסף מתנהלת מלחמה מגזרית פנימית, יש שיאמרו כלכלית. חלק מקווי הלמידה אינם מאושרים לשימוש על ידי "ועדת הרבנים לענייני תקשורת", ואי אפשר להתקשר אליהם מהמספרים ה"כשרים". לדברי עידן, "היה אפשר לפתור את זה בתקופה שלפני פסח, חבל שנותנים לילדים שלנו לסבול".
במשרד החינוך מודעים לבעיה ובודקים כמה פתרונות, בהם הקמת אתרי אינטרנט ייעודיים למגזר, שמטבע הדברים יהוו פתרון חלקי . בקבוצת פייסבוק מגזרית תהה השבוע אב חרדי האם התכנים במערכת השידורים הלאומית, המיועדת לכלל הציבור, יישארו פתוחים גם ביום שאחרי הקורונה, זאת בתקווה שימלאו עבור ילדיו את היעדר לימודי הליבה.
משבר הקורונה מביא משפחות חרדיות רבות, שעד היום נמנעו מכך, להכניס לביתן אינטרנט. נשים וגברים שעד כה עשו שימוש במרשתת רק במקום העבודה, נדרשים כעת לעבוד מהבית. אחרים עושים זאת לצורכי לימודים, או כדי להתמודד עם קשיי הסגר והבידוד.
"אדם שהתרגל שיש לו אינטרנט בבית, גם אם רק כדי להיכנס לאתר חרדי ולבדוק מה מצב הקורונה בבני־ברק, יהיה לו קשה להתנתק מזה", מעריכה עידן. "במשך שנים אנשים שמעו כמה האינטרנט זה דבר מסוכן ומפחיד, ופתאום הם מגלים שזה לא נורא. נכון שיש בזה חסרונות וסכנות, חרדית שהכניסה הביתה אינטרנט כדי להמשיך לעבוד, ועקב המצב גם חיפשה חומרי למידה וגלשה בעוד אתרים, עלול להיווצר אצלה משבר אמון. היא תגלה שהשד לא נורא כל כך. אינטרנט בעיניי הוא כמו סכין. אי אפשר להסתדר בלעדיו במטבח, אבל חייבים גם ללמוד איך להישמר ולהיזהר ממנו, לתת כללים וכלים".
אך נדמה שהציבור החרדי מבין היטב את הסכנה. בשבועות האחרונים נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בבקשות להצטרף לשירותי אינטרנט מסונן. במוקד הלקוחות של אינטרנט רימון מספרים על בקשות רבות לתמיכה טכנית, אבל גם פניות חריגות שממחישות את הפער התרבותי. כמו אדם שהתעניין בהתקנת השירות, אך התברר כי הוא רכש מסך בלבד וחשב שזהו המחשב עצמו.
בסדרה 'נייעס', המשודרת לאחרונה ב'כאן' ועוסקת בתקשורת החרדית, מסביר איש הרדיו אבי מימרן שהרדיו חדר למגזר בעקבות מלחמת המפרץ. כדי להיות מעודכנים בחדשות במהלך השהייה בחדר האטום, התירו רבנים לקנות רדיו ולהשתמש בו במקרה של אזעקה. המלחמה הסתיימה, מכשירי הרדיו נשארו, ומהר מאוד הוקמו תחנות רדיו חרדיות ייעודיות. האם כעת משבר הקורונה יעמיק את חדירת האינטרנט לבתים החרדיים?
לדעת מנכ"ל אינטרנט רימון, יריב פאר, התשובה חיובית. "הגענו לקו פרשת מים, מה שהיה הוא לא מה שיהיה", הוא סבור. "תהליכים שלוקחים שנתיים וארבע שנים, קורים עכשיו בחודש חודשיים".
מנכ"ל אינטרנט רימון, יריב פאר: "צריך לפעול ולהבין את הרגש והנפש של הציבור הזה, האינטרנט מייצג עבורם את כל תחלואי העולם הזה. אנחנו מנסים להנגיש להם בצורה מושכלת ומותאמת את הנושא. גם בהתייעצות רבנים"
לרוב, החברה משרתת בעיקר את הציבור הדתי לאומי, ומעט ציבור חילוני. בשלב הראשון של משבר הקורונה זיהו שם דרישה גדולה מצד עסקים לצרף את עובדיהם החרדים לשירות אינטרנט מסונן, בהם חברות הייטק וגופים מוסדיים שהיו צריכים פתרון מיידי לחיבור מרחוק של עובדים פרטיים. בשלב השני הגיעו פניות מצד לקוחות קיימים, שביקשו לפתוח את רמת הסינון כדי לגלוש באתרי קניות אונליין – אתרים לקניית מזון, הלבשה ועוד. בשלב השלישי הצטרפו לקוחות חדשים שלא היה להם אינטרנט עד כה.
"אין לנו זיהוי אם לקוח הוא חילוני או חרדי, אבל אם אנחנו מסתכלים לפי אזורי מגורים ומסלולי גלישה, רואים גידול דרמטי בלקוחות חרדים", מדווח פאר. "זה ציבור שהכניס בעל כורחו את האינטרנט כדי להיות מעודכן בתקופת הבידוד, ואני חוזה שהמספרים רק ילכו ויגדלו, ושהאנשים האלו כבר לא יחזרו לאחור.
"אנחנו מתנהלים עם הציבור הזה בזהירות. אנחנו רואים שכל המהלכים וההתנהלות שלהם הם אמביוולנטיים ועם המון חששות, ובכל זאת בהרבה מקומות זינקנו מאפס למאתיים אחוז בתוך חודש. למרות שזו הזדמנות ענקית עבורנו וגם עבורם, צריך לפעול ולהבין את הרגש והנפש של הציבור הזה, שאינטרנט מייצג עבורם את כל תחלואי העולם הזה. לכן אנחנו מנסים להנגיש להם בצורה מושכלת ומותאמת את הנושא. בחברה עובדים עם מגוון רחב של רבנים שמייעצים ותומכים, אך לא יפרסמו המלצה כלשהי. הדברים נעשים בהסכמה שבשתיקה", אומר פאר.
"אין ספק שיש חדירה משמעותית של אינטרנט לבתים חרדיים בתקופת הקורונה", מסכים הרב פפר. "רואים את זה בעלייה במאות אחוזים בנפח הגלישה באזורים חרדיים, וכן ברכישה מוגברת של מחשבים וטלפונים חכמים בתקופה זו. בדומה לחדירת מכשירי הרדיו בזמן מלחמת המפרץ, כנראה שמשהו כזה קורה גם כעת בתקופת הקורונה. רבים פוגשים את המעלות של אפשרויות מקוונות כמו אפליקציית זום, קבוצות וואטסאפ משפחתיות. השפעה זו בוודאי תישאר גם לטווח ארוך. בהמשך נדע את ממדיה המדויקים".
נזרקים למים
אם בכל העולם גורמת הקורונה לטלטלה כלכלית קשה, הרי שבמגזר החרדי, שהוא עני יותר מלכתחילה, מדובר בצונאמי של ממש. מגזר העסקים הקטנים והבינוניים חווה שפל. תחילתו של המשבר בערב פסח, ימים שהם הרווחיים ביותר לעסקים במגזר החרדי, כאשר עסקי האופנה משגשגים וחנויות הכלים והמזון עמוסות קונים.
"ערב פסח זה הזמן שמניב הכי הרבה מכירות לעסקים", אומרת גילי לוונשטיין, בעלת משרד פרסום. "בראש ובראשונה עסקי האופנה – בגדים לכל המשפחה, קנייה שמסדרת את הארון לכל עונת האביב והקיץ. זו תקופה שבה ציבור גדול נוסע וטס למלונות כשרים, או מתחדש בבית עם כלים ורהיטים חדשים".
גילי לוונשטיין: "כבר שנים שאני מגדירה את הסטטוס בווטסאפ כרשת החברתית של החרדים. בימי הקורונה היא עובדת שעות נוספות והצליחה לפרסם עסקים רבים. ביום שאחרי, אני חושבת שהקורונה תיצור שינוי בהרגלי הקנייה של החרדים"
לוונשטיין, שמלווה עסקי אופנה רבים במגזר, מסבירה ש"חלק גדול בתעשיית האופנה החרדית או הצנועה הוא תעשייה גלובלית, כלומר חברות שמייצרות קולקציות של אופנה צנועה ומייצאות למבחר חנויות בריכוזים יהודיים ברחבי העולם. כך שמשבר הקורונה יצר אפקט רב השפעה. מותג אופנה שייצר סחורה ושלח אותה לנקודות שלו ברחבי העולם אך עדיין לא קיבל עליה תשלום, מתמודד עם זה שהסחורה שלו מפוזרת אך לא נמכרת. ברמה הישראלית, הרבה בעלי עסקים נכנסו למרה שחורה. מי שהשכיל להיות ספונטני ולהוביל את העסק שלו למכירה אונליין או טלפונית, הצליח בעבודה קשה קצת לצוף".
איך עסקים במגזר התאימו את עצמם למציאות המשתנה כשלמרבית הלקוחות שלהם אין אינטרנט?
"רוב המגזר החרדי אכן לא רגיל לקנייה אונליין, ולכן זה היה תהליך מאתגר. הפתרון היה ליצור קטלוגים דיגיטליים ומכירות טלפוניות. לרוב המגזר יש כתובות מייל, והקטלוגים הופצו דרכן. ישנם עיתונים מגזריים שבהתחלה לא הסכימו לפרסם את האפשרות של קבלת קטלוג דרך המייל, כדי שלא לעודד התחברות לאינטרנט. ככל שהימים עברו הבינו שם שאין ברירה, והחלו לתת אישורים גם לפרסום האופציה לקבלת הקטלוג דרך המייל. נולדו גם יוזמות של רשימות תפוצה שפרסמו במרוכז את החנויות, מעין קניונים וירטואליים.
"פרסום נוסף וייחודי למגזר נעשה דרך שורת הסטטוס בווטסאפ. כבר שנים שאני מגדירה את הסטטוס כרשת החברתית של החרדים, ובימי הקורונה היא עובדת שעות נוספות והצליחה לפרסם עסקים רבים. ביום שאחרי, אני חושבת שהקורונה תיצור שינוי בהרגלי הקנייה של החרדים. אם עד היום היו קהלים שהיו חשדנים ומפוחדים מקנייה לא פרונטלית, הקורונה זרקה אותם למים וגם אחרי שהיא תעבור חלקם ימשיכו לקנות אונליין או באופן טלפוני".
לוונשטיין, תושבת בני־ברק, מתארת תחושה קשה למראה המסוקים החולפים באופן קבוע מעל ביתה ומתצפתים על העיר. "אנחנו מקבלים קריאות לא נחמדות מהשכנים שלנו ברמת־גן, שנותנים תחושה כאילו הקורונה החלה ברחוב רבי עקיבא בבני־ברק. יש דיווחים בתקשורת שמוטים לצד אחד ולא מאפשרים לחרדים לספר את הסיפור שלהם. מאידך, אני גם מקבלת שיחות טלפון והודעות רבות מקולגות וחברות לא דתיות השואלות לשלומי".
הבעיה הכלכלית הקשה במיוחד היא של האברכים. המלגה הממשלתית, כ־800 שקלים, קוצצה כבר לפני מספר חודשים. תוספת המשכורת המגיעה מתורמים מחו"ל ובארץ נמצאת בסכנה. יהודה, שלא רצה להיחשף בשמו המלא, הוא שליח לגיוס כספים מטעם כולל בינוני במרכז הארץ. הוא מתרים בעיקר בלונדון ובניו־יורק. מיד עם התחלת התפשטות הנגיף הוא עצר את טיסותיו.
"אני מקבל כל יום הודעות מחו"ל, אבל רק על אנשים שצריך להתפלל עליהם, והודעות על לוויות", הוא מתאר. "אנשים שפתחו בפניי את הבית, אירחו אותי ותרמו לעולם הישיבות עשרות אלפי דולרים, נעלמו. הרבה אנשי עסקים חוו הפסדים כבדים, עסקים נסגרו. מעולם לא היינו במצב דומה. אולי רק אחרי שנחשפה תרמית ברני מיידוף בארה"ב. אבל הפעם קשה לי לראות איך הדברים יסתדרו. בינתיים המשכנו לשלם את המלגות בכולל, אבל בחודש הבא כבר אין לנו מהיכן. לא רק הבריאות והפרנסה שבסכנה, אלא הדבר המהותי ביותר לאדם חרדי – עולם התורה, וזה מעציב יותר מכול".
