בין אם ישבתם מרותקים אתמול למרקע ומתכוונים לעשות זאת גם היום, ובין אם לא, כנראה שיש לכם לא מעט שאלות לגבי הדיונים הדרמטיים שנערכים בבג"ץ ביומיים האלה. בשאלת הטלת המנדט על נתניהו בהיותו נאשם בפלילים, ובשאלת חוקיותו של ההסכם הקואליציוני עליו עמלים בכנסת להכינו לקריאה שנייה ושלישית עוד השבוע.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אהרן ברק הוא לא מהפכן אלא חקיין
– בית הדין בהאג: "בסמכותנו" לפתוח בחקירת "פשעי מלחמה של ישראל"
– חוגגים איתנו יום הולדת לחוזה המדינה: שידור חי
לכל המבולבלים או לאלה שרוצים לשחות קצת יותר טוב בחומר, הכנו במיוחד עבורכם "מורה נבוכים" קצר על הדרמה הפוליטית והמשפטית שקורית בבג"ץ, רגע לפני תחילת יום הדיונים השני.
על מה למעשה דנים בבג"ץ ולמה פיצלו את זה ליומיים?
בבג"ץ דנים בשמונה עתירות שהוגשו על ידי עותרים ציבוריים למיניהם. למשל התנועה למען איכות השלטון, עמותת "חוזה חדש", התנועה לטוהר המידות, רשימת 123 אנשי עסקים, הייטק חינוך ועוד. העתירות דרשו למנוע הטלת המנדט להרכבת הממשלה על ראש הממשלה נתניהו מכיוון שנאשם בפלילים, וכן התנגדו להסכם הקואליציוני המצריך תיקונים לא מעטים לחוק יסוד: הממשלה. מכיוון שהדיונים עוסקים בשני נושאים הקשורים זה בזה, כל העתירות אוחדו והתפרסו על פני יומיים כדי שיוכלו לעסוק בהם בצורה הטובה ביותר.
עד כמה חריג דיון בהרכב של 11 שופטים ומה זה יכול לרמוז לגבי החלטה אם בכלל?
בבג"ץ בדרך כלל נידונות עתירות בהרכב של שלושה שופטים. בעניינים בעלי חשיבות מיוחדת יכול בית-המשפט העליון לדון בעתירות בהרכב מורחב של מספר אי-זוגי גדול יותר של שופטים. כך למשל הדיון בחוק הלאום נקבע גם הוא ל- 11 שופטים. לא מדובר במקרה ראשוני. בחלק מהבג"צים שהוגשו לפסילת מפלגות היה הרכב מורחב בעל מספר דומה, וגם בבג"ץ ההתנתקות ישבו 11 שופטים בהרכב וכך גם במקרים של פסילת חוקים. היו גם פעמים של 13 שופטים בהרכב כמו למשל בחוק האזרחות. בהחלט מדובר באירוע חריג למדי, אך לא באופן קיצוני.
מי קובע מתי יש דיון בהרכב של שלושה, בהרכב של שבעה או בהרכב של 11 שופטים?
הסמכות היא בידי נשיא בית המשפט העליון. בתפקיד כיום מכהנת הנשיאה אסתר חיות.
האם בג"ץ יכול לפסול את נתניהו?
השאלה הזו נידונה למעשה בדיון הארוך שנערך אתמול. יש לה כמה היבטים: האחד, לפי חוק יסוד: הממשלה, הכנסת יכולה להפסיק כהונתו של ראש ממשלה שנאשם בעבירה שיש עימה קלון רק לאחר פסק דין חלוט. העותרים טענו כי ראש הממשלה הוא למעשה חבר כנסת מן המניין ואינו במעמד רגיל של ראש ממשלה מכיוון שזו כהונה בזמן ממשלת מעבר. לכן שאלת כשירותו כחבר כנסת צריכה לעלות לדיון. המשיבים לעתירות טענו בבג"ץ כי לא רק על פי חוק היסוד, אלא גם על פי חוק הממשלה (שימו לב, לא מדובר בחוק יסוד: הממשלה) סעיף 4, ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום יכול לכהן כראש ממשלה. זאת משום שסעיף זה מתייחס באופן טכני לשלב הדיונים והצגת הראיות, כלומר יוצאים מנקודת הנחה ברורה שאין בעיה שיכהן תחת כתב אישום כל עוד אין פסק דין חלוט.
ההיבט השני הוא שאלת התערבותו של בית המשפט בהחלטות הרשות המחוקקת. למעשה, מדובר כאן על החלטת הכנסת להביע אמון בממשלה שבראשותה עומד בנימין נתניהו כעת. המנדט נמצא כעת אצל הכנסת שמחליטה להעביר לנשיא 61 חתימות ויותר על מנת שזה יטיל את המנדט על נתניהו. לנשיא לכאורה, אין שיקול דעת. השאלה היא מה תחום הסמכות של בית המשפט. השאלה שעלתה אתמול ועשתה הדים רבים היא האם למעשה בית המשפט יכול להתערב בשיקול הדעת של חברי הכנסת. "פעולות אלו הן פוליטיות מובהקות והן אינן פעולות שנמדדות בכלים רגילים של משפט מנהלי" כתב היועמ"ש מנדלבליט בתשובתו לבג"ץ, וכך גם טען אתמול מייצגו בדיון, עו"ד ענר הלמן. החלטת הכנסת איננה החלטה מנהלית ולכן בית המשפט לא יכול להכריע אם היא סבירה או לא. גם בייעוץ המשפטי של הכנסת סבורים כי מדובר בהחלטה פוליטית במהותה ועל כן מבחן שיקול הדעת על ידי בג"ץ הוא מצומצם ביותר. עורך דינו של נתניהו טען כי החלטה מעין זו אינה שפיטה כלל.
על מה מדברים שם במשך כל כך הרבה שעות?
או, שאלה מצוינת. הדיון נערך למעשה לאחר שהמשיבים לעתירות הגישו את תשובתם לעתירות והשופטים כבר קראו אותם והגיעו מוכנים. במהלך יום הדיון נערכת מה שנקרא בשפה המקצועית "השלמת טיעון". העותרים טוענים והמשיבים משיבים לטענות שהושלמו.
אבל הרי הם קראו את החומר וכבר גיבשו דעה, כמה הדיון רלוונטי בכלל להכרעה?
בדיון, השופטים למעשה מבקשים לחדד את עמדות הטוענים ולעמת אותם עם בעיות שעולות מהטיעונים שלהם. לכן הם רוב הזמן שואלים שאלות על מנת לחלץ מהם טיעונים שלאו דווקא הופיעו בתשובות שהתקבלו. בנוסף, ככה הטוענים יכולים להשיב אחד על טענות השני.
למה יש כל כך הרבה טוענים לכל צד?
הכול תלוי במספר העותרים ובמספר המשיבים. אתמול למשל מדובר היה בשמונה עתירות אליהן נדרשו היועמ"ש, יועמ"שית הכנסת, יועמ"שית בית הנשיא, סיעת הליכוד, כחול לבן וראש הממשלה נתניהו.
אם בג"ץ החליט בסופו של יום כן לקיים דיון בשאלת הטלת המנדט על נאשם אז למה הוא דחה את העתירות עד היום, הרי המנדט לא ניתן עדיין? לא היה יותר פשוט אם הייתה החלטה אחרי פרסום כתב האישום, לפני שהלכנו לקלפי?
שופטי בג"ץ דחו את הדיון כל עוד היה תיאורטי. למעשה, זה הטיעון של הליכוד ושל נתניהו: המנדט טרם הוטל על נתניהו ואכן מדובר בעתירה מוקדמת. אבל היות ונחתם הסכם קואליציוני שיש לו רוב ברור, זה אומר שעומדת לקום ממשלה. השופטים (שדחו יותר משש פעמים את העתירות נגד נתניהו) העדיפו לא לערוך את הדיון עד שלא הייתה ברירה אלא לערוך אותו. כל עוד היה סיכוי שנתניהו יעבור מתפקידו בהתאם לתוצאות הבחירות, הם העדיפו לחכות עם זה.
האם אפשר ללמוד מהערות השופטים אתמול על החלטתם?
אפשר בעיקר להמר. הנשיאה חיות והמשנה לנשיאה מלצר, רמזו באופן די ברור אתמול כי ההחלטה היא אכן פוליטית מובהקת – חוקתית ולא מנהלית, כך שבית המשפט לא יכול להתערב בשיקול הדעת של חברי הכנסת. הוא גם אינו יכול להתערב בשיקול הדעת של הנשיא מכיוון שאין לו שיקול דעת בשלב זה. ברגע ש-61 ויותר חברי כנסת מגישים את המלצתם, ובניגוד לעמדת אחת העותרות, הוא אינו יכול להתערב גם בשיקול הדעת האישי של נתניהו האם להסכים לקבל את המלצתם של חברי הכנסת. אבל, היו כמה קולות שחשבו אחרת וטענו, כגרסת העותרים, כי מדובר בהחלטה בעלת אופי מנהלי, דבר המאפשר לבית המשפט להעביר עליה ביקורת שיפוטית לא מצומצמת. אשר על כן, ניתן להעריך שבג"ץ לא יפסול את נתניהו מלקבל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה אך לא בפה אחד. דעות מיעוט שיעלו מפסק הדין, יהדהדו באוזנינו לעוד שנים רבות.
באשר לדיון שיתקיים היום נגד ההסכם הקואליציוני וחוקיותו, ניתן להעריך שבג"ץ יתערב ויפסול חלק מהחוקים, למרות שמדובר בהתערבות שנעשית תוך כדי חקיקה. גם הסיעות החתומות על ההסכם וגם היועץ המשפטי לממשלה כבר עמדו על כך בתשובתם, שהלכה פסוקה היא מלפני בית המשפט שאינו מתערב בהליכים טרם הושלמה החקיקה. לכן ייתכן ובג"ץ יתערב בסעיפים בודדים בלבד, וייתכן שיקבל את העמדה כי מדובר עדיין בעניין תיאורטי ויסכים להתערב רק לאחר שתושלם החקיקה.
מהם הסעיפים הבעייתיים לכאורה בהסכם הקואליציוני שבגללם בכלל עתרו לבג"ץ?
בהצעת החוק לתיקון חוק יסוד: הממשלה שמבקשת לעגן את ההסכם הקואליציוני, ישנו שינוי לכאורה של שיטת הממשל בישראל ויש בה סעיפים בעיתיים, כך על פי היועמ"ש. בין הסעיפים: השבעת שני ראשי מדינה – אחד מכהן ואחד חלופי, החוק הנורווגי המורחב והמדלג, ביטול מגבלת השרים ואישור 36 שרים, שריון החוק ב-75 שרים, אי מינוי בכירים ואי חקיקה במשך חצי השנה הראשונה. מגבלת השרים ככל הנראה תעבור את בג"ץ כפי שהיא עוברת בכל הסכם קואליציוני. באשר לשריון החוק ב-75 שרים, רבים מתנגדים לכך ומציעים, כמו גם היועץ המשפטי של הכנסת, להגיש את החוק כהוראת שעה.
היועץ המשפטי סבור כי ההסכם מעורר קשיים חוקתיים משמעותיים. יחד עם זאת, כל עוד אנו מצויים בשלב בו ההסכם טרם מומש, יש לדחות לטענתו את הסעדים המבקשים להביא לביטול ההסכם.
איך תתבצע כתיבת פסק הדין, עם 11 שופטים, ולוח זמנים קצר במיוחד?
ישנה אפשרות להוציא פסיקה מיידית ואת הנימוקים בהמשך. כך מקובל למשל בפסילת מפלגות וייתכן שכך יהיה גם הפעם.
מה יעשו במערכת הפוליטית אם בג"ץ יפסול את ההסכם או חלקים ממנו?
נפנה את השאלה לשירית אביטן כהן הכתבת הפוליטית שלנו: "בליכוד הודיעו כבר בשבוע שעבר שכל שינוי בהסכם, ולו הקטן ביותר, עשוי לדרדר את המערכת הפוליטית לבחירות. היום הודו בכך גם בכחול לבן. לא מדובר כאן באיום על מערכת המשפט כפי שנוטים לפרש את דבריו של "הבכיר בליכוד". זו המציאות המרה בה כחול לבן והליכוד נמצאים בחוסר אמון מוחלט אחת כלפי השנייה ולכן לא יוכלו להקים ממשלה עם הסכם מחורר. לא סתם הוקפאו בינתיים ההסכמים הפוליטיים עם ימינה ועם החרדים. עיני המערכת הפוליטית נשואות לדבר השופטים".
היום בשעה 10:00 יחל יום הדיונים השני שיעסוק בחוקיות ההסכם הקואליציוני. יום זה אמור להיות דרמטי אף יותר מהיום הקודם וישודר גם הוא בשידור חי באתר הרשות השופטת. הצעה חמה: בקרו מדי פעם בשידור מאולם בית המשפט העליון שמעולם לא היה נגיש ושקוף כל כך. כן, אנו חיים בזמנים דרמטיים, הגיע הזמן שנתרגל.
