הסכם אספקת הגז הישראלי למצרים משרת את האינטרסים של שתי המדינות. הוא יספק לחברות הגז ולאזרחי המדינה בישראל כסף שינוצל בין היתר לפיתוח מרבצי גז נוספים ויאפשר למצרים מספיק זמן, כדי לשכלל את היכולות שלהם עד עצמאות מצרית עתידית בנושא הגז. במסגרת ההסכם, שנאמד ב-15 מיליארד דולרים, ישראל תספק למצרים 64 מיליארד מ"ק ממאגר לוויתן ותמר, מתוך טריליון מ"ק שהתגלו בישראל. המצרים, שרוכשים כיום גז ממדינות אחרות, יוכלו ליהנות מהקרבה הגיאוגרפית וממחירים נוחים יותר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, מיהר לברך על ההסכם והבהיר כי הוא עתיד להכניס למדינה מיליונים שינוצלו לטובת חינוך, בריאות ורווחה. "מתווה הגז יחזק את הביטחון והכלכלה שלנו וגם יחזק את היחסים האזוריים ואת אזרחי ישראל", אמר נתניהו וקבע כי "זהו יום חג". המצרים שמרו על איפוק והיו פחות נלהבים. אחרי הבהרה כי מדובר בהסכם שנחתם בין חברות פרטיות ולא בין המדינות באופן ישיר, סיפק שר האנרגיה המצרי שריף איסמעיל הצהרה תחת הכותרת: "ייבוא גז מישראל אינו חרפה".
הוא דיבר על האינטרס המצרי, שימנע מחסור בגז ומתביעות עתידיות נגד המצרים. "הייבוא נחוץ כדי למנוע מחברות הפועלות במצרים לנקוט בוררות בינלאומית לתבוע את הממשלה. כשר האנרגיה אני חייב לאפשר לחברות פרטיות לייבא גז נוזלי, כדי להגן על מצרים מפני קנסות ובוררות בינלאומית. החברות עדיין לא ביקשו מממשלת מצרים להתחיל בייבוא הגז והיא תהיה רשאית להתחיל בכך רק לאחר אישורה של הממשלה וחתימה על הסכם מול ממשלת מצרים". איסמעיל אמר עוד כי העובדה שנשיא מצרים והממשלה המצרית עובדים באופן ישיר מול ישראל היא לא שבירת טאבו מבחינה מדינית. "אנחנו עושים כל מה שטוב למצרים, אנחנו מתמודדים עם משבר אנרגיה".
דבריו של השר המצרי, מלמדים על הרגישות של ההנהגה המצרית כלפי העם המצרי, שבבסיסו, חרף העובדה שיש הסכם שלום בין המדינות, מתנגד ליחסים ישירים מול ישראל. בממשל המצרי מנסים להלך בין הטיפות, כאשר ברקע כבר מתפרסמות קריקטורות שתפקידן להמחיש את תחושת הכניעה המצרית ל'אויב הציוני'. אחת מהן ציירה את נתניהו קושר את ראש הפרעונים בצינור גז ומנופף מולו בדגל ישראל. ההתייחסות לממשל המצרי מתבטאת בכך שידו של הפרעוני אזוקה בידי דמותו של א-סיסי המחזיק בשק דולרים. כך מבקשים מתנגדי ההסכם ומתנגדי נרמול היחסים בין קהיר לירושלים לסמן את הנשיא א-סיסי כמושחת שגוזר קופון על חשבון הכבוד המצרי.
#كاريكاتير | اتفاقية الغاز الاسرائيلي | بريشة "عماد حجاج"@EmadHajjaj https://t.co/4c8UEv2JV6 pic.twitter.com/mpmJGKcOR8
— العربي الجديد (@alaraby_ar) February 20, 2018
הסכם ייצוא הגז מישראל למצרים, הוא בעצם הסכם השלמה לזה שנחתם מול ירדן בקיץ האחרון. בתגובה יצאו גורמים ירדנים להפגנות נגד ההסכם, קראו לממלכה הירדנית לבטלו והחזיקו בשלטים עם הכיתוב: "לא לנורמליזציה עם האויב הציוני", ו"גז האויב הוא כיבוש".
בימים אלו נשלמות ההכנות להצבת צינור גז באזור בית שאן באמצעותו תעביר ישראל גז ממאגר לוויתן לירדן. משם הגז יועבר דרך התעלה הערבית שחוצה את ירדן מצפון עד לעקבה שבדרום. זוהי אחת האופציות למעבר הגז למצרים, אפשרות נוספת היא להעביר את הגז הישראלי דרך הצינורות שהעבירו עד 2011 את הגז המצרי שסופק לישראל.
הסכם הגז בין ישראל למצרים, נותן מענה הדדי לאינטרסים של שתי המדינות. מעבר לכך הוא מהווה עוגן כלכלי בין המדינות, שלראשונה מאז 1979 חתמו על הסכם כלכלי משמעותי בסדר גודל כזה. מבחינה פוליטית פנים מצרית, העובדה שהנשיא המצרי מאפשר נותן את ברכתו (יש להודות שלא פומבית עד כה, א"ג) להסכם שיתוף פעולה שכזה, חודש בלבד לפני התמודדותו לכהונה שנייה בבחירות לנשיאות, מלמדת גם כן על תחושת הביטחון והיציבות הפוליטית שלו, שהיא בשורה נוספת מבחינת העם המצרי.
