בשעת לילה מאוחרת פצח הימין פצח בחגיגות. "יש שופטים בירושלים", "טוב עשה בג"ץ שלא התערב" ואמירות מסוג זה, העידו כי אותם חוגגים הסתפקו כנראה בקריאת הכותרת בלבד בפסק הדין המתומצת של בג"ץ. אבל הימין, שספג לא מעט מנחת זרועם של פסקי הדין היוצאים מבית המשפט העליון, למד בשנים האחרונות לקרוא אותם כמו שצריך. וכשקוראים אותם כמו שצריך, מבינים שהחגיגות אכן היו מוקדמות.
במבט ראשון, החלטת השופטים פה אחד שלא להתערב בהטלת הרכבת הממשלה על נתניהו כנאשם בפלילים, וכן שלא להתערב בהסכם הקואליציוני על אף "קשיים משפטיים לא מבוטלים", מתפרשת כצעד של ריסון מצד בית המשפט. צעד זה בא אחרי שנים של כרסום בעקרון הפרדת הרשויות, בפרט בחודשים האחרונים בשלל פסקי דין כמו חוק הפיקדון וכמובן פסק הדין המהדהד שהפקיע את יו"ר הכנסת הקודם, ח"כ יולי אדלשטיין, מסמכויותיו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שקיפות בבחירת שופטים? לא בבית המשפט של חיות
– פוליטיקה בערבון מוגבל: כשבג"ץ משתלט על המושכות
– ריבונות ושופטים: כחול לבן יכריעו בין אחדות לבחירות
בית המשפט קבע כי "אין עילה משפטית להתערב בהטלת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת בנימין נתניהו". עוד נפסק פה אחד כי "אף שההסכם הקואליציוני בין סיעת כחול לבן וסיעת הליכוד מעורר קשיים משפטיים לא מבוטלים, לעת הזו אין מקום להתערב באיזה מסעיפיו".
ביטויים כמו "לעת הזו", "טרם בשלה העת" ועוד מאותה משפחה, היו הרמז הראשון לכך שלא מדובר בפסק דין שמרני ומרוסן, כי אם בפסק דין אקטיביסטי מובהק, שזורע רמזים לכך שבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ עוד צפוי להתערב בעתיד בחוקי יסוד.
הביטויים הללו ורמזים אחרים, מהווים הזמנה כמעט אישית של הנשיאה חיות לעתירות עתידיות. הבה נתעמק ב"אותיות הקטנות" בפסק הדין, שמדליקות את כל הנורות האדומות. נתחיל בהתייחסויות להסכם הקואליציוני:
1 הערות השופטים במהלך הדיון השני, שעסק בהסכם הקואליציוני, הביאו לשינוי שני סעיפים הנוגעים לתקופת ממשלת החירום: הקפאת החקיקה והקפאת מינוי הבכירים. אלו רוככו על ידי כחול לבן והליכוד עוד לפני מתן פסק הדין, אך בית המשפט שטמן ידו בצלחת לא ממהר להוציא אותה: "ככל שתתעורר סוגיה ספציפית הנוגעת ליישומה הקונקרטי של הוראה כלשהי מן ההוראות הנ"ל, ייבחנו הדברים בשעתם ולגופם".
2 עורך הדין שייצג את הליכוד, מיכאל ראבילו, טען בפני השופטים כי הוא לא מרגיש בנוח לטעון על סוגיית הוועדה למינוי שופטים בפני מי שעתידים להיות חברים בה, השופטים שלפניו. טענתו לא התקבלה יפה. הגדיל לעשות בית המשפט, ובפסק הדין הכריע כי לא תופעל ביקורת שיפוטית על מעשי הרשות טרם גיבושם. הנשיאה מדגישה בפסק הדין את הנוהג "ארוך השנים לפיו נציגי הכנסת בוועדה כוללים נציג קואליציה ונציג אופוזיציה" ולפי ההסכם הנוקב בשמות מפורשים יש סתירה לנוהג זה. הנשיאה למעשה מבקשת להגן על האופוזיציה, ומהמילה "טרם" ניתן ללמוד כי בית המשפט לא יהסס לבקר שיפוטית את ההסדר הזה.
3 באשר לחוק הנורווגי המדלג, שופטי העליון שלחו רמז עבה לכיוון כחול לבן כי כל שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק ייפסל על ידם. אך גם כאן ציינו השופטים כי "טרם בשלה העת לבחון טענות אלה".
ולעניין ראש הממשלה וכשירותו לקבלת המנדט:
4 אחת הסערות הראשונות שהתעוררו כבר ביום הדיונים הראשון בעניינו של נתניהו הייתה הרמיזה העבה של שופטי העליון לנציגי היועמ"ש לממשלה ויועמ"שית הכנסת כי שיקול דעתם של 61 חברי הכנסת שיעניקו את חתימתם לנתניהו – שפיט. בפסק הדין אומרת על כך הנשיאה באופן חד וחלק: "שיקול הדעת של חברי הכנסת אינו חסין מביקורת שיפוטית ולאורך השנים נבחנו בפסיקה החלטות שונות של הכנסת או של ועדותיה". התערבות השופטים בהחלטתם של חברי הכנסת, כמוה כ-D9 על עיקרון הפרדת הרשויות. אך זה לא הכל.
5 נתניהו יוכל לכהן כראש ממשלה. השאלה הגדולה יותר, שעליה רומזים השופטים, היא האם הוא יוכל לכהן כראש ממשלה חלופי? ובכן, רמז עבה בפסק הדין מראה שהשיא, ככל הנראה, עוד לפנינו. השופטים מפרגנים לנתניהו, "חזקת החפות עומדת לו" הם כותבים. יחד עם זאת, הם מנופפים בכמה תמרורי אזהרה לעברו. פסק הדין קובע כי הלכת דרעי ופנחסי חיה ובועטת גם לאחר התיקון לחוק היסוד משנת 2001. אם ייקבע כי ראש הממשלה החלופי מעמדו כמעמד שר, הרי שהלכת דרעי ופנחסי תחול עליו. אלא שפה בית המשפט עלול להסתבך בהתערבות גסה בחוק יסוד.
על פי הלכת דרעי פנחסי, ראש הממשלה חייב לפטר שרים שהוגשו נגדם כתב אישום. אם אכן מעמד ראש הממשלה החלופי שווה למעמדו של שר, לכאורה גנץ צריך לפטר את נתניהו ברגע שהם מחליפים כסאות. אלא שלפי ההסכם, גנץ לא יכול לפטר את נתניהו וכן להיפך. מה יעשה בית המשפט? האם יורה לנתניהו להתפטר? כבר בפסק הדין הזה קבעה הנשיאה חיות כי בית המשפט לא יעביר ביקורת שיפוטית על שיקול דעתו של חבר כנסת, והרי שההחלטה להתפטר צריכה להיות של נתניהו עצמו. לכשיוגשו עתירות בנושא, בית המשפט ייאלץ להכריע האם הוא מתערב בחוק יסוד הממשלה, בהתערבות שתאפיל על הלכת דרעי ופנחסי של השופט ברק. בית המשפט ייאלץ להכריע האם הוא מכריח את נתניהו להתפטר או לא לקבל עליו את התפקיד ראש הממשלה החלופי. כל החלטה כזו של בג"ץ, משמעותה על פי ההסכם הקואליציוני – בחירות רביעיות.
אם לסכם, פסק דין זה, על שלל רמזיו, למעשה מכין את הקרקע לחודשים הקרובים. ניתן להניח כי מרגע שהתיקון לחוק יסוד הממשלה יעבור בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, תוגשנה נגדו עתירות. בג"ץ עלול למצוא עצמו מחליף את הגלימות בתעודות "חברי כנסת".
