למידה מקרוב: שר החינוך מסכם את שבוע החזרה ללימודים

אפילו בפוליטיקה הישראלית מרובת האירועים, נדיר שאדם המצוי במערכת שנה ורבע בלבד יחווה התרחשויות בעוצמה כמו זו שעברה על שר החינוך, הרב רפי פרץ. ברזומה הפוליטי שלו רשומות כבר שלוש מערכות בחירות מייגעות, התכתשות קשה עם שותפיו לדרך, ומגפה עולמית אחת. קפסולה של טירוף מערכות, שהוא חי איתה דווקא בשלום.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שר החינוך רפי פרץ: "מוכנים כגוש ללכת עם השמאל"
– ימינה פנה, לאופוזיציה: הזדמנות פז להתארגנות פוליטית מחודשת
– חזרה מדורגת, כיתות קטנות: מתווה משרד החינוך לחידוש הלימודים

כיהודי מאמין, רב צבאי ראשי לשעבר וראש מכינה קדם־צבאית, הרב פרץ רואה את ההשגחה העליונה בסימני הדרך. המשבר הנוכחי אפילו מעורר אצלו אופטימיות, לאור מה שהוא מגדיר "גילוי הכוחות של הערבות הדדית בחברה הישראלית". עוד לפני פרוץ הקורונה לחיינו הנחה השר כי הנושא השנתי במערכת החינוך יהיה ערבות הדדית. לדעתו, החברה הישראלית עוברת את המבחן הזה בהצלחה יתרה.

"אנחנו עוברים תהליך מטלטל שמחזיר אותנו הביתה אל הגרעיניות שלנו, אל הצניעות וגם אל הערבות ההדדית שהיא ערך יסוד בתקומה המחודשת שלנו כאומה", הוא אומר בלשכתו שבמשרד החינוך בירושלים. "הייתה פה בגרות של החברה הישראלית, והיו החלטות נכונות של הממשלה. לולא ההחלטה לסגור את השמיים בשלב מוקדם, היינו היום במקום אחר לגמרי. מדינת ישראל היא פחות או יותר בגודלה של ניו־יורק, ושם יש 18 אלף מתים. אנחנו לא שם. יש לנו כאב אדיר על כל אחד שהמחלה הזו פוגעת בו, אבל אין שום יחס בין מה שקורה בישראל למקומות אחרים בעולם. התפללתי מעומק ליבי בתקופה הנוראה הזו שהקדוש ברוך הוא ייתן לנו את הדעת להחליט החלטות נכונות, שתהיה עלינו ועל עם ישראל ברכת השם ושנצליח לעמוד במשימה. אני חושב שהיום, עם כל הקושי, אנחנו נמצאים בדרך הנכונה".

עיניהם של מיליוני הורים בישראל נשואות בימים אלה בציפייה אל עדכוני משרד החינוך, ונדמה כי אין תחום שמסמל את החזרה לשגרה יותר מזה שהרב פרץ אמון עליו. אבל המסע שאנשי המשרד, המנהלים, המורים, התלמידים וההורים עוברים כעת רווי מהמורות, קשיים וביקורת.

כשהתלמידים חזרו באופן חלקי לבתי הספר בתחילת השבוע, אמרת שמדובר ביום חג. לא מעט רשויות ויתרו על יום החג הזה.
"אני מבקר בבתי ספר בכל יום, ואני אומר לך שהחג הזה נמשך. התחלנו עם 144 רשויות שפתחו ביום ראשון, 31 נוספו ביום שני, ו־37 רשויות הצטרפו ביום שלישי. תלמידי כיתות י"א וי"ב נכנסים למסלול. אני שומע מורים ותלמידים שמאושרים מהחזרה ללימודים".

ראש עיריית תל־אביב רון חולדאי אמר בתחילת השבוע כי הנחיות משרד החינוך סותרות ומונחתות מהרגע להרגע, מה שהופך את המשימה ל"בלתי אחראית ואף מסוכנת". ערים גדולות בחרו שלא לחדש את הלימודים.
"זה מה שהוא אמר ביום ראשון. ביום שני, חצי מהעיר תל־אביב חזרה והכול עבד טוב. ביום שלישי גם החצי השני חזר ללימודים. תל־אביב עובדת מצוין וחייבים לציין את זה. בשבוע שעבר ביום שני הייתה החלטת ממשלה. ההוראות לפתיחה ניתנו בישיבת ממשלה שנקבעה ליום שישי, כדי שנוכל לדייק יותר לפי תוצאות ונתונים חדשים שהגיעו לידינו רק באותו יום. כשראינו שהתוצאות טובות, יצאנו לדרך. אנחנו צריכים כל הזמן לעדכן את ההוראות ולעבוד תוך כדי תנועה, ובעיניי זו גדולתה של המערכת.

"בשביל להיות במקום שלי אני לא צריך להקטין אף אחד. אני מכבד את יפה בן־דוד, שנלחמת כמו אריה על מקומם של המורים. במובן הזה אנחנו שותפים"

"אמרנו וידענו שהכניסה ללימודים תהיה מדורגת וגם וולונטרית. רשות שלא הייתה מוכנה מספיק חיכתה עוד יום, וזה בסדר גמור. לחמתי בכמה ממלחמות ישראל, ואני יודע שכאשר החטיבה הראשונה פורצת היא לא מחכה שכל הכוחות יהיו צמודים לה לזנב. היא נכנסת והיא יודעת שהם יגיעו בהמשך הדרך. 144 רשויות היו מוכנות, יצאנו איתן לדרך. מי שהיה מוכן יום לאחר מכן, בסדר גמור. זה שיש כאלה שלוקחים את הנתונים האלו ומנסים לנגח בהם את ממשלת ישראל, שיבושם להם".

הורים רבים בחרו שלא לשלוח את הילדים בגלל חששות מחוסר מוכנות של המוסדות.
"אנשי משרד הבריאות קובעים את הסטנדרט של 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' בנוגע לקורונה. יש להם ראייה כוללת, רופאים ואנשי מקצוע מומחים, וחשיבה ארגונית על קביעת ההגדרה מה נחשב פיקוח נפש. תפקידנו להישמע בכל התחומים, וכך עשינו. כשמשרד הבריאות אמר שלא יוצאים יותר ממאה מטר, לא יצאנו. וכשאין בתי כנסת, אין בתי כנסת. אתה יודע מה זה בשבילי לא להיות בבית כנסת? גם בחינוך זה מסובך וקשה, אבל בתי הספר ערוכים ומוכנים לפי הוראות משרד הבריאות. אני מבקר במוסדות ורואה".

ספינה איטית

לרב פרץ היה קשה מאוד בלי בתי כנסת, אבל כמו כולם קשה היה לו במיוחד המרחק שנכפה על המשפחה. "השבת תהיה הפעם הראשונה שבה אשתי ואני נוכל סוף סוף לראות את הנכדים. יש לנו הרבה נכדים ברוך השם, רבים מהם לא ראיתי כבר המון זמן. ברגע שנאסרו המפגשים בין סבים לנכדים, זה היה מבחינתי כמו הלכה".

יש לך בוודאי גם נכדים בגיל הגן. כשהגנים יחלו לפעול, כל ילד צפוי להגיע אליהם למשך שלושה ימים בשבוע בלבד. זה לא פתרון אמיתי בעבור ההורים שצריכים לעבוד.
"כדי לאפשר שלכולם יהיה גן במשך שבוע שלם, אנחנו צריכים עוד 17 אלף מבנים ועוד עשרות אלפי גננות מקצועיות. צריך להבין שמדובר בגנים, אני לא יכול לקחת מתנדבים. אנחנו רוצים לפתוח את הגנים וגם לשמור על שגרת קורונה, וכרגע זה הפתרון. אנחנו כל הזמן מחפשים מודלים נוספים".

מה לגבי החופש הגדול? שוב הסתדרות המורים קובעת את המציאות.
"ראשית חשוב לי לומר שמורי ישראל גילו מנהיגות וערבות הדדית, ויש לי הערכה עצומה למורים ולמורות. הלימוד המקוון היה בעיניי הצלחה ופריצת דרך מבחינות רבות. המורים עשו את זה בצורה מעוררת התפעלות. הסתדרות המורים החליטה להיות שותפה ונתנה את תרומתה. בינה ובין האוצר יש משא ומתן. מתנהל גם משא ומתן בין האוצר למשרד החינוך על לימודים בחודש יולי וחלק מאוגוסט".

הייתה ציפייה ציבורית שתצא באמירה ערכית, אולי אפילו חריפה, נגד דבריה של יפה בן־דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, שהצהירה על סירובה להיכנס מתחת לאלונקה.
"אני מכבד אנשים. בשביל להיות במקום שלי אני לא צריך להקטין אף אחד. אני מכבד אותה ואת מה שהיא עשתה למען המורים. היא נלחמת כמו אריה על מקומם של המורים בישראל, ובמובן הזה אנחנו שותפים. אני מכבד גם את מנכ"ל האוצר שי באב"ד ואת המשא ומתן ביניהם, ואני יודע שבהסכמה נגיע למקומות הכי טובים שאפשר".

הנהגת ההורים הארצית פרסמה בנוגע למתווה החופש הגדול כי "דבריו של שר החינוך מפגינים חוסר הבנה מוחלט לעומק המשבר שבו נמצאת מערכת החינוך".
"כל סוגיית החופש הגדול וארגון המורים נידונה כרגע מול האוצר. עמדתי היא שבחודש יולי תלמידי ישראל צריכים ללמוד. חלק מזה יהיה במתווה 'בית הספר של החופש הגדול'. אני מודה שהדרך שלי היא לא להתלהם ולא להכפיש אף אחד. גם בשדה הפוליטי, כשכחול לבן אמרו עליי כל מיני דברים, לא אמרתי מילה רעה אחת נגד בני גנץ".

אבל בסוף ההורים משלמים את המחיר, לא מזכ"לית הסתדרות המורים.
"אני חוזר ואומר: במשך חודש יולי ושבוע מאוגוסט תלמידי ישראל צריכים ללמוד עם המורים. שלושה שבועות באוגוסט צריכים להיות מכוונים להיערכות מחודשת להכנת בתי הספר ולגיוס מורים. אנחנו צריכים לגייס עשרות אלפי מורים. המערכת צריכה להכין את עצמה ל־2.3 מיליון תלמידים שאמורים ללמוד בעידן הקורונה. המערכת תצטרך להשתנות בהתאם למציאות הבריאותית. זה לא יקרה ביום אחד. אנחנו צריכים לגייס מנהלים ולהעביר אותם הכשרה מיוחדת לשגרת הקורונה, אנחנו צריכים לתת להם הכשרה ללימוד המקוון. המורים יצטרכו לפנות ימים ללימוד החדש הזה. אנחנו צריכים להכין את בתי הספר לשגרה שיש בה צד של חירום. בתי הספר בשנה הבאה צריכים להיות מסודרים הרבה יותר, ונדרש זמן להיערכות הזאת".

התקופה הזו עשויה להוות הזדמנות להשתחרר מ"משקולות" שהפריעו במשך השנים לתפקוד מערכת החינוך,  בין אם זו הסתדרות המורים או הבירוקרטיה של המערכת. זה לא קורה.
"אני רואה במשרד החינוך איך המדיניות שאני מתווה מגיעה בסוף לשטח. המדיניות שלנו עוברת מלמעלה דרך מנהלי מחוזות, דרך פורומים של מנהלים ומורים, והדברים מחלחלים. מערכת החינוך בישראל טובה. היא כמו נושאת מטוסים ענקית, קשה לעשות פניות חדות. אבל יש הגה ואפשר להסיט את הספינה לפי המשימות השונות. משרד החינוך עושה זאת בצורה טובה מאוד".

כשחום הקיץ בפתח, אתה מעריך שהתלמידים יקפידו לעטות מסכות על הפנים כל הזמן הדרוש?
"הכול קורה תוך כדי תנועה. הפעימה הבאה של חזרת מערכת החינוך תהיה ב־17 במאי, אז נפתח את כל בתי הספר. כשזה יקרה, אני מקווה שנרד לערכי תחלואה נמוכים יותר ויהיו הקלות רבות יותר. המציאות היא כרגע שהפתרונות ניתנים בהתאם להערכות מצב. ראש הממשלה החליט החלטות אמיצות שהייתה בהן ברכת שמיים גדולה. הגמרא אומרת שמנהיג ממונה מן השמיים, והקב"ה נותן דרכו את האפשרות להביא ברכה לעם ישראל. ההחלטות הללו גרמו לכך שעם ישראל נמצא במקום נפלא, כולל בשלב של חזרה ללימודים. מה יקרה בעוד כמה שבועות ואילו שינויים יהיו, אנחנו לא יודעים כעת. מתעדכנים כל הזמן, ונדע להתמודד".

גם במשרד הרווחה הגיעו להתקדמות וסוכם כי המעונות המפוקחים לגילי 0 עד 3 יחזרו לפעול בשבוע הבא. בניגוד לפתרון הרוטציה שמשרד החינוך מנהיג בינתיים בגני הילדים, במעונות המפוקחים הנוסחה תהיה שונה: הפעוטות יחולקו לקבוצות של 17, עם הפרדה ביניהן. המשמעות היא שרק 70 אחוזים מילדי המעונות יוכלו ליהנות מהמתווה החדש. בתוך כך, שלשום דווח כי גם מעונות היום הפרטיים יפתחו החל מיום ראשון.

סומך על בנט

בתוך המולת הקורונה ניצבת על הפרק גם סוגיית הממשלה החדשה. מכתב של רבני הציונות הדתית ובראשם הרב חיים דרוקמן שפורסם לאחרונה קורא לחברי הכנסת של מפלגת ימינה "לשמור על אחדות השורות". אחד החששות בקרב מצדדי האחדות הוא שראש הממשלה יפעיל לחצים כדי לפרק את ימינה, באמצעות הצעת תיק החינוך לרב פרץ.

ימינה הולכת יחד?
"ימינה הולכת יחד. אני סומך על נפתלי בנט כשר ביטחון, ואני סומך עליו כמי שמייצג אותנו במשא ומתן. הוא יודע את העבודה. יש משא ומתן, שמתנהל בקצב לא מאוד מהיר. אנחנו נעמוד על הדרישות שלנו במובן הערכי, המשפטי ובעניין הריבונות בשטחי יהודה ושומרון. אנחנו רוצים להיות שותפים שמשפיעים בצורה אמיתית ורצינית".

נראה כי ראש הממשלה רוצה בעיקר אותך בממשלה שתוקם, ולא את שאר חברי ימינה.
"ראש הממשלה לא פנה אליי ולא הציע לי שום הצעה. אני הולך עם ימינה יחד, והכוונה שלנו היא לקבל תיקים שיאפשרו לנו להיות שותפים בהנהגת המדינה".

במסיבת העיתונאים בנוגע להקלות שהתקיימה השבוע, הוא בחר לפרגן לך ולא לשר הביטחון בנט, שכלל לא הוזמן.
"באותה מסיבת עיתונאים, באופן ענייני ראש הממשלה קרא למשרדים שהיו להם הוראות מעשיות לכיוון היציאה מהסגר. בשביל זה הוא היה צריך את שרי האוצר, הבריאות, הכלכלה, התרבות והחינוך, משרדים שבהם היו שינוים משמעותיים בהנחיות. אני חושב שההחלטה הזאת הייתה עניינית".

ואם הוא יציע לך להיות שר החינוך בלי ימינה בממשלה?
"'אם' זו מילה שלקוחה מתחום התיאוריה, לא הפוליטיקה. אני מתמודד עם המציאות הפוליטית הקיימת, לא התיאורטית".

אבל אתה לא שולל על הסף.
"זו לא אופציה שאני מעלה. כן הייתי רוצה להמשיך להיות שר החינוך. אין על התפקיד הזה הרבה קופצים, ואני רוצה מאוד שימינה עם ששת המנדטים שלנו תהיה חלק מהנהגת המדינה בממשלה הבאה".

אז אתה יכול להתחייב שלא תיתן יד לפיצול של ימינה.
"מטרתנו היא להגיע יחד ולקבל את מה שמגיע לנו כמפלגה מורכבת, אבל כסיעה שעשתה הרבה מאוד למען מחנה הימין. ממשלת ישראל תתברך בימינה. זו המטרה של כולנו וגם שילמנו מחירים על כך".

יש תחושה שחברי ימינה לא יוצאים מגדרם כדי לפרגן זה לזה.
"אני לא חושב שזה נכון. אני מפרגן, וגם נפתלי בנט תמך מיד בתוכנית של משרד החינוך, וכשנפגשתי איתו הוא אמר לי שזו תוכנית מצוינת ושנלך על זה יחד".

ההצהרות אמנם אופטימיות, אבל משקעי העבר יפריעו לכל חלקי מפלגת ימינה לדבוק באחדות. ההיפרדות הקשה מעוצמה יהודית ומאיתמר בן־גביר רגע לפני הבחירות כבר כמעט נשכחה עם מגפת הקורונה, אבל ייתכן שהמערכת הפוליטית תמצא עצמה בקרוב שוב בפני בחירות. הרב פרץ אומר שהוא כלל לא רוצה לחשוב על אפשרות כזו, אף שלדבריו "אם זה יקרה, הימין ינצח בגדול".

בשנה ורבע שלך בפוליטיקה חטפת לא מעט, מהתקשורת ומיריבים פוליטיים. לא שאלת את עצמך לפעמים בשביל מה אני צריך את זה, האם זה שווה את כל העלבונות, אולי עדיף לוותר?
"בעניין בן־גביר, המציאות מראה שאם היינו הולכים איתו לא היינו עוברים את אחוז החסימה, וייתכן שגם נפתלי וסמוטריץ' לא היו עוברים. מחנה הימין היה יכול להתרסק. מה שעשינו היה גילוי אחריות, עם מחיר. עשיתי את מה שעשיתי בלב כבד מאוד, ואני מנצל את ההזדמנות הזו כדי להתנצל באופן אמיתי בפני בן־גביר על האירוע הזה, אבל פוליטית היינו צריכים לדאוג למדינה ולארץ ישראל. אני מצרף לכך את העובדה שגם רבנים גדולים אמרו שזו הדרך הנכונה. כואב לי שזה היה צריך לקרות, אבל אני שלם עם המהלך הזה.

"האם אני עושה טעויות? בוודאי. היו דברים שלא הייתי צריך לומר או שלא התכוונתי אליהם, וכשהיה צורך גם התנצלתי. אך אם אני יכול לתרום את תרומתי למדינה, לציונות הדתית ולארץ ישראל, זה שווה לי את כל העלבונות. אני מאמין בחינוך ילדי ישראל, אני מאמין בתפקיד הזה, ויכולת ההשפעה שלו עצומה. לכן אני מסתכל על האופק ועל המשימה ולא על העבר, וכל עוד אני יכול לתרום אעשה זאת. ואם לא, אכבד גם את זה".