ליד אחד הבתים בשולי היישוב גבעת־הראל בבנימין מונחת הפתעה: מזבח עולה עתיק חצוב בסלע. המזבח, בעל ארבע קרנות, משקיף על נחל שילה, ומיוחס לפי ההשערה לראשית התקופה הישראלית, לפני יותר מ־3,000 שנה. אך על אף חשיבותו ההיסטורית הרבה עמד המזבח מוזנח במשך שנים ארוכות מאז חשיפתו, והוא אף ניזוק מעבודות בנייה שנעשו בסמוך.
המזבח בגבעת־הראל התגלה לפני כ־17 שנה בידי פרופ' יואל אליצור ועו"ד דורון ניר־צבי. הוא אחד משלושה מזבחות עולה חצובים בסלע שהתגלו בארץ, ולדברי פרופ' אליצור "הוא המושלם שביניהם". השניים האחרים הם המזבח שגילה בסבסטיה בשנת 1942 הארכיאולוג אליעזר ליפא סוקניק (אביו של יגאל ידין), ו"מזבח מנוח" מתחת לתל צרעה, השוכן היום בתוך אזור התעשייה שמשון.
"בערב חורפי אחד דורון פתאום מצלצל אליי ואומר: 'שמע, נדמה לי שיש לי מזבח בחצר'. באתי מיד וראיתי שבהחלט מדובר במזבח מובהק ביותר, ומשם זה התחיל להתגלגל", משחזר אליצור.
המזבח החצוב בסלע הוא בעל גג מיושר וארבע קרנות. לפי פרופ' אליצור, מידותיו ומבנהו מתאימים למזבח העולה שבתורה ("חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב, ממנו קרנותיו"), ומקומו במדרון ולא בפסגה עשוי להתאים לתפיסה פולחנית ישראלית מונותאיסטית, בניגוד לתפיסה האלילית שהציבה את מזבחותיה על ראשי ההרים והגבעות. "החציבה בסלע הטבעי יכלה להיחשב לדומה באופייה ל'מזבח אדמה' או מזבח 'אבנים שלמות', המסמל פשטות בעבודת הא־ל", מוסיף אליצור.
פרופ' אליצור, שפרסם בשעתו בעיתונות המדעית את דבר גילוי המזבח, נאבק בשנה האחרונה למען הצלתו. לדבריו, במהלך עבודות בנייה נקשר כבל מתכת אל אחת מקרנות המזבח, ואחר כך הפילו עליו גוש סלע גדול ושתיים מקרנותיו נפגעו. פסולת בניין אף נשפכה על צלעותיו ועל סביבתו. אלא שלפני שבועות אחדים חלה תפנית לטובה: מזכירות היישוב ומועצת בנימין החלו לעסוק בשיקום האתר. הסלע שהידרדר על המזבח הוסר, וכעת עמלים על פיתוחו והנגשתו בקרוב כאתר ארכיאולוגי תיירותי בלב אזור שילה הקדומה המושך קהל רב.
פרופ' אליצור נאבק גם למען שיקום מזבח מנוח באזור התעשייה שמשון. לפני חודשים אחדים הוא גילה שהאתר עלול להיעלם בתוך אזור התעשייה המתפתח, ופנה לרשות העתיקות כדי שיפעלו לשמרו – ונענה בחיוב. בקרוב יטופח המקום ויונגש לציבור הרחב. המאמצים לשיקום המזבח בבנימין היו יגעים יותר. קצין מטה הארכיאולוגיה מטעם המנהל האזרחי נמנע עד כה מלפתוח בעבודת שימור המזבח בגבעת־הראל, בטענה כי עוד לא הוכח שזהו אתר ארכאולוגי, אף שדבר גילוי המזבח פורסם כאמור בבמות מדעיות מוכרות ורבות תפוצה.
לפיכך, הגוף שנושא בעול השימור הוא מחלקת התיירות של מועצת בנימין והיישוב גבעת־הראל. אלה מקווים שעבודות השימור יגבירו את זרם המבקרים לאזור תל שילה. "גילוי המזבח היא ביטוי עמוק למשמעות הקשר שלנו לארץ. זו עדות בפני העולם כולו לזכות ההיסטורית שלנו על חבלי יהודה ושומרון", אמר לנו ראש המועצה ישראל גנץ.
ממתאם פעולות הממשלה בשטחים נמסר: "טרם החלו העבודות לשימור ולשיקום המזבח שבגבעת־הראל בידי יחידת קמ״ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, וזאת מפני שהגדרתו הרשמית כממצא ארכיאולוגי עודה נבחנת".
